ההסתדרות לבית הדין: "ההחלטה של נציבות שירות המדינה מהווה פגיעה חמורה בעובדים"
הסתדרות עובדי המדינה עתרה לבית הדין האזורי לעבודה תל אביב בבקשה להוציא צו מניעה נגד החלטת נציבות שירות המדינה שלא להכיר בניסיון שצברו עובדים מעבר להגדרת תפקידם
ההסתדרות הסתדרות עובדי המדינה עתרה לבית הדין האזורי לעבודה תל אביב בבקשה להקפיא את הוראות החוזר שפרסמה נציבות שירות המדינה. "מדובר בפגיעה בלתי סבירה בחופש העיסוק של קבוצה משמעותית של עובדי המדינה שנדרשו לבצע מטלות החורגות מהגדרת המשרה הרשמית וכבר צברו בהן ניסיון מוכח".
כזכור, ב-23.4.2025, פרסמה נציבות שירות המדינה חוזר המופנה לכלל שירות המדינה ויחידות הסמך הקובע באופן חד צדדי, כי ביחס למכרזים שיפורסמו החל מה-1.5.2025, תבוטל האפשרות להוכיח באמצעות הטופס ניסיון בביצוע מטלות
שאינן נכללות בהגדרת התפקיד הרשמית.
בבקשה ששלחה לבית הדין, התריעה ההסתדרות כי מדובר בפגיעה בחופש העיסוק ובשינוי חד צדדי ולא חוקי בתנאי העבודה של העובדים: "אין המדינה רשאית לבצע שינויים חד-צדדיים במקום העבודה שיש להם השלכות שליליות
ברורות על תנאי העבודה של העובדים ולקבוע עובדות בשטח טרם ניהולו ומיצויו של משא ומתן קיבוצי, בתום לב, בלב פתוח ונפש חפצה. משלא קיימה המדינה את חובתה זו, הרי שמדובר בהפרה של החובות הקיבוציות המוטלות עליה. הפרה זו מקימה עילה להתערבות בית הדין ומתן סעד זמני להקפאת
המצב עד לקיום חובת הידברות, היוועצות ומשא ומתן".
הבקשה מגיעה בהמשך למכתב ששלחה הסתדרות עובדי המדינה לנציבות שירות המדינה בשבוע שעבר, בו התריעה מפני פגיעה חמורה בעובדים. "מדובר בפגיעה בלתי מידתית בציבור עובדי המדינה המסורים, פגיעה
שנועדה לפתור לנציבות קשיים טכניים וביורוקרטיים ותו לא". כך נכתב. "שינויים אלו חייבים את הסכמתנו באשר הם בליבת הזכויות של עובדי המדינה ואין לעשות בהם שינויים חד צדדיים".
- עובדי בנק הפועלים הכריזו על סכסוך עבודה
- עובד מדינה? השכר שלך באוגוסט עלול להיפגע, אבל...
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, עו"ד אופיר אלקלעי: "משמעותו של החוזר
היא פגיעה קשה בעובדי המדינה ואי עידוד מצוינות. בהתאם לחוזר הנציבות בהתמודדות עתידית במכרזים לא יילקחו בחשבון ניסיון ומטלות שהעובדים עשו מעבר לתפקידם. הסתדרות עובדי המדינה לא תשלים עם פעולה זו ופועלת באמצעים החוקים העומדים לרשותה במטרה למנוע את הפגיעה המיותרת
הזו בעובדי המדינה המסורים".
- 1.אנונימי 05/05/2025 21:42הגב לתגובה זוהבכירים בנציבות הם ארגון פשיעה לכל דבר לכאורה מנימוס.יש את ארבעת המופלאים שדואגים טוב מאוד לתפור לאנשי שלומם.המשטרה חייבת להיכנס לתמונה!!!תשאלו את עצמכם למה הבכירים מידרו את רואי כחלון!!!אני מקווה שיטפלו בנציבות השחיתות זועקת לשמיים!
אילוסטרציה להכנסה אוניברסלית באמצעות ביטקוין. קרדיט: רשתות חברתיותהאם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
הכנסה אוניברסלית היא רעיון ותיק שקיבל תאוצה חדשה בעידן ה-AI; מאסק ואלטמן כבר תומכים ואפילו מעורבים בפיילוטים ובמחקרים; איפה כבר ניסו ליישם והאם זה חזון שיכול להצליח ולהחליף את המשרות שהתרגלנו אליהן?
כמעט בכל נושא שיש עליו דיון ציבורי, כנראה שאת ההתבטאויות הבוטות ביותר נשמע תמיד מפיו של אילון מאסק. האיש העשיר בעולם אמר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הכנסה אוניברסלית היא בלתי נמנעת והיא תיתן ביטחון בסיסי לאנשים גם אם “בתרחיש חיובי, כנראה שלאף אחד מאיתנו לא תהיה עבודה.” מדי פעם, אנשי עסקים בולטים, חוקרים ופוליטיקאים נהנים להעלות מחדש את הרעיון של הכנסה אוניברסלית. רעיון לפי כל אדם, בלי קשר לעבודה שהוא מחזיק בה, לרקע שלו והפרנסה שלו יזכה למשכורת בסיסית מידי המדינה.
הרעיון הוא לייצר רשת ביטחון בסיסית לכל תושב, ולשם ההמחשה, מדובר כעת על קצבה כלשהי שתינתן על בסיס תשואת ה-S&P, למשל. אמנם הרעיון הולך וצובר נפח בשיח הציבורי, כשאנחנו בתחילת עידן ה-AI אבל לא מדובר ברעיון חדש. כבר בראשית המאה ה-19, הציע ההוגה האמריקני תומס פיין, להעניק לכל אדם תמיכה כלכלית שתאפשר קיום מינימלי, אבל זה היה עיקרון ראשוני בלבד. עם השנים אימצו את הרעיון פילוסופים וכלכלנים לרבות פיליפ ואן פארייס וקרל ווידרקוויסט, שהציגו את ההכנסה הבסיסית כמרכיב חשוב במערכת חברתית שמבקשת לאזן בין חופש אישי לבין ביטחון כלכלי. עד כה זה היה נושא תיאורטי בלבד, שלא עשה יותר מדי רעש או קיבל תשומת לב מיוחדת.
במקביל לעליית הבינה המלאכותית ולשינויים בשוק העבודה, הדיון עבר מהשוליים למרכז. עוד לא ניתן להגיד בוודאות מה יהיה היקף הפגיעה בשוק התעסוקה אבל המגמה ברורה, ובענפים מסוימים הלחץ על עובדים כבר ניכר. בחודשים האחרונים אפשר לראות שחברות טכנולוגיה גדולות מתחילות לפטר עוד ועוד עובדים ולייחס חלק מהפיטורים לשילוב גובר של AI בתהליכי העבודה.
אמנם לא תמיד מדובר בהסבר יחיד, אבל נראה שהטכנולוגיה הופכת לגורם שמאפשר לצמצם מערכים שלמים. אמזון פיטרה כמה אלפי עובדים וההסבר הרשמי היה החלפתם ב-AI, למרות ש-"ריככה" את הנושא בשורה של הודעות מקדימות שעסקו באופן שבו ה-AI ישפר את הפריון אך לא בהכרח יוביל לקיצוצי כח אדם מרחיקי לכת. מיקרוסופט דיווחה על קיצוצים בחלק מצוותי התמיכה והפיתוח וטענה שהאינטגרציה של מערכות AI מאפשרת אוטומציה של משימות שבעבר דרשו כוח אדם רחב. מטא פעלה באופן דומה והבהירה שהשימוש בכלים מתקדמים לייעול קוד ולתמיכה אוטומטית מאפשר תפעול רזה יותר.
גם גוגל ביצעה גל פיטורים בתחומים כמו פרסום ושירות לקוחות והציגה את יכולות ה-AI כרכיב שמחליף תהליכים ידניים. במקביל חברות מסורתיות יותר, כולל גופים פיננסיים וחברות תעשייה, החלו להטמיע מערכות שמפחיתות צורך בעבודה אנושית רפטטיבית. עם זאת, מוקדם לומר אם זהו שינוי מבני ארוך טווח או תהליך התאמה נקודתי. כך או כך, זוהי מגמה של מעבר לכלים אוטומטיים שמעמיקים את היעילות הארגונית ומציבים שאלות לגבי קצב ההעסקה והדרישה למקצועות מסוימים.
אילוסטרציה להכנסה אוניברסלית באמצעות ביטקוין. קרדיט: רשתות חברתיותהאם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
הכנסה אוניברסלית היא רעיון ותיק שקיבל תאוצה חדשה בעידן ה-AI; מאסק ואלטמן כבר תומכים ואפילו מעורבים בפיילוטים ובמחקרים; איפה כבר ניסו ליישם והאם זה חזון שיכול להצליח ולהחליף את המשרות שהתרגלנו אליהן?
כמעט בכל נושא שיש עליו דיון ציבורי, כנראה שאת ההתבטאויות הבוטות ביותר נשמע תמיד מפיו של אילון מאסק. האיש העשיר בעולם אמר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הכנסה אוניברסלית היא בלתי נמנעת והיא תיתן ביטחון בסיסי לאנשים גם אם “בתרחיש חיובי, כנראה שלאף אחד מאיתנו לא תהיה עבודה.” מדי פעם, אנשי עסקים בולטים, חוקרים ופוליטיקאים נהנים להעלות מחדש את הרעיון של הכנסה אוניברסלית. רעיון לפי כל אדם, בלי קשר לעבודה שהוא מחזיק בה, לרקע שלו והפרנסה שלו יזכה למשכורת בסיסית מידי המדינה.
הרעיון הוא לייצר רשת ביטחון בסיסית לכל תושב, ולשם ההמחשה, מדובר כעת על קצבה כלשהי שתינתן על בסיס תשואת ה-S&P, למשל. אמנם הרעיון הולך וצובר נפח בשיח הציבורי, כשאנחנו בתחילת עידן ה-AI אבל לא מדובר ברעיון חדש. כבר בראשית המאה ה-19, הציע ההוגה האמריקני תומס פיין, להעניק לכל אדם תמיכה כלכלית שתאפשר קיום מינימלי, אבל זה היה עיקרון ראשוני בלבד. עם השנים אימצו את הרעיון פילוסופים וכלכלנים לרבות פיליפ ואן פארייס וקרל ווידרקוויסט, שהציגו את ההכנסה הבסיסית כמרכיב חשוב במערכת חברתית שמבקשת לאזן בין חופש אישי לבין ביטחון כלכלי. עד כה זה היה נושא תיאורטי בלבד, שלא עשה יותר מדי רעש או קיבל תשומת לב מיוחדת.
במקביל לעליית הבינה המלאכותית ולשינויים בשוק העבודה, הדיון עבר מהשוליים למרכז. עוד לא ניתן להגיד בוודאות מה יהיה היקף הפגיעה בשוק התעסוקה אבל המגמה ברורה, ובענפים מסוימים הלחץ על עובדים כבר ניכר. בחודשים האחרונים אפשר לראות שחברות טכנולוגיה גדולות מתחילות לפטר עוד ועוד עובדים ולייחס חלק מהפיטורים לשילוב גובר של AI בתהליכי העבודה.
אמנם לא תמיד מדובר בהסבר יחיד, אבל נראה שהטכנולוגיה הופכת לגורם שמאפשר לצמצם מערכים שלמים. אמזון פיטרה כמה אלפי עובדים וההסבר הרשמי היה החלפתם ב-AI, למרות ש-"ריככה" את הנושא בשורה של הודעות מקדימות שעסקו באופן שבו ה-AI ישפר את הפריון אך לא בהכרח יוביל לקיצוצי כח אדם מרחיקי לכת. מיקרוסופט דיווחה על קיצוצים בחלק מצוותי התמיכה והפיתוח וטענה שהאינטגרציה של מערכות AI מאפשרת אוטומציה של משימות שבעבר דרשו כוח אדם רחב. מטא פעלה באופן דומה והבהירה שהשימוש בכלים מתקדמים לייעול קוד ולתמיכה אוטומטית מאפשר תפעול רזה יותר.
גם גוגל ביצעה גל פיטורים בתחומים כמו פרסום ושירות לקוחות והציגה את יכולות ה-AI כרכיב שמחליף תהליכים ידניים. במקביל חברות מסורתיות יותר, כולל גופים פיננסיים וחברות תעשייה, החלו להטמיע מערכות שמפחיתות צורך בעבודה אנושית רפטטיבית. עם זאת, מוקדם לומר אם זהו שינוי מבני ארוך טווח או תהליך התאמה נקודתי. כך או כך, זוהי מגמה של מעבר לכלים אוטומטיים שמעמיקים את היעילות הארגונית ומציבים שאלות לגבי קצב ההעסקה והדרישה למקצועות מסוימים.
