על רקע הרגיעה בשווקים: מה קורה בארביטראז'ים?

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה, בנק מזרחי טפחות, על מסחר ה- carry trade‏
רונן מנחם |

אחת הפעולות הפיננסיות – כלכליות שכדאיותה נעה ונדה כמטוטלת בחודשים האחרונים הנה carry trade‏ – נטילת אשראי במטבעות הנושאים ריביות קצרות נמוכות, שימוש בתמורה לרכישת מטבעות הנושאים ריביות קצרות גבוהות בהרבה ופירעון האשראי שניטל קודם לכן. בדרך זו מנוצלים פערי הארביטראז' בין שני סוגי המטבעות לגריפת רווח. הנחת העבודה בבסיס הפעולה הוא שלא יתרחש שינוי של ממש בשערי החליפין בין המטבע המשמש לנטילת האשראי ובין המטבע הנרכש, כך שהרווח הנוצר במהלך ביצועה לא יישחק.

כדי להמחיש זאת, ניתן לחשוב על היין היפאני כמטבע המשמש לנטילת אשראי ונושא ריבית קצרה בת 0.5%. מולו, הדולר האוסטרלי נושא ריבית קצרה בת 7.25%. המטבע האוסטרלי נסחר כיום תמורת 91.3538 יין יפאני. אם נניח כי הריביות תישארנה ללא שינוי ב 12 החודשים הקרובים, וללא שינוי נוסף בשער החליפין, ניתן להשיג תשואה בת 7%, במונחים אפקטיביים, על העסקה הכוללת. כדי שהעסקה תהייה כדאית, צריך שיעור הייסוף בשער היין מול הדולר האוסטרלי להיות לכל היותר 7%, אחרת, בשלב הפירעון (המרת תקבולים בדולר אוסטרלי ליין יפאני וסגירת האשראי) תימחק כל התמורה.

התנופה של המשקים המתעוררים והריצה אחר נכסים נושאי סיכון גאתה לפני שהחל המשבר בשוקי המשכנתאות והאשראי, ביולי אשתקד. זאת בשל הרגשת ביטחון שלוותה בניסיון למצוא חלופות אטרקטיביות יותר לשווקים המסורתיים, שהציעו תשואות נמוכות יחסית. כנגזרת פרחה גם פעילות ה carry trade‏. לא זו בלבד שפערי הריביות קרצו למשקיעים, המטבעות בעלי הריביות הנמוכות נחלשו והוסיפו לבעלי הפוזיציה רווחי מטבע, בנוסף לניצול הפרשי הריביות.

כך, בדוגמא שלנו, היין נחלש מול הדולר האוסטרלי ב 11% בארבעת החודשים שקדמו ל 25 ביולי 2007. כמובן, עצם הפעילות ב carry trade‏ החלישה את היין וחיזקה את הדולר האוסטרלי, אך היו גם גורמים נוספים: הדולר האוסטרלי נהנה מכך שהגאות בשוקי ה commodities‏ הבליטה את מעמדו כמוביל בתחום; מנגד היין היפאני נפגע מביצועיה הלא כה אטרקטיביים של הכלכלה היפאנית.

אך כאשר הכול נשמע טוב מדי, כדאי לחפש מאחורי הסיפור את גורם הסיכון. כאמור, במהלך יולי אשתקד פרץ משבר הסב פריים בארה"ב ועורר חשש שמא משקי הבית ושוקי האשראי יספגו בשל כך פגיעה רצינית. בתוך פחות מחודש (בין ה 25/7 ל 17/8) יוסף היין מול הדולר האוסטרלי בקרוב ל 16%. ברור לחלוטין כי הפרשי הריביות לא עמדו בכך ופוזיציית ה carry trade‏ רשמה הפסדים כבדים. כתוצאה, ועל רקע הרתיעה הכללית מנכסים נושאי סיכון שהתפשטה בשווקים, הייתה יציאה מבוהלת מפוזיציות אלו והן החריפו, כרגיל, את המגמה.

אבל לא כל כך מהר מוותרים על רווחי ארביטראז'. כאשר דומה היה כי המשבר יהיה קצר מועד (בחודשים ספטמבר ואוקטובר עלה מדד S&P500‏ ב 3.7% ו 1.6%, בהתאמה) ומדד MSCI‏ לשווקים המתעוררים עלה ב 8.4% ו 9.0%, בהתאמה), חזרה התיאבון לנכסים נושאי סיכון. עד ה 31/10 חזר היין ונחלש ב 19% מול הדולר האוסטרלי ופעילות ה carry trade‏ הרימה ראש. שוב, נראה היה כי מדובר במכשיר המספק רווחי מטבע ופערי ריביות בכפיפה אחת.

כמובן, בהמשך התברר כי המשבר ארוך, עמוק ומקיף מכפי שסברו תחילה. מדד S&P500‏ ירד בקרוב ל 15% בארבעת החודשים הבאים. מדד MSCI‏ למשקים המתעוררים ירד בשיעור דומה והיה תנודתי יותר. הרתיעה מנכסים נושאי סיכון גבוה חזקה ואף החריפה. היין שב והתחזק בכ 14.5% מול הדולר האוסטרלי עד ה 25/1/2008.

נשאלת השאלה: מה הלאה? התנודתיות החריפה שהביאה להפסדים/רווחים גדולים מ carry trade‏ עלולה למקם אותה כמתאימה למשקיעים המוכנים לעמוד בכך ויש להם אופן הרפתקני יותר. עד המשבר האחרון, אלמנט הסיכון לא תומחר דיו ועתה ייתכן כי יתומחר יתר על המידה.

השאלה היא האם הפעילות הכלכלית הגלובאלית תיחלש, או תתאושש (למשל בעקבות יציאה מהירה מהצפוי של ארה"ב מהחולשה הפוקדת אותה).

בימים האחרונים מורגשת רגיעה בשווקים והתיאבון לניצול פערי הריביות הוא כה גדול, כנראה, עד שאנו עדים שוב לסימני התחזקות במטבעות עם ריביות גבוהות מול חולשה במטבעות כמו היין או הפרנק השוויצרי. ככל שסימני ההרגעה יתרבו, כך תגבר גם פעילות ה carry trade‏. לא מן הנמנע שפערי הריביות והיחלשות המטבעות הנושאים ריבית נמוכה תשכיח מהמשקיעים את אלמנט הסיכון. בהקשר זה, יצוין, כי גם הדולר האמריקאי עצמו ואולי גם השקל שלנו, שהריביות שלהם נמוכות ובסימן ירידה למרות נתוני האינפלציה הגבוהים, עשויים לשמש מטבעות אשראי לטובת מטבעות של משקים עם ריביות גבוהות, שבחלקם הן אף נוטות לעלות, בשל ההתחממות האינפלציונית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

מנדי הניג |

מחר יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר ואחרי עלייה של 0.7% באוגוסט הוא צפוי להיות...שלילי. 

הכלכלנים מעריכים כי המדד יירד ב-0.1% עד 0.3% בעיקר בשל ירידות עונתיות בסעיפי צריכה, תחבורה וטיסות. מדד כזה מבטא מדד של 2.8%-3% ב-12 החודשים האחרונים, אבל מה שחשוב יותר הם ה-12 חודשים הבאים וכאן הכלכלנים מצפים ל-2.1%-2.2%. עם צפי כזה, אין לכאורה מקום לריבית של 4.5%. הריבית על פני זמן עולה על המדד בסדר גודל של 1% פחות או יותר. 

ומכאן שיש ציפייה גדולה להפחתת ריבית. הציפייה הזו היתה גם בעבר, אבל בנק ישראל כל פעם מחדש מצא "תירוץ" להשארת הריבית. בפעם האחרונה הוא הדגיש כי התגובה של העולם למלחמה בעזה והחשש שזה יתבטא בעסקים ובכלכלה הם נקודת סיכון למשק. מה שנכון - נכון, אבל אחרי סיום המלחמה והחזרת החטופים החיים וחלק מהחטופים החללים, נראה שבפגישה הבאה, הנגיד כבר לא יוכל להשאיר את הריבית     על 4.5%.

ההחלטה הבאה תהיה ב-24 בנובמבר, יש עוד זמן, וגם יש עוד מדד (מדד אוקטובר) כשהמדדים האלו חשובים מאחר שהסיבה העיקרית לריבית גבוהה היא המלחמה באינפלציה. ככל שהריבית גבוה יותר כך הביקושים אמורים להיות נמוכים יותר וכך האינפלציה שמונעת על ידי ביקושים אמורה להתרסן.

אלא שתהיה שאלה גדולה על הביקושים בסיום המלחמה. הציבור עשוי על רקע השיפור בסנטימנט להגביר ביקושים מה שעלול להעלות את האינפלציה. בבנק ישראל לא ירצו להוריד ריבית בזמן שיש עלייה בביקושים - זה להוסיף שמן למדורה, אלא שהפעם באמת לא נראה שלבנק יש ברירה כי אפילו שוקי האג"ח מלמדים על הורדת ריבית. מחירי האג"ח מבטאים ירידה לאזור 3.5% תוך שנה. כלומר, ירידה של 1% שלם בשנה.

מה שעוד יכול לקלקל את המגמה של שליטה באינפלציה אלו מחירי הדירות. אלו יורדים כבר חודשים ארוכים כשמתחילת השנה, על פי בדיקת ביזפורטל הירידות מגיעות באזורים השונים ל-5% עד 10%. אבל, ההערכה שחלק מאלו שישבו על הגדר עשו זאת בשל המלחמה ועכשיו הם יחזרו לשוק. חזרה של קונים לשוק, היא "פרץ של ביקושים", וזה יוצר עליות מחירים. מספיק שיהיה עודף ביקוש נקודתי כדי להעלות את המחירים וזה אחרי שהיינו במסלול של ירידות. יש עוד חשש גדול בשל אוזלת ידם של שר האוצר ושר השיכון והבינוי - ראו כאן: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?.