ההסתדרות לבית הדין: "ההחלטה של נציבות שירות המדינה מהווה פגיעה חמורה בעובדים"
הסתדרות עובדי המדינה עתרה לבית הדין האזורי לעבודה תל אביב בבקשה להוציא צו מניעה נגד החלטת נציבות שירות המדינה שלא להכיר בניסיון שצברו עובדים מעבר להגדרת תפקידם
הסתדרות עובדי המדינה עתרה לבית הדין האזורי לעבודה תל אביב בבקשה להקפיא את הוראות החוזר שפרסמה נציבות שירות המדינה. "מדובר בפגיעה בלתי סבירה בחופש העיסוק של קבוצה משמעותית של עובדי המדינה שנדרשו לבצע מטלות החורגות מהגדרת המשרה הרשמית וכבר צברו בהן ניסיון מוכח".
כזכור, ב-23.4.2025, פרסמה נציבות שירות המדינה חוזר המופנה לכלל שירות המדינה ויחידות הסמך הקובע באופן חד צדדי, כי ביחס למכרזים שיפורסמו החל מה-1.5.2025, תבוטל האפשרות להוכיח באמצעות הטופס ניסיון בביצוע מטלות
שאינן נכללות בהגדרת התפקיד הרשמית.
בבקשה ששלחה לבית הדין, התריעה ההסתדרות כי מדובר בפגיעה בחופש העיסוק ובשינוי חד צדדי ולא חוקי בתנאי העבודה של העובדים: "אין המדינה רשאית לבצע שינויים חד-צדדיים במקום העבודה שיש להם השלכות שליליות
ברורות על תנאי העבודה של העובדים ולקבוע עובדות בשטח טרם ניהולו ומיצויו של משא ומתן קיבוצי, בתום לב, בלב פתוח ונפש חפצה. משלא קיימה המדינה את חובתה זו, הרי שמדובר בהפרה של החובות הקיבוציות המוטלות עליה. הפרה זו מקימה עילה להתערבות בית הדין ומתן סעד זמני להקפאת
המצב עד לקיום חובת הידברות, היוועצות ומשא ומתן".
הבקשה מגיעה בהמשך למכתב ששלחה הסתדרות עובדי המדינה לנציבות שירות המדינה בשבוע שעבר, בו התריעה מפני פגיעה חמורה בעובדים. "מדובר בפגיעה בלתי מידתית בציבור עובדי המדינה המסורים, פגיעה
שנועדה לפתור לנציבות קשיים טכניים וביורוקרטיים ותו לא". כך נכתב. "שינויים אלו חייבים את הסכמתנו באשר הם בליבת הזכויות של עובדי המדינה ואין לעשות בהם שינויים חד צדדיים".
- "41% מעובדי המדינה תחת סכסוך עבודה": הדו"ח שחושף את הפצצה המתקתקת בשירות הציבורי
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, עו"ד אופיר אלקלעי: "משמעותו של החוזר
היא פגיעה קשה בעובדי המדינה ואי עידוד מצוינות. בהתאם לחוזר הנציבות בהתמודדות עתידית במכרזים לא יילקחו בחשבון ניסיון ומטלות שהעובדים עשו מעבר לתפקידם. הסתדרות עובדי המדינה לא תשלים עם פעולה זו ופועלת באמצעים החוקים העומדים לרשותה במטרה למנוע את הפגיעה המיותרת
הזו בעובדי המדינה המסורים".
- 1.אנונימי 05/05/2025 21:42הגב לתגובה זוהבכירים בנציבות הם ארגון פשיעה לכל דבר לכאורה מנימוס.יש את ארבעת המופלאים שדואגים טוב מאוד לתפור לאנשי שלומם.המשטרה חייבת להיכנס לתמונה!!!תשאלו את עצמכם למה הבכירים מידרו את רואי כחלון!!!אני מקווה שיטפלו בנציבות השחיתות זועקת לשמיים!
שכר מנכ"לים (CHATGPT)מה השכר הממוצע בגיל 40?
בדיקת ביזפורטל - מה השכר הממוצע בגילאים שונים
השכר החודשי הממוצע בישראל עמד באמצע השנה על 14,657 שקל, אולם מאחורי הנתון הכללי מסתתרים פערים משמעותיים בין קבוצות הגיל השונות. כך עולה מדוח מקיף של הביטוח הלאומי שפורסם לאחרונה, המציג לראשונה תמונה מפורטת של שוק השכירים בישראל.
על פי הנתונים, העובדים בגילאי 50-59 הם המשתכרים הגבוהים ביותר במשק, עם שכר ממוצע של 19,472 שקל לחודש. אחריהם נמצאים עובדים בגילאי 40-49 עם שכר ממוצע של 18,958 שקל, ואחריהם עובדים בגילאי 30-39 עם 15,684 שקל בממוצע.
הירידה בשכר מתרחשת לאחר גיל 60, כאשר העובדים בקבוצת גיל זו משתכרים בממוצע 14,371 שקל לחודש. הסיבות לכך מגוונות וכוללות מעבר לתפקידים בהיקף משרה מופחת, פרישה מוקדמת חלקית והעדפת גמישות תעסוקתית על פני רמת שכר.
בקרב העובדים הצעירים הפערים בולטים במיוחד. צעירים בגילאי 20-29 משתכרים בממוצע 8,434 שקל לחודש, כמחצית מהשכר הממוצע במשק. זה נראה מפתיע וזה נובע כנראה מעבודות חלקיות - עבודות סטודנטיאליות ועוד.
- בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון
- האם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עובדים מתחת לגיל 20, שרבים מהם עובדים במשרות חלקיות במקביל ללימודים, משתכרים בממוצע 3,032 שקל בלבד.
דר' אבישי קליין ממשרד ברנע ג'פה ולנדה, צילום: נמרוד גליקמן"המשמעות הכי חשובה של AI היא במודל התמחור של משרדי עורכי דין"
שיחה עם ד"ר אבישי קליין, שותף וראש מחלקת פרטיות, סייבר ובינה מלאכותית במשרד ברנע ג'פה לנדה
ספר קצת על עצמך?
דר' בהשכלתי תחום הפרטיות והטכנולוגיה כבר 16 שנה. דוקטורט בתחום הפרטיות והסייבר ואחר כך עברתי לעבור כפרקטיקן במשרד הרצוג ושימשתי כמרצה בתחום הטכנולוגיה, הרצתי גם במכללה למנהל, באוניברסיטת רייכמן, באוניברסיטת חיפה ובבר אילן, שם גם היום יש לי קורס קיץ על היבטי הבינה המלאכותית בעולם המשפט. הייתי גם בתפקיד ממונה הגנת פרטיות באמדוקס ושם בניתי את תשתית המערך לדיני הפרטיות. הקמתי את פורום ה-DPO שזה פורום לתפקיד הממונה להגנת הפרטיות בארגון, שזה הפך להיות מקצוע משמעותי ועכשיו יש דרישות חוקיות לאייש אליו, אבל בזמנו באמדוקס הוא כבר הוקם ב-2018 בגלל הדרישות של ה-GDPR שאלו החוקים להגנת הפרטיות של האיחוד האירופי. כיום בפורום הזה יש נציגים מהארגונים הגדולים ביותר, כמו בנק הפועלים ופייבר.
לפני 3 שנים קיבלתי הזדמנות מעניינת ממשרד ברנע, ג'פה לנדה, להקים ולהוביל את תחום הפרטיות והסייבר במשרד ובאמת בנינו את המחלקה, היינו צוות של שני עורכי דין וכיום אנחנו שישה. הוספנו את פרקטיקת הבינה המלאכותית ואנחנו עובדים עם חברות ישראליות בהייטק וגם חברות שהן לא בהייטק ועוזרים להם לבוא להתעמק בשינויים המשפטיים והרגלוטורית שמביאה איתה הבינה המלאכותית. בנוסף אנחנו גם מייעצים לחברות שפועלות בישראל ובעולם ולחברות בינלאומיות שרוצות ייעוץ ביחס לישראל.
איך ה-AI משפיע על הענף?
ביום יום, בינה מלאכותית מסייעת לנסח מיילים ולבדוק את חוות הדעת שכתבתי מבחינת הגהה או רמת השפה, אלו השימושים הקלאסיים ב-AI. אבל יש גם שימושים מורכבים בבינה מלאכותית, כמו למשל לחפש אילו חוקים יכולים להיות רלוונטים במדינות מסוימות או פסקי דין שיכולים לתמוך בטענה משפטית או בחוות דעת משפטית. זה לא משמש לכתיבה של חוות דעת משפטית אבל זה מאפשר לי להבין את נקודת ההתחלה במחקר המשפטי. הוא מחדד רעיונות ובמקרים מסוימים יכול לעזור ביצירת מסמכים. בכל הנוגע לחוזים, הוא עובר עליהם ומוצא את הנקודות העיקריות שאולי אני, העורך דין האנושי אולי פספסתי במבט ראשון.
איך הבינה המלאכותית תורמת?
היא מקצרת לי תהליכים דרמטית. אם למשל, איפשהו בעולם יצאה חוות דעת חדשה. אפשר לבוא ולהגיד בואו נתרגם את הכל לאנגלית ונקרא 50 עמודים ונסיק מזה מסקנות. אבל זה יכול לקחת המון שעות של עבודה, במקרים בהם צריך משהו פשוט אפשר לבקש מה-AI לסכם את המאמר ולתת את ההיילייט, איך החוות דעת הזו משפיעה על התחומים שאני רוצה לדעת עליהם. אפשר גם להשתמש בו במגוון רחב של פעולות חשובות כמו ניסוח או הגהה. ה-AI חוסך המון זמן עבודה עבורי ועבור הצוות שלי ומשנה את עבודת המתמחים במשרד.
- חשבתם להוריש ישר לנכדים? הנה הסיכונים
- גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה הייתי בכנס עם סטודנטים למשפט בבר אילן, ושאלו אותי איך אני רואה את תפקיד המתמחה, עניתי שעד שהם יכנסו לשוק יהיו להם רק שתי ברירות: או להיהפך לעורכי דין מהיום הראשון או שלא תהיה לכם עבודה. אין למתמחה היום מה לעשות. בעבר הייתי לוקח מתמחה ומבקש ממנו לעשות מחקר או סקירה משפטית, למצוא פסיקה כזו או אחרת כדי לשלב בחוות דעת משפטית או כדי לחזק טיעונים משפטיים. היום אין סיבה לעשות את זה כי עורך דין יכול לבצע זאת בעצמו באמצעות חיפוש טוב בבינה מלאכותית לסקור פסיקות וטענות בצורה טובה. אני עדיין אני סבור שיש המון המצאות והמון אשליות שה-AI בונה, וזה בסדר כי שזה אינטגרלי לפעילות שלו. ה-AI הוא מודל סטטיסטי ולא יכול להיות שלא יהיו לו אשליות אבל התפקיד של המתמחה זה להפעיל את הכלים ביעילות ולהבין האם נתקבלה תשובה מדויקת ונכונה. להכיר את החוק באופן הזה, זו עבודה של עורך דין, ולכן לפי ראייתי מתמחים צריכים לייצר יותר תובנות לעורכי הדין ולשותפים באופן מהיר.
