ההסתדרות לבית הדין: "ההחלטה של נציבות שירות המדינה מהווה פגיעה חמורה בעובדים"
הסתדרות עובדי המדינה עתרה לבית הדין האזורי לעבודה תל אביב בבקשה להוציא צו מניעה נגד החלטת נציבות שירות המדינה שלא להכיר בניסיון שצברו עובדים מעבר להגדרת תפקידם
הסתדרות עובדי המדינה עתרה לבית הדין האזורי לעבודה תל אביב בבקשה להקפיא את הוראות החוזר שפרסמה נציבות שירות המדינה. "מדובר בפגיעה בלתי סבירה בחופש העיסוק של קבוצה משמעותית של עובדי המדינה שנדרשו לבצע מטלות החורגות מהגדרת המשרה הרשמית וכבר צברו בהן ניסיון מוכח".
כזכור, ב-23.4.2025, פרסמה נציבות שירות המדינה חוזר המופנה לכלל שירות המדינה ויחידות הסמך הקובע באופן חד צדדי, כי ביחס למכרזים שיפורסמו החל מה-1.5.2025, תבוטל האפשרות להוכיח באמצעות הטופס ניסיון בביצוע מטלות
שאינן נכללות בהגדרת התפקיד הרשמית.
בבקשה ששלחה לבית הדין, התריעה ההסתדרות כי מדובר בפגיעה בחופש העיסוק ובשינוי חד צדדי ולא חוקי בתנאי העבודה של העובדים: "אין המדינה רשאית לבצע שינויים חד-צדדיים במקום העבודה שיש להם השלכות שליליות
ברורות על תנאי העבודה של העובדים ולקבוע עובדות בשטח טרם ניהולו ומיצויו של משא ומתן קיבוצי, בתום לב, בלב פתוח ונפש חפצה. משלא קיימה המדינה את חובתה זו, הרי שמדובר בהפרה של החובות הקיבוציות המוטלות עליה. הפרה זו מקימה עילה להתערבות בית הדין ומתן סעד זמני להקפאת
המצב עד לקיום חובת הידברות, היוועצות ומשא ומתן".
הבקשה מגיעה בהמשך למכתב ששלחה הסתדרות עובדי המדינה לנציבות שירות המדינה בשבוע שעבר, בו התריעה מפני פגיעה חמורה בעובדים. "מדובר בפגיעה בלתי מידתית בציבור עובדי המדינה המסורים, פגיעה
שנועדה לפתור לנציבות קשיים טכניים וביורוקרטיים ותו לא". כך נכתב. "שינויים אלו חייבים את הסכמתנו באשר הם בליבת הזכויות של עובדי המדינה ואין לעשות בהם שינויים חד צדדיים".
- עובדי בנק הפועלים הכריזו על סכסוך עבודה
- עובד מדינה? השכר שלך באוגוסט עלול להיפגע, אבל...
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, עו"ד אופיר אלקלעי: "משמעותו של החוזר
היא פגיעה קשה בעובדי המדינה ואי עידוד מצוינות. בהתאם לחוזר הנציבות בהתמודדות עתידית במכרזים לא יילקחו בחשבון ניסיון ומטלות שהעובדים עשו מעבר לתפקידם. הסתדרות עובדי המדינה לא תשלים עם פעולה זו ופועלת באמצעים החוקים העומדים לרשותה במטרה למנוע את הפגיעה המיותרת
הזו בעובדי המדינה המסורים".
- 1.אנונימי 05/05/2025 21:42הגב לתגובה זוהבכירים בנציבות הם ארגון פשיעה לכל דבר לכאורה מנימוס.יש את ארבעת המופלאים שדואגים טוב מאוד לתפור לאנשי שלומם.המשטרה חייבת להיכנס לתמונה!!!תשאלו את עצמכם למה הבכירים מידרו את רואי כחלון!!!אני מקווה שיטפלו בנציבות השחיתות זועקת לשמיים!
מחפש עבודה קרדיט: chat gptמחפשים עבודה הרבה זמן? אלו המקצועות שמשוועים לעובדים חדשים
עלייה אבטלה בארה"ב דוחפת מועמדים למקצועות לא צפויים כמו בפינוי פסולת, הכוונת תנועה ושמירה, אבל מה המצב בישראל? מהם המקצועות שממש משוועים לעובדים ו-10 עובדות על מקצוע החשמלאי
בארה"ב אנשים שבעבר לא היו שוקלים משרות מסוימות, כיום מוצאים את עצמם שולחים קורות חיים לתפקידים שנחשבו "לא מבוקשים". מדובר במשרות עבודת שטח, תפקידים פיזיים ועבודות שירות שבעבר התקשו למשוך מועמדים, אך כיום זוכות לביקוש חסר תקדים. זהו מצב שנובע מהאטה שעובר שוק העבודה האמריקאי, עם ירידה ניכרת בקצב הגיוסים ועלייה בשיעורי האבטלה.
לפי הדיווחים, חברות כמו AQC Traffic Control, העוסקות בהכוונת תנועה באתרי בנייה, מקבלות כיום עשרות בקשות מדי שבוע לעומת כמעט אפס פניות בעבר. גם מתקני מיחזור, חברות פינוי פסולת, מערכת החינוך (משרות הוראה זמנית), ענפי הביטחון והשמירה ואפילו הצבא האמריקאי מדווחים על זינוק משמעותי במספר המועמדים. המכנה המשותף? משרות שמבוססות על מאמץ אנושי ישיר ונוכחות פיזית שאינה ניתנת להחלפה.

מהפיכת הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק
אחד הגורמים המרכזיים למגמה זו הוא החשש הגובר מהשפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה. עובדים רבים מבינים שתפקידים משרדיים, עבודות ניתוח נתונים, כתיבה, עיצוב ואפילו תכנות מסוימים עלולים להיות מאוימים על ידי טכנולוגיות AI מתקדמות. לכן, יש תנועה הולכת וגוברת לכיוון מקצועות שדורשים נוכחות פיזית, מיומנויות ידניות וקשר אנושי ישיר.
- האם סין תפעיל מול יפן את נשק יום הדין שלה ותמנע ייצוא של מתכות נדירות?
- עסקת האניוול-גוגל: מכניסה את הבינה המלאכותית לחזית התעשייה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העבודות הפיזיות, הטכניות, הידניות או כאלו שבענף השירות יכולות בינתיים להיות כ"מקלט בטוח" מפני האוטומציה. בעוד שמשרות תכנות עלולות להיעזר יותר ויותר ב-AI או אפילו להיות מוחלפות חלקית, מפעיל מכונות בקו ייצור, חשמלאי בשטח, מלצר במסעדה או סוהר בבית כלא – לא יכולים להיות מוחלפים על ידי אלגוריתם, לפחות לא בעתיד הנראה לעין.

חוק "שכר שווה" - מה זה ומדוע הוא כל כך חשוב?
פערי השכר בין גברים לנשים הם אתגר כלכלי וחברתי עצום. היכן אנחנו עומדים ביחס לעולם, והאם 2025 תהיה שנת המפנה?
מדובר בלא פחות מאחד הפערים הכלכליים העיקשים והמתסכלים ביותר בעידן המודרני: נשים ברחבי הגלובוס ובישראל בפרט ממשיכות להשתכר פחות מגברים על עבודה זהה או שוות-ערך. בעוד שורה של מדינות באירופה מחייבות שקיפות מלאה בשכר ואף קונסות מעסיקים מפלים, בישראל חובת הדיווח עדיין בחיתוליה והפערים ניכרים. הכתבה בוחנת את המגמות המקומיות אל מול הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום המאבק לשוויון כלכלי. הזכות לשכר שווה, המושתתת על עיקרון שחוק שכר שווה לעובדת ולעובד (1996) מבקש להבטיח ששכירה או שכיר יקבלו שכר זהה על עבודה שווה או עבודה שוות ערך. אם כך, מדוע הפער ממשיך להתקיים? ולמה זה נושא כה משמעותי בעידן שבו ההעסקה, שוק העבודה ותפקידים משתנים בקצב מהיר?
עבודה שווה בעיקרה מתייחסת לשני עובדים שמבצעים מטלות דומות מבחינת מיומנות, מאמץ, אחריות ותנאים סביבתיים. הביטוי "עבודה שוות ערך" משמעותו
מטלות שאינן זהות אך שוות‑משקל מבחינת גורמים אלה. החוק הישראלי מעניק לעובדת ולעובד את הזכות לשכר שווה, ללא הבדלי מין. במערכת חייב המעסיק להוכיח כי קיים בסיס כלכלי סביר לפער בשכר, ושאין מדובר בהפרת הדין.
הדרישה לשקיפות נדחפה עוד כאשר חוק תיקון מספר 6 לחוק
שכר שווה חייב מעסיקים שמעסיקים מעל 500 עובדים לפרסם דוחות שנתיים על פערי שכר בין נשים לגברים. כך נוצר משולש של חקיקה‑אכיפה‑שקיפות.
מה קורה בעולם?
הפערים בשכר בין נשים לגברים מתקיימים כמעט בכל מדינות העולם. לפי דוח ה־Global Gender Gap Report
של פורום הכלכלה העולמי, המדד של סגירת הפער הכלכלי עומד כיום על כ-69% בלבד מתוך 100% שוויון, וקצב השינוי איטי מאוד, כך שההערכה היא שיידרשו עד כ‑135 שנים כדי להגיע לשוויון מלא בקצב הנוכחי.
במישור הגלובלי, נשים מרוויחות בממוצע כ-80-82 סנט לעומת דולר של
גברים. מדינות מובילות כמו איסלנד כבר הביאו לחקיקה שמחייבת שוויון שכר והסמכה, אך גם שם הפערים לא נעלמו. בעומק הבעיה עומדים גורמים כגון הפסקות קריירה, עומס על טיפול משפחתי, התמקדות נשים בתפקידים עם שכר נמוך יותר או תפיסות חברתיות שעדיין מכתיבות התייחסות שונה.
בנוסף, ארגונים בינלאומיים כמו International Labour Organization ו-Equal Pay International Coalition קוראים למדינות להקים מנגנונים לאכיפה, בדיקת שקיפות שכר, וקידום מדיניות לתמיכה באימהות ובעבודות “ששייכות לנשים” בדירוג השכר הנמוך יותר.
חשוב לזכור
כי פער שכר מתמשך אינו רק סוגיה חברתית או אתית, יש לו השלכות כלכליות משמעותיות. לדוגמה, לפי World Bank, קיטון בהגבלות על נשים בשוק העבודה, כולל פערי שכר, עשוי להגדיל את התוצר העולמי ביותר מ‑20%. במלים פשוטות: השקעה שווה בשכר תביא רווח לכלכלה הגדולה.
כמו
כן, בארגונים שבהם יש פערים מופחתים בשכר, נרשמה נטייה למורל גבוה יותר, עזיבת עובדים נמוכה יותר וחדשנות מוגברת. בארה״ב למשל, חברות שדיווחו על מדיניות שכר שווה זכו לאטרקטיביות גבוהה יותר בקרב כישרונות.
- עובדים מוכנים לוותר על רבע מהשכר בשביל עבודה מהבית - ומה המעסיקים חושבים?
- כמה באמת צריך להרוויח בגילכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נושא שנוי במחלוקת
התומכים טוענים כי שכר שווה
הוא בסיס לשוויון והוגנות, במיוחד בעידן שבו נשים הן חלק מרכזי בכוח העבודה ומתפקדות ברמה מקצועית שאינה נופלת מזו של הגברים. הם מדגישים כי אפליית שכר מתמשכת משדרת מסר של חוסר הערכה ויוצרת חוסר אמון. כמו כן, מדיניות שכר שווה מסמנת לשוק שהחברה מחויבת לערכים ושוויון
- דבר שמושך יותר עובדים איכותיים.
נוסף על כך, כאשר ארגונים מחויבים לשקיפות בדיווח שכר, הם נאלצים לבדוק את מערכות השכר שלהם, וזה מוביל לשיפור מבני. השקעה בשוויון יכולה להפוך לתמריץ ארגוני, עם ציפייה לרווחיות גבוהה יותר בעתיד.
