האם החיזבאללה מאיים על מניות הגז?
האם מניות הגז הישראליות ירדו היום בגלל ניסיון התקיפה של אסדת הגז כריש של אנרג'יאן 0.88% על ידי כטב"מים (כלי טיס בלתי מאויישים) של חיזבאללה? מניית אנרג'יאן תרד היום. היא צפויה לרדת ב-6% אבל אין קשר לניסיון התקיפה של חיזבאללה, אלא פשוט לפער ארביטראז' שלילי של 6% לעומת בורסת לונדון. המניה ירדה שם ולכן היא גם צפויה לרדת כאן. כלומר, אין קשר לחיזבאללה.
כך יוצא שלפעמים קורים שני דברים ונדמה שיש קשר ביניהם - אבל זה לא תמיד נכון. זה נקרא מתאם חיובי (קורלציה) בשפה של עולם הסטטיסטיקה. אבל צריך גם לזכור שמתאם לא אומר שזו גם הסיבה. למשל - מוכח סטטיסטית שלאנשים עם מידה גדולה יותר בנעליים יש יותר יכולות קוגנטיביות. אבל הסיבה היא ממש לא הגובה שלהם, אלא עובדת החיים הפשוטה שלתינוקות יש רגליים קטנות יותר...
אבל האם חיזבאללה עלול לפגוע במניות הגז? כנראה שלא
תלוי באיזה טווח כמובן. באופן כללי התשובה היא לא: בטווח הארוך לא, אבל בטווח הקצר ייתכן שכן. אם למשל, חיזבאללה יחליט לתקוף שוב ושוב, ובוודאי אם יצליח גם לפגוע באסדה ולשתק את פעילותה. במקרה כזה אנרג'יאן כמובן תסבול. שוק ההון אוהב ודאות ויציבות, וניסיונות פגיעה חוזרים ונשנים עלולים לפגוע בביצועי המניה.
אבל בטווח היותר רחוק - מדובר אולי באיום קטן על האסדה אבל לא מעבר לכך. מדינת ישראל שומרת על אסדות הקידוח כבר הרבה שנים וממש לא מהיום. ההחלטה לשמור על אסדת כריש נשמעת אולי חדשה, אבל צה"ל שומר גם על האסדות האחרות ודואג לביטחון שלהן. צה"ל צריך להקצות לשמירה כח די קטן. מדובר על מספר קידוחים בודדים. לא על מדינה שלמה. יכולות ההגנה גבוהות, וממילא הסיכון קטן.
- מניות הגז והנפט עולות - איום הפגיעה באסדות הוסר?
- אנרג'יאן הכניסה 211 מיליון דולר ברבעון 3, הרווח לפני מס 150 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדובר בנכס אסטרטגי לישראל - מחירי הגז בישראל נמוכים כעת ביחס לעולם, מדובר במקור הכנסה חשוב לישראל, בתעשייה שמשפרת את הביטחון האנרגטי של ישראל, מאפשרת ייצוא לעולם (ועובדה שכפי שהערכנו כאן לפני מספר חודשים - האיחוד האירופי החליט לסגור עסקה עם ישראל ומצרים ולקנות גז, בעקבות המלחמה באוקראינה).
מעבר לכך, מדובר גם בעניין של היצע וביקוש - אם חיזבאללה יצליח לפגוע באסדת כריש, המניות האחרות בסקטור דווקא צפויות להרוויח לזמן קצר: ההיצע יירד ולכן הן יוכלו לגבות מחיר גבוה יותר. אבל גם כאן ייתכן שמדובר רק בשוליים. חברות הגז הישראליות הן לא ענקיות ברמה בינלאומית, ולא משפיעות על המחירים בכל העולם. אבל הן משפיעות על האזור, בגלל עלויות ההולכה, ואולי אפילו על האיחוד האירופי. לכן, הן לא צפויות להיפגע מכך בצורה משמעותית, אם בכלל.
- 2.הכתבה לא מבוססת על שום נתון משמעותי, אם תתבצע תקיפ 04/07/2022 02:15הגב לתגובה זוהכתבה לא מבוססת על שום נתון משמעותי, אם תתבצע תקיפה מוצלחת על אסדה התוצאה יכולה להיות הרסנית לכל בעלות הזכויות באסדה
- 1.פעם ברציו 03/07/2022 10:14הגב לתגובה זותתרסק.
- משקיע 03/07/2022 14:57הגב לתגובה זולבנק הפועלים, טבע או שופרסל משנה אם יש או אין תמר או לוייתן? רק אם ישמידו גם את תמר וגם לוייתן תהיה בעיה. אחרת שדה אחד יעבוד והשני לא, בדיוק כפי שהיה פה עד לפני שנה. יצוא הגז יופסק אבל המשק המקומי ימשיך לעבוד.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
