האם המשבר מאחורינו? שימו לב לשתי המעצמות

עידית קלי נוה, מנהלת דסק שוקי הון גלובליים ביחידת המחקר של בנק הפועלים, שמה את ארה"ב וגוש האירו על כף המאזניים
עידית קלי נוה |

לאחר תקופה ארוכה בה העדפנו את שוקי המניות בגוש האירו על פני שוק המניות בארה"ב, אנו ממליצים מתחילת השנה לצמצם את החשיפה לאירופה תוך מתן העדפה לשוקי המניות בארה"ב. בבסיס המלצה זו עומדים שיקולים כלכליים - פיננסיים המעמידים את עתידה של ארה"ב בעמדת יתרון יחסי על פני אירופה.

ראשית דבר, הבדל מהותי, הטמון בין מדיניות הבנק המרכזי בארה"ב לבין זה בגוש האירו, בא לידי ביטוי כיום באופן ברור. מדיניותו המוניטארית של הבנק המרכזי בארה"ב (ה'פד') מכוונת להשגת שני יעדים עיקריים; שמירה על יציבות מחירים (אינפלציה) מחד, וצמיחה ברת קיימא מאידך. מנגד, מדיניות הבנק המרכזי בגוש האירו (ה-ECB) ממוקדת במטרה אחת בלבד והיא שמירה על יציבות מחירים.

שוני זה מוביל לכך שבעוד שה'פד' פועל נמרצות על מנת למנוע מיתון עמוק בכלכלה; תוך שישה חודשים הוא הפחית את הריבית ב-3% (ועוד היד נטויה) והגמיש את תנאי ההלוואות הישירות לבנקים, הרי שה-ECB נותר מאחור.

בציינו את איום האינפלציה שרובץ עדיין על המשק האירופי, מפגר ה-ECB בכל הנוגע להפחתת ריבית. אין זה אומר כי בעיית האינפלציה איננה קיימת בארה"ב, אולם ה'פד' מגלה גמישות בעת משבר וכאשר הוא שם את שני יעדיו על כף המאזניים – נוטה הכף לטובת הגנה על הצמיחה למול מיגור האינפלציה. כשמצרפים לכך את התחזקות מטבע האירו, התמהמהותו של ה-ECB עלולה לעלות ביוקר לחברות היצואניות ולהכביד על צמיחת הכלכלה של גוש האירו בעתיד, ועל סיכוייו להתגבר ביעילות על משבר האשראי.

בעוד התחזקות האירו מכבידה על חברות יצואניות, דולר חלש משחק לטובת הייצוא של ארה"ב ועשוי לפצות על ההאטה מבית. זאת ועוד, כבר היום נשמעות התבטאויות מפי גורמים שונים על כך ששמירה על רמתו הגבוהה של האירו (בעיקר על רקע פערי הריבית) וחילוקי דעות באשר למדיניות הריבית עלולים לפעור סדקים בגוש האירו, שכזכור אינו הומוגני מבחינה כלכלית.

הכף נוטה לטובת ארה"ב גם בהסתכלות על תחזית רווחיות החברות. בהתבסס על קונצנזוס ההערכות בשוק, צפויה רווחיות החברות הכלולות במדד S&P 500 לרשום בשנים 2008-2009 גידול דו ספרתי (11% ו-15% בהתאמה).

באירופה, צפויה השנה האטה משמעותית יותר בצמיחה; רווחיות החברות הנכללות במדד DJ Euro Stoxx 600 צפויה לרשום השנה גידול חד ספרתי (3%-4%) והאצה לכדי גידול של כ-10% ב-2009. נציין כי רמת המכפיל נמוכה

על אף כל האמור לעיל, אין משמעות הדבר כי ניתן כבר לשים מאחור את המשבר הכלכלי - פיננסי בארה"ב. בהתאם, קשה להעריך, כמובן, עד כמה תחזיות המיתון כבר מגלומות בשווקים והיכן נמצאת נקודת השפל. כך, בשבועות הקרובים נהיה עדים, ככל הנראה, להיחלשות נוספת בנתונים הכלכליים בארה"ב. עם זאת, בראייה ארוכה יותר, נחישותו של ה'פד' להחזיר את כלכלת ארה"ב למסלול צמיחה וכמה שיותר מהר נותנת לה יתרון יחסי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".