הפער שנפתח ייסגר? על הצפוי בדינימקיה בין הבנקים למעו"ף

טרנס קלינגמן פורס את השיקולים בתשובה לשאלה האם מדד הבנקים יצליח לסגור את הפער מול מדד המעו"ף
טרנס קלינגמן |

השאלה המרכזית בעיני המשקיעים - האם מדד הבנקים (מינוס 9% מתחילת השנה) יצליח לסגור את הפער מול מדד המעוף (מינוס 1.5%)? זאת באמת שאלה שאנחנו מתלבטים איתה הרבה זמן. אנחנו פורסים לפניכם את השיקולים לכאן ולכאן.

למה כן

הבנקים אמורים להיות מבין הנהנים העיקריים בשלב הנוכחי של מחזור העסקים - חזרה לפסי צמיחה - ודו"חות הרבעון הראשון אמורים לתת ביטוי לזה תוך גידול בתיקי האשראי, המשך המגמה של שיפור בהפרשות לחומ"ס, ועלייה חדה בעמלות משוק ההון (ראה התחזיות שלנו בעמוד הבאה). המצב בישראל הרבה יותר טוב מאשר באירופה (ריסון פיסיקלי ועלייה באבטלה) ובארה"ב (המשך הורדת מינוף ע"י הצרכן) שם מתמודדים עם בעיות מבניות שמהוות רוח נגדית למגזר הבנקאות. לכן, ניתן לצפות שמכפילי ההון בארץ יתחילו להתרחב מעבר לממוצע הרב שנתית כדי לשקף מצב חיובי יותר במיוחד לאור הצפי לחידוש הדיבידנדים.

למה לא

הסקטור הפיננסי - והבנקים בפרט- עוברים תהליך של הערכה מחדש אצל ציבור המשקיעים. הגברת הרגולציה ודרישות ההון במסגרת באזל III וחוקים חדשים בארה"ב ובגרמניה ממחישים עד כמה הרווחים בסקטור מושפעים מההתפתחויות ברגולציה. לכן, מכפילי ההון יישארו נמוכים מאלו שהיינו רגילים לראות בעבר. ההסבר הזה תקף לגבי בנקים בחו"ל אבל אנחנו הרבה פחות משוכנעים לגבי הבנקים הישראלים. מגוון הפעילויות של הבנקים הישראלים הרבה יותר מצומצם מהבנקים הזרים-ולכן הם מושפעים בצורה מינורית לשינויים הרגולטורים הצפויים ומדרישות ההון החדשות עבור מכשירים פיננסים אקזוטיים. הבנקים הישראלים תמיד נסחרו במכפילי הון נמוכים מאלו של חו"ל בדיוק מהסיבה שהם משעממים, לא יצירתיים, שמרנים וכדו' - ויש הגיון רב שהפער בין מכפילי ההון של הבנקים הזרים והישראלים יצטמק בעיקר מכיוון הבנקים הזרים.

סיכוני מאקרו - כמובן ישנם גם סיכונים נוספים בדמות פירוק גוש האירו ו/או חזרה למיתון עולמי חדש שישפיע לרעה על איכות תיקי האשראי. בשני המקרים נכסי הסיכון ייפגעו, והבנקים כנראה יסבלו יותר ממניות הגנתיות כגון חברות התרופות וחברות התקשורת אבל זאת תהיה נחמה פורתא אם התיק המנייתי ירד לשם דוגמה ב-30% במקום 35% בעקבות העדר חשיפה לבנקים.

בשורה התחתונה לא ניתן להתעלם מסיכוני המאקרו אבל צריכים לטפל בהם ולבודד אותם ברמה של ASSET ALLOCATION דרך חשיפה לאפיקי השקעה מתאימים. במרכיב מנייתי צריכים להיות מנותבים ע"י פרמטרים של מכפילי הון, מכפילי רווח ותשואות דיבידנד- כשאינדיקאטורים אלו נראים מעודדים לגבי הבנקים הישראלים- ולכן אנחנו ממשיכים בגישה החיובית שלנו וסבורים שקיים סיכוי סביר שמדד הבנקים יקטין את הפער מול מדד המעו"ף לטובתו.

השפעות המעבר למדד המפותח של ה-MSCI. כמובן חייבים להתייחס למעבר לשוק המפותח. כפי שכבר כתבנו בסקירה השנתית ,בטווח הקצר, תעודות סל וקרנות עוקבות מדדים זרות אמורים להזרים ביקושים נטו לשוק הישראלי ומניות הבנקים הגדולים צפויים ליהנות מזה- בתנאי שהביקושים החדשים לא יתרכזו אך ורק במניית טבע. לעומת זאת מנהלי ההשקעות הזרים האקטיביים כנראה לא ישקיעו בבנקים הישראלים בצורה משמעותית גם בטווח הבינוני (הבנקים הישראלים קטנים מאד לעומת הבנקים בשווקים המפותחים). לכן ציבור המשקיעים בבנקים הישראלים יורכב בעיקר ממקומיים עם נוכחות מוגברת של תעודת סל זרות ? סיטואציה לא כל כך שונה מהמצב הקיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים

הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי

ליאור דנקנר |

הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.

הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.

לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע

בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.

כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.

הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.