ג'נרל מוטורס מפטרת בין 200-220 עובדים בישראל
אחרי שפיטרה עובדים במרכז בהרצליה כבר בשנה שעברה, החברה יוצאת בסבב פיטורים גדול נוסף, ככל הנראה כתוצאה מצמצום הפעילות בחטיבת הרכב האוטונומי
לפי הערכות, הרקע לפיטורים הוא צמצום של פרויקט הנהיגה האוטונומית, פרויקט שנוהל על ידי חטיבת Cruise של החברה. אך למעשה, מאחורי הפיטורים עומד מהלך עומק רחב יותר: מיזוג פעילות Cruise המפסידה אל תוך חטיבת האם
ג'נרל מוטורס, בניסיון להתייעל ולמקד את המאמצים המסחריים.
בחודש פברואר השנה הודיעה ג'נרל מוטורס כי השלימה את רכישת מלוא הבעלות על Cruise, חטיבת הרכב האוטונומי שלה, לאחר שהשקיעה בה מעל 10 מיליארד דולר מאז 2016. ההחלטה הגיעה בעקבות
שורת כשלונות, המרכזי שבהם הוא תקרית שבה אחד מרכבי החברה פגע בהולכת רגל ופצע אותה קשה. זמן קצר לאחר מכן הודיעה GM כי היא מפסיקה את המימון לפעילות הרובוטקסי של Cruise ומתמקדת בפיתוח נהיגה אוטונומית לרכבים פרטיים.
לפי הדיווחים, בעקבות
המיזוג פוטרו כ-1,000 עובדים מ-Cruise, כמחצית מכוח האדם של החברה. מטרת המהלך היא לצמצם כפילויות בין צוותי התוכנה וההנדסה של GM ושל Cruise, שחלקם מבצעים תפקידים חופפים. כך גם בישראל: במרכז הפיתוח בהרצליה הועסקו עד לאחרונה מהנדסים שעבדו הן על מערכות Cruise והן
על רכיבי תוכנה הקשורים ל-Super Cruise, מערכת הסיוע בנהיגה של GM שזמינה בלמעלה מ-20 דגמי רכב שונים של החברה.
- ג׳נרל מוטורס נהנית מהמכסים - מכה את הציפיות ומשדרגת תחזית
- ענקית הביטוח מתמוטטת והמשקיע שהופך למיליארדר מקריסת הבנק המרכזי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי החברה, המיקוד החדש יהיה בפיתוח טכנולוגיות נהיגה אוטונומית שמיועדות לשימוש אישי, ולא לשירותי מוניות רובוטיים. GM מתכננת
להרחיב את מערכת Super Cruise כך שתפעל גם ברחובות עירוניים ולא רק בכבישים בין-עירוניים, והצוותים הממוזגים יובילו את המהלך הזה יחד.
סמנכ"ל ההנדסה של GM, דייב ריצ'רדסון, הסביר אז כי "המיזוג מאיץ את העבודה שלנו הן בתחום הנהיגה המסייעת
והן בתחום הנהיגה האוטונומית". גם המנכ"לית מרי בארה ציינה לאחרונה כי החברה צופה שמערכת Super Cruise תניב הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר בתוך חמש שנים, יעד שאמור להצדיק את קיצוץ הפעילות הלא רווחית ולהתרכז בפיתוחים שיכולים להניב תוצאות בטווח הזמן הנראה לעין.
בינתיים, ג'נרל מוטורס פרסמה תוצאות טובות מהצפוי לרבעון הראשון של 2025, אך לצד זאת הודיעה כי היא מושכת את תחזית הרווח השנתית שלה, צעד שמעיד על חוסר ודאות גובר סביב תעשיית הרכב הגלובלית. החברה, שציפתה בתחילת השנה לרווח נקי בטווח של 11.2 עד 12.5 מיליארד דולר, הבהירה כבר אז שהתחזית אינה כוללת את ההשפעות האפשריות של סבב המכסים החדש שמובילה ממשלת טראמפ. כעת, לנוכח אי-הוודאות שנוצרה בעקבות החרפת מלחמת הסחר והטלת מכסים על רכבים ורכיבים מתוצרת חוץ, GM נדרשת לשקול מחדש את ההנחות שהובילו לתחזיותיה.
- "41% מעובדי המדינה תחת סכסוך עבודה": הדו"ח שחושף את הפצצה המתקתקת בשירות הציבורי
- בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הבוס התקשר בשעות הערב. לא עניתי": דור ה-Z משנה את הכללים...
במבט על הדוחות, הכנסות החברה הסתכמו ב-44 מיליארד דולר, עלייה של 2.3% מהרבעון המקביל וגבוה מהתחזיות שעמדו על כ-43 מיליארד דולר. גם בשורת הרווח למניה GM הצליחה להכות את התחזיות, עם רווח מתואם של 2.78 דולר למניה לעומת ציפיות ל-2.74 דולר. עם זאת,
הרווח הנקי ירד ב-6.6% והסתכם ב-2.8 מיליארד דולר. בחברה מסבירים כי הביקוש החזק לרכבים חדשים, שנבע גם מחשש צרכנים לעליות מחירים בעתיד הקרוב, תרם לתוצאות מרשימות במיוחד בחודש מרץ, מגמה שנמשכה גם בתחילת אפריל.
מג׳נרל מוטורס נמסר: "ג'נרל מוטורס החלה היום בתהליך שינוי ארגוני במטרה למקד ולהאיץ את תהליכי הפיתוח. במסגרת השינוי הארגוני יצומצמו משרות. מרכז הפיתוח בישראל ימשיך להיות חלק משמעותי בפיתוח יכולות לרכבים האוטונומיים החשמליים והמקושרים וימשיך להיות
משמעותי בפיתוחים שישיפיעו על עתיד עולם הרכב. בין פעילויות החברה בישראל- פיתוח יכולות תוכנה מתקדמות למצלמות, פיתוח שירותי משתמש, ניהול ציי רכבים, סייבר, טכנולוגיות תרמיות. בנוסף לפעילות המחקר בישראל".
- 4.מטורף עוד 250 מפוטרים אבל כולם שותקים (ל"ת)אנונימית 08/05/2025 21:20הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 08/05/2025 13:03הגב לתגובה זויש שם קליקה נוראית של יוצאי בטר פלייס הם זיהמו את העבודה באופן מוחלט לא פלא שיש שם כאלה כשלונות. GM טעתה כשהלכה עם האנשים האלה. כבר הרבה זמן שיש שם משהו חולה.
- 2.אנונימי 07/05/2025 14:04הגב לתגובה זועובד ADAS לשעבר
- האם זו אפרת או מישהי אחרת (ל"ת)אנונימי 07/05/2025 15:26הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 06/05/2025 23:33הגב לתגובה זומעל 250 מפוטרים. כ260.
"41% מעובדי המדינה תחת סכסוך עבודה": הדו"ח שחושף את הפצצה המתקתקת בשירות הציבורי
אגף השכר מציג דוח ראשון מסוגו על שביתות וסכסוכי עבודה במגזר הציבורי; 48 סכסוכים פתוחים ו-58 אלף ימי עבודה אבודים בשנה
משרד האוצר מפרסם לראשונה דוח מסכם של אגף השכר והסכמי העבודה, המנתח את תמונת השביתות, העיצומים וסכסוכי העבודה בשירות המדינה בשנת 2024. לפי הדוח, יחסי העבודה הקיבוציים במגזר הציבורי מציגים מגמת שיפור מתמשכת, עם ירידה בהיקף הצעדים הארגוניים ובמספר הסכסוכים לעומת שנים קודמות. הדוח מתפרסם בעיצומו של המתנה להכרעת בג"ץ בערעור המדינה על פסק הדין העקרוני בעניין "השכר הראוי" בעת עיצומים חלקיים, סוגיה בעלת השלכות רוחב משמעותיות על כל מערכת יחסי העבודה בישראל.
אגף השכר מצביע על שלושה מהלכים מרכזיים שהובילו ליציבות במערכת יחסי העבודה: הראשון מביניהם הוא ההסכם עם הסתדרות המורים, שנערך ב-2022, והסדיר את מערכת השכר והוביל לשקט תעשייתי יציב ללא סכסוכים במערכת החינוך. בנוסף, הדוח מדבר על הסכם המסגרת עם ההסתדרות הכללית, שנערך ב-2023, ובמסגרתו עוגן מנגנון צעדי התכנסות וקיצוץ מתואמים, על רקע מאמצי המשק למימון המלחמה והצורך בהתנהלות מאוזנת במגזר הציבורי. לפי האוצר, שלושת המהלכים הללו יצרו תשתית מוסדית יציבה יותר, המבוססת על דיאלוג ושיתוף פעולה עם ארגוני העובדים, ותרמו באופן ישיר לצמצום סכסוכי העבודה בשירות המדינה.
הדוח מתייחס ליוזמה משותפת של משרד האוצר וההסתדרות, הקמת מוסד ליחסי עבודה, שנועד לסייע בפתרון סכסוכים בדרכי שלום. במסגרת המוסד מופעלים כלים כגון גישור מקצועי, בירור עובדות ומחקר וכן מנגנוני הידברות מוסדיים. באגף השכר מציינים כי הקמת המוסד מהווה נדבך נוסף בביסוס מערכת יחסי עבודה יציבה יותר, תוך הפחתת תלות בצעדים ארגוניים ותהליכי הכרעה משפטיים.
התשלום לעובדים בעת עיצומים חלקיים
לצד המגמות החיוביות, הדוח מצביע על סוגיה עקרונית שנותרה בלתי פתורה, והיא התשלום לעובדים בעת עיצומים חלקיים. פסק דינו של בית הדין הארצי
לעבודה, שניתן בעניינם של עובדי ההוראה בחטיבות העליונות, קבע כי בעת עיצומים, גם אם העבודה אינה מתבצעת בשלמותה, יש לשלם לעובדים שכר מלא. המדינה עתרה לבג"ץ בבקשה לביטול ההחלטה, בטענה כי לפסק הדין "השלכות רוחב חמורות" על מבנה יחסי העבודה הקיבוציים ועל יכולתה לשמור
על שירות ציבורי תקין. העתירה תלוית הכרעה, ובמשרד האוצר מציינים כי נדרשת הסדרה רגולטורית ברורה, שתשמור מחד על זכות העובדים למחות, ומאידך על חובתה של המדינה לספק שירות ציבורי רציף, יציב וצודק.
- הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
- הממשלה תשקיע בהאצת בנייה, התחדשות עירונית וחיזוק הדיור הציבורי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפי מלכין, ממונה השכר והסכמי העבודה ציין כי: "המגמה החיובית בשירות המדינה אינה מקרית, היא תוצאה של השקעה ארוכת טווח בבניית יחסי אמון, בניהול דיאלוג פתוח עם ארגוני העובדים וביצירת מנגנונים מוסכמים לפתרון מחלוקות. מערכת יחסי העבודה בשירות הציבורי מבשילה והופכת יציבה ובוגרת יותר, לטובת העובדים ולטובת הציבור כולו".
"הבוס התקשר בשעות הערב. לא עניתי": דור ה-Z משנה את הכללים בשוק העבודה
גל הפיטורים הגלובלי היה אמור להחזיר את הצעירים לשעות נוספות ונאמנות עיוורת - אבל קורה בדיוק ההפך: הם מציבים גבולות, דורשים גמישות ומוכנים לשלם מחיר. האם המעסיקים יצליחו להסתגל למצב? וגם - דברים שצריך לדעת על דור
Z
דניאל, בן 24, הוא מתכנת מחונן בחברת הייטק מבטיחה. כשסיים את ההתמחות שלו, כולם ציפו שיקפוץ למים ויעבוד סביב השעון, כפי שהיה מקובל בענף במשך שנים. אבל לדניאל היו תוכניות אחרות. הוא הגיע ליום הראשון עם חיוך, מחויבות למשימותיו, וסט כללים משלו. כשהמנהלת שלו התקשרה אליו לראשונה בשעה שמונה בערב כדי לדון בבאג דחוף, דניאל פשוט לא ענה. הטלפון רטט על השיש בזמן שהוא הכין ארוחת ערב, ודניאל אפילו לא טרח להציץ. בבוקר למחרת, הוא ניגש למנהלת והסביר בנימוס: "אני זמין ומחויב באופן מלא בין תשע לחמש. מחוץ לשעות האלה, אני לא עובד. כל הודעה או שיחה תיענה ביום העבודה הבא".
דניאל הוא לא מורד או עצלן. הוא פשוט היה נציג מובהק של דור שלם שמאס בעבדות המודרנית ואימץ את תפיסת ה"התפטרות השקטה" - כלומר, בשעות העבודה הוא מבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, עומד בציפיות ואפילו מצטיין, אך ברגע שהשעון מראה 17:00, המחשב נסגר והעבודה נשארת במשרד. הגבולות הברורים האלה הם לא סימן לחוסר מוטיבציה, אלא דרך לשמור על שפיות, לאזן בין עבודה לחיים ולהגדיר מחדש מהי מחויבות בעידן המודרני.
ב-2025 שוק העבודה העולמי נמצא במצב של האטה מתמשכת: גיוסים מצטמצמים, גלי פיטורים נמשכים (בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים והמדיה), והוודאות התעסוקתית נמוכה מאי פעם. למרות זאת, בני דור ה-Z (ילידי 1997–2012), שהם כיום כ-27% מכוח העבודה במשק, אינם נסוגים מהדרישה המרכזית שלהם: איזון אמיתי בין עבודה לפנאי. נתונים עדכניים של מכון גאלופ מראים כי עובדים מתחת לגיל 35 מבלים בעבודה כשעתיים פחות בשבוע בממוצע, בהשוואה ל-2019 - ירידה כפולה מזו שנרשמה בקרב עובדים מעל גיל 40. הירידה הזו אינה נובעת מעצלות, אלא משינוי עמוק בתפיסת הנאמנות כלפי המעסיק.
התנתקות רגשית כמנגנון הישרדות
תקופת הקורונה לימדה את הדור הצעיר שני לקחים חשובים: ראשית, עבודה מרחוק יכולה להיות יעילה לא פחות מעבודה במשרד; שנית, ביטחון תעסוקתי הוא אשליה. גלי הפיטורים של 2023–2025, שבהם עשרות אלפי עובדים בעלי ותק קצר פוטרו בהודעות זום של דקות ספורות, רק חיזקו את המסקנה: אין טעם להשקיע רגשית במקום עבודה שאינו מחויב אליך. התוצאה היא עלייה חדה בתופעות "ההתפטרות השקטה" ו-"עבודה לפי השכר". כלומר, העובדים מבצעים את המוטל עליהם בדיוק לפי החוזה, בלי שעות נוספות, בלי מענה למיילים אחרי 18:00, ובלי ביטול תוכניות אישיות.
סקר שערכו Deloitte Global Gen Z & Millennial Survey בשנת 2025 מראה כי 89% מהנשאלים מדור ה-Z מדרגים איזון עבודה-חיים כגורם החשוב ביותר בבחירת מקום עבודה - מעל שכר ומעל קידום. רק 6% מהם מעוניינים להגיע לתפקידי ניהול בכירים, לעומת 20% בדור המילניאלס לפני עשור.
הפער הבין-דורי מתרחב
