זינוק של 350% בגיוסי הון בהנפקות מניות: ברבעון השני גוייסו 800 מיליון שקל
גיוסי הכספים בהנפקות מניות ואג"ח גדלו ברבעון השני בעשרות אחוזים לעומת הרבעון הקודם, על אף הבריחה ההמונית מהקרנות המסורתיות (מניות ואג"ח) אל חופי המבטחים של הקרנות הכספיות. סכום גיוס הכספים בהנפקות מניות זינק ברבעון השני בכ-350% לעומת הרבעון הראשון ועמד על כ-800 מיליון שקל. בהיקף הנפקות האג"ח נרשם בתקופה זו גידול של כ-33% לעומת הרבעון הקודם, ובמסגרתן גויס סכום כולל של כ-10.6 מיליארד שקל. סך גיוסי ההון בשוק הישראלי הסתכם ברבעון השני בכ-11.4 מיליארד שקל, עלייה של כ-40% לעומת הרבעון הקודם, שבו גייסו כשמונה מיליארד שקל. נתונים אלה עולים מסיכום שוק ההנפקות שנערך על ידי כלכלני חברת החיתום רוסאריו קפיטל. עוד עולה מהנתונים, כי במספר ההנפקות עצמו נרשמה יציבות: ברבעון השני היו 10 הנפקות מניות ו-45 הנפקות חוב, לעומת 10 הנפקות מניות ו-43 הנפקות חוב ברבעון הקודם. בסיכום המחצית הראשונה של השנה גויסו כ-19.5 מיליארד שקל ב-108 הנפקות. כ-18.5 מיליארד שקל מסכום זה גויס ב-88 הנפקות חוב וכ-970 מיליון שקל גויסו ב-20 הנפקות מניות. לשם השוואה, במחצית המקבילה אשתקד גויסו כ-20.8 מיליארד שקל, מהם כ-17 מיליארד שקל ב-97 הנפקות חוב וכ-3.8 מיליארד שקל ב-30 הנפקות מניות (כולל 2.5 מיליארד שקל שגוייסו בהנפקת ההון של עזריאלי ברבעון השני של 2010). "העלייה בהיקף ההנפקות ברבעון השני נובעת מהתפוגגות השפעתם של שני גורמים שהעיבו על השוק ברבעון הראשון", אמרה נגה קנז, מנכ"לית רוסאריו קפיטל. "נראה כי החששות מפני התמורות בעולם הערבי שככו במידה רבה ברבעון השני. במקביל, השוק הפנים טוב יותר את המשמעויות של תקנות ועדת חודק, שנכנסו לתוקף בתחילת השנה. כל זה הוביל לכך שבמחצית השנה כולה נרשמה יציבות בהיקף ההנפקות, תוך עלייה בהיקף גיוסי ההון וירידה קלה בסך הגיוסים, הנובעת בעיקר מהנפקת ההון של עזריאלי במחצית המקבילה אשתקד". כ-590 מיליון שקל, מתוך כ-970 מיליון שקל שגויסו בהנפקות מניות במחצית הראשונה, גויסו בהנפקה ראשונה לציבור. יותר ממחצית מ-800 מיליון השקלים שגויסו בהנפקת הון ברבעון השני גויסו, בהנפקות ראשונות. בין הנפקות המניות בולטות חברת קרסו שגייסה 250 מיליון שקל בגיוס ראשוני לציבור, חברת אנרג'יקס שגייסה 146 מיליון שקל ורשת הסופרמרקטים ויקטורי שגייסה כ-64 מיליון שקל. עם הנפקות החוב הבולטות ברבעון השני נמנות בזק שגייסה כשלושה מיליארד שקל בהנפקת החוב הגדולה ביותר שבוצעה בשוק המקומי בשנים האחרונות, בנק הפועלים גייס כ-1.2 מיליארד שקל, בנק מזרחי גייס כ-900 מיליון שקל, פרטנר תקשורת גייסה כ-680 מיליון שקל ופז גייסה כ-630 מיליון שקל. עוד עולה מנתוני רוסאריו קפיטל, כי גיוסי האג"ח הגדולים בוצעו על ידי חברות בעלות פרופיל סיכון נמוך. 9.9 מיליארד שקל, המהווים כ-93% מסך גיוסי החוב ברבעון השני, בוצעו בדירוגי A ומעלה. בכל המחצית הראשונה גויסו כ-16 מיליארד שקל, המהווים כ-86% מהיקף החוב, בדירוגים גבוהים של A ומעלה. לעומת זאת, ניתן לראות ירידה ניכרת בהיקף גיוסי האג"ח הלא מדורגות.
ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט
משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם
משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית.
ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"
יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.
היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.
לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".
- אלביט זכתה בחוזה מערכות הגנה בהיקף של 260 מיליון דולר
- מכה לשוק הביטחוני? השפעת הסכם הסחר על השוק בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האתגרים והלקחים
חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".
הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 3.4% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
המהלך בוצע בעקבות
בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול
פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.
