הדולר נסחר בשיא של 4 שנים אל מול היין
השטר הירוק מתחזק ב-0.2% מיום שישי האחרון ואף נגע ברמה של 121.83 אל מול היין, שיא של קרוב ל-4 שנים, הנתונים הכלכליים המעודדים שליוו את הדולר בשבועות האחרונים מחזקים את ההערכות כי הבנק המרכזי של ארה"ב (FED) לא ימהר להוריד את הריבית, מהלך זה תומך ומחזק את המטבע האמריקאי. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.2900 אל מול האירו, סביב הרמות של 121.80 אל מול היין וסביב הרמות של 1.9580 אל מול הסטרלינג.
להערכתם של אנליסטים, ה-FED נחוש להגן על הכלכלה האמריקאית מפני סיכוני האינפלציה גם במחיר של ריבית גבוהה, "אנו מצפים לנתונים כלכליים נוספים מארה"ב בימים הקרובים שידחפו את הדולר להתחזקות משמעותית נוספת", נבואו איברקי, מנהל בכיר של חברת מט"ח גדולה בטוקיו. "עדיין קיימים כלכלנים רבים שמעריכים כי למרות האווירה החיובית סביב הדולר לא יהיה מנוס מהפחתות ריבית נוספות בארה"ב בחודשים הבאים", מוסיף הבכיר.
ביפן, היין ממשיך את מסע היחלשותו כנגד העיקריים, זאת על רקע פרסומם של נתוני אינפלציה מאכזבים בשבוע שעבר, "נתוני האינפלציה הנמוכים מחזקים את הערכות כי לא תבוא העלאת ריבית ביפן בחודש הקרוב, פער הריביות בין היפני לאמריקאי נשמר וזה עשוי להביא את הזוג לשיאים חדשים כבר השבוע.
דולר/שקל: את שבוע המסחר פותח הזוג ביציבות, על רקע מסחר ברצועת מחירים צרה מאוד. קיימת דריכות גבוהה מאוד בקרב המשקיעים לקראת הכרזת הריבית השקלית היום ע"י הבנק המרכזי, "השווקים צופים הפחתת ריבית נוספת בשיעור של 0.25% לרמה של 4.25%, רמה שתביא לפער של 1% בין הריבית השקלית לאמריקאית", כך מוסר דילר בכיר. אם אכן תתרחש הערכת השווקים אנו עשויים להבחין בהיחלשות של השקל מעל לרמות של 4.3000 אל מול הדולר. מנגד, כלכנים רבים מעריכים כי אין בכוונת הנגיד, סטנלי פישר, להרחיב את פער הריביות בין השקל לדולר, ובעצם התחזקותו של הדולר בעולם תביא לפיחות של השקל. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 4.2450 אל מול הדולר.
זהב: המתכת הזהובה פותחת את המסחר בירידות מחירים. כאשר הדולר מתחזק ומושך את מירב תשומת הלב הזהב בד"כ מאבד מערכו, "הזהב צפוי להמשיך ולהיחלש אל מתחת לרמות של 640$ עד ליום רביעי", מוסר טריידר סחורות בכיר מלונדון. ניתן להסביר זאת גם מבחינה טכנית, כאשר כשלון פריצה של רמת ההתנגדות המשמעותית סביב 650$ הביא לפתיחת פוזיציות שורט רבות. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב הרמות של 646.50 דולר לאונקייה.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.