הפער שנפתח ייסגר? על הצפוי בדינימקיה בין הבנקים למעו"ף

טרנס קלינגמן פורס את השיקולים בתשובה לשאלה האם מדד הבנקים יצליח לסגור את הפער מול מדד המעו"ף
טרנס קלינגמן |

השאלה המרכזית בעיני המשקיעים - האם מדד הבנקים (מינוס 9% מתחילת השנה) יצליח לסגור את הפער מול מדד המעוף (מינוס 1.5%)? זאת באמת שאלה שאנחנו מתלבטים איתה הרבה זמן. אנחנו פורסים לפניכם את השיקולים לכאן ולכאן.

למה כן

הבנקים אמורים להיות מבין הנהנים העיקריים בשלב הנוכחי של מחזור העסקים - חזרה לפסי צמיחה - ודו"חות הרבעון הראשון אמורים לתת ביטוי לזה תוך גידול בתיקי האשראי, המשך המגמה של שיפור בהפרשות לחומ"ס, ועלייה חדה בעמלות משוק ההון (ראה התחזיות שלנו בעמוד הבאה). המצב בישראל הרבה יותר טוב מאשר באירופה (ריסון פיסיקלי ועלייה באבטלה) ובארה"ב (המשך הורדת מינוף ע"י הצרכן) שם מתמודדים עם בעיות מבניות שמהוות רוח נגדית למגזר הבנקאות. לכן, ניתן לצפות שמכפילי ההון בארץ יתחילו להתרחב מעבר לממוצע הרב שנתית כדי לשקף מצב חיובי יותר במיוחד לאור הצפי לחידוש הדיבידנדים.

למה לא

הסקטור הפיננסי - והבנקים בפרט- עוברים תהליך של הערכה מחדש אצל ציבור המשקיעים. הגברת הרגולציה ודרישות ההון במסגרת באזל III וחוקים חדשים בארה"ב ובגרמניה ממחישים עד כמה הרווחים בסקטור מושפעים מההתפתחויות ברגולציה. לכן, מכפילי ההון יישארו נמוכים מאלו שהיינו רגילים לראות בעבר. ההסבר הזה תקף לגבי בנקים בחו"ל אבל אנחנו הרבה פחות משוכנעים לגבי הבנקים הישראלים. מגוון הפעילויות של הבנקים הישראלים הרבה יותר מצומצם מהבנקים הזרים-ולכן הם מושפעים בצורה מינורית לשינויים הרגולטורים הצפויים ומדרישות ההון החדשות עבור מכשירים פיננסים אקזוטיים. הבנקים הישראלים תמיד נסחרו במכפילי הון נמוכים מאלו של חו"ל בדיוק מהסיבה שהם משעממים, לא יצירתיים, שמרנים וכדו' - ויש הגיון רב שהפער בין מכפילי ההון של הבנקים הזרים והישראלים יצטמק בעיקר מכיוון הבנקים הזרים.

סיכוני מאקרו - כמובן ישנם גם סיכונים נוספים בדמות פירוק גוש האירו ו/או חזרה למיתון עולמי חדש שישפיע לרעה על איכות תיקי האשראי. בשני המקרים נכסי הסיכון ייפגעו, והבנקים כנראה יסבלו יותר ממניות הגנתיות כגון חברות התרופות וחברות התקשורת אבל זאת תהיה נחמה פורתא אם התיק המנייתי ירד לשם דוגמה ב-30% במקום 35% בעקבות העדר חשיפה לבנקים.

בשורה התחתונה לא ניתן להתעלם מסיכוני המאקרו אבל צריכים לטפל בהם ולבודד אותם ברמה של ASSET ALLOCATION דרך חשיפה לאפיקי השקעה מתאימים. במרכיב מנייתי צריכים להיות מנותבים ע"י פרמטרים של מכפילי הון, מכפילי רווח ותשואות דיבידנד- כשאינדיקאטורים אלו נראים מעודדים לגבי הבנקים הישראלים- ולכן אנחנו ממשיכים בגישה החיובית שלנו וסבורים שקיים סיכוי סביר שמדד הבנקים יקטין את הפער מול מדד המעו"ף לטובתו.

השפעות המעבר למדד המפותח של ה-MSCI. כמובן חייבים להתייחס למעבר לשוק המפותח. כפי שכבר כתבנו בסקירה השנתית ,בטווח הקצר, תעודות סל וקרנות עוקבות מדדים זרות אמורים להזרים ביקושים נטו לשוק הישראלי ומניות הבנקים הגדולים צפויים ליהנות מזה- בתנאי שהביקושים החדשים לא יתרכזו אך ורק במניית טבע. לעומת זאת מנהלי ההשקעות הזרים האקטיביים כנראה לא ישקיעו בבנקים הישראלים בצורה משמעותית גם בטווח הבינוני (הבנקים הישראלים קטנים מאד לעומת הבנקים בשווקים המפותחים). לכן ציבור המשקיעים בבנקים הישראלים יורכב בעיקר ממקומיים עם נוכחות מוגברת של תעודת סל זרות ? סיטואציה לא כל כך שונה מהמצב הקיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.