כלל פיננסים בטוחה: אורמת טכנולוגיות מתומחרת בחסר
גם אורמת טכנולוגיות, הנסחרת בארה"ב, מתומחרת בחסר ולא רק מניית אורמת תעשיות הנסחרת בתל אביב, כך סבור האנליסט יובל בן זאב מכלל פיננסים בטוחה ומציין, כי ייתכן והסיבה לכך עשויה להיות כי המשקיעים האמריקניים טרם הביאו לידי ביטוי את מלוא ההשפעות החיוביות הצפויות במהלך השנתיים הקרובות (בפרט התייחסות לעלייה הצפויה בתעריפי החשמל בחוזים בקליפורניה והחקיקה בנושא זיכוי מס).
למשנתו של בן זאב, אם נוסיף לתמחור בחסר של אורמת טכנולוגיות גם את הויזיביליות הגבוהה הטמונה צבר ההזמנות העצום של החברה ואת הסביבה העסקית החיובית בה היא פועלת, התוצאה תהיה חיובית עבור החברה. האנליסט של כלל פיננסים בטוחה נקב במחיר יעד של 22.7 דולר עבור החברה, מחיר המשקף שווי שוק של 630 מיליון דולר.
בן זאב מציין, כי בשקלול עליית התעריפים הצפויה וזיכוי המס במודל ה-NAV היה מתקבל מחיר יעד של 35 שקל עבור אורמת תעשיות. לדבריו, ההמלצה לאומרת טכנולוגיות מחזקת באופן משמעותי את ההערכה החיובית לאורמת תעשיות (עליה המליץ לפני כשבוע ב"תשואת יתר" עם יעד של 29 שקל).
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
