ספר קצת על עצמך?

אני שותף במשרד קופרברג עזרא ושות', משרד רואי חשבון. מתמחה בביקורות וליווי עצמאים וחברות ובנוסף מחלקה לביקורת פנים וביקורת חקירתית. במקצוע 17 שנים ושותף בפירמה כמעט 9 שנים. אני גם יו"ר קבוצת אליוט גלובל, שהיא רשת גלובלית של רואי חשבון, בסדר גודל של PWC, ובמסגרת הרשת בישראל, התאגדנו 30 משרדי רואי חשבון שמייצגים כאן את הפירמה הבינלאומית וגם ומקבלים מעטפת מקצועית רחבה בכל התחומים הקשורים ומשיקים לראיית חשבון ונהנים דרכה מתשתיות שאין במשרדים קטנים אחרים.

איך ה-AI משפיע על הענף שלך?

בעולם הביקורת הפנימית והחקירתית ה-AI השפיע במסגרת כתיבת מתודולוגיות של ביקורת, כתיבת תכניות עבודה, הוא נותן תשובות על איך לתקוף סוגיות מסוימות שעולות בעבודת ביקורת חקירתית. אנחנו רואים בו גם כעזר בחשיבה יצירתית וחשיבה מחוץ לקופסה. כשהיינו צריכים לכתוב תוכנית ביקורת מסוימת, ביצענו ניתוחים בשביל לבחון את כלי ה-AI השונים וראינו את השונות ביניהם ובין התשובות שלהם. בסוף כשעושים ביקורת פנים ישנה הגבלת זמן וצריך להפיק ממנה מקסימום תועלת. אם אין תכנית ולא יודעים לאן הולכים אפשר לבזבז הרבה שעות. 

באמצעות ה-AI, קיבלנו נקודות ופרספקטיבות וידענו לתכנן את הביקורת בצורה הרבה יותר טובה באופן שחסך לנו זמן, שיפר תוצאות של ניתוח המידע והביא תוצרים מעניינים. בסוף בעולם הבדיקות הפנימיים למשל רכש והתקשרויות - אפשר לחפש בשיטות המסורתיות לביצוע ביקורת, אבל כשביקשנו מה-AI לכתוב תוכנית ביקורת, הוא הצביע על כשלים שיכולים להיות לאותו גוף או ארגון בסוגיה מסוימת והוא נתן לנו יכולת להתביית ולתקוף את הנקודות הללו. הוא גרם לנו להביא את התוצאה לבסוף. 

יש תוכנות עיבוד מידע שיודעות לעשות את זה באמצעות AI. תוכנות ביקורת של אידאה שיודעות לנתח מידעים לביקורת ולהציף את הממצאים הנכונים ואת הליקויים הקיימים. חלק מהתוכנות בראיית חשבון כבר מיישמות AI בתוך המערכת שלהן כך שזה לא כמו מערכות ה-AI הרגילות. במחלקה השנייה שלנו של ביקורת דוחות כספיים וליווי עצמאיים, אני לא כל כך צריך את ה-AI, הניתוח שאני עושה בעין שלי לדוח הכספי, הוא מהיר מאוד אבל בנקודה הזאת ה-AI עוזר לנו לכתיבת תכנית עסקית לארגון או עצמאי, לניתוח המידע שהוא נותן לנו. אם אותו עצמאי מציג בפנינו את הרעיון שלו אז אנחנו נעזרים ב-Chat כדי לעזור בניתוח הכשלים שיכולים לעלות, להבין מהן החוזקות והחולשות, ולבנות תכנית עסקית. לחברות גדולות אין ספק ש-AI יכול לתרום בצורה פנומנלית בניתוח דוחות כספיים, אבל בחברות הקטנות זה פחות משנה. אני ישר מזהה כשלים או עיוותים וטעויות שיכולות להיות.

• כששותף במשרד רואי חשבון עושה "טובה" לעובד למרות שהוא עובר על החוק - מה קבע בית המשפט
• הצרות של PWC - פירמת רואי החשבון הגדולה סוגרת פעילות ב-12 מדינות אחרי פשלות חשבונאיות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מדורים קודמים

"ברגע שהרובוט יוכל לקפוץ בלילה ולצנתר במקומי אני הראשון להסכים"

בספטמבר האחרון הגיע השכר הממוצע החודשי למשרת שכיר של עובדים ישראלים ל-14,058 שקל במחירים שוטפים. מדובר בעלייה נאה של 4.6% לעומת ספטמבר 2024, אז הגיע השכר הממוצע ל-13,445 שקל. גם לאחר התאמה למדד המחירים לצרכן נותרה מגמת עלייה, כשהשכר הממוצע במחירים קבועים הגיע ל-11,319 שקל - עלייה של 2.1% בשנה. הנתונים מבוססים על דיווחי מעסיקים לביטוח הלאומי, ומשקפים הכנסה חודשית ללא קשר למספר ימי העבודה בפועל.

לצד עליית השכר, נרשמה ירידה במספר משרות השכיר בספטמבר. מספר המשרות הגיע לכ-4.063 מיליון, ירידה של 0.9% לעומת אוגוסט, אז דווחו כ-4.1 מיליון משרות. עם זאת, לעומת התקופה המקבילה השנה נרשמה עלייה מתונה של 0.6%. מדובר בתזוזה קטנה יחסית, אך כזו שממשיכה מגמה הנצפית בחודשים האחרונים - עלייה שנתית לצד תנודתיות חודשית. הנתונים מצביעים גם על פערים גדולים בין ענפי המשק. מגזר החברות הלא-פיננסיות, שהוא הגדול ביותר במשק, העסיק בספטמבר 2.607 מיליון שכירים - כ-64% מכלל המועסקים. השכר הממוצע במגזר זה הגיע ל-15,496 שקל - גבוה במעט מהממוצע הכלל-משקי, אך רחוק מאוד מענפי ההייטק והפיננסים.

המגזר הפיננסי, אף שהוא קטן יחסית עם 107.8 אלף משרות, הוביל את טבלת השכר בפער עצום: 22,008 שקל לחודש למשרת שכיר. גם תחום ההייטק ממשיך להציג כוח משמעותי - השכר הממוצע בו הגיע ל-33,366 שקל לחודש - עלייה של 6.3% לעומת השנה הקודמת. מספר המשרות בענף נותר כמעט ללא שינוי לעומת אוגוסט, אך היה גבוה בכ-0.5% לעומת 2024, והוא מהווה כמעט 10% מסך המשרות במשק. מנגד, במגזרי השירותים החברתיים ומשקי הבית נרשמו רמות שכר נמוכות בהרבה. מלכ"רים פרטיים רשמו שכר ממוצע של 7,551 שקל לחודש בלבד, בעוד שבמשקי הבית הגיע השכר הממוצע ל-6,133 שקל. הנתונים מדגישים שוב את עומק הפערים בין קבוצות העובדים השונות במשק הישראלי.

במבט רחב יותר, נתוני המגמה מראים כי השכר הממוצע במשק ממשיך לעלות בקצב שנתי מתון. ביולי עד ספטמבר 2025 עלה השכר השוטף בקצב שנתי של 3.9%, והמחירים הקבועים עלו בקצב של 2.2%. כמו כן, מספר המשרות עלה בתקופה הזו בשיעור שנתי של 0.3%. מדובר בהמשך למגמה המתונה שנצפתה בחודשים שקדמו לספטמבר.

• השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
• מה השכר הממוצע במשק וכמה מרוויחים בהייטק?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנתונים של ספטמבר יוצרים תמונת מצב מורכבת: מצד אחד, המשכורות עולות ונשחקות פחות מול האינפלציה; מצד שני, ניכרת ירידה חודשית במספר המשרות, לצד פערים משמעותיים בין מגזרים ואוכלוסיות עובדים. למרות הירידות החודשיות, חלק מהענפים המרכזיים, כמו ההייטק, ממשיכים לשמור על יציבות בהיקפי התעסוקה ועל רמות שכר שגבוהות באופן משמעותי מהממוצע הארצי.