ישראל אייכלר
צילום: דני שם טוב נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

התקדמות בתיקון חוק להארכת תקופת הצינון של בכירים בשירות הציבורי

ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר העבירה בקריאה ראשונה את הצעת חוק שירות הציבור, שיאריך את תקופת הצינון לעובד ציבור ברשויות פיננסיות


רן קידר | (1)
נושאים בכתבה מינויי בכירים

במסגרת המאבק בתופעת הדלתות המסתובבות, יזם ח"כ שלום דנינו הארכה של תקופת הצינון לעובדי ציבור ברשויות הפיננסיות. התיקון מציע הארכה של תקופת הצינון ל-18 חודשים לעובד בכיר (במקום 12 החודשים בחוק הנוכחי) והארכה ל-24 חודשים במידה ומדובר בראש ראשות (לעומת 18 חודשים כיום). בתקופה המוגדרת כתקופת צינון, אדם לא יוכל לקבל טובות הנאה מהגופים עליו פיקח או שהיו תחת סמכותו והוראותיו, ובכלל זאת אסורה קבלת משרה כלשהי.

מכיוון שמדובר על פגיעה בחופש העיסוק, מקובל היום לתת מספר חודשי תגמול, היות והאדם שעזב את המשרה הציבורית אינו מורשה לעסוק במקצוע שלו. המתנגדים לחוק טענו כי הדבר יגדיל את המעמסה על הקופה הציבורית, אך לא הגיעו עם נתונים לגבי העלות הנוכחית של התגמול כיום.

עו"ד יעל שיינין, היועמ"שית של רשות התחרות שאלה מדוע מתמקדים ברגולטורים פיננסיים בלבד. לטענתה, רשות התחרות יכולה לכאורה להעניק זכויות לכל גורם במשק, ועל פי ההגיון הזה תקופת הצינון צריכה להיות תקפה לכל ענפי המשק, ומשמעותה פגיעה חמורה בחופש העיסוק. 

שיינין תיארה מקרה שגם עובדת זוטרה שעבדה ברשות חצי שנה בלבד נדרשה לתקופת צינון של 4 חודשים וגם היא הדגישה את הפגיעה שעלולה להיגרם לגיוסי עובדים.


לעומתה, לובי 99 תיארו מקרה שבו ראש תחום המזון והקמעונות ברשות התחרות סיים את עבודתו בשירות הציבורי ומייד עבר לעבוד כאחראי רגולציה בשופרסל. אותו אדם הגיש בקשה לקיצור תקופת הצינון וביקש שתקופת המילואים שלו, שהחלה ב7.10.23, תיחשב כתקופת צינון.  לובי 99 הגיב לטענות שעלו כי בעשור האחרון כמעט ולא היו מקרים של דלתות מסתובבות.


יעל רגב, יועצת בכירה לממונה על שוק ההון, גם היא העלתה טענה בנוגע לאבחנה בין הגופים המאסדרים ובין הגופים המפוקחים – לטענתה ישנם עשרות אלפי מפוקחים תחת רשות שוק ההון וזה שוב ימנע ממי שפורש לעסוק בתפקידו.

בשורה התחתונה, הטענות נגד החוק היו שהוא פוגע בגיוסים במגזר הציבורי, שגם ככה אינו אטרקטיבי לעומת המגזר הפרטי. בנוסף, הגדרת הסגל הבכיר של החוק אינה ברורה ומובילה למצבים שגם עובדים זוטרים מאד נדרשים לצינון, לעתים אף מבלי שהם מקבלים תגמול בעקבות האיסור והפגיעה בחופש העיסוק. הטענות הללו מסתכמות לטענה אחת שהמהלך יוביל לירידה באטרקטיביות של המשרות הציבוריות הבכירות, ולכן גם ירידה באיכות כח האדם ובסופו של דבר המהלך יתגלגל חזרה אל הציבור בצורה של הונאות פיננסיות שונות, שלא יפוקחו כראוי.

קיראו עוד ב"בארץ"

לקראת הקריאה השנייה והשלישית, ביקש ח"כ דנינו מהגופים המפוקחים דנינו מבקש שיציגו את העלויות של התגמול הכספי בעקבות הצינון.


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בוריס 08/05/2025 21:38
    הגב לתגובה זו
    בשל התנגדותו לגיוס האברכים החרדים הבוזזים בתקופת מלחמה.
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.