האם המשבר מאחורינו? שימו לב לשתי המעצמות

עידית קלי נוה, מנהלת דסק שוקי הון גלובליים ביחידת המחקר של בנק הפועלים, שמה את ארה"ב וגוש האירו על כף המאזניים
עידית קלי נוה |

לאחר תקופה ארוכה בה העדפנו את שוקי המניות בגוש האירו על פני שוק המניות בארה"ב, אנו ממליצים מתחילת השנה לצמצם את החשיפה לאירופה תוך מתן העדפה לשוקי המניות בארה"ב. בבסיס המלצה זו עומדים שיקולים כלכליים - פיננסיים המעמידים את עתידה של ארה"ב בעמדת יתרון יחסי על פני אירופה.

ראשית דבר, הבדל מהותי, הטמון בין מדיניות הבנק המרכזי בארה"ב לבין זה בגוש האירו, בא לידי ביטוי כיום באופן ברור. מדיניותו המוניטארית של הבנק המרכזי בארה"ב (ה'פד') מכוונת להשגת שני יעדים עיקריים; שמירה על יציבות מחירים (אינפלציה) מחד, וצמיחה ברת קיימא מאידך. מנגד, מדיניות הבנק המרכזי בגוש האירו (ה-ECB) ממוקדת במטרה אחת בלבד והיא שמירה על יציבות מחירים.

שוני זה מוביל לכך שבעוד שה'פד' פועל נמרצות על מנת למנוע מיתון עמוק בכלכלה; תוך שישה חודשים הוא הפחית את הריבית ב-3% (ועוד היד נטויה) והגמיש את תנאי ההלוואות הישירות לבנקים, הרי שה-ECB נותר מאחור.

בציינו את איום האינפלציה שרובץ עדיין על המשק האירופי, מפגר ה-ECB בכל הנוגע להפחתת ריבית. אין זה אומר כי בעיית האינפלציה איננה קיימת בארה"ב, אולם ה'פד' מגלה גמישות בעת משבר וכאשר הוא שם את שני יעדיו על כף המאזניים – נוטה הכף לטובת הגנה על הצמיחה למול מיגור האינפלציה. כשמצרפים לכך את התחזקות מטבע האירו, התמהמהותו של ה-ECB עלולה לעלות ביוקר לחברות היצואניות ולהכביד על צמיחת הכלכלה של גוש האירו בעתיד, ועל סיכוייו להתגבר ביעילות על משבר האשראי.

בעוד התחזקות האירו מכבידה על חברות יצואניות, דולר חלש משחק לטובת הייצוא של ארה"ב ועשוי לפצות על ההאטה מבית. זאת ועוד, כבר היום נשמעות התבטאויות מפי גורמים שונים על כך ששמירה על רמתו הגבוהה של האירו (בעיקר על רקע פערי הריבית) וחילוקי דעות באשר למדיניות הריבית עלולים לפעור סדקים בגוש האירו, שכזכור אינו הומוגני מבחינה כלכלית.

הכף נוטה לטובת ארה"ב גם בהסתכלות על תחזית רווחיות החברות. בהתבסס על קונצנזוס ההערכות בשוק, צפויה רווחיות החברות הכלולות במדד S&P 500 לרשום בשנים 2008-2009 גידול דו ספרתי (11% ו-15% בהתאמה).

באירופה, צפויה השנה האטה משמעותית יותר בצמיחה; רווחיות החברות הנכללות במדד DJ Euro Stoxx 600 צפויה לרשום השנה גידול חד ספרתי (3%-4%) והאצה לכדי גידול של כ-10% ב-2009. נציין כי רמת המכפיל נמוכה

על אף כל האמור לעיל, אין משמעות הדבר כי ניתן כבר לשים מאחור את המשבר הכלכלי - פיננסי בארה"ב. בהתאם, קשה להעריך, כמובן, עד כמה תחזיות המיתון כבר מגלומות בשווקים והיכן נמצאת נקודת השפל. כך, בשבועות הקרובים נהיה עדים, ככל הנראה, להיחלשות נוספת בנתונים הכלכליים בארה"ב. עם זאת, בראייה ארוכה יותר, נחישותו של ה'פד' להחזיר את כלכלת ארה"ב למסלול צמיחה וכמה שיותר מהר נותנת לה יתרון יחסי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

בנק אש
צילום: אורן טסלר

בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?

אחרי כמעט שלוש שנים מרגע קבלת הרישיון - אש מתחיל לפעול. המייסדים מציגים חזון של "בנקאות אחרת" - האומנם?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק אש

בנק אש (esh), הבנק הדיגיטלי החדש שבשליטת היזם ניר צוק, יחל מחר  את פעילותו באופן רשמי, עם אירוע השקה מקוון בו תוצג התוכנית העסקית של הבנק.המהלך מגיע כמעט שלוש שנים לאחר שבדצמבר 2022 קיבל הבנק רישיון מבנק ישראל. מחר צפויים המייסדים, ובהם יובל אלוני, לחשוף את החזון והכיוון שאליו הם מתכננים להוביל את הבנק. אלוני, שותף מייסד ומבעלי השליטה, פרסם בפוסט כי מדובר ב"רגע מכונן" אחרי שנות עבודה רבות, וציין כי הבנק ישנה את פני הבנקאות המסורתית. 

מודל עסקי שונה מזה של וואן זירו

בניגוד לבנק הדיגיטלי וואן זירו שהשיק את שירותיו כבר באוגוסט 2022 ומכוון בעיקר למשקי בית, בנק אש מתכנן להתמקד במגזר העסקי - ובעיקר בעסקים קטנים וזעירים. הפלטפורמה הטכנולוגית העצמאית של הבנק כבר פועלת ומבוססת על מערכות ליבה בענן הציבורי, מתוך מטרה להפחית עלויות ולייעל תהליכים.

הטכנולוגיה הזו אינה מיועדת רק לשימוש פנימי. בכוונת אש לשווק אותה בהמשך גם לבנקים דיגיטליים נוספים בארץ ובעולם. בין המוצרים שאש צפוי להציע: חשבונות עו"ש, פיקדונות, אשראי עסקי ושירותים פיננסיים מותאמים לעסקים קטנים. נראה שהמקום שבו הם יכולים לעורר את השוק הוא בפיקדונות  הריבית על הפיקדונות בבנקים נמוכה מאוד, במיוחד הריבית על עו"ש והריבית לפיקדונות קצרים. כל גורם שייכנס לתחום ויספק ריביות טובות, עשוי למשוך קהל, אם כי, כפי שניתן להיווכח מהניסיון של וואן זירו, זה לא יהיה פשוט. 

השקעות עתק ותג מחיר של חצי מיליארד דולר

מאחורי בנק אש עומדת קבוצת משקיעים בראשות ניר צוק, מייסד פאלו אלטו, חברת הסייבר הגדולה בעולם, הנסחרת בנאסד"ק בשווי של כ-125מיליארד דולר. השקעה משמעותית של גוף מוסדי, היתה של כלל ביטוח, שהשקיעה כ-100 מיליון שקל תמורת 4.99% ממניות הבנק וחברת הטכנולוגיה שעל בסיסה הוקם.

ההשקעה בוצעה לפי שווי של כ-512 מיליון דולר אחרי הכסף, ואליה הצטרפו גם אלוני, ושותפים נוספים. מדובר בסכום משמעותי, בעיקר בהתחשב בכך שהבנק עדיין לא התחיל לפעול בפועל מול הציבור.