סקר BDI: שיכון ובינוי- המרוויחה ביותר ב-2010, מי קפצה מהמקום ה-33 ל-9?
הפריחה בענף הנדל"ן בשנת 2010 הביאה לגידול של כ- 15.3% בהכנסותיהן של 80 חברות הבנייה והתשתיות מובילות בישראל והן הגיעו לכ- 37.7 מיליארד שקל לעומת 32.7 מיליארד שקל ב- 2009, כך עולה מדרוג חברות הבניה והתשתיות המובילות של Bdi Coface במסגרת דירוגי Bdi Code.
קבוצת שיכון ובינוי, הכוללת את חברת הבת סולל בונה העוסקת בתחום התשתיות, היא חברת הבניה המובילה בישראל עם היקף הכנסות של כ- 4.87 מיליארד שקל ב- 2010. חטיבה הבנייה של אפריקה ישראל עלתה למקום השני מהמקום הרביעי אשתקד עם הכנסות של כ- 3.36 מיליארד שקל . במקום השלישי מדורגת קבוצת אשטרום עם הכנסות של 2.9 מיליארד שקל ובמקום הרביעי חברת אלקטרה עם הכנסות של 2.83 מיליארד שקל. את החמישייה הראשונה סוגרת חברת שפיר העוסקת בעיקר בתחום התשתיות עם הכנסות של 1.84 מיליארד שקל .
דירוג חברות הבנייה והתשתיות המובילות משקלל מספר פרמטרים כמותיים ואיכותיים ביניהם היקפי הכנסות, רווחיות, שיעורי צמיחה לאורך זמן, דרוג הסיכון של החברה ב-BDI ומוסר התשלומים שלה לצד, הערכת מנהלי החברה במשק, ודרוגה בדרוג החברות שהכי כדאי לעבוד בהן
בחמישייה השניה מדורגות בהתאמה קבוצת א. דורי, אורתם סהר, אס ג'י אס חברה לבניין, קבוצת ב. יאיר, וקבוצת תדהר. בעשירייה השניה מדורגות בהתאמה, קבוצת משולם לוינשטיין, אזורים, אלקטרה בניה ( קריב ) , חופרי השרון, י.ח. דמרי , קבוצת בסט , בוני התיכון, מרדכי בנימין ובניו , מנרב וקבוצת י.ש. אחים יעקובי.
אייל ינאי מנכ"ל משותף ב-BDI מציין כי בשנת 2010 נמשכה מגמת ההתרחבות בפעילות ענף הבנייה. "סך התחלות הבנייה גדל בכ- 12% והסתכם בכ- 39,325 דירות. כמו כן, במספר הדירות החדשות שנמכרו נרשמה עליה של כ- 12%, ובסך הכל נמכרו כ- 18,036 דירות חדשות בשנה זו. בנוסף, מספר היתרי הבנייה הסתכם בכ- 47,238, גידול של כ- 14%". לגבי רווחיות הענף מציין ינאי כי הרווחיות של החברות המובילות בענף עמדה ב- 2010 על 6% רווחיות יחסית לא גבוהה בהשוואה ל-500 החברות המובילות על פי דירוג BDICODE שהרווחיות שלהם עומדת על 11%.
בחינת תתי הענף מראה כי הרווחיות גבוהה יותר בקרב חברות הייזום והבניה למגורים שנהנו מביקושים גבוהים לדירות לצד עליית המחירים ואילו בתחום התשתיות וגם בתחום הביצוע הרווחיות של החברות נמוכה יותר לאור בעיות כמו עליית מחירי חומרי הגלם ומחסור בכוח אדם מקצועי. בחינת הסיכון הענפי של חברות הבניה מעלה כי קיימת מגמת שיפור בסיכון הענף . כיום עומד הסיכון בענף על 6.18 ( הסיכון הכללי של החברות במשק עומד על 5.99) מדובר על שיפור של כ- 12% בהשוואה ליוני 2010 שמשמעותו כי ההתקשרות עם חברות הנדל"ן והחשש מקריסת חברות נמוך מבעבר .
את הקפיצות המרשימות בדרוג עשו החברות , ב. יאיר שעלתה מהמקום ה- 33 למקום ה- 9, קבוצת חנן מור קפצה מהמקום ה- 43 למקום ה- 31 , חברת צרפתי שמעון עלתה מהמקום ה- 68 למקום ה- 37 .
אורן הוד, מנכ"ל אפריקה ישראל שהחברה בניהולו עלתה מהמקום הרביעי לשני ציין כי "ענף הנדל"ן למגורים בישראל מפגין חוזק לאורך השנים האחרונות אשר בא לידי ביטוי בין היתר בהיקפי הפעילות של מרבית החברות הפועלת בתחום בכלל ובאפריקה ישראל מגורים כחברה מובילה, בפרט".
- 3.אזורים החברה הכי מבטיחה מבין כל החברת (ל"ת)אלון 27/06/2011 13:45הגב לתגובה זו
- 2.משקיע 27/06/2011 13:20הגב לתגובה זושימו לב לחברות נדלן קטנות שמרוויחות יפה ונסחרות בלי כסף תבדקו טוב את בוני תיכון למשל
- 1.כושי סמבו 27/06/2011 13:10הגב לתגובה זובשקט בשקט החברה ממשיכה להציג הישגים מרשימים! אין ספק שלאחר הגל המתרגש אלינו בחודש ספטמבר ולאחר אפקט מימוש הזכויות אנו נחווה גל עליות ארוך במניה!
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
