ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

ההסתדרות לבית הדין: "ההחלטה של נציבות שירות המדינה מהווה פגיעה חמורה בעובדים"

הסתדרות עובדי המדינה עתרה לבית הדין האזורי לעבודה תל אביב בבקשה להוציא צו מניעה נגד החלטת נציבות שירות המדינה שלא להכיר בניסיון שצברו עובדים מעבר להגדרת תפקידם

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה ההסתדרות

הסתדרות עובדי המדינה עתרה לבית הדין האזורי לעבודה תל אביב בבקשה להקפיא את הוראות החוזר שפרסמה נציבות שירות המדינה. "מדובר בפגיעה בלתי סבירה בחופש העיסוק של קבוצה משמעותית של עובדי המדינה שנדרשו לבצע מטלות החורגות מהגדרת המשרה הרשמית וכבר צברו בהן ניסיון מוכח".


כזכור, ב-23.4.2025, פרסמה נציבות שירות המדינה חוזר המופנה לכלל שירות המדינה ויחידות הסמך הקובע באופן חד צדדי, כי ביחס למכרזים שיפורסמו החל מה-1.5.2025, תבוטל האפשרות להוכיח באמצעות הטופס ניסיון בביצוע מטלות שאינן נכללות בהגדרת התפקיד הרשמית.


בבקשה ששלחה לבית הדין, התריעה ההסתדרות כי מדובר בפגיעה בחופש העיסוק ובשינוי חד צדדי ולא חוקי בתנאי העבודה של העובדים: "אין המדינה רשאית לבצע שינויים חד-צדדיים במקום העבודה שיש להם השלכות שליליות ברורות על תנאי העבודה של העובדים ולקבוע עובדות בשטח טרם ניהולו ומיצויו של משא ומתן קיבוצי, בתום לב, בלב פתוח ונפש חפצה. משלא קיימה המדינה את חובתה זו, הרי שמדובר בהפרה של החובות הקיבוציות המוטלות עליה. הפרה זו מקימה עילה להתערבות בית הדין ומתן סעד זמני להקפאת המצב עד לקיום חובת הידברות, היוועצות ומשא ומתן".


הבקשה מגיעה בהמשך למכתב ששלחה הסתדרות עובדי המדינה לנציבות שירות המדינה בשבוע שעבר, בו התריעה מפני פגיעה חמורה בעובדים. "מדובר בפגיעה בלתי מידתית בציבור עובדי המדינה המסורים, פגיעה שנועדה לפתור לנציבות קשיים טכניים וביורוקרטיים ותו לא". כך נכתב. "שינויים אלו חייבים את הסכמתנו באשר הם בליבת הזכויות של עובדי המדינה ואין לעשות בהם שינויים חד צדדיים".


יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, עו"ד אופיר אלקלעי: "משמעותו של החוזר היא פגיעה קשה בעובדי המדינה ואי עידוד מצוינות. בהתאם לחוזר הנציבות בהתמודדות עתידית במכרזים לא יילקחו בחשבון ניסיון ומטלות שהעובדים עשו מעבר לתפקידם. הסתדרות עובדי המדינה לא תשלים עם פעולה זו ופועלת באמצעים החוקים העומדים לרשותה במטרה למנוע את הפגיעה המיותרת הזו בעובדי המדינה המסורים".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 05/05/2025 21:42
    הגב לתגובה זו
    הבכירים בנציבות הם ארגון פשיעה לכל דבר לכאורה מנימוס.יש את ארבעת המופלאים שדואגים טוב מאוד לתפור לאנשי שלומם.המשטרה חייבת להיכנס לתמונה!!!תשאלו את עצמכם למה הבכירים מידרו את רואי כחלון!!!אני מקווה שיטפלו בנציבות השחיתות זועקת לשמיים!
זוג בפנסיה, קרדיט: גרוקזוג בפנסיה, קרדיט: גרוק

פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?

בישראל יש מוטיבציה ותמריצים כלכליים להמשיך לעבוד מעבר לגיל הפנסיה, אבל צריך לקחת בחשבון את הבריאות, את הסביבה האישית ומערכות היחסים בעבודה, אז מתי הגיע הזמן לפרוש?

הדס ברטל |

ההחלטה מתי לפרוש לפנסיה היא אחת הדילמות המורכבות ביותר שעומדות בפני עובדים. צריך לקחת בחשבון אם ניפגע כלכלית מפרישה מוקדמת מדי או אם ניפגע נפשי או בריאותית במקרה ונדחה אותה שוב ושוב כאשר לעיתים קרובות הסתירה בין השיקולים השונים הופכת את הבחירה למאתגרת במיוחד. כדי להבין טוב יותר מתי נכון לעשות את הצעד, חשוב להכיר את המציאות הישראלית ואת השיקולים השונים שצריכים להנחות כל אחד ואחת.

המסגרת החוקית: מה אומר החוק?

בישראל, החוק מגדיר את גיל הפרישה והזכאות לקבלת קצבת זקנה באופן ברור. עבור גברים הגיל החוקי עומד כיום על 67 שנים. לגבי נשים, המצב מעט מורכב יותר: נכון לשנת 2025 גיל הפרישה לנשים עומד על כ-63 שנים, אך הוא עולה בהדרגה במסגרת תהליך שיגיע בשנים הקרובות לכ-65 שנים.

עם זאת, חשוב להבין שגיל הפרישה החוקי אינו מחייב אדם לעזוב את מקום עבודתו באופן מיידי, אך רבים ממשיכים לעבוד גם מעבר לגיל הפרישה, בין אם מתוך צורך כלכלי ובין אם מתוך רצון להמשיך להיות פעילים ומוטיבציה אישית. המחקרים מצביעים על כך שגיל הפרישה הממוצע בפועל בישראל גבוה יותר מהזכאות החוקית. למשל, נשים רבות עושות פרישה בפועל רק אחרי גיל הזכאות, ולא מחליטות אך ורק על פי החוק.

התמריצים הכלכליים להמשך עבודה

אחד השיקולים המרכזיים בהחלטה מתי לפרוש הוא ההיבט הכלכלי. מחקרים מראים כי כל שנת תעסוקה נוספת מעל גיל 62 בישראל יכולה להגדיל את הקצבה החודשית העתידית בלמעלה מ-6%. זהו תמריץ משמעותי עבור מי ששוקל להמשיך לעבוד עוד שנה או שנתיים. עבור עובד שמרוויח משכורת סבירה ורוצה להבטיח את רמת החיים שלו בגיל מבוגר, המשך העבודה עשוי להיות בחירה חכמה מבחינה פיננסית.

הארכת תקופת העבודה משפיעה על החיסכון הפנסיוני משני כיוונים: מצד אחד, היא מאפשרת חיסכון נוסף וצבירה גדולה יותר בקופת הגמל או בקרן הפנסיה. מצד שני, היא מצמצמת את מספר שנות הקצבה שיהיה צורך למשוך קצבה, ובכך משפרת את האיזון האקטוארי. מבחינה כלכלית גרידא, ברור שהמשך עבודה הוא לרוב החלטה נכונה, במיוחד אם העבודה עצמה אינה מטילה נטל בריאותי או רגשי כבד.

זוג בפנסיה, קרדיט: גרוקזוג בפנסיה, קרדיט: גרוק

פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?

בישראל יש מוטיבציה ותמריצים כלכליים להמשיך לעבוד מעבר לגיל הפנסיה, אבל צריך לקחת בחשבון את הבריאות, את הסביבה האישית ומערכות היחסים בעבודה, אז מתי הגיע הזמן לפרוש?

הדס ברטל |

ההחלטה מתי לפרוש לפנסיה היא אחת הדילמות המורכבות ביותר שעומדות בפני עובדים. צריך לקחת בחשבון אם ניפגע כלכלית מפרישה מוקדמת מדי או אם ניפגע נפשי או בריאותית במקרה ונדחה אותה שוב ושוב כאשר לעיתים קרובות הסתירה בין השיקולים השונים הופכת את הבחירה למאתגרת במיוחד. כדי להבין טוב יותר מתי נכון לעשות את הצעד, חשוב להכיר את המציאות הישראלית ואת השיקולים השונים שצריכים להנחות כל אחד ואחת.

המסגרת החוקית: מה אומר החוק?

בישראל, החוק מגדיר את גיל הפרישה והזכאות לקבלת קצבת זקנה באופן ברור. עבור גברים הגיל החוקי עומד כיום על 67 שנים. לגבי נשים, המצב מעט מורכב יותר: נכון לשנת 2025 גיל הפרישה לנשים עומד על כ-63 שנים, אך הוא עולה בהדרגה במסגרת תהליך שיגיע בשנים הקרובות לכ-65 שנים.

עם זאת, חשוב להבין שגיל הפרישה החוקי אינו מחייב אדם לעזוב את מקום עבודתו באופן מיידי, אך רבים ממשיכים לעבוד גם מעבר לגיל הפרישה, בין אם מתוך צורך כלכלי ובין אם מתוך רצון להמשיך להיות פעילים ומוטיבציה אישית. המחקרים מצביעים על כך שגיל הפרישה הממוצע בפועל בישראל גבוה יותר מהזכאות החוקית. למשל, נשים רבות עושות פרישה בפועל רק אחרי גיל הזכאות, ולא מחליטות אך ורק על פי החוק.

התמריצים הכלכליים להמשך עבודה

אחד השיקולים המרכזיים בהחלטה מתי לפרוש הוא ההיבט הכלכלי. מחקרים מראים כי כל שנת תעסוקה נוספת מעל גיל 62 בישראל יכולה להגדיל את הקצבה החודשית העתידית בלמעלה מ-6%. זהו תמריץ משמעותי עבור מי ששוקל להמשיך לעבוד עוד שנה או שנתיים. עבור עובד שמרוויח משכורת סבירה ורוצה להבטיח את רמת החיים שלו בגיל מבוגר, המשך העבודה עשוי להיות בחירה חכמה מבחינה פיננסית.

הארכת תקופת העבודה משפיעה על החיסכון הפנסיוני משני כיוונים: מצד אחד, היא מאפשרת חיסכון נוסף וצבירה גדולה יותר בקופת הגמל או בקרן הפנסיה. מצד שני, היא מצמצמת את מספר שנות הקצבה שיהיה צורך למשוך קצבה, ובכך משפרת את האיזון האקטוארי. מבחינה כלכלית גרידא, ברור שהמשך עבודה הוא לרוב החלטה נכונה, במיוחד אם העבודה עצמה אינה מטילה נטל בריאותי או רגשי כבד.