מעוז תוקף את פישר: "תוצאת ההתערבות תהיה סטגפלציה במשק"

בתגובה להודעת בנק ישראל אתמול על רכישת אגרות חוב ממשלתיות בשוק החופשי תוקף היום הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, שלמה מעוז, את החלטת הבנק המרכזי. נציין כי בשוק האג"ח הממשלתי והקונצרני נרשמות היום עליות תלולות בעקבות ההודעה.

תחת הכותרת "חוקי אבל מסריח" אומר מעוז כי "בנק ישראל החליט להדפיס כסף החל מהיום באמצעות רכישת אג"ח ממשלתי ארוך טווח בכדי להפחית מחיר ההון, להשקעה במשק, שמאן לרדת למרות הפחתת הריבית לשיעור היסטורי של 1%".

מעוז מזכיר כי על פי החלטת הממשלה משנת 1985 אסור להדפיס כסף, אך הבנק המרכזי עושה שימוש בלקונה שמאפשרת לו לרכוש אג"ח ממשלתי ובכך עוקף ההחלטה משנת 1985 שבאה עקב היפר-אינפלציה במשק. למעשה כבר במרס 2008 עת החליט לרכוש מט"ח, תמורת שקלים, אף היא הדפסה של הכסף, אך הדפסה יותר לגיטימית מפני שמאחוריה יש נכסים של מדינות המערב, בעוד במקרה דהיום ההדפסה היא של כסף ישראלי טהור.

"בין שני התקופות בנק ישראל החליט להפחית כמות המק"מ שהוא מנפיק ובכך הגביר הדפסת הכסף בעקיפין. האוצר אינו טומן ידו בצלחת, אף הוא מדפיס כסף באמצעות גרעון תקציבי תופח מחודש לחודש שאותו אינו מממן באמצעות גיוס הון אלא משיכת יתר במערכת הבנקאות ובנק ישראל".

קצב ההשקעות במשק, אומר מעוז, נמצא בירידה לא בגלל המשק הישראלי אלא בגלל ירידה בביקוש העולמי לסחורות ונסיגה בסחר העולמי, בשעור של 2%, עליה בתוצר העולמי קרוב לאפס. עם כל הכבוד לבנק ישראל הוא לא יכול לעודד עליה בהשקעות באין ביקוש עולמי בעוד אנו בשפל הגרוע ביותר מזה שלושה דורות. כלומר, גם אם הריבית לטווח ארוך תרד כפי שבנק ישראל מבקש, אין שום סיבה להשקיע במשק או בחו"ל כל עוד שני שלישים מהעולם במיתון.

מהאמור לעיל, אומר מעוז, "עולה כי מחד גיסא כמות הכסף תגדל ומאידך גיסא ההיצע ירד, בגלל הירידה בהשקעות, פיחות השקל וירידה בפריון העבודה. התוצאה היא אינפלציה חריפה בתוך 9 חודשים ועד 16 חודשים שתבוא דווקא עת המשק הישראלי נכנס למיתון לקראת סוף השנה. מצב זה של אינפלציה ייתכן גם בזמן מיתון, מה עוד שהעליה בשערי מטבעות החוץ שנדחפת ע"י בנק ישראל, שלפתע מגלה תאבון בלתי נלאה לרכישת מט"ח, למרות שבעבר סלד מטעמו, וגם על רקע הירידה להשקעה באפיקים סולידיים ישראליים.

"התוצאה כבר מאמצע 2010 סטגפלציה במשק הישראלי בדיוק כאשר ארה"ב מתחילה את היציאה מהמיתון. או אז בנק ישראל יעלה הריבית, כאשר האינפלציה תהיה 5%-6%, ולאחר מכן כאשר האינפלציה תגיע ל-6-7 אחוזים, העלאה חדה בריבית ודיכוי הפעילות הכלכלית שהכל חיכו לה. או אז יגרמו הפסדי הון למשקי הבית, לפירמות וגם לחוסכים ולפנסיה".

עוד אומר מעוז כי "בשלב הקצר הכל נהנים מירידה בתשואה והירידה בתלילות העקום על רקע רווחי הון. בשלב זה דחיפת התשואות כלפי מטה מביאה בהכרח לירידה בתשואת האג"ח הקונצרני שלפתע יהיה אטרקטיבי יותר. בשלב השני בנק ישראל יתחיל להנפיק יותר מק"מ, לספוג חלק מהנזילות, בכך הריבית לטווח קצר תעלה והעקום יהיה שטוח יותר בשל רכישת הבנק המרכזי.

"בשלב שלישי תהיה אינפלציה, אך אי אפשר יהיה למדוד הציפיות האינפלציוניות מפני שהתערבות הבנק המרכזי משבשת הנתונים. כאשר האינפלציה תגבר, המשקיעים המוסדיים שבלאו הכי יתקשו לעמוד בתשלום חובותיהם בשנת 2010 בשל המיתון, יצטרכו להתמודד עם תשלומים גדולים יותר בשל ההצמדה של האג"ח שהנפיקו למדד.

"או אז עלולה להתחולל קריסה מחודשת בשוק האג"ח הקונצרני. האם אז בנק ישראל ירכוש אג"ח קונצרני? עלינו לזכור כי ישראל אינה אמריקה, אפילו הנגיד יובא משם, לא כל מה שמותר לארה"ב אפשרי בישראל. ההודעה על רכישת האג"ח נמסרה בועידה של ארגונים יהודיים, כמו הודעה אחת על הפחתת הריבית, באמצע היום, ללא מתן שהות מושכלת למשקי הבית לעשות שימוש נבון בכספם".