השוק בדרך למעלה? נקודת אור אחת מצאנו
חברות צמיחה נוטות למקד המלצות בתקופות של ירידות בשוקי המניות. הכנסותיהן של חברות מסוג זה, שיש מאחוריהן "סיפור" ייחודי, נוטות לבצע טוב יותר מאשר ממוצען הענפי. החברות מבכרות לעשות שימוש בתזרימי מזומניהן לצרכי רכש ההצטיידות. לעומתן, חברות ערך נוטות להיות מתומחרות בחסר בהינתן יסודותיהן הכלכליים והנהלותיהן נוטות להחזיר כספים לבעלי מניותיהן.
ההבחנה בין שני סוגי החברות עולה על סדר היום בתקופות האמורות להיות מאופיינות, למשך זמן לא קצר, בירידות שערים, או לחליפין בעליות שערים.
במקרה הראשון, הגדרתית, עשוי להיות יתרון לחברות צמיחה. הן אלו החברות עם "הסיפור" הכלכלי שיכול לסייע להן להזדקר מעל הממוצע הלא מלהיב. כתוצאה, בעקבות השחיקה החריפה בשוקי המניות הגלובאליים מאז פרץ המשבר בשוקי הדיור, המשכנתאות והאשראי, הלכו והתרבו ההמלצות להעדיף אסטרטגיית צמיחה על פני אסטרטגיית ערך. הצורך לאתר חברות צמיחה פרטניות גדל ומשאבים רבים יותר הוקצו לכך.
למצער, ככל שנמשכות/מחריפות ירידות השערים, מרחב התמרון בנושא זה, שמקנה שוק המניות, הולך ומצטמצם. לבד מחברות הטכנולוגיה, לא מצטייר אף ענף נוסף בעל תכונות צמיחה דומות. כאשר הענפים הנוטים בברור לצד הערך הם גם הענפים שהקשיים החלו, או מתמקדים, בהם (בנקים, ביטוח) - הבעיה מחריפה.
חברות הטכנולוגיה נמצאות בראש רשימת חברות הצמיחה. לפי סקר מנהלי הקרנות האחרון של מריל לינץ', סברו כך 62% מהנשאלים, בעוד 3% סברו ההפך. במרחק ניכר אחריהן פיגרו חברות התעשייה, הפרמצבטיקה וחומרי הגלם. מנגד, מובילים הבנקים את רשימת חברות הערך וסמוך אחריהם נמצאות חברות הביטוח והשירותים הציבוריים. במרחק גדול אח"כ ניתן למצוא את חברות מוצרי המזון הבסיסיים, התקשורת, האנרגיה ומוצרי הצריכה בני הקיימא.
חברות הטכנולוגיה, לבד מהיותן חברות צמיחה, נהנו בתקופה זו מגורם נוסף: מאחר ולרבות מהן פעילות בינלאומית ענפה, הסיכון כי תיפגענה מקשיים במספר בודד של שווקים, כגון חשיפה יתרה לשוק האמריקאי דווקא, היה מלכתחילה נמוך יותר. כאשר שרר חוסר בהירות בנוגע למידת התמסורת משוקי ההון המקרטעים לפעילות הכלכלית עסקית, הייתה לכך חשיבות רבה. יתרון נוסף נבע מכך שהפיחות החד בשער הדולר האמריקאי הפך את מוצריהן ושירותיהן זולים וכדאיים יותר בהשוואה למתחרותיהן.
כאמור, האירועים בשווקים במחצית השנייה של 2007 סיפקה case study לנושא. 2006, בה עלו המדדים המובילים בעולם (למעט, אולי, יפאן) בשיעורים מרשימים (מ-10% בנסד"ק ועד ל-39% בהאנג סאנג), בלט יתרונן של חברות הערך (מדד S&P500 Citigroup Value עלה בכ 21% ואילו מדד Growth המקביל הסתפק בעלייה בת 11%).
מנגד, בשנת 2007, כאשר מדדי המניות (למעט במדינות המתפתחות) רשמו עליות נמוכות בהרבה וחלקם אף ירדו, התהפכו היוצרות ומדד ה-Growth עלה ב-9% מול עלייה בת 2% בלבד במדד ה-Value. בפרט, בחודשים יולי – דצמבר 2007, בהם הורגשו האירועים בשווקים במלוא עוזם, עלו מניות הצמיחה במצטבר ב-1.5% ואילו מניות הערך ירדו ב-7%. אגב, בשנה זו, גם כן בהתאם לתיאוריה, המניות הגדולות יחסית הצליחו יותר מאשר המניות הקטנות.
גם בנושא הענפי התבררה הצלחת ההבחנה בין סוגי החברות. ב-2006 עלו חברות הטכנולוגיה ב-S&P500 ב-8.4% והשתרכו במקום ה-9 מ-10 קבוצות המדד (רק חברות הבריאות פיגרו אחריהן). מנגד, ב-2007 הן עלו ב-16.3% ודורגו במקום הרביעי (אחרי אנרגיה, חומרי גלם ושירותים ציבוריים).
נשאלת השאלה, האם ניתן להשתמש בהבחנה זו גם כדי לחפש סימנים המצביעים על שינוי קרב בשווקים. ייתכן: מראשית השנה השתנתה התמונה ומניות הערך ירדו ב-3.5%, בעוד מניות הצמיחה נפלו ביותר מ-8%. חברות הפיננסים, מסתבר, פרצו קדימה בתקופה זו.
האם זה אומר שהשוק מתחיל להיערך לתפנית כלפי מעלה, כלומר פריצה קדימה של מדדי המניות, לפחות בארה"ב? האם מסיבה זו מניות הערך רשמו תוצאות פחות גרועות? או שמא הדבר נובע מכך שהחרפת ירידות השערים הפכו את היכולת לאתר חברות צמיחה קשה מדי? כמובן, צריך להמתין ולראות אם השינוי בתמונה יימשך, אך אנו מייחסים בכל זאת סבירות בלתי מבוטלת דווקא להסבר הראשון.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".