חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

ארית תעשיות קיבלה הזמנה של כ–310 מיליון שקל מלקוח בצפון אמריקה

החברה הבת של ארית תעשיות קיבלה הזמנה על סך כ–310 מיליון שקל מלקוח בצפון אמריקה לייצור מרעומים; זוהי ההזמנה הראשונה של החברה מלקוחות בצפון אמריקה
חיים בן הקון | (5)

רשף טכנולוגיות, חברה בת בבעלות  ארית תעשיות  ארית תעשיות -0.37% קיבלה הזמנה מלקוח בצפון אמריקה בהיקף כספי של כ–310 מיליון שקל. ההזמנה היא למרעומים ארטילריים תוצרת החברה. זוהי הזמנה ראשונה מלקוח בצפון אמריקה, ובחברה מרוצים מהכניסה לשוק החדש.

מפעל המרעומים של ארית בעיר שדרות  

ארית תעשיות היא חברה לייצור מרעומים אלקטרוניים ולה ארבעה חברות־בנות. רשף טכנולוגיות, חברה בבעלות ארית בהיקף של  99.8%, היא הזרוע האחראית לפיתוח וייצור המרעומים. 

את ההזמנה תתחיל ארית לספק באופן שוטף לאחר שתקבל את האישורים הנדרשים על פי דין, והיא צפויה לסיים את הייצור והאספקה עד לסוף שנת 2025. 

ההזמנה מצטרפת להזמנות ממשרד הביטחון ומשרד ההגנה בהודו

הזמנה זו, בהיקף של 310 מיליון שקל מצטרפת להזמנות אחרות ממשרד הביטחון בהיקף כולל של 380 מיליון שקל. סך צבר ההזמנות של החברה נכון להיום, יחד עם ההזמנה החדשה הוא כ–700 מיליון שקל, זאת ללא המכרז הרב שנתי עם משרד ההגנה בהודו.

המכרז בהודו הוא מכרז רב שנתי ל–10 שנים בו זכתה חברה הודית בשם BEL. המכרז הוא להזפקת 500 אלף מרעומים ארטילריים בשנה, סך הכל 5 מיליון מרעומים לכל תקופת המכרז. חלקה בתמורת המכרז של ארית תעשיות, דרך רשף טכנולוגיות הוא 17 עד 19 מיליון דולר בשנה, סך הכל כ–170 עד 190 מיליון דולר על פני כל התקופה. מה שיתן לחברה צבר של כ–1.4 מיליארד שקל.

ההסכם מול BEL ההודית כולל חלוקת עבודה והישענות של החברה ההודית על הטכנולוגיות של ארית תעשיות. רשף סייעה לחברה ההודית להקים מפעל בהודו, ובנוסף סיפקה סיוע טכני למערך הייצור. לפי ההסכם בין החברות, תוכל החברה ההודית לרכוש את המרכיבים למרעומים מצדדים שלישיים אך זאת למעט רכיב מסויים אותו פיתחה רשף, שהוא קריטי למרעום. 

התרחבות המפעל ושיפור משמעותי בנתונים הכספיים

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגידול המתמיד בצבר ההזמנות בעקבות המצב הביטחוני העולמי וההתחמשות הבין לאומית הביא את ארית תעשיות להגדיל את המפעל שלה בשדרות. ארית החלה לשכור מבנים סמוכים למפעל שלה, רכשה ציוד חדש והגדילה את מצבת כח האדם שלה. החברה גם פתחה קווי ייצור חדשים ובימים אלה ממשיכה להגדיל את מצבת כח האדם שלה. כל זאת בכדי לעמוד בקצב ההזמנות הולך וגדל, העומד על 1.4 מיליארד שקל. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    נקודה מעניינת 05/11/2024 08:00
    הגב לתגובה זו
    לחברה קשרים מצויינים בהודו. חברה נוספת שמצליחה שם היא IAI. אלביט קצת ורפאל פחות. מענין אם יתחיל מאבק בניהן לרכישת ארית (?)
  • 3.
    מאיראיר 04/11/2024 19:37
    הגב לתגובה זו
    הזמנות 1.4 מיליארד אחוז רווח נקי 20% היום נאמר שהריווחיות תרד ל15% 210 מיליון שח רווח לחלק ל5 שנים זה 40 מיליון לשנה וללא צבר הכנסות נוסף שייכנס לאור המשך המלחמות בעולם משוגע מי שלא קונה גם אחרי העלייה היום
  • 2.
    ליאור 04/11/2024 10:42
    הגב לתגובה זו
    חצי מהחברות במאיה עם הזמנות לא מחייבות, מריצים מניות קטנות בשביל נזילות
  • טיפשון סקפטי - ההזמנות מחייבות, ויגדלו עוד. (ל"ת)
    אליהו פ. 04/11/2024 11:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 04/11/2024 10:06
    הגב לתגובה זו
    800 שנה הבאה כמו כלום...
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.