וול סטריט פתחה בירוק על רקע רכישות ומיזוגי ענק
המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את יום המסחר הראשון של הרבעון הרביעי של 2005 בעליות שערים קלות, כשברקע רכישות ומיזוגי ענק בשווי של מיליארדי דולרים. לאופטימיות סיבה נוספת, שכן היום מתחילה לה עונת הספקולציות בבורסות התפוח הגדול והמשקיעים ימתינו לתחילתו של מבול הדיווחים הכספיים. בשעה זו נסחרים החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בחודש נובמבר בעליה של 0.5% סביב מחיר של 66.58 דולר. החששות למחירי הזהב השחור נמשכים לאחר שבסוף השבוע פורסם כי נשיא אירן צוטט בראיון לעיתונות כי ייתכן והמדינה תחדל ממכירות הנפט, אם בועידת האו"ם יוחלט להחיל סנקציות על תוכנית הגרעין שלה. ממשרד הנשיאות באירן נתקבלה הכחשה של הידיעה, אך המתיחות שנוצרה תורמת היום לעליה בנפט. מדד הנאסד"ק פתח את יום המסחר בעליה של 0.37% לרמה של 2,159 נקודות, מדד הדאו ג'ונס מוסיף בפתיחה 0.2% לרמה של 10,591 נקודות. נתוני מאקרו בזירה המאקרו כלכלית, יפורסמו היום, כמחצית השעה לאחר הפתיחה, הוצאות הבניה עבור חודש אוגוסט, עם צפי לעליה של 0.5% לאחר שנותרו ביולי ללא כל שינוי ובאותה העת יפורסם גם אינדקס ה-ISM בסקטור היצרני. האינדקס צפוי להציג בספטמבר ירידה ל-52 נקודות, לאחר ירידה של 3 נקודות בחודש אוגוסט לגובה 53.6 נקודות. נזכיר כי שבוע זה הינו עמוס בנתונים כלכליים, והללו יזכו למעקב צמוד במיוחד, בכדי לאמוד את השפעת ההוריקנים - קתרינה וריטה על הכלכלה הגדולה בעולם: מחר - יפורסמו ההזמנות ממפעלים בחודש אוגוסט, ביום רביעי - יתפרסם דו"ח מלאי הנפט השבועי, דו"ח צ'לנג'ר על המשרות שקוצצו בחודש החולף ומדד ה-ISM עבור הסקטור הלא יצרני. ביום חמישי יפורסמו הג'ובלס קליימס השבועיים ובשישי: הנתון החושב מכולם בשוק העבודה - דו"ח התעסוקה לחודש ספטמבר, עם צפי לירידה של 150 אלף משרות (לא כולל המשרות החקלאיות), בעקבות השפעת הסופות. אמריקניות במרכז יצרנית החשמל הגדולה NRG מזנקת בפתיחה ב-4% לרמה של 44.3 דולר, זאת לאחר שהודיעה אמש כי תרכוש את חברת Texas Gencoבעיסקה בשווי עתק של 5.8 מיליארד דולר. כחלק מן העיסקה תשלם NRG כ-4 מיליארד דולר במזומן, 1.8 מיליארד במניות ובנוסף אף תקבל על עצמה את חובותיה של Texas Genco העומדים על 2.5 מיליארד. צעד נועז זה מהווה דריסת רגל חשובה ל-NRG בשוק של מדינת טקסס, ולמעלה ירחיב את שווי נכסיה כמעט פי 2. עוד במרכז המסחר, יאהו (YHOO) אשר פתחה בעליה של 0.7% לרמה של 34.08 דולר. בעלת מנוע החיפוש הותיק צפויה לפרסם היום תוכנית להצטרפות לאיגוד ללא מטרת רווח בשם "התאחדות התוכן הפתוח", אשר מתכנן לספק לציבור הגולשים ברשת גירסה דיגיטלית של ספרים, מאמרים, וידאו ואודיו בעלי זכויות יוצרים, אשר יוצריהם יתנו אישור להצגתפ ברשת. במהלך זה מנסה יאהו להשיג את מתחרתה גוגל (GOOG), אשר כבר החלה לפני כשנה בתהליך של סריקת ספרים לרשת, אך נתקלה במחאה של סופרים אשר טענו כי הפרה זכויות יוצרים. יצרנית המטוסים הגדולה, בואינג (BA), מרכזת עניין היום לאחר שחברת אל על הישראלית הודיעה אמש כי תרכוש מבואינג שני מטוסי 777 בעיסקה בשווי מוערך של כ-245 מיליון דולר. ישראליות בוול סטריט מניית ליפמן אשר פתחו בעליה של 1.14 לרמה של 21.25 דולר ממשיכות לרכז עניין, זאת לאחר שקרסו בשבוע שעבר בעקבות הנמכת תחזית ההכנסות והרווח למניה. את יום המסחר הקודם חתמה ליפמן בהתאוששות מה, אך עדיין יש לה לחברה הרבה מה לתקן - מתחילת השנה איבדה המנייה כ-21% מערכה. ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע (TEVA), פתחה בעליה של 0.4% לרמה של 33.55 דולר. החברה הודיעה אתמול על קביעת מועד לשימוע בעניין צו מניעה זמני לשיווק גרסה גנרית לטבליות האנטי אלרגיות מסוג אלגרה של אוונטיס. התרופה מיועדת לטיפול בנזלת אלרגית ובמחלת עור כרונית. השימוע נערך בעקבות הערעור על אישור השיווק של הגירסה הגנרית שהגישה אוונטיס בשבוע שעבר. המכירות של התרופה ב-12 החודשים האחרונים הסתכמו ב-1.4 מיליארד דולר. ארוטק (ARTX), ספקית מוצרי האבטחה הישראלית, פתחה את המסחר בעליה של 1.35% לרמה של 75 סנט. ברקע, החברה הודיעה היום כי חברת הבת שלה, אלקטריק פיול, קיבלה שתי הזמנות חדשות בשווי מאוחד של מעל מיליון דולר. מניות החברה ממשיכות בחודשים האחרונים לאבד גובה, מאז הודיעו גורמים בחברה כי לא צפויה לעבור לרווח לפני סוף 2006. בינתיים המשקיעים ממתינים לראות האם ההודעות על החוזים החדשים בשבועות האחרונים יצליחו להתרגם בסופו של דבר לשינוי במצבה העיסקי של החברה. ספקית שרותי האבחון לתשתיות מחשוב מרקורי (MERQE) פתחה בירידה של 1.31% לרמה של 39.08 דולר, זאת למרות שמניות החברה נסחרות על רקע המלצה מבית ההשקעות קרדיט סוויס (CSFB), אשר חזר על המלצתו של "תשואת יתר" למניות החברה והשאיר על קנו את מחיר היעד של 44 דולר. בבית ההשקעות צופים כי ברבעון החברה תעמוד בסף התחתון של תחזיות הרווח שלה לרבעון השלישי של 2005. רדוור (RDWR) המתמחה בפתרונות חומרה לניתוב עומסים ברשת פתחה בעליה של 5.56% לרמה של 20.1 דולר, מניות החברה נסחרות על רקע המלצה מבית ההשקעות פיפר ג'פריס, אשר העלה את המלצתו לחברה מ-"תשואת שוק" ל-"תשואת יתר". בנוסף, החברה פירסמה היום את הדור החדש של מוצרי ה-APSolute מתוצרתה. אלרון תעשיה אלקטרונית (ELRN) פתחה בעליה של 1.87% לרמה של 10.36 דולר. החברה הודיעה אתמול, כי השלימה השקעה חדשה של כ-4 מליון דולר בגאיה - חברת תוכנה ישראלית העוסקת בפיתוח פתרונות ייחודיים בתחום ניהול שירותי פס רחב ורשתות ביתיות. עם השלמת העסקה, אלרון הופכת להיות בעלת מניות משמעותית בגאיה. בנוסף, מספר חברות ישראליות הודיעו היום על מועדי פרסום דוחותיהן לרבעון השלישי, בין החברות: אודיוקודס, אורכית ורדקום יפרסמו ב-31 באוקטובר, רדויז'ן ב-1 בנובמבר, אלווריון ב-9 בנובמבר.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
