מדיגוס לקראת קפיצת מדרגה? "לחוזים יש פוטנציאל הכנסות של עשרות מיליוני דולרים"
שוק המניות בכלל וסקטור הביומד בפרט נכנסו בשבועות האחרונים ל"אזור התגבשות" לאחר הראלי המרשים שהתחיל במרץ ונמשך עד לפני כשבועיים. כיום, נראה שמניות רבות מתקשות להמשיך ולטפס, בין השאר עקב מכירות מהותיות של בעלי עניין.
בינתיים, בלא מעט חברות העסקים ממשיכים להתפתח. גם בחברת מדיגוס יש התפתחויות מעניינות בשבועות האחרונים, גם בעסקים וגם בגזרת בעלי העניין.
בשבוע שעבר הציגה מדיגוס את תוצאותיה לרבעון השני של השנה, ובמקביל הודיעה על החלטת דירקטוריון לביצוע גיוס של כ-12 מיליון שקל באמצעות תשקיף מדף. החברה תגייס מחצית מהכסף בהנפקת זכויות לבעלי המניות ו-6 מיליון שקל נוספים בהנפקה לציבור. מועד הגיוס טרם פורסם.
במקביל, דיווחה החברה כי דקסון, המחזיקה בכ-10.7% מהמניות, הודיעה ליתר בעלי השליטה בחברה על פרישתה מדבוקת בעלי השליטה על פי הסכם בעלי השליטה. דן אורן, בעל השליטה בדקסון, מעוניין כעת למכור לבעלי השליטה האחרים 4.5 מיליון מניות במחיר של 2 שקלים למניה.
לפני כן דיווחה החברה כי כי תוך 30-60 ימים היא מקווה לחתום עם חברה רב לאומית גדולה על הסכם לייצור ושיווק בלעדי כלל-עולמי של מערכת האנדוסקופ לטיפול במחלת ההחזר הוושטי. המחלה (בלועזית: Gastroesophageal Reflux Disease, או GERD) נגרמת עקב חזרה לא תקינה של תוכנה הנוזלי של הקיבה לושט. מיצי הקיבה מכילים ריכוז גבוה של חומצה העלולה לגרום לפגיעה בדופן הושט ולהתפתחות המחלה.
שווי השוק של החברה עומד כיום על כ-133 מיליון שקל, לאחר שהמניה זינקה ב-190% מתחילת השנה. היום רשמה המניה עליה של 7.4%. בשיחה עם Bizportal התייחס המנכ"ל אלעזר זוננשיין להתפתחויות האחרונות בחברה.
"לא רוצה להיות גננת של בעלי העניין"
ש: "יש אצלכם הרבה מאוד אקשן בשבועות האחרונים, גם בתחום בעלי העניין וגם בעסקים האמיתיים".
ת: "אנחנו צריכים להתרכז בעיקר, והעיקר זה לפתח את החברה ולהביא הרבה מקומות עבודה וייצור לעומר, לבאר שבע ולנגב. אני לא רואה את כל הדיווחים בתקשורת על בעלי העניין וזה גם לא כל כך מעניין אותי, אני מעדיף להיות עם הגננת של הילד ולא להיות גננת של בעלי העניין".
ש: אתם צופים שהעיסקה שדיווחתם עליה תיסגר בקרוב?
ת: "כן. הצפי שלנו הוא למכירות של עשרות מיליוני דולרים בשנים הקרובות מהעיסקה הראשונה עליה דיווחנו. צריך לשים לב ולקרוא בין השורות של ההודעה, שבעצם היה שם דיווח על שתי עסקאות. אגב, היום השוק העולמי של התרופות לטיפול ב-GERD מוערך בכ-22 מיליארד דולר. זה מספרים אמיתיים, יודעים בדיוק כמה כל חברה מכרה".
ש: מה העלות השנתית למטופל?
ת: "עלות ישירה היא למעלה מ-1,300 דולר ומסביב ישנם טיפולים בעוד יותר מ-3,000 דולר. צריך לקחת בחשבון שכ-20% לא מגיבים לטיפול בתרופות. אז מחפשים פתרונות אלטרנטיביים ובסוף מגיעים לניתוח. יש כחצי מיליון ניתוחים כל שנה, עם קצב גידול של 9% בשנה".
"באוכלוסיה העצומה הזאת, הטיפול שמדיגוס מציעה מייצר מצד אחד תוצאות דומות לניתוח, ומצד שני הוא מוריד את המטופלים מתרופות. פה החידוש הגדול. אם אתה פותר לחולה בגיל 30-40 את הבעיה של לקיחת תרופה לכל החיים זה גדול. בקונספט הזה ההתלהבות בשוק היא גדולה".
"שומרים על זהירות בדיווחים"
ש: מה קורה אחרי שנה-שנתיים, לא צריך עוד טיפול ?
ת: "פרסמנו תוצאות ביניים לניסויים שביצענו בהודו. גם אחרי שנתיים ושנתיים וחצי לא ניכר שינוי במצב המטופלים. מנסיון טיפולי במהדקי רקמות עולה שאם אין שינוי אחרי 8-10 שבועות אז כבר לא יהיה שינוי לרעה גם עוד כמה שנים. המעקב הוא בכל אופן למשך 15 שנים".
ש: דיווחתם לאחרונה על כך שאתם קרובים מאוד לחתימה על הסכם שיווק עם חברה בינלאומית גדולה. אתה יכול לפרט קצת יותר על תנאי ההסכם?
ת: "מדובר בהסכם ארוך טווח ל-10 שנים, עם אופציה שלנו לעוד 10 שנים. זה לא יאומן. אם תסתכל בתוך ההודעה נאמר שהחברות יחלקו את ההכנסות, כלומר אנחנו נקבל 50% תמלוגים. מדובר בהכנסות עצומות. אם נעשה כמה עשרות אלפי פרוצדורות בשנה, כשהמחיר למטופל הוא 3,500 דולר ואנחנו נקבל 50% מזה. מטעמי זהירות לא פרסמנו את התוכנית העסקית וגם את המספרים האלה אני אומר מאוד בזהירות. ברגע שזה ייחתם אנחנו נפרסם גם את התכנית העסקית".
"זה יאפשר לנו להקים קו ייצור בבאר שבע, להביא הכנסות למדינת ישראל. זה המהות שלנו, להביא הכנסות וליצור משרות ופעילות במדינת ישראל".
"מגיעים בדיוק למקום אליו רצינו להגיע"
ש: מה בנוגע למרווחים ?
ת: "אנחנו מעריכים שזה יהיה המרווח המקובל במכשור רפואי. כלומר, למעלה מ-70% רווח גולמי. אני רוצה להפנות אותך לעיסקה נוספת עליה דיווחנו בהודעה, בתחום מכשור בדיקה מיניאטורי. אנחנו פיתחנו שתי פרוצדורות קנייניות חדשות ב-3 השנים האחרונות, ביניהן מה שדיווחו עם טאואר".
"הפוטנציאל של אחת הוא סדר גודל של 2 מיליון פרוצדורות בשנה והשניה 11 מיליון בשנה. הראשונה היא טיפולית והשניה, 11 מיליון, היא אבחנתית. גם כאן הגודל של השוק הוא עצום והשיפוי הרפואי הוא גבוה. הם (החברה הרב לאומית - ק.י.) יכניסו אותם לקליניקה".
ש: אתם צריכים לעבור כאן שלבי ניסוי ?
ת: "הרבה הרבה יותר קל ממה שעשינו ב-SRS. אם תסתכל בהודעה אז כתוב שהמודל של ה-SRS חל גם כאן, כלומר 50% תמלוגים. זה יביא לנו הכנסות של עוד עשרות מיליוני דולרים. הניסוח של ההודעה אושר גם על ידם. הם רצו לנקוט בכל אמצעי הזהירות עד שההסכם יאושר וייסגר".

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.