ביה"ס לכסף: והפעם על בחירת נקודת היציאה שלך
נניח שבכוונתם לרכוש מניה. כבר בשלב התכנון עליכם לערוך תוכנית עסקית מלאה, דהיינו – להחליט מהו מחיר הכניסה, מחיר היעד והכי חשוב מהי נקודת היציאה שלכם, או במילים אחרות – כמה כסף אתם מוכנים להפסיד.
כל עוד הכל על הנייר - אין שום בעיה. התקלות מתחילות כאשר כסף אמיתי מתחיל להיות מעורב. נניח שהמניה יורדת ומתקרבת לנקודת היציאה. האם תלחצו על הכפתור בנקודה היעודה? האם תכבדו את נקודת היציאה שהגדרתם מראש? כמובן! אתם אומרים לעצמכם. מה הבעיה? הגדרנו נקודת יציאה ונעמוד בה. הרשו לי לחייך, או סלחו לי אם אומר שאיני סומך עליכם. אי עמידה בנקודת היציאה נחשבת לחטא הגדול ביותר של המשקיעים. רוב המשקיעים אינם מכבדים את נקודת היציאה! אם אתם לא מאמינים לי, די שתפשפשו בתיק ההשקעות שלכם. כמעט בכל תיק השקעות אני מוצא לפחות מניה שירדה ב- 40% מתחת למחיר הכניסה. האם יש סיבה הגיונית להרשות למניה לרדת כה הרבה?
אי עמידה בנקודת היציאה קשורה רבות לשנאת הפסד. אנחנו שונאים להפסיד. מחקרים מוכיחים שעוצמת שנאת ההפסד כפולה מזו של אהבת הרווח (טברסקי וכהנמן 1991) אחת הדוגמאות החביבות עלי מספרו של כהנמן היא ההימור על הטלת מטבע. בכנסים אותם אני מנחה אני נוהג לערוך את הניסוי הבא: אני מטיל מטבע ומציע למשתתף להשתתף בהימור הבא: ניחוש נכון יזכה אותו ב - 110דולר. הפסד יעלה לו 100דולר. למרות התוחלת החיובית של ההימור, 95% מהנוכחים יסרבו לקחת את ההימור. מסתבר שהחשש להפסיד 100 דולר (שנאת ההפסד) גדול הרבה יותר מאהבת רווח של 110דולר. מחקרים מוכיחים, כי זכייה של 200 דולר לעומת הפסד אפשרי של 100 דולר, כלומר יחס זכייה של 1:2, עשויה לשכנע את רוב הציבור להשתתף בהימור. מצג גראפי של פונקצית ערך יראה בערך כך:
אנו שונאים להפסיד, הואיל והפסד גורם לנו לכאב. הגוף האנושי בנוי להתנגד לכאב ולכן באופן טבעי אנחנו מזיזים את נקודת היציאה בתקווה שהמניה תתעשת, תחזור על עקבותיה ותציל אותנו מהכאב. אנו מתכחשים להפסד ומקווים לטוב. הואיל והתקווה חסרת הגיון, סביר להניח שיגרם לנו נזק נוסף. בשלב זה, שלב ההצדקה העצמית, אנו נשמע מפי המשקיע משפטים מוכרים כמו: "היא עוד תחזור", "יש לחברה מוצרים טובים", "ההנהלה טובה"... לפעמים זה נכון. לרוב לא. אי עמידה בנקודת היציאה המקורית, התכחשות להפסד ואופטימיות בלתי מוסברת הם התקלה הגדולה ביותר של רוב המשקיעים.
למרבית הפלא, המצב יכול להיות אף יותר גרוע. שימו לב לתסריט הבא: מניה מרכזית בתיק ההשקעות שלכם מתחילה לרדת ומגיעה קרוב מאוד לנקודת היציאה אותה הגדרתם מראש. בתחילה, נקודת היציאה נראתה לכם רחוקה ואף בלתי סבירה, אולם כעת היא מאיימת עליכם בהפסד צורב.
המניה ממשיכה לרדת ואתם חושבים: לא טעיתי, בחרתי מניה טובה, היא עוד תשנה כיוון, ניתן לה עוד הזדמנות... אתם מצליחים לשכנע את עצמכם. אתם בטוחים שזה לא הזמן למכור ואתם קובעים נקודת יציאה חדשה מתחת לנקודה המקורית. המניה ממשיכה ליפול וכעת אתם כבר מופסדים כל כך הרבה, עד לכדי כך שאתכם כבר לא מסוגלים ללחוץ על כפתור המכירה. מימוש ההפסד יכאיב לכם. המשך אחזקת המניה – נותן לכם תקווה. כל עוד יש תקווה, הכאב קטן. להמשיך ולהחזיק במניה מפסידה משול לשמירת כרטיס לוטו טרם פרסום המספרים. בשני המקרים הסיכוי של המשקיע להצליח נמוך. השיטה של "כל עוד לא מכרתי – לא הפסדתי" ברוב המקרים אינה עובדת.
תסריט האימים עדיין לא הסתיים. המנייה בתחתית, המשקיעים המוסדיים כבר לא מתקרבים אליה עם מקל של שני מטר, אבל אתם מגיעים למסקנה המדהימה שהיא כבר מאוד "זולה" וחייבת לתקן. במקום להימלט על נפשכם, אתם עושים את השטות האולטימטיבית ומכפילים את הכמות מתוך תקווה שתיקון מעלה ישפר את מצבכם. נשמע דמיוני? תשאלו כל משקיע כמה פעמים הוא כבר עשה את השטות הזו. אם אתם מחייכים, זה אומר שכבר הייתם שם. אם אתם עדיין ספקניים, שימרו כתבה זו במגירה והמתינו עד שתהיו. תופעת הכפלת הכמות בנקודת השפל נקראת "To Average Down" או "למצע כלפי מטה". ברוב המקרים היא מגדילה את ההפסד. לעיתים נדירות היא מצילה את ההשקעה ואז למרבית הפלא המצב נהיה עוד יותר גרוע. כאשר משקיע לומד להצליח בדרך הלא נכונה – הוא יחזור על הטעות שוב ושוב. לשוק יש מנהג מאוד מגונה. השוק יודע לתת הלוואות, אולם בסופו של דבר, השוק פורע את ההלוואות בתוספת ריבית של השוק האפור. סטטיסטית, משקיע אשר יאמץ את שיטת המיצוע, ברבות הימים יחסל את חשבונו.
לעיתים אי עמידה בהפסד מובילה את המשקיע לסחרחורת בלתי נשלטת. בכדי לתקן את ההפסד, הוא מחפש בנרות הזדמנות קנייה אחרת. תוצאה? הוא מקטין את חומות ההגנה ומתחיל לירות בצרורות לכל כוון. לרוב ההפסד יגדל. בדיעבד, באווירה רגועה, הוא מנתח את המאורעות מבין את השתלשלות העניינים ומבטיח לעצמו לא לחזור על הטעות. במועד מאוחר יותר הוא מגלה שהוא חוזר בדיוק על אותן הטעויות.
הפתרון: קבעו לעצמכם חוק בל יעבור. הגדירו נקודת היציאה ועמדו בה בכל מחיר. בקורסים בהם אני מלמד אני נוהג לבקש מתלמידי להרים את יד ימין ולחזור בקול רם אחרי: "אני נשבע לעולם לא להזיז את נקודת ה – Stop"...

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה
ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה
רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון
זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.
במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של
67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות
של הפעילות.
על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול
של הנפקה.
האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?
"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי.
- הצבר של רפאל ירד, אבל צפוי לעלות בהמשך - "נגיע לצבר של 75 מיליארד שקל"
- רפאל מוכרת לגרמניה מערכות למטוסי קרב ב-350 מיליון אירו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".
מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?
"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".
מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?

הצבר של רפאל ירד, אבל צפוי לעלות בהמשך - "נגיע לצבר של 75 מיליארד שקל"
ההכנסות הסתכמו ב-4.7 מיליארד שקל, לעומת כ-4.6 מיליארד שקל ברבעון הראשון - קצב הצמיחה מאט, אבל החברה קיבלה הזמנות גדולות אחרי הרבעון
רפאל מערכות לחימה מדווחת על מכירות בהיקף של 4,735 מיליון שקלים, עליה של כ-20.4% מהתקופה המקבילה אשתקד, הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. בהשוואה לרבעון קודם מדובר על צמיחה נמוכה יחסית - מ-4.62 מיליארד שקל - כלומר כ-2%. בולט יותר הצבר שהגיע בסוף הרבעון הראשון ל-67 מיליארד שקל וירד ל-65.7 מיליארד שקל.
היקף המכירות במחצית הראשונה עמדו על 9,358 מיליון שקל, עלייה של 19.5% לעומת מחצית מקבילה. ההזמנות במחצית הגיעו לסך של 11,359 מיליון שקל, לעומת 14,259 מיליון שקל במחצית המקבילה. הרווח הנקי במחצית הראשונה עומד על 612 מיליון עלייה של כ-68% מהרווח במחצית הראשונה של השנה. הנהלת רפאל מדגישה את העלייה בצבר ביחס לשה קודמת, אז הוא עמד על 59 מיליארד שקל, אך כאמור ביחס לרבעון קודם יש ירידה.
יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ: ״רפאל מסכמת את המחצית הראשונה של 2025 עם תוצאות כספיות מרשימות, עלייה של עשרות אחוזים במכירות וביקוש שיא למערכותיה בארץ ובעולם. מלחמת "חרבות ברזל" בכלל ומבצע "עם כלביא" בפרט, המחישו את תרומתה של רפאל לביטחון הלאומי ואת עליונותה הטכנולוגית בשדה הקרב. ההישגים המבצעיים הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים בנחישות ובמסירות יומיומית כדי לשרת את מדינת ישראל מתוך כוונה להוות נדבך משמעותי בביטחונה, להיות תמיד בקדמת הטכנולוגיה ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון אני מברך על כך שהעשייה הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "בסיכום החציון הראשון של השנה, רפאל מציגה המשך של מגמת הצמיחה המהירה של החברה. רפאל עמדה באופן מלא ביעדיה העסקיים בחציון זה. מערכות רפאל במבצע "עם כלביא" בהגנה, בהשגת העליונות האווירית והמודיעינית ובהתקפה פעלו בהצלחה יוצאת דופן והביאו לידי ביטוי את תרומתה המכרעת של רפאל לעליונות הטכנולוגית של מדינת ישראל. רפאל הגבירה את השקעתה בפיתוח טכנולוגיות ומוצרים מתקדמים, תוך השקעה רבה בתשתיות המדעיות ופיתוח יכולות פורצות דרך כגון מערכת הלייזר רב-העוצמה "מגן אור". רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות והיא קלטה מאז תחילת השנה מאות עובדים חדשים בכל רחבי מדינת ישראל. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי. קבוצת רפאל הכוללת עשרות חברות בארץ ובעולם, תמשיך להוביל ולהביא יתרון מבצעי וטכנולוגי מכריע לשותפנו בארץ ובעולם".
- רפאל מוכרת לגרמניה מערכות למטוסי קרב ב-350 מיליון אירו
- רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הזמנה גדולה מגרמניה
אתמול דיווחה החברה כי הפרלמנט הגרמני אישר את רכישת 90 פודי תצפית והכוונה מדגם Litening 5 מתוצרת רפאל עבור מטוסי ה-Eurofighter Typhoon. מהלך זה ממחיש את השותפות ארוכת השנים בין רפאל וגרמניה ואת האמון במערכות רפאל, במקביל למגמה גלובלית לאימוץ סנסורים רב‑גליים ויכולות תקיפה מדויקות מטווח מבטחים במרחבי אוויר מאוימים.