הצריכה הפרטית בארה"ב התחזקה ב-0.1%: הצמיחה האיטית ביותר מזה שנה

נתון ההכנסה הפרטית טיפס ב-0.5% בעוד מדד הצריכה הפרטית רשם עלייה של 0.1%
אילן קליקה |

בחזית נתוני המאקרו היום בארה"ב עומדים נתוני הצריכה הפרטית לחודש פברואר וכן נתוני האינפלציה הנגזרים מכך, אשר פורסמו לפני מספר דקות. נתון הצריכה הפרטית, מייצג את הערך הדולרי של ההכנסות שקיבלו הפרטים במשק.

על פי הנתונים, נתון ההכנסה הפרטית טיפס ב-0.5%, עלייה בהשוואה לקונצנזוס הכלכלנים, אשר חזו עלייה של 0.3%. יש לציין, כי תזמון העלייה בהכנסה הפרטית מתאים בהחלט למסגרת הזמן של "חבילת התמרוץ" שסופקה על ידי הפדרל ריזרב.

"כאשר מנכים את העלייה במדד המחירים לצרכן והמסים, מתברר כי ההכנסה האישית הפנויה עלתה ב 0.3%, פי 3 הן בהשוואה לחודש הקודם והן בהשוואה ל 12 החודשים האחרונים, בממוצע!", כך אמר היום רונן מנחם, מנהל היחידה לאסטרטגיה והשקעות בבנק מזרחי טפחות.

עוד מהנתונים, שיעור השינוי במדד הצריכה הפרטית רשם עלייה של 0.1%, בהתאם לקונצנזוס הכלכלנים. כמו כן, ההכנסה מנכסים הוסיפה 0.2% גם היא.

מאז חודש נובמבר התחזק שיעור הוצאות הצרכנים בפחות מ-0.1% (ראלית), סימן ברור לכך שמנוע הצמיחה של הכלכלה הגדולה בעולם נתקל בקשיים משמעותיים, בעוד הצמיחה בשוק התעסוקה מעיבה והמשבר בשוק הנדל"ן ממשיך להתדרדר.

"אנו עומדים זה זמן על הסתירה בין מדד אמון הציבור, שקורס במהירות בחודשים האחרונים, לבין הוצאות משקי הבית בפועל, המגלות איתנות. ההוצאות בניכוי העלייה במחירים נותרו ללא שינוי, אך אם מבודדים מהן את ההוצאות על דלקים וגז, מתקבלת תמונה נוחה יותר.", ציין מנחם.

" נראה כי משקי הבית מושפעים לרעה מהחדשות וההערכות הסובבות אותם, אך מדי חודש בחודשו הם נוכחים לדעת שמסלול ההכנסות והצריכה משכיל להתמודד עם המצב.", הוסיף מנחם.

מדד אינפלציית הליבה ( בניכוי מחירי המזון והאנרגיה), בתיאום שנתי, נקבע על רמה של 2% בעוד קונצנזוס הכלכלנים עמד על שיעור של 2.1%.

בעוד ההכנסות מתחזקות בקצב מהיר יותר מן ההוצאות, שיעור החיסכון הפרטי זינק ב-0.3%, בפעם הראשונה מזה 4 חודשים שרווחי משקי הבית גדלו לאחר ניכוי ההוצאות. מקור התחזקות שיעור החסכון הפרטי הפתיע את רוב הכלכלנים, שציפו כי התחזקות שיעור החסכון הפרטי יגיע בעקבות הידוק ההוצאות של הצרכנים על רקע הציפיות להכנסה נמוכה יותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: