ההסתדרות לבית הדין: "ההחלטה של נציבות שירות המדינה מהווה פגיעה חמורה בעובדים"
הסתדרות עובדי המדינה עתרה לבית הדין האזורי לעבודה תל אביב בבקשה להוציא צו מניעה נגד החלטת נציבות שירות המדינה שלא להכיר בניסיון שצברו עובדים מעבר להגדרת תפקידם
ההסתדרות הסתדרות עובדי המדינה עתרה לבית הדין האזורי לעבודה תל אביב בבקשה להקפיא את הוראות החוזר שפרסמה נציבות שירות המדינה. "מדובר בפגיעה בלתי סבירה בחופש העיסוק של קבוצה משמעותית של עובדי המדינה שנדרשו לבצע מטלות החורגות מהגדרת המשרה הרשמית וכבר צברו בהן ניסיון מוכח".
כזכור, ב-23.4.2025, פרסמה נציבות שירות המדינה חוזר המופנה לכלל שירות המדינה ויחידות הסמך הקובע באופן חד צדדי, כי ביחס למכרזים שיפורסמו החל מה-1.5.2025, תבוטל האפשרות להוכיח באמצעות הטופס ניסיון בביצוע מטלות
שאינן נכללות בהגדרת התפקיד הרשמית.
בבקשה ששלחה לבית הדין, התריעה ההסתדרות כי מדובר בפגיעה בחופש העיסוק ובשינוי חד צדדי ולא חוקי בתנאי העבודה של העובדים: "אין המדינה רשאית לבצע שינויים חד-צדדיים במקום העבודה שיש להם השלכות שליליות
ברורות על תנאי העבודה של העובדים ולקבוע עובדות בשטח טרם ניהולו ומיצויו של משא ומתן קיבוצי, בתום לב, בלב פתוח ונפש חפצה. משלא קיימה המדינה את חובתה זו, הרי שמדובר בהפרה של החובות הקיבוציות המוטלות עליה. הפרה זו מקימה עילה להתערבות בית הדין ומתן סעד זמני להקפאת
המצב עד לקיום חובת הידברות, היוועצות ומשא ומתן".
הבקשה מגיעה בהמשך למכתב ששלחה הסתדרות עובדי המדינה לנציבות שירות המדינה בשבוע שעבר, בו התריעה מפני פגיעה חמורה בעובדים. "מדובר בפגיעה בלתי מידתית בציבור עובדי המדינה המסורים, פגיעה
שנועדה לפתור לנציבות קשיים טכניים וביורוקרטיים ותו לא". כך נכתב. "שינויים אלו חייבים את הסכמתנו באשר הם בליבת הזכויות של עובדי המדינה ואין לעשות בהם שינויים חד צדדיים".
- עובדי בנק הפועלים הכריזו על סכסוך עבודה
- עובד מדינה? השכר שלך באוגוסט עלול להיפגע, אבל...
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, עו"ד אופיר אלקלעי: "משמעותו של החוזר
היא פגיעה קשה בעובדי המדינה ואי עידוד מצוינות. בהתאם לחוזר הנציבות בהתמודדות עתידית במכרזים לא יילקחו בחשבון ניסיון ומטלות שהעובדים עשו מעבר לתפקידם. הסתדרות עובדי המדינה לא תשלים עם פעולה זו ופועלת באמצעים החוקים העומדים לרשותה במטרה למנוע את הפגיעה המיותרת
הזו בעובדי המדינה המסורים".
- 1.אנונימי 05/05/2025 21:42הגב לתגובה זוהבכירים בנציבות הם ארגון פשיעה לכל דבר לכאורה מנימוס.יש את ארבעת המופלאים שדואגים טוב מאוד לתפור לאנשי שלומם.המשטרה חייבת להיכנס לתמונה!!!תשאלו את עצמכם למה הבכירים מידרו את רואי כחלון!!!אני מקווה שיטפלו בנציבות השחיתות זועקת לשמיים!
פרופ' ליאור פרל, קרדיט: עוז שכטר"ברגע שהרובוט יוכל לקפוץ בלילה ולצנתר במקומי אני הראשון להסכים"
שיחה עם פרופ' ליאור פרל, מנהל מכון הצנתורים במערך לקרדיולוגיה בבילינסון והשרון מקבוצת כללית. "אם נדע להשתמש ב-AI, אז עוד 50 ישאלו איך פעם עשו רפואה כל כך פרימיטיבית" ולמה הוא לא רואה "תחליף למגע האנושי בין הרופא למטופל"
ספר קצת על עצמך:
אנחנו מטפלים בכל מחלות הלב באופן פולשני באמצעות צנתורים. החל מחולים שעוברים בדיקות, עם כאבים בחזה ובדיקות שדורשות הערכה של עורקי הלב, או כאלו הדורשות הערכה ואבחון של תפקוד הלב והמסתמים שלו בצורה פולשנית, שאת הכל אנחנו מבצעים בחדר צנתורים. אנחנו עובדים בטיפולים במחלות במסתמי הלב, או היצרות של העורקים. החולים מגיעים מהבית או מאשפוז או יכולים להגיע דחוף באמבולנס. אנחנו עובדים יום ולילה, כשיש מישהו שחוטף התקף לב באמצע הלילה אז אנחנו אלו שמטפלים בו.
איך ה-AI משפיע על המקצוע או על הענף?
הבינה המלאכותית בקרדיולוגיה הפכה להיות כיוון מאוד מאוד מבטיח. הקרדיולוגיה זה התחום השני בחשיבותו בהתפתחות של מכשירי AI ופתרונות AI. קרדיולוגיה תמיד היה תחום מאוד טכנולוגי ויש הזדמנויות לשימוש בתוכנה, כאשר ישראל מובילה בתחום ומאמצת מאוד חזקה של בינה מלאכותית, כאשר רבים מאיתנו שותפים לפיתוחים של מכשור רפואי חדשני. הבינה המלאכותית בקרדיולוגיה מתחילה כבר בתיק המטופל. יש פתרונות שיודעים להעריך מי מהמטופלים דורש מעקב, יכולה לסייע בניהול בעבודה המשרדית, ניהול תיקי המטופל ואבטחת מידע. ה-AI נמצא גם בעת הפענוח ובמערכות תומכות החלטה באמצעי הדמיה שונים של הלב בין אם מדובר בהדמיה לא פולשנית או כן, יש הרבה שימוש בבינה מלאכותית וזה רק הולך וגובר. לבסוף ישנם גם כלים של טיפול המסייעים בצמתים בהם מקבלים החלטה על טיפול בחולים. בין אם בצנתור או בטיפול במסתמים. יש מנעד מאוד גדול, זה תחום מאוד פופולרי במחקר ומספר הפרסומים בתחום רק הולך וגובר משנה לשנה.
הבינה המלאכותית מאפשרת יותר משאפשרו שיטות סטטיסטיות מסורתיות שנעזרנו בהן גם קודם. זה שימוש במאגרי מידע מאוד גדולים, כלי הבינה המלאכותית הם מאוד מגוונים ויש להם יכולת לימוד עצמי של כל מקרה לגופו. מה שמוביל בסופו של דבר להתאמה לטיפול רפואי מותאם אישית. מתוך המאגרים האלה אתה מלמד מכונה והיא יודעת לקחת מקרים חדשים ולהעריך אותם.
יש חברות שמסתכלות על צנתור וירטואלי, ובשילוב אנשי מקצוע מאוד טובים, זו טכנולוגיה שיכולה לעזור לנו להחליט מתי יש היצרות שהיא קשה בעורקי הלב ומתי יש צורך להתייחס לזה בצורה פולשנית, כמו למשל להשתיל סטנט או לטפל בזה עם בלון, כל זה על סמך CT. דוגמה נוספת היא בבדיקות של אקו לב, AI שלוקח את הנתונים הרבים שיש באקו לב ובעצם עוזר לצוותים הרפואיים לעשות הסקה אוטומטית של התפקוד, באיתור ממצאים לא תקינים כמו היצרות של המסתמים או לתת הערכה כללית של תפקוד הלב. אלו דברים שלימדנו את הבינה המלאכותית מתוך עשרות אלפי תיקים קודמים ויש לה את היכולת להסיק מסקנות לבד ולפענח ממצאים חדשים. יש גם המון התקדמות בא.ק.ג, שהוא תחום מאוד מפותח בבינה מלאכותית. אמנם מדובר אמנם בתחום ממש ישן, טכנולוגיה שקיימת כבר 100 שנה אבל עדיין משתמשים בה באופן יומיומי מחולים עם כאבים בחזה במצבים של עילפון או חולשה ולפעמים בא.ק.ג יש את המידע שיכול להשפיע על חיי המטופל. היום זה מכשיר שרופאים מסתכלים עליו בעיניים ועושים הערכה, כל אחד לפי הידע והניסיון האישי שלו אבל הבינה מלאכותית מנצלת אותו כי אלו נתונים מאוד מתמטיים וגרפים. הא.ק.ג. מראה נתונים שהם מאוד דומים בין אדם לאדם מכל מקום בעולם, כך שאנחנו מזינים את ה-AI בעשרות אלפי סרטי א.ק.ג ומלמדים את המכונה לזהות מתוכם מצבים שונים ולתת אבחנות. יש חברות מסחריות שאני עובד עם חלקן, שהן יודעות לקחת תמונה של א.ק.ג ולתת אבחנה לא פחות מהרבה רופאים. זה יכול לתמוך ברופאים פחות מנוסים שנדרשים לתמיכה הזו של הטכנולוגיה.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איפה הוא תורם?
כמובן שצריך לדעת להשתמש בה באחריות, אבל אין ספק תורם בהסקת מסקנות ברמה המחקרית. הוא יותר ויותר עוזר באבחון של אמצעי דימות. ה-AI יכול לתמוך במערכות תומכות החלטה לקראת פעולה על סמך נתונים, זה תומך בקיצור משימות ומטלות שוחקות שמבזבזות לכולנו זמן, כמו משימות משרדיות, תקשורת או עיבוד שפה. הבינה המלאכותית מאוד מייעלת את העבודה ולאפשר יותר תקשורת בין המטפל לחולה.
פרופ' ליאור פרל, קרדיט: עוז שכטר"ברגע שהרובוט יוכל לקפוץ בלילה ולצנתר במקומי אני הראשון להסכים"
שיחה עם פרופ' ליאור פרל, מנהל מכון הצנתורים במערך לקרדיולוגיה בבילינסון והשרון מקבוצת כללית. "אם נדע להשתמש ב-AI, אז עוד 50 ישאלו איך פעם עשו רפואה כל כך פרימיטיבית" ולמה הוא לא רואה "תחליף למגע האנושי בין הרופא למטופל"
ספר קצת על עצמך:
אנחנו מטפלים בכל מחלות הלב באופן פולשני באמצעות צנתורים. החל מחולים שעוברים בדיקות, עם כאבים בחזה ובדיקות שדורשות הערכה של עורקי הלב, או כאלו הדורשות הערכה ואבחון של תפקוד הלב והמסתמים שלו בצורה פולשנית, שאת הכל אנחנו מבצעים בחדר צנתורים. אנחנו עובדים בטיפולים במחלות במסתמי הלב, או היצרות של העורקים. החולים מגיעים מהבית או מאשפוז או יכולים להגיע דחוף באמבולנס. אנחנו עובדים יום ולילה, כשיש מישהו שחוטף התקף לב באמצע הלילה אז אנחנו אלו שמטפלים בו.
איך ה-AI משפיע על המקצוע או על הענף?
הבינה המלאכותית בקרדיולוגיה הפכה להיות כיוון מאוד מאוד מבטיח. הקרדיולוגיה זה התחום השני בחשיבותו בהתפתחות של מכשירי AI ופתרונות AI. קרדיולוגיה תמיד היה תחום מאוד טכנולוגי ויש הזדמנויות לשימוש בתוכנה, כאשר ישראל מובילה בתחום ומאמצת מאוד חזקה של בינה מלאכותית, כאשר רבים מאיתנו שותפים לפיתוחים של מכשור רפואי חדשני. הבינה המלאכותית בקרדיולוגיה מתחילה כבר בתיק המטופל. יש פתרונות שיודעים להעריך מי מהמטופלים דורש מעקב, יכולה לסייע בניהול בעבודה המשרדית, ניהול תיקי המטופל ואבטחת מידע. ה-AI נמצא גם בעת הפענוח ובמערכות תומכות החלטה באמצעי הדמיה שונים של הלב בין אם מדובר בהדמיה לא פולשנית או כן, יש הרבה שימוש בבינה מלאכותית וזה רק הולך וגובר. לבסוף ישנם גם כלים של טיפול המסייעים בצמתים בהם מקבלים החלטה על טיפול בחולים. בין אם בצנתור או בטיפול במסתמים. יש מנעד מאוד גדול, זה תחום מאוד פופולרי במחקר ומספר הפרסומים בתחום רק הולך וגובר משנה לשנה.
הבינה המלאכותית מאפשרת יותר משאפשרו שיטות סטטיסטיות מסורתיות שנעזרנו בהן גם קודם. זה שימוש במאגרי מידע מאוד גדולים, כלי הבינה המלאכותית הם מאוד מגוונים ויש להם יכולת לימוד עצמי של כל מקרה לגופו. מה שמוביל בסופו של דבר להתאמה לטיפול רפואי מותאם אישית. מתוך המאגרים האלה אתה מלמד מכונה והיא יודעת לקחת מקרים חדשים ולהעריך אותם.
יש חברות שמסתכלות על צנתור וירטואלי, ובשילוב אנשי מקצוע מאוד טובים, זו טכנולוגיה שיכולה לעזור לנו להחליט מתי יש היצרות שהיא קשה בעורקי הלב ומתי יש צורך להתייחס לזה בצורה פולשנית, כמו למשל להשתיל סטנט או לטפל בזה עם בלון, כל זה על סמך CT. דוגמה נוספת היא בבדיקות של אקו לב, AI שלוקח את הנתונים הרבים שיש באקו לב ובעצם עוזר לצוותים הרפואיים לעשות הסקה אוטומטית של התפקוד, באיתור ממצאים לא תקינים כמו היצרות של המסתמים או לתת הערכה כללית של תפקוד הלב. אלו דברים שלימדנו את הבינה המלאכותית מתוך עשרות אלפי תיקים קודמים ויש לה את היכולת להסיק מסקנות לבד ולפענח ממצאים חדשים. יש גם המון התקדמות בא.ק.ג, שהוא תחום מאוד מפותח בבינה מלאכותית. אמנם מדובר אמנם בתחום ממש ישן, טכנולוגיה שקיימת כבר 100 שנה אבל עדיין משתמשים בה באופן יומיומי מחולים עם כאבים בחזה במצבים של עילפון או חולשה ולפעמים בא.ק.ג יש את המידע שיכול להשפיע על חיי המטופל. היום זה מכשיר שרופאים מסתכלים עליו בעיניים ועושים הערכה, כל אחד לפי הידע והניסיון האישי שלו אבל הבינה מלאכותית מנצלת אותו כי אלו נתונים מאוד מתמטיים וגרפים. הא.ק.ג. מראה נתונים שהם מאוד דומים בין אדם לאדם מכל מקום בעולם, כך שאנחנו מזינים את ה-AI בעשרות אלפי סרטי א.ק.ג ומלמדים את המכונה לזהות מתוכם מצבים שונים ולתת אבחנות. יש חברות מסחריות שאני עובד עם חלקן, שהן יודעות לקחת תמונה של א.ק.ג ולתת אבחנה לא פחות מהרבה רופאים. זה יכול לתמוך ברופאים פחות מנוסים שנדרשים לתמיכה הזו של הטכנולוגיה.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איפה הוא תורם?
כמובן שצריך לדעת להשתמש בה באחריות, אבל אין ספק תורם בהסקת מסקנות ברמה המחקרית. הוא יותר ויותר עוזר באבחון של אמצעי דימות. ה-AI יכול לתמוך במערכות תומכות החלטה לקראת פעולה על סמך נתונים, זה תומך בקיצור משימות ומטלות שוחקות שמבזבזות לכולנו זמן, כמו משימות משרדיות, תקשורת או עיבוד שפה. הבינה המלאכותית מאוד מייעלת את העבודה ולאפשר יותר תקשורת בין המטפל לחולה.
