הראל לוקחת לנס את הרווחים: רשמה הפסד רבעוניי של 7.2 מ' דולר
חברת נס טכנולוגיות (נס טכנ ) הודיעה היום (ג') על התוצאות הכספיות לרבעון הרביעי שהסתיים ב-31 בדצמבר 2007 ולכל שנת 2007. בשורה הראשונה רשמה החברה ברבעון עלייה של 29% בהכנסות לרמה של 170 מיליון דולר, זאת לעומת הכנסות של 131.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2006.
עם זאת, בשורת הרווח על בסיס כללי חשבונאות מקובלים (GAAP), רשמה החברה ברבעון הרביעי הפסד תפעולי של 5.5 מיליון דולר ובשורה התחתונה הפסד נקי של 7.1 מיליון דולר או 18 סנט למניה בדילול מלא, זאת לעומת רווח של 26 סנט למניה ברבעון המקביל ב-2006.
כפי שדווח, בשבוע שעבר חתמה נס טכנולוגיות על הסדר של פשרה בבוררות שהתנהלה בינה לבין חברת הביטוח הראל. על פי ההסכם, שילמה נס להראל 9 מיליון דולר במסגרת הפשרה. בנוסף לתשלום זה, נס מחקה גם חייבים ונכסים אחרים הקשורים לחוזה עם הראל וכן הוצאות משפטיות של הבוררות בסך כולל של כ-7 מיליון דולר וכן כ-5 מיליון דולר בגין חובות מסופקים והתאמות אחרות. החברה ביצעה את כל המחיקות בסך כולל של כ-21 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2007.
בנטרול המחיקות, על בסיס non-GAAP הרווח התפעולי ברבעון הרביעי הסתכם ב-15 מיליון דולר, או 8.8% מההכנסות, עלייה של 86% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי על בסיס זה ברבעון הרביעי הגיע לרמה של 12.3 מיליון דולר ולשנת 2007 כולה הסתכם ב-29.5 מיליון דולר.
"היה לנו רבעון רביעי מצוין וזכינו בעסקאות משמעותיות רבות. סוף השנה מתאפיין בהיקף ההזמנות הגדול ביותר בהיסטוריה של נס", אמר שכי גרליץ, נשיא ומנכ"ל נס טכנולוגיות. "הגענו לפשרה בתהליך הבוררות עם הראל וביצענו את כל ההפרשות הנדרשות במאזן. בכך אנו פותחים דף חדש ב- 2008, שאנו מאמינים שתהיה שנה מצוינת. עסקי הליבה שלנו משגשגים, כפי שניתן לראות בתוצאות הרבעון הרביעי, שהוא, רבעון שיא בהכנסות ובמכירות, ובנטרול ההפרשה גם רבעון שיא ברווח התפעולי. כשרואים שקרוב ל – 60% מהעסקים שלנו מקורם בצפון אמריקה ואירופה, ובישראל אנו רושמים שנת שיא, מבינים שאסטרטגיית הצמיחה שלנו בעולם מצליחה. צמיחתנו במרכז אירופה הייתה מרשימה במיוחד".
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
