ישראל אייכלר
צילום: דני שם טוב נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

התקדמות בתיקון חוק להארכת תקופת הצינון של בכירים בשירות הציבורי

ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר העבירה בקריאה ראשונה את הצעת חוק שירות הציבור, שיאריך את תקופת הצינון לעובד ציבור ברשויות פיננסיות


רן קידר |
נושאים בכתבה מינויי בכירים

במסגרת המאבק בתופעת הדלתות המסתובבות, יזם ח"כ שלום דנינו הארכה של תקופת הצינון לעובדי ציבור ברשויות הפיננסיות. התיקון מציע הארכה של תקופת הצינון ל-18 חודשים לעובד בכיר (במקום 12 החודשים בחוק הנוכחי) והארכה ל-24 חודשים במידה ומדובר בראש ראשות (לעומת 18 חודשים כיום). בתקופה המוגדרת כתקופת צינון, אדם לא יוכל לקבל טובות הנאה מהגופים עליו פיקח או שהיו תחת סמכותו והוראותיו, ובכלל זאת אסורה קבלת משרה כלשהי.

מכיוון שמדובר על פגיעה בחופש העיסוק, מקובל היום לתת מספר חודשי תגמול, היות והאדם שעזב את המשרה הציבורית אינו מורשה לעסוק במקצוע שלו. המתנגדים לחוק טענו כי הדבר יגדיל את המעמסה על הקופה הציבורית, אך לא הגיעו עם נתונים לגבי העלות הנוכחית של התגמול כיום.

עו"ד יעל שיינין, היועמ"שית של רשות התחרות שאלה מדוע מתמקדים ברגולטורים פיננסיים בלבד. לטענתה, רשות התחרות יכולה לכאורה להעניק זכויות לכל גורם במשק, ועל פי ההגיון הזה תקופת הצינון צריכה להיות תקפה לכל ענפי המשק, ומשמעותה פגיעה חמורה בחופש העיסוק. 

שיינין תיארה מקרה שגם עובדת זוטרה שעבדה ברשות חצי שנה בלבד נדרשה לתקופת צינון של 4 חודשים וגם היא הדגישה את הפגיעה שעלולה להיגרם לגיוסי עובדים.


לעומתה, לובי 99 תיארו מקרה שבו ראש תחום המזון והקמעונות ברשות התחרות סיים את עבודתו בשירות הציבורי ומייד עבר לעבוד כאחראי רגולציה בשופרסל. אותו אדם הגיש בקשה לקיצור תקופת הצינון וביקש שתקופת המילואים שלו, שהחלה ב7.10.23, תיחשב כתקופת צינון.  לובי 99 הגיב לטענות שעלו כי בעשור האחרון כמעט ולא היו מקרים של דלתות מסתובבות.


יעל רגב, יועצת בכירה לממונה על שוק ההון, גם היא העלתה טענה בנוגע לאבחנה בין הגופים המאסדרים ובין הגופים המפוקחים – לטענתה ישנם עשרות אלפי מפוקחים תחת רשות שוק ההון וזה שוב ימנע ממי שפורש לעסוק בתפקידו.

בשורה התחתונה, הטענות נגד החוק היו שהוא פוגע בגיוסים במגזר הציבורי, שגם ככה אינו אטרקטיבי לעומת המגזר הפרטי. בנוסף, הגדרת הסגל הבכיר של החוק אינה ברורה ומובילה למצבים שגם עובדים זוטרים מאד נדרשים לצינון, לעתים אף מבלי שהם מקבלים תגמול בעקבות האיסור והפגיעה בחופש העיסוק. הטענות הללו מסתכמות לטענה אחת שהמהלך יוביל לירידה באטרקטיביות של המשרות הציבוריות הבכירות, ולכן גם ירידה באיכות כח האדם ובסופו של דבר המהלך יתגלגל חזרה אל הציבור בצורה של הונאות פיננסיות שונות, שלא יפוקחו כראוי.

קיראו עוד ב"בארץ"

לקראת הקריאה השנייה והשלישית, ביקש ח"כ דנינו מהגופים המפוקחים דנינו מבקש שיציגו את העלויות של התגמול הכספי בעקבות הצינון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה