הדולר מול השקל- ירידה לצורך עלייה
"מדוע נהנה השקל מביקוש כה רב וכיצד משפיעה המדיניות המוניטארית והפיסיקלית על כוחו של השטר הישראלי? האם הראלי של השקל ימשך גם בשנת 2008? על שאלות אלה ננסה לענות ממבט על התמונה הכוללת", מוסר לירן קפלוטו, אנליסט בכיר בחדר העסקאות של פינוטק.
נתונים כלכליים מעודדים על המשק הישראלי מתפרסמים לאורך זמן וממשיכים להכות את התחזיות. עפ"י נתוני בנק ישראל, קצב הצמיחה השנתי הוא כ- 5.4% ואפילו יותר, האבטלה ב-07' שירדה לרמה של 7.3% (לעומת 11% בשנת 2003) והעלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. כמו כן יחס החוב בתמ"ג ירד לכ- 82% (לעומת 102% ב- 2003). ביטוי נוסף למצבו החיובי של המשק ניתן למצוא בהסכמת ארגון ה- OECD לתהליך ההצטרפות אליו. האם יהיה די בכך כדי שישראל תמשיך לשמש כמגנט להשקעות זרות?
ישראל כמטרה אטרקטיבית להשקעה
משקיעים רבים ברחבי העולם, ממשיכים לראות במשקים המתעוררים יעד מועדף ליצירת תשואות גבוהות לכספם. בין אלה מוגדרת גם ישראל כמטרה אטרקטיבית עבורם וכתוצאה מכך, קיבלה הכלכלה הישראלית דחיפה חזקה בדמות זרם גבוה של השקעות זרות לתוך המשק בשנה החולפת, קצב זה עשוי להימשך גם בשנת 2008.
כדי לענות על השאלה לאן פניו של שער הדולר בשנת 2008, יש לבחון את מעמדו של הדולר בעולם. עד עתה לא ראינו האטה משמעותית בכלכלת ארה"ב, למרות שהמשבר הפיננסי הגלובלי ומצוקת שוק הדיור עדיין שרירים וקיימים יש להניח כי ארה"ב תהיה הראשונה להתגבר ולצאת מחוזקת מהמשבר לעומת שאר מדינות העולם. כידוע שנת 2008 הינה שנת בחירות והנטייה היא להתחזקותו של הדולר שתקבל תאוצה במהלך החצי השני של 08'. התאוששות כלכלית עם אפקט הבחירות עשויים להעניק לשטר הירוק רוח גבית שעשויה לחזק אותו כנגד מרבית המטבעות העיקריים וכך גם אל מול השקל הישראלי.
דולר/שקל בדרך ל- 3.80 לטווח הקצר בלבד
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
