הפער שנפתח ייסגר? על הצפוי בדינימקיה בין הבנקים למעו"ף
השאלה המרכזית בעיני המשקיעים - האם מדד הבנקים (מינוס 9% מתחילת השנה) יצליח לסגור את הפער מול מדד המעוף (מינוס 1.5%)? זאת באמת שאלה שאנחנו מתלבטים איתה הרבה זמן. אנחנו פורסים לפניכם את השיקולים לכאן ולכאן.
למה כן
הבנקים אמורים להיות מבין הנהנים העיקריים בשלב הנוכחי של מחזור העסקים - חזרה לפסי צמיחה - ודו"חות הרבעון הראשון אמורים לתת ביטוי לזה תוך גידול בתיקי האשראי, המשך המגמה של שיפור בהפרשות לחומ"ס, ועלייה חדה בעמלות משוק ההון (ראה התחזיות שלנו בעמוד הבאה). המצב בישראל הרבה יותר טוב מאשר באירופה (ריסון פיסיקלי ועלייה באבטלה) ובארה"ב (המשך הורדת מינוף ע"י הצרכן) שם מתמודדים עם בעיות מבניות שמהוות רוח נגדית למגזר הבנקאות. לכן, ניתן לצפות שמכפילי ההון בארץ יתחילו להתרחב מעבר לממוצע הרב שנתית כדי לשקף מצב חיובי יותר במיוחד לאור הצפי לחידוש הדיבידנדים.
למה לא
הסקטור הפיננסי - והבנקים בפרט- עוברים תהליך של הערכה מחדש אצל ציבור המשקיעים. הגברת הרגולציה ודרישות ההון במסגרת באזל III וחוקים חדשים בארה"ב ובגרמניה ממחישים עד כמה הרווחים בסקטור מושפעים מההתפתחויות ברגולציה. לכן, מכפילי ההון יישארו נמוכים מאלו שהיינו רגילים לראות בעבר. ההסבר הזה תקף לגבי בנקים בחו"ל אבל אנחנו הרבה פחות משוכנעים לגבי הבנקים הישראלים. מגוון הפעילויות של הבנקים הישראלים הרבה יותר מצומצם מהבנקים הזרים-ולכן הם מושפעים בצורה מינורית לשינויים הרגולטורים הצפויים ומדרישות ההון החדשות עבור מכשירים פיננסים אקזוטיים. הבנקים הישראלים תמיד נסחרו במכפילי הון נמוכים מאלו של חו"ל בדיוק מהסיבה שהם משעממים, לא יצירתיים, שמרנים וכדו' - ויש הגיון רב שהפער בין מכפילי ההון של הבנקים הזרים והישראלים יצטמק בעיקר מכיוון הבנקים הזרים.
סיכוני מאקרו - כמובן ישנם גם סיכונים נוספים בדמות פירוק גוש האירו ו/או חזרה למיתון עולמי חדש שישפיע לרעה על איכות תיקי האשראי. בשני המקרים נכסי הסיכון ייפגעו, והבנקים כנראה יסבלו יותר ממניות הגנתיות כגון חברות התרופות וחברות התקשורת אבל זאת תהיה נחמה פורתא אם התיק המנייתי ירד לשם דוגמה ב-30% במקום 35% בעקבות העדר חשיפה לבנקים.
בשורה התחתונה לא ניתן להתעלם מסיכוני המאקרו אבל צריכים לטפל בהם ולבודד אותם ברמה של ASSET ALLOCATION דרך חשיפה לאפיקי השקעה מתאימים. במרכיב מנייתי צריכים להיות מנותבים ע"י פרמטרים של מכפילי הון, מכפילי רווח ותשואות דיבידנד- כשאינדיקאטורים אלו נראים מעודדים לגבי הבנקים הישראלים- ולכן אנחנו ממשיכים בגישה החיובית שלנו וסבורים שקיים סיכוי סביר שמדד הבנקים יקטין את הפער מול מדד המעו"ף לטובתו.
השפעות המעבר למדד המפותח של ה-MSCI. כמובן חייבים להתייחס למעבר לשוק המפותח. כפי שכבר כתבנו בסקירה השנתית ,בטווח הקצר, תעודות סל וקרנות עוקבות מדדים זרות אמורים להזרים ביקושים נטו לשוק הישראלי ומניות הבנקים הגדולים צפויים ליהנות מזה- בתנאי שהביקושים החדשים לא יתרכזו אך ורק במניית טבע. לעומת זאת מנהלי ההשקעות הזרים האקטיביים כנראה לא ישקיעו בבנקים הישראלים בצורה משמעותית גם בטווח הבינוני (הבנקים הישראלים קטנים מאד לעומת הבנקים בשווקים המפותחים). לכן ציבור המשקיעים בבנקים הישראלים יורכב בעיקר ממקומיים עם נוכחות מוגברת של תעודת סל זרות ? סיטואציה לא כל כך שונה מהמצב הקיים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
