אנדי בנהרוף בראיון ל-Bizportal: "המשבר הנוכחי פחות חמור ממשבר הנדל"ן של 1986-1994 בארה"ב"

הבעלים של אחת מחברות הנדל"ן הגדולות במזרח ארה"ב מבקר בישראל, מדבר על המשבר ועל הצעה מגזית גלוב
איריס בר-טל |

אנדי בנהרוף, הבעלים של אחת מחברות ניהול הנכסים הגדולות במזרח ארה"ב, מבקר בימים אלו בארץ לאיתור משקיעים לרגל השקת קרן השקעות בשיתוף עם קבוצת פורום הישראלית בניהולו של עמי סגל.

הקרן, US Special Opportunities Fund, ממשפחת הקרנות של Terra Analytics - Forum Real Estate Funds תשקיע בעיקר בנדל"ן מסחרי במזרח ארה"ב והיאמיועדת למשקיעים מתוחכמים, גופים מוסדיים וחברות נדל"ן כאשר סף ההשקעה המינימאלי בה יעמוד על 100,000 דולר. מדיניות הקרן היא LONG ONLY.

בריאיון ל-Bizportal מספר בנהרוף כי בניו יורק הקרן כבר משתפת פעולה בין היתר עם קבוצת לבייב ועם ענקית הבנקאות האוסטרלית, חברת Macquqrie המנהלת נכסים בהיקף של רבע טריליון דולר אוסטרלי.

"ירידות המחירים התלולות בשוק הנדל"ן האמריקאי, צניחתו של הדולר והקושי של גופים רבים לגייס אשראי מאפשרים כיום לנצל הזדמנויות של פעם בעשור", כך אומר לנו בנהרוף וזהו למעשה המסר המרכזי שלו עם הגיעו לארץ.

תשואה דו ספרתית

בנהרוף מציין כי לפני משבר הסאבפריים תשואה של 6-8% על מזומן cash on cash בנדל"ן מניב נחשבה עסקה טובה. כיום ניתן להשיג תשואה של למעלה מ-10%, ומי שיכול להשיג משכנתא (בנהרוף מגייס משכנתא בריבית של כ-6.5%) יכול למנף את ההשקעה ולהגיע גם לתשואה של 20% ו-30%.

דוגמאות להזדמנויות שאיתרה הקרן: נדל"ן מסחרי בפנסילבניה, הפרויקט בתפוסה של 81% ומאוכלס על- ידי דיירים בדירוג BBB+, התשואה על מזומן 17.5%, ואילו התשואה במימון 70% משכנתא מגיעה ל-35%. דוגמא נוספת - פרויקט בסן פרנסיסקו המאוכלס על- ידי חברות בתחום מדעי החיים ומניב תשואה של 11.7% על מזומן ו-20.7% עם מינוף של 70% משכנתא.

הקווים המנחים את בנהרוף באיתור ההזדמנויות הנדלני"ות: עדיפות לנכס מסחרי ברמת תפוסה גבוהה, דיירים ברמת דירוג גבוהה ומשכנתא ל-5-10 שנים על הנכס.

לדברי בנהרוף, קיימות כיום הזדמנויות בתחום הנדל"ן המסחרי במקומות נוספים כמו שיקאגו ופלורידה אולם הקרן מתמקדת במזרח ארה"ב משיקולים לוגיסטיים. "בנוגע לנדל"ן למגורים, אולי עוד לא הגענו למחירי השפל אבל באזורים רבים, כמו למשל בדטרויט ובאוהיו, כבר מתחילה התאוששות במחירים", אומר בנהרוף ומוסיף כי בראייה לטווח ארוך אפשר להרוויח בעסקי נדל"ן בשפל, בשיא וגם ביניהם.

בנהרוף, שהחברה שבבעלותו מנהלת נכסי נדל"ן בארה"ב כבר למעלה מ-50 שנה ומחזיקה יותר מ-600,000 מ"ר מסחרי, מעריך כי המשבר הנוכחי פחות חמור ממשבר הנדל"ן שפקד את ארה"ב בשנים 1986-1994, אז ירדו המחירים ב-50%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

תרופות (גרוק)תרופות (גרוק)

תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר

כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד;  כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת




ענת גלעד |

ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה. 


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


 איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?

שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.

הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח. 

כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.