הסיבוב של וורן באפט: להבין מתי 800% זה מספיק
"בשנת 2002 ו-2003 ברקשייר רכשה 1.3% מחברת פטרו'ציינה תמורת 488 מיליון דולר, מחיר שהעריך את חברת הנפט הסינית בכ-37 מיליארד דולר. באותו הזמן, צ'רלי (מונגר - שותפו של באפט) ואני הרגשנו שכל העסק היה שווה 100 מיליארד דולר", אלה דברים שאמר וורן באפט, מנכ"ל ובעל השליטה בחברת ההשקעות ברקשייר התוואי (סימול: BRK-A), במכתב השנתי לבעלי המניות מסוף חודש פברואר השנה.
ברור שבאפט, כשהתחיל להשקיע בחברת הנפט, לא סתם דמיין לעצמו ואז זרק מספר של 100 מיליארד דולר לאוויר. סביר להניח שבאפט, שהיה קרוב לתעשיית הנפט וליסודות המנחים שלה, השווה את ערכה של פטרו'ציינה (סימול: PTR) ואת רזרבות הנפט של החברה עם תאגידי נפט דומים והסיק מכך שבמחיר העכשווי של 37 מיליארד דולר, החברה הייתה מתחת לערך הפנימי העתידי שלה.
לאחר ארבע שנים, באוקטובר 2007, ברקשייר מכרה סופית את כל החזקותיה בפטרו'ציינה תמורת סך מצטבר של 4 מיליארד דולר. במכתב למשקיעים הסביר באפט, שערכה של פטרו'ציינה גדל בהרבה מעל מה שציפה כאשר קנה את המניה, ובשנה שעברה הוא כבר האמין שהיא נופלת בהשוואה אל מול ענקיות נפט אחרות. "אז מכרנו", הוא כתב.
נציין שפטרו הייתה פעילה בסודן, באפריקה, ולאורך השנים 2006-2007, אקטיביסטים האשימו את באפט על כך שהוא מושקע בחברה אשר מסבסדת באופן עקיף רצח-עם בדרפור.
אבל כל זה, "אולד ניוז" (OLD NEWS), הדבר החדש הוא שבאותה עת שבאפט מכר הוא קיבל הן מחמאות על המכירה ועל כך שהצליח לעשות פי 7 על ההשקעה תוך ארבע שנים בלבד, אך מנגד כאשר פטרו המשיכה לטפס, בתקופה הסמוכה לאחר מכן, הוא ספג ביקורות שאמרו שמגע הקסם של האורקל יכול היה לעבוד קצת טוב יותר.
היו כמובן כאלה שגם קישרו את הנושא לדרפור. כלכלן אחד אמר, "הייתי אומר שזו רק החלטה עסקית, אבל יכול להיות שהייתה פה השפעה במונחים של מה שקורה (רצח-עם) בדרפור".
אבל, הפאנץ' ליין האמיתי הוא לא דרפור וגם לא הסיבוב של באפט, אלא התזמון. מניית פטרו'ציינה נסחרת היום סביב מחיר של 126 דולר למניה, מה שמשקף לחברה שווי של 232 מיליארד דולר, עדיין מעל ה-100 מיליארד דולר שבאפט העריך תחילה. אך למרות זאת, הנקודה החשובה היא, שכאשר באפט מכר את החברה היא הייתה שווה כ-400 מיליארד דולר וזה מה שנקרא "הרבה מעל" מה שציפה. סביר גם, שהדבר הנוסף שהתחיל להפריע לבאפט הוא ששוק המניות הסיני הצליח לזנק ביותר מ-400% תוך מספר שנים בודדות, ושרק בשנת 2007, עד חודש אוקטובר באותה שנה, המדד הצליח לטפס במעל 100%.
עיתוי המכירה, מקבל מישנה חשיבות, ברגע שמבינים שבאפט הוא משקיע לטווח ארוך ולא אחד שקונה מנייה ל-3-4 שנים בלבד. אצל באפט, רוב ההחזקות העכשוויות נמצאות בתיק ההשקעות כבר למעלה מ-40 שנה, כולל אמריקן אקספרס (סימול: AXP), קוקה קולה (סימול: KO) והוושינגטון פוסט (סימול: WPO).
למרות זאת, גם האיש העשיר בעולם, שעשה את עושרו ב-2 ידים מהשקעות בחברות, הרגיש חרטה קלה מספר שבועות לאחר המכירה. "לרוע המזל מכרתי אותה טיפה מוקדם מידי, אבל זו הייתה החלטה המבוססת 100% על הערך האמיתי של החברה", אמר באפט.
בכך, הוא בעצם התייחס להנפקה המסחררת של פטרו'ציינה בסין. בתחילת נובמבר 2007, הונפקה בפטרו'ציינה בסין ומניותיה זינקו ביותר מ-160% ביום. באותו היום, פטרו הפכה להיות חברת הנפט הגדולה ביותר בעולם, במונחי שווי שוק - שווי של 1 טריליון דולר (1,000 מיליארד ד') - פי 4 יותר מענקית הנפט האמריקנית, אקסון מוביל (סימול: XOM). כאמור, היום המושכות כבר התהפכו, ואקסון שווה 463 מיליארד דולר, "קצת" יותר מפטרו.
בשורה התחתונה, הדבר שחשוב להבין מכל הסיפור הזה, שזה לא נורא למכור מנייה ולאחר מכן להגיד, מכרתי "מוקדם מידי" יכולתי להרוויח עוד קצת. אבל זה כן נורא להמשיך להחזיק במנייה ששווה כבר פי כמה יותר ממה שהערכת אותה ביום שקנית אותה, רק כיוון שאתה רוצה להרוויח עוד קצת.
