אנדי בנהרוף בראיון ל-Bizportal: "המשבר הנוכחי פחות חמור ממשבר הנדל"ן של 1986-1994 בארה"ב"
אנדי בנהרוף, הבעלים של אחת מחברות ניהול הנכסים הגדולות במזרח ארה"ב, מבקר בימים אלו בארץ לאיתור משקיעים לרגל השקת קרן השקעות בשיתוף עם קבוצת פורום הישראלית בניהולו של עמי סגל.
הקרן, US Special Opportunities Fund, ממשפחת הקרנות של Terra Analytics - Forum Real Estate Funds תשקיע בעיקר בנדל"ן מסחרי במזרח ארה"ב והיאמיועדת למשקיעים מתוחכמים, גופים מוסדיים וחברות נדל"ן כאשר סף ההשקעה המינימאלי בה יעמוד על 100,000 דולר. מדיניות הקרן היא LONG ONLY.
בריאיון ל-Bizportal מספר בנהרוף כי בניו יורק הקרן כבר משתפת פעולה בין היתר עם קבוצת לבייב ועם ענקית הבנקאות האוסטרלית, חברת Macquqrie המנהלת נכסים בהיקף של רבע טריליון דולר אוסטרלי.
"ירידות המחירים התלולות בשוק הנדל"ן האמריקאי, צניחתו של הדולר והקושי של גופים רבים לגייס אשראי מאפשרים כיום לנצל הזדמנויות של פעם בעשור", כך אומר לנו בנהרוף וזהו למעשה המסר המרכזי שלו עם הגיעו לארץ.
תשואה דו ספרתית
בנהרוף מציין כי לפני משבר הסאבפריים תשואה של 6-8% על מזומן cash on cash בנדל"ן מניב נחשבה עסקה טובה. כיום ניתן להשיג תשואה של למעלה מ-10%, ומי שיכול להשיג משכנתא (בנהרוף מגייס משכנתא בריבית של כ-6.5%) יכול למנף את ההשקעה ולהגיע גם לתשואה של 20% ו-30%.
דוגמאות להזדמנויות שאיתרה הקרן: נדל"ן מסחרי בפנסילבניה, הפרויקט בתפוסה של 81% ומאוכלס על- ידי דיירים בדירוג BBB+, התשואה על מזומן 17.5%, ואילו התשואה במימון 70% משכנתא מגיעה ל-35%. דוגמא נוספת - פרויקט בסן פרנסיסקו המאוכלס על- ידי חברות בתחום מדעי החיים ומניב תשואה של 11.7% על מזומן ו-20.7% עם מינוף של 70% משכנתא.
הקווים המנחים את בנהרוף באיתור ההזדמנויות הנדלני"ות: עדיפות לנכס מסחרי ברמת תפוסה גבוהה, דיירים ברמת דירוג גבוהה ומשכנתא ל-5-10 שנים על הנכס.
לדברי בנהרוף, קיימות כיום הזדמנויות בתחום הנדל"ן המסחרי במקומות נוספים כמו שיקאגו ופלורידה אולם הקרן מתמקדת במזרח ארה"ב משיקולים לוגיסטיים. "בנוגע לנדל"ן למגורים, אולי עוד לא הגענו למחירי השפל אבל באזורים רבים, כמו למשל בדטרויט ובאוהיו, כבר מתחילה התאוששות במחירים", אומר בנהרוף ומוסיף כי בראייה לטווח ארוך אפשר להרוויח בעסקי נדל"ן בשפל, בשיא וגם ביניהם.
בנהרוף, שהחברה שבבעלותו מנהלת נכסי נדל"ן בארה"ב כבר למעלה מ-50 שנה ומחזיקה יותר מ-600,000 מ"ר מסחרי, מעריך כי המשבר הנוכחי פחות חמור ממשבר הנדל"ן שפקד את ארה"ב בשנים 1986-1994, אז ירדו המחירים ב-50%.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
