זה פשוט נראה לא טוב. בשבוע שעבר קיבלנו טעימה של תוכנית ההתנתקות והיא היתה סטירת הלחי הראשונה לפני תחילת התגרה. בשוק ההון המקומי הרגישו את הטעם החמוץ, כאשר ביום ה' נרשמו שוב ירידות, וזאת לאחר שבתחילת אותו שבוע נפלה גם כן הבורסה.

הכותרות בהן פתחנו את השבוע ממשיכות להיות מחשידות, אם לא מדאיגות, "שרון לא מיפטר את נתניהו", ב"ידיעות אחרונות". עם הרגעות כאלה - הפופיק יכול להתחיל לרעוד. נזכיר כי בשבועת האחרונים הכחיש שר האוצר נתניהו כי הוא מתכוון להתפטר על רקע תוכנית ההתנתקות או הכשלה אפשרית של ועדת בכר בכנסת.

אבל ישראל מתקרבת לצומת "ההתנתקות", ואחת השאלות הנשאלות הן מי ימשיך איתנו אחריה. האם יהיה זה שר האוצר נתניהו, לאחר שהעביר את רפורמת בכר בכנסת, או שמא, נשאר עם רה"מ שרון, ומינוי חדש בכיסא שר האוצר. ההכחשות וההרגעות שהתחלנו לשמוע, הן בדיוק מהסוג שהציבור הישראלי עלול לחשוש מפניו. את תחושת הבטן נקבל דרך הבורסה - משום שאנשים ניכרים גם בכיסם.

הדולר המתחזק בשבועות האחרונים מרמז לנו, שאם בפוליטיקה הקיץ הזה מזוהה עם הצבע הכתום, הרי שבשוק ההון ייתכן והקיץ הזה יהיה מזוהה עם הצבע הירוק. הדולר הוא, אם תרצו, תוכנית ההתנתקות של המשקיעים הישראלים מהבורסה. אם שם יורד, אצלו בטוח. זאת בעוד שבשוק עולה, בדרך כלל עובר הכסף לאג"ח, שם הוא מחכה עד לסבב הבא של המשקיעים שיכנסו למניות.

מומלץ לעקוב אחרי מחזורי המסחר במכשירים הדולריים שנסחרים בבורסה, ועל שוק נגזרי השקל/דולר ושקל/אירו בכדי לראות את הצד הגלוי של המסחר בדולר. אם השווקים הללו מתעוררים ייתכן ומדובר בסימן לבאות. התחזית הפסימית של בנק HSBC משבוע שעבר (דולר ב-4.75 שקל בקרוב) עלולה להראות יותר ויותר מוחשית.

זה נראה בוקר לא טוב למניות, ירידות בשבועות האחרונים, שלוו בשבוע הססני עם עליות לפרקים במחזורים ממוצעים. ייתכן כי אנו רואים פה היפוכה של מגמה, ויש להמשיך ולעקוב בדריכות אחרי הבאות, אבל את מרכז הזירה יתפסו שוב הפוליטיקאים - הבורסה מחכה להכרעות בירושלים.

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי, המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.

מאת: חזי שטרנליכט