רוצים הלוואה ללא ריבית? תשאלו את דמרי איך הוא קיבל מלאומי ודיסקונט

חברת הנדל"ן רכשה את הקרקע של חנן מור בשדה דב ב-1.1 מיליארד שקל מהנושים שנתנו לה הלוואה ללא ריבית; אם מתחשבים בחיסכון בריבית, הרי שהקרקע נרכשה ב-1 מיליארד שקל 
אביחי טדסה | (6)

חברת הנדל"ן י.ח דמרי דמרי 3.19%  רכשה  את הקרקע בשדה דב של חנן מור  ב-1.1 מליארד שקל. זה מחיר טוב, חישבנו כאן את הרווח העתידי של הקבוצה. חנן מור רכש את הקרקע ב-1.5 מיליארד ועם ריבית והצמדה זה כבר הרבה יותר גבוה, אבל בנק לאומי ובהמשך דיסקונט וקבצת הנושים של חנן מור, החליטו כמה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, שהם לא נותנים לחנן מור צ'אנס נוסף והם לוקחים אותו לבית המשפט.

אם חנן מור היה מקבל דיליי-עיכוב יש סיכוי שהיה מצליח לעבור את התקופה, אבל החברה התגלגלה להסדר חוב שבו בעלי מניות המיעוט קיבלו אפס, מחזיקי החוב (הלא משועבד) הפסידו סדר גודל של 70%-75%.

לחנן מור היו הרבה פרויקטים ועסקים, אבל שדה דב היה רוב הפעילות. הקרקע שם נמכרה לדמרי, בלי תחרות אמיתית, גם כי דמרי הוא דמרי ומי שיתמודד מולו יסבול כנראה בהמשך (הרחבה: יגאל דמרי מפחיד את המתמודדים - איך הוא מצליח לקנות את הקרקע בשדה דב בזול). העסקה היתה על 1.1 מיליארד שקל, אבל כעת מסתבר שהיא היתה רק על ערך של 1 מיליארד שקל.

בדיווח של דמרי על הלוואות למימון הקרקע עולה כי החברה קיבלה מימון של 825 מיליון שקל, מתוכם 550 מיליון שקל הלוואה לשנתיים ללא ריבית! למה שבנק או מישהו בכלל ייתן הלוואה ללא ריבית? אין דבר כזה. 

מסתבר שהמלווים שהם לאומי ודיסקונט שהם גם הנושים של חנן מור מכרו את הקרקע בשדה דב עם הלוואת מוכר בלי ריבית כדי שיוצג סכום גבוה יותר בעת העסקה - הם העדיפו את ה-1.1 מיליארד שקל כלפי חוץ ולא את האת שכוללת את המימון שהם סופגים בסך של כ-1 מיליארד שקל.

יש לזה כמה סיבות, נראה שהסיבה העיקרית היא שכך כל הנושים בעצם מראים מחיר גבוה יותר. יש לזה חשיבות תדמיתית ואולי גם חשבונאית. 

מעבר ל-550 מיליון שקל, חברת דמרי קיבלה מהבנקים 275 מיליון שקל בריבית של פריים בתוספת 0.3%-0.7%.

 

פרויקט שדה דב

ההערכה היא שדמרי צפוי להוציא על הפרויקט סכום של כ-2.1 מיליארד שקל, בנוסף יהיה מימון משמעותי, אך ההכנסות צפויות לעלות על 3.4 מיליארד שקל. מדובר על רווח של כ-1 מיליארד שקל בפרויקט (להרחבה: הרווח הצפוי של דמרי בפרויקט שדה דב - כ-1 מיליארד שקל

 

הדוחות ברבעון השלישי - הרווח הנקי הוכפל

דמרי סיימה את הרבעון השלישי עם צמיחה של 36% בהכנסות לצד הכפלה של הרווח הנקי שעמד על 109 מיליון שקל. במהלך הרבעון מכרה החברה 295 יח"ד תמורת כ-652.7 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ההכנסות של דמרי, שלאחרונה נכנסה למדד תל אביב 35 עמדו ברבעון על כ-458.4 מיליון שקל, עלייה של 35.9% לעומת כ-337.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בהכנסות נבעה מהיקף מכירת דירות בפרויקטים בבנייה ומקצב התקדמות הביצוע. בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח נקי של 108.9 מיליון שקל, עלייה של 124.2% לעומת הרבעון המקביל ב-2023.

במהלך הרבעון השלישי מכרה החברה 295 יח"ד תמורת כ-652.7 מיליון שקל, לעומת 200 יח"ד תמורת כ-372.5 מיליון שקל ברבעון המקבל אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון השלישי עלה בכ-63.3% לכ-188.3 מיליון שקל (כ-41% מההכנסות), לעומת כ-115.3 מיליון שקל (כ-34.2% מההכנסות) ברבעון השלישי אשתקד.

הרווח התפעולי ברבעון השלישי השנה טיפס בכ-106% לכ-173.1 מיליון שקל, לעומת כ-84 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת מהגידול ברווח הגולמי, כאמור, וכן משינוי חיובי בשווי ההוגן של נדל"ן להשקעה בהיקף של כ-20.1 מיליון שקל ברבעון, לעומת יציבות בסעיף זה ברבעון המקביל אשתקד.

פרויקטים של דמרי

נכון לסוף הרבעון, היקף הפרויקטים בביצוע של החברה עומד על 3,676 יחידות דיור, כשחלקה של י.ח דמרי בהם הוא 3,462 יח"ד, ב-19 פרויקטים ברחבי הארץ. מתוך אלה, נמכרו כבר 1,700 יח"ד (חלק החברה 1,645 יח"ד), בתמורה כספית כוללת של 3.54 מיליארד שקל (חלק החברה 3.43 מיליארד שקל). החברה גם ביצעה הנפקת מניות ואופציות לאחר תאריך המאזן, בהיקף תמורה מיידית של 350 מיליון שקל, עם אפשרות לתמורה עתידית של כ-236 מיליון שקל, אם האופציות ימומשו במלואן. נכון לספטמבר 2024, ההון העצמי של החברה המיוחס לבעלי מניותיה הסתכם ב-2.49 מיליארד שקל, ומהווה כ-36.1% ממאזן החברה. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ספייד 09/12/2024 08:27
    הגב לתגובה זו
    חייב 1 מילארד מנהל הבנק לא ישן בליילה
  • 5.
    וורן 08/12/2024 20:19
    הגב לתגובה זו
    חוב של 100,000₪ - בעיה שלך חוב של 1,000,000,000₪ - בעיה של הבנק
  • 4.
    אזרח מבין 08/12/2024 20:13
    הגב לתגובה זו
    ממתי בנק מעניק הלוואה ללא ריבית? מה זה ארגון פילנטרופי? התשובה אחת היא, שדה דב הוא ברבור שחור שמציין את בוא קריסת בועת הנדל"ן הבנקים יוצאים מגדרם לצבוע אותו בלבן...
  • 3.
    רק כבש יקנה בשדה דב במחירים האלה. (ל"ת)
    רותם 08/12/2024 17:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משה כף 08/12/2024 16:15
    הגב לתגובה זו
    יש כאלה שמקבלים כסף חופשי ללא ריבית ללא ביטחונות ויש הרבה פקידים בכירים בבנקים הגדולים שאחרי שסיימו עם הבנק מתחלים לקבל כספים מאותם אלו שקיבלו מהם מיליונים חבר דירקטוריון יושב ראש .יועץ או כל תפקיד אחר אבל מקבלים חזרה
  • 1.
    [email protected] 08/12/2024 15:14
    הגב לתגובה זו
    הונאת פונזי של הנדלן יוצאת מגידרה לא לעולם חוסן
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: