היקף תעשיית קרנות הנאמנות - שיא של 330 מיליארד שקל
הגידול נבע בעיקרו מעליית ערך הנכסים שמחזיקות הקרנות ולא מזרימת כסף אליהן. מה עשו הקטגוריות השונות בחודש יוני והיכן נמשכו הפדיונות?
המגמה החיובית בשווקים במחצית הראשונה של 2019 ניכרה גם בתעשיית קרנות הנאמנות שנכסיה גדלו בכמעט 24 מיליארד שקל, או בשיעור של 7.7% - כך לפי הערכות כלכלני מיטב דש. אמנם, גידול זה נבע בעיקרו מעליית ערך הנכסים שמחזיקות הקרנות, ולא מזרימת כסף אליהן. נכון לסוף חודש יוני, היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על 330.4 מיליארד שקל. לנתוני הגיוסים של בתי ההשקעות הבולטים ביוני קראו כאן.
עליות השערים בחצי הראשון של השנה נראו בכל אפיקי ההשקעה וסייעה לכך סביבת הריבית הנמוכה כאשר האפיק היחיד שאיכזב היה הדולר שנחלש מול השקל. בתוך כך, מדד S&P500 עלה ב-17.4%, מדד הנאסד"ק רשם זינוק של כ-22.7%, ה-DAX הגרמני עלה ב-17.4%, והניקיי היפני רשם עלייה מתונה יותר של כ-6.3%. מדדי ת"א 35 ות"א 125 רשמו בסיכום חצי שנתי תשואה חיובית של עד כ-11.4%.
בשוק האג"ח הקונצרני המקומי, מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו השנה תשואה חיובית גבוהה של עד 6.3%, וגם בשוק האג"ח הממשלתי המקומי, מדד ממשלתי כללי רשם מתחילת השנה עלייה נאה של 4.3%.
בסיכום החצי הראשון של השנה, הקרנות האקטיביות המסורתיות פדו כ-1.2 מיליארד שקל, הקרנות הפאסיביות גייסו כ-1.2 מיליארד שקל והקרנות הכספיות גייסו כ-3.9 מיליארד שקל. בסך הכל גייסה תעשיית קרנות הנאמנות כ-3.9 מיליארד שקל.
- קרנות אג"ח כללי ללא מניות - המקום שבו נמדדים מנהלי קרנות האג"ח
- הרפורמה בקרנות הנאמנות: יימחקו יותר מ-150 קרנות אג"ח. האם התופעה תיעלם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התעשייה הפאסיבית גדלה בשיעור של 11.2% לעומת התעשייה האקטיבית שגדלה בחצי מהשיעור הזה: 5.7%. הבדל ניכר גם בתוך התעשייה הפאסיבית, בין הקרנות המחקות שגדלו בשיעור של 23.5% לבין קרנות הסל שגדלו ב-7%.
פירוט הגיוסים לפי סוגי קרנות - מנוהלות אקטיביות, מחקות וקרנות סל:
מכל 3 סוגי הקרנות: אקטיביות, קרנות סל וקרנות מחקות, רק האחרונות הצליחו לצמוח בעקבות גיוסים של 4.24 מיליארד שקל בעוד קרנות הסל פדו כ-3 מיליארד והקרנות המנוהלות, שהצליחו לגייס ביוני, עדיין מסכמות את החצי הראשון של השנה ביציאת כספים בסך של כ-1.2 מיליארד שקל.
מה עשו הקרנות בחודש יוני?
חודש יוני נסגר בגיוסים נאים של כ-1.185 מיליארד בתעשייה כולה. נתון זה משקף כניסה של כ-185 מיליון שקל לקרנות הכספיות, וגיוסים של כמיליארד לקרנות המסורתיות - סכום זה מבטא גיוס של כ-760 מיליון בקרנות האקטיביות-המנוהלות וגיוס של כ-240 מיליון לקרנות הפאסיביות, תוך הבדל בין הקרנות המחקות שגייסו כ-1.025 מיליארד שקל לבין קרנות הסל שפדו סכום של כ-785 מיליון.
- לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
- הלוואות בין פרטיים: האם המודל שביקש לאתגר את המערכת הפיננסית עדיין רלוונטי?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אקסלנס משיקה חשבון מסחר עצמאי לילדים
ברמת התעשייה האקטיבית, קרנות אג"ח מדינה ממשיכות את המומנטום החיובי של החודשים האחרונים עם סכום של כ-530 מיליון. קרנות אג"ח כללי, הקטגוריה הגדולה בתעשייה, מעלות משמעותית את קצב הגיוסים מחודש קודם לסכום הנאמד בכ-410 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות עולות גם הן בקצב הגיוסים מן החודש הקודם לסכום הנאמד בכ-185 מיליון שקל.
לעומת זאת, מהקרנות האג"חיות השקליות נפדה סכום של כ-220 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, ממשיכות לפדות גם בחודש יוני, אבל מצליחות להקטין את הסכום ל-10 מיליון שקל.
ברמת התעשייה הפאסיבית, הקרנות המתמחות במניות, הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו, סיימו את חודש יוני בפדיונות גדולים הנאמדים בסכום של 620 מיליון שקל. הקרנות המחקות רשמו גיוסים של כ-380 מיליון שקל בעוד קרנות הסל סיכמו את החודש בפדיונות גדולים של כמיליארד שקל.
קרנות אג"ח מדינה ממשיכות להציג גיוס חיובי גם בחודש יוני תוך עלייה משמעותית בקצב הגיוסים לסכום של כ-235 מיליון שקל. קבוצת קרנות אג"ח כללי גייסה החודש כ-25 מיליון שקל וקרנות אג"ח חברות ממשיכות במומנטום החיובי מתחילת השנה עם עלייה גדולה בקצב הגיוסים לסכום של כ-670 מיליון שקל (מחקות + קרנות סל).

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.
