האנליסטים מגיבים לפרטנר: הדוחות אינם רלוונטיים, תחרות עזה בפתח
חברת פרטנר דיווחה היום כי חתמה את הרבעון הרביעי של 2010 עם רווח של 304 מיליון. אנליסטים רבים מבתי ההשקעות הגיבו לדו"חות והמשמעויות שלהם על מחיר המניה.
"דו"ח טוב אבל מאוד לא רלוונטי"
לדברי אורי ליכט, ראש מחלקת המחקר של IBI: "סה"כ פרטנר מציגה דוח טוב אבל מאד לא רלוונטי, כיוון שגם שורת המכירות וגם הרווחיות תושפע לחלוטין מהפחתת הקישוריות אשר תבוא לידי ביטוי ברבעון הבא".
לדבריו: "תמהיל הכנסות אשר כולל אחוז גבוה יותר של הכנסות מציוד אשר סובלים מרווחיות נמוכה משמעותית מהממוצע של פרטנר צפוי להמשיך ולדחוף את הרווחיות הממוצעת כלפי מטה. עם זאת, צריך לזכור בשורה התחתונה הפעילות הזאת מרוויחה כסף".
"הנקודה הלא חיובית הוא היעדר תחזיות"
אמיר אדר, מנהל סייל סייד ממגדל שוקי הון הגדיר את דו"חות פרטנר 'סבירים'. לדבריו: "הנקודה המעט מפתיעה ולא חיובית בדו"ח הינה שלראשונה מזה זמן רב החברה אינה מספקת תחזית. להערכתו של אדר, ייתכן והסיבה לכך קשורה בעובדה שהחברה מעוניינת לספק תחזית מסודרת לאחר רכישת הפעילות של סמייל.
לדבריו, אין מה להתרגש מהעלייה ברמת ההכנסות בציוד ומהשחיקה בהכנסות הממוצעות ממנוי (RPM) מאחר והמדדים התפעוליים צפויים להמשיך ולאבד מחשיבותם.
אדר סבור כי "הדוחות הללו אינם משנים את התמונה הכללית כאשר הרבעון הרביעי ידוע כרבעון הסעיפים החד פעמיים ונראה על כך דוגמאות גם בהמשך"
"עסקת סמייל תיסגר בתוך שבועיים"
גם בפסגות העריכו שהדו"ח של פרטנר יהיו טוב יותר. מבחינת האנליסטית טלוה לויברג החדשות הטובות של היום הן כי עסקת סמייל תיסגר בתוך כשבועיים ומדובר בעסקה מצוינת לפרטנר.
לדבריה, מעבר לתשואת הדיבידנד הרבעונית של 2.7%, אין לתוצאות הכספיות משמעות. לויברג הוסיפה כי: "תחום הסלולר עומד בפני תקופה מאוד לא פשוטה כשהעדיפות של פרטנר נעוצה כרגע בהשלמת עסקת סמייל הצפויה לתרום מהרגע הראשון ובפירות צעדי ההתייעלות של יעקב גלברד".
העלאת המלצה בעקבות עסקת סמייל
ערן יעקובי, סמנכ"ל מחקר דש ברוקראז' העלה את המלצתו לחברת הסלולר ל'תשואת יתר' בשל עסקת סמייל. יעקובי לא שינה את מחיר היעד למניה העומד על 77 שקלים.
לדברי יעקובי: "ההנחיות קדימה ועסקת סמייל מעודדים מאד מול העתיד הלא פשוט. אנו מעריכים כי פרטנר תצליח בשנת 2011 לייצר דיבידנד של מעל מיליארד שקל כנגזרת מהרווח הנקי המשקף תשואת דיבידנד של כ-10%".
יעקובי מעריך כי לקראת סוף השנה רמת התחרות תעלה מדרגה, אך הדבר בא לידי ביטיו בהערכת השווי - גם בתחזיות וגם בשיעור ההיוון.
"התחרות בפתח"
"תוצאות הרבעון הרביעי גבוהות מהצפי שלנו, אך התחרות נמצאת בפתח", כך כותב רמי רוזן, "אנליסט התקשורת ומנהל מחלקת המחקר בהראל פיננסים". לדברי רוזן, התוצאות העסקיות חזקות, אך הורדת דמי הקישוריות צפויות להשפיע משמעותית על התוצאות העסקיות של החברה.
רוזן סבור כי בשלב זה הדבר הנכון הוא להקטין את החשיפה למגז הסלולר אך עם זאת מניית פרטנר היא המנייה המועדפת. לדברי רוזן: "פרטנר מגיעה לתחרות המתפתחת, חזקה יותר, עם פוטנציאל גבוה להתייעלות תפעולית ויכולת תחרותית מצוינת".
- 2.דוד 23/02/2011 16:17הגב לתגובה זו1.כל החברות מרויחים וחוגגים על גב זה שאנטונות בכל פינה מפזר סרטן באיוור החמצן שאנו נושמים 2.אחונה לא יודע אם זה פרטנר=צפונית ירושלים לעמוד הוסיפו עוד אנו גרים בקירבה חוששים לפתוח חלון מסרטן המטריד אותנו= =חברות מענין הכיס יחגגו על גב בריואות ומחלות שאנו סופגים=טלפון רוצים אך יועיל ולא המזיק=
- 1.רמי לוי יעשה להם ביהס (ל"ת)יאללה רמי 23/02/2011 12:51הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
