תמיהות על תכנוני המס אשר חייבים לדווח עליהם
הכתבה דנה בטיוטת תקנות בעניין תכנוני מס.
ביום 16 באוגוסט 2006 פורסמה טיוטת התקנות בעניין תכנוני המס, הטעונים דיווח לשלטונות מס הכנסה, מיסוי מקרקעין ומס ערך מוסף, אשר נשלחה לתגובתם של לשכת רואי החשבון, לשכת עורכי הדין ולשכת יועצי המס, וכן לפורום מנהלי כספים ראשיים.
ברשימה קודמת, שפרסמנו בעבר ["רשימת תכנוני המס החייבים בדיווח"; מאת רו"ח (משפטן) טארק דיביני, רו"ח (משפטן) גיא רשטיק, משפטן זוהר קלר - "ידע למידע" 358, ליולי 2006, עמוד 109], עסקנו בהמלצותיה של רשות המסים בישראל לעניין תכנוני המס, הראויים להיכלל ברשימה זו; והפעם - אנו מחדדים דברים אחדים, ובהם המלצה על מספר שינויים, שיש להכניס בתקנות דנן.
להלן הערותינו הפרטניות לטיוטת תקנות מס הכנסה (תכנון מס החייב בדיווח), התשס"ו-2006 [להלן - "התקנות"]:
1. יש לציין במפורש, כי הסכומים, שבהם עוסקות הוראות התקנות הללו, הם סכומים ללא מע"מ.
2. תקנה 2(1) לתקנות - עוסקת בהפחתת מס באמצעות העברת דמי ניהול / דמי ייעוץ בסכום העולה על 2 מיליוני ש"ח.
בתקנה זו נקבעה חובת דיווח על תשלום בשל "דמי ניהול, דמי ייעוץ וכיוצא באלה". אנו סבורים, כי מן הראוי להשמיט את המילים "וכיוצא באלה"; שכן, יש בביטוי זה, כדי ליצור עמימות ואי בהירות מיותרות, שאין להן מקום בתקנות אלה, אשר מתיימרות להיות ודאיות וברורות, ואשר מטילות עונשים כבדים על מי שחורג מהן.
3. תקנה 2(2) לתקנות - עוסקת במכירת נכס לקרוב וביצירת הפסד בר-קיזוז בסכום של 2 מיליוני ש"ח לפחות, בשנה השוטפת או בשנים הבאות שאחריה.
בתקנה זו לא נערכה הבחנה במחירי השוק הקיימים בעת המכירה; כלומר: אין אנו מבינים מדוע ירידה של מחירי השוק, שיצרה באופן טבעי הפסד, צריכה להשפיע על חובת הגילוי (גם אם מדובר במכירה לקרוב).
4. כפועל יוצא משילוב תקנה 2(2)(ב) לתקנות, העוסקת בקיזוז ההפסד, כאמור בתקנה 2(2) לתקנות, גם בשנים הבאות, ותקנה 3(ג) לתקנות, העוסקת באופן הדיווח על האמור לעיל - נדרש דיווח, לא רק במועד ביצוע הפעולה, אלא גם בשנים העוקבות אם יקוזז ההפסד.
לטעמנו, דרישה מעין זו מהווה נטל כבד מנשוא, לא רק על הנישומים עצמם, אלא - ואולי בעיקר - על המייצגים את הנישומים, משום שהם יידרשו לעקוב אחרי ההתפתחויות בעתיד.
5. תקנה 2(5) לתקנות - עוסקת במחילת-חוב לקרוב בסכום 1 מיליון ש"ח, לפחות, תוך הפחתת המס, שהיה אמור להיות משולם על המחילה באמצעות ניצול שיעורי המס או פטורים של המוחל.
אף על פי שכוונת מתקין התקנות היא ברורה - הרי הנוסח בסעיף קטן (ג) אינו בהיר.
לא מובן מה הכוונה בביטוי "סכום המס שהיה משתלם על ההכנסה שנובעת מהמחילה אלמלא היתה מחילה". יש להבהיר, כי מדובר על אותו מס, שנחסך למוחל בשל ההכרה בהפסד ממחילת חוב, לעומת המס החל על ההכנסה מהמחילה.
ועוד: יש להגדיר מסגרת זמנים, שבה ייבחן הביטוי "המס שהיה משתלם". האם רק באותה שנה או שמא בראייה הצופה את פני העתיד [?]. אם מדובר על שנים עתידיות - הרי מן הצדק להגביל זאת בזמן, כפי שנעשה בתקנה 2(2)(ב) לתקנות.
6. תקנה 2(6) לתקנות - עוסקת בפירעון יתרת חובה בידי בעל מניות מהותי בסכום 1 מיליון ש"ח, לפחות, בסמיכות לתום השנה והגדלתה במקביל בסמיכות לתחילת השנה העוקבת.
אנו ממליצים להגדיר במפורש מה כולל המונח "פירעון"; שכן, יש אי בהירות בדבר פעולות מסוימות, אם הן נכללות במונח "פירעון".
7. תקנה 2(7) לתקנות - עוסקת ברכישת אמצעי שליטה בחברה ובהתחייבות המוכר או הרוכש לשלם את התחייבויות החברה לצד ג' ולהמחות את זכותו של צד ג' לרוכש וליצור יתרת זכות של הרוכש כלפי החברה, והכול במשך 12 חודשים.
לא ברור, אם מניין 12 החודשים יחול ממועד הפעולה ואילך או ממועד אחר (אולי גם לפני הפעולה [?]).
8. תקנה 2(9) ותקנה 2(10) לתקנות - עוסקות בדיווח על רכישת / אחזקת אמצעי שליטה בחברות זרות.
לא ברורה לנו הנַפְקוּת של פסקה א' (העוסקת ברכישת אמצעי השליטה); הרי, ממילא, ההחזקה תדווח בכל השנים לפי פסקה ב' [!!!].
9. עוד בתקנה 2(10) לתקנות - ס"ק ג' העוסק בתקבולים, שבידי בעל מניות מהותי באותן חברות.
האם חברה, אשר יש לה פעילות בהיקפים ניכרים, ואשר משלמת לבעל השליטה בה משכורת חודשית בסך 50,000 ש"ח כמקובל באותו ענף, תהיה חייבת למסור הודעה לרשות המסים בישראל, בכל שנה שבה נוצר לה הפסד מעל 500,000 ש"ח [?].
לדידינו - יש הערות נוספות בנושא הנידון, אולם קצרה היריעה מלהכילן.
אנו בדעה, כי ראוי לשנות את התקנות הללו, שינויים מפליגים, בטרם ייכנסו למסגרת החקיקה; וזאת, לאור העובדה, שהנושאים בעול הדיווח, ברוב המקרים, יהיו יועצי המס ורואי החשבון של ציבור הנישומים.
