הדולר מול השקל- ירידה לצורך עלייה
"מדוע נהנה השקל מביקוש כה רב וכיצד משפיעה המדיניות המוניטארית והפיסיקלית על כוחו של השטר הישראלי? האם הראלי של השקל ימשך גם בשנת 2008? על שאלות אלה ננסה לענות ממבט על התמונה הכוללת", מוסר לירן קפלוטו, אנליסט בכיר בחדר העסקאות של פינוטק.
נתונים כלכליים מעודדים על המשק הישראלי מתפרסמים לאורך זמן וממשיכים להכות את התחזיות. עפ"י נתוני בנק ישראל, קצב הצמיחה השנתי הוא כ- 5.4% ואפילו יותר, האבטלה ב-07' שירדה לרמה של 7.3% (לעומת 11% בשנת 2003) והעלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. כמו כן יחס החוב בתמ"ג ירד לכ- 82% (לעומת 102% ב- 2003). ביטוי נוסף למצבו החיובי של המשק ניתן למצוא בהסכמת ארגון ה- OECD לתהליך ההצטרפות אליו. האם יהיה די בכך כדי שישראל תמשיך לשמש כמגנט להשקעות זרות?
ישראל כמטרה אטרקטיבית להשקעה
משקיעים רבים ברחבי העולם, ממשיכים לראות במשקים המתעוררים יעד מועדף ליצירת תשואות גבוהות לכספם. בין אלה מוגדרת גם ישראל כמטרה אטרקטיבית עבורם וכתוצאה מכך, קיבלה הכלכלה הישראלית דחיפה חזקה בדמות זרם גבוה של השקעות זרות לתוך המשק בשנה החולפת, קצב זה עשוי להימשך גם בשנת 2008.
כדי לענות על השאלה לאן פניו של שער הדולר בשנת 2008, יש לבחון את מעמדו של הדולר בעולם. עד עתה לא ראינו האטה משמעותית בכלכלת ארה"ב, למרות שהמשבר הפיננסי הגלובלי ומצוקת שוק הדיור עדיין שרירים וקיימים יש להניח כי ארה"ב תהיה הראשונה להתגבר ולצאת מחוזקת מהמשבר לעומת שאר מדינות העולם. כידוע שנת 2008 הינה שנת בחירות והנטייה היא להתחזקותו של הדולר שתקבל תאוצה במהלך החצי השני של 08'. התאוששות כלכלית עם אפקט הבחירות עשויים להעניק לשטר הירוק רוח גבית שעשויה לחזק אותו כנגד מרבית המטבעות העיקריים וכך גם אל מול השקל הישראלי.
דולר/שקל בדרך ל- 3.80 לטווח הקצר בלבד
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
