זינוק של 350% בגיוסי הון בהנפקות מניות: ברבעון השני גוייסו 800 מיליון שקל
גיוסי הכספים בהנפקות מניות ואג"ח גדלו ברבעון השני בעשרות אחוזים לעומת הרבעון הקודם, על אף הבריחה ההמונית מהקרנות המסורתיות (מניות ואג"ח) אל חופי המבטחים של הקרנות הכספיות. סכום גיוס הכספים בהנפקות מניות זינק ברבעון השני בכ-350% לעומת הרבעון הראשון ועמד על כ-800 מיליון שקל. בהיקף הנפקות האג"ח נרשם בתקופה זו גידול של כ-33% לעומת הרבעון הקודם, ובמסגרתן גויס סכום כולל של כ-10.6 מיליארד שקל.
סך גיוסי ההון בשוק הישראלי הסתכם ברבעון השני בכ-11.4 מיליארד שקל, עלייה של כ-40% לעומת הרבעון הקודם, שבו גייסו כשמונה מיליארד שקל. נתונים אלה עולים מסיכום שוק ההנפקות שנערך על ידי כלכלני חברת החיתום רוסאריו קפיטל.
עוד עולה מהנתונים, כי במספר ההנפקות עצמו נרשמה יציבות: ברבעון השני היו 10 הנפקות מניות ו-45 הנפקות חוב, לעומת 10 הנפקות מניות ו-43 הנפקות חוב ברבעון הקודם.
בסיכום המחצית הראשונה של השנה גויסו כ-19.5 מיליארד שקל ב-108 הנפקות. כ-18.5 מיליארד שקל מסכום זה גויס ב-88 הנפקות חוב וכ-970 מיליון שקל גויסו ב-20 הנפקות מניות. לשם השוואה, במחצית המקבילה אשתקד גויסו כ-20.8 מיליארד שקל, מהם כ-17 מיליארד שקל ב-97 הנפקות חוב וכ-3.8 מיליארד שקל ב-30 הנפקות מניות (כולל 2.5 מיליארד שקל שגוייסו בהנפקת ההון של עזריאלי ברבעון השני של 2010).
"העלייה בהיקף ההנפקות ברבעון השני נובעת מהתפוגגות השפעתם של שני גורמים שהעיבו על השוק ברבעון הראשון", אמרה נגה קנז, מנכ"לית רוסאריו קפיטל. "נראה כי החששות מפני התמורות בעולם הערבי שככו במידה רבה ברבעון השני. במקביל, השוק הפנים טוב יותר את המשמעויות של תקנות ועדת חודק, שנכנסו לתוקף בתחילת השנה. כל זה הוביל לכך שבמחצית השנה כולה נרשמה יציבות בהיקף ההנפקות, תוך עלייה בהיקף גיוסי ההון וירידה קלה בסך הגיוסים, הנובעת בעיקר מהנפקת ההון של עזריאלי במחצית המקבילה אשתקד".
כ-590 מיליון שקל, מתוך כ-970 מיליון שקל שגויסו בהנפקות מניות במחצית הראשונה, גויסו בהנפקה ראשונה לציבור. יותר ממחצית מ-800 מיליון השקלים שגויסו בהנפקת הון ברבעון השני גויסו, בהנפקות ראשונות.
בין הנפקות המניות בולטות חברת קרסו שגייסה 250 מיליון שקל בגיוס ראשוני לציבור, חברת אנרג'יקס שגייסה 146 מיליון שקל ורשת הסופרמרקטים ויקטורי שגייסה כ-64 מיליון שקל.
עם הנפקות החוב הבולטות ברבעון השני נמנות בזק שגייסה כשלושה מיליארד שקל בהנפקת החוב הגדולה ביותר שבוצעה בשוק המקומי בשנים האחרונות, בנק הפועלים גייס כ-1.2 מיליארד שקל, בנק מזרחי גייס כ-900 מיליון שקל, פרטנר תקשורת גייסה כ-680 מיליון שקל ופז גייסה כ-630 מיליון שקל.
עוד עולה מנתוני רוסאריו קפיטל, כי גיוסי האג"ח הגדולים בוצעו על ידי חברות בעלות פרופיל סיכון נמוך. 9.9 מיליארד שקל, המהווים כ-93% מסך גיוסי החוב ברבעון השני, בוצעו בדירוגי A ומעלה. בכל המחצית הראשונה גויסו כ-16 מיליארד שקל, המהווים כ-86% מהיקף החוב, בדירוגים גבוהים של A ומעלה. לעומת זאת, ניתן לראות ירידה ניכרת בהיקף גיוסי האג"ח הלא מדורגות.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
