על רקע הרגיעה בשווקים: מה קורה בארביטראז'ים?
אחת הפעולות הפיננסיות – כלכליות שכדאיותה נעה ונדה כמטוטלת בחודשים האחרונים הנה carry trade – נטילת אשראי במטבעות הנושאים ריביות קצרות נמוכות, שימוש בתמורה לרכישת מטבעות הנושאים ריביות קצרות גבוהות בהרבה ופירעון האשראי שניטל קודם לכן. בדרך זו מנוצלים פערי הארביטראז' בין שני סוגי המטבעות לגריפת רווח. הנחת העבודה בבסיס הפעולה הוא שלא יתרחש שינוי של ממש בשערי החליפין בין המטבע המשמש לנטילת האשראי ובין המטבע הנרכש, כך שהרווח הנוצר במהלך ביצועה לא יישחק.
כדי להמחיש זאת, ניתן לחשוב על היין היפאני כמטבע המשמש לנטילת אשראי ונושא ריבית קצרה בת 0.5%. מולו, הדולר האוסטרלי נושא ריבית קצרה בת 7.25%. המטבע האוסטרלי נסחר כיום תמורת 91.3538 יין יפאני. אם נניח כי הריביות תישארנה ללא שינוי ב 12 החודשים הקרובים, וללא שינוי נוסף בשער החליפין, ניתן להשיג תשואה בת 7%, במונחים אפקטיביים, על העסקה הכוללת. כדי שהעסקה תהייה כדאית, צריך שיעור הייסוף בשער היין מול הדולר האוסטרלי להיות לכל היותר 7%, אחרת, בשלב הפירעון (המרת תקבולים בדולר אוסטרלי ליין יפאני וסגירת האשראי) תימחק כל התמורה.
התנופה של המשקים המתעוררים והריצה אחר נכסים נושאי סיכון גאתה לפני שהחל המשבר בשוקי המשכנתאות והאשראי, ביולי אשתקד. זאת בשל הרגשת ביטחון שלוותה בניסיון למצוא חלופות אטרקטיביות יותר לשווקים המסורתיים, שהציעו תשואות נמוכות יחסית. כנגזרת פרחה גם פעילות ה carry trade. לא זו בלבד שפערי הריביות קרצו למשקיעים, המטבעות בעלי הריביות הנמוכות נחלשו והוסיפו לבעלי הפוזיציה רווחי מטבע, בנוסף לניצול הפרשי הריביות.
כך, בדוגמא שלנו, היין נחלש מול הדולר האוסטרלי ב 11% בארבעת החודשים שקדמו ל 25 ביולי 2007. כמובן, עצם הפעילות ב carry trade החלישה את היין וחיזקה את הדולר האוסטרלי, אך היו גם גורמים נוספים: הדולר האוסטרלי נהנה מכך שהגאות בשוקי ה commodities הבליטה את מעמדו כמוביל בתחום; מנגד היין היפאני נפגע מביצועיה הלא כה אטרקטיביים של הכלכלה היפאנית.
אך כאשר הכול נשמע טוב מדי, כדאי לחפש מאחורי הסיפור את גורם הסיכון. כאמור, במהלך יולי אשתקד פרץ משבר הסב פריים בארה"ב ועורר חשש שמא משקי הבית ושוקי האשראי יספגו בשל כך פגיעה רצינית. בתוך פחות מחודש (בין ה 25/7 ל 17/8) יוסף היין מול הדולר האוסטרלי בקרוב ל 16%. ברור לחלוטין כי הפרשי הריביות לא עמדו בכך ופוזיציית ה carry trade רשמה הפסדים כבדים. כתוצאה, ועל רקע הרתיעה הכללית מנכסים נושאי סיכון שהתפשטה בשווקים, הייתה יציאה מבוהלת מפוזיציות אלו והן החריפו, כרגיל, את המגמה.
אבל לא כל כך מהר מוותרים על רווחי ארביטראז'. כאשר דומה היה כי המשבר יהיה קצר מועד (בחודשים ספטמבר ואוקטובר עלה מדד S&P500 ב 3.7% ו 1.6%, בהתאמה) ומדד MSCI לשווקים המתעוררים עלה ב 8.4% ו 9.0%, בהתאמה), חזרה התיאבון לנכסים נושאי סיכון. עד ה 31/10 חזר היין ונחלש ב 19% מול הדולר האוסטרלי ופעילות ה carry trade הרימה ראש. שוב, נראה היה כי מדובר במכשיר המספק רווחי מטבע ופערי ריביות בכפיפה אחת.
כמובן, בהמשך התברר כי המשבר ארוך, עמוק ומקיף מכפי שסברו תחילה. מדד S&P500 ירד בקרוב ל 15% בארבעת החודשים הבאים. מדד MSCI למשקים המתעוררים ירד בשיעור דומה והיה תנודתי יותר. הרתיעה מנכסים נושאי סיכון גבוה חזקה ואף החריפה. היין שב והתחזק בכ 14.5% מול הדולר האוסטרלי עד ה 25/1/2008.
נשאלת השאלה: מה הלאה? התנודתיות החריפה שהביאה להפסדים/רווחים גדולים מ carry trade עלולה למקם אותה כמתאימה למשקיעים המוכנים לעמוד בכך ויש להם אופן הרפתקני יותר. עד המשבר האחרון, אלמנט הסיכון לא תומחר דיו ועתה ייתכן כי יתומחר יתר על המידה.
השאלה היא האם הפעילות הכלכלית הגלובאלית תיחלש, או תתאושש (למשל בעקבות יציאה מהירה מהצפוי של ארה"ב מהחולשה הפוקדת אותה).
בימים האחרונים מורגשת רגיעה בשווקים והתיאבון לניצול פערי הריביות הוא כה גדול, כנראה, עד שאנו עדים שוב לסימני התחזקות במטבעות עם ריביות גבוהות מול חולשה במטבעות כמו היין או הפרנק השוויצרי. ככל שסימני ההרגעה יתרבו, כך תגבר גם פעילות ה carry trade. לא מן הנמנע שפערי הריביות והיחלשות המטבעות הנושאים ריבית נמוכה תשכיח מהמשקיעים את אלמנט הסיכון. בהקשר זה, יצוין, כי גם הדולר האמריקאי עצמו ואולי גם השקל שלנו, שהריביות שלהם נמוכות ובסימן ירידה למרות נתוני האינפלציה הגבוהים, עשויים לשמש מטבעות אשראי לטובת מטבעות של משקים עם ריביות גבוהות, שבחלקם הן אף נוטות לעלות, בשל ההתחממות האינפלציונית.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".
