ארית תעשיות קיבלה הזמנה של כ–310 מיליון שקל מלקוח בצפון אמריקה
רשף טכנולוגיות, חברה בת בבעלות ארית תעשיות ארית תעשיות -3.68% קיבלה הזמנה מלקוח בצפון אמריקה בהיקף כספי של כ–310 מיליון שקל. ההזמנה היא למרעומים ארטילריים תוצרת החברה. זוהי הזמנה ראשונה מלקוח בצפון אמריקה, ובחברה מרוצים מהכניסה לשוק החדש.
מפעל המרעומים של ארית בעיר שדרות
ארית תעשיות היא חברה לייצור מרעומים אלקטרוניים ולה ארבעה חברות־בנות. רשף טכנולוגיות, חברה בבעלות ארית בהיקף של 99.8%, היא הזרוע האחראית לפיתוח וייצור המרעומים.
את ההזמנה תתחיל ארית לספק באופן שוטף לאחר שתקבל את האישורים הנדרשים על פי דין, והיא צפויה לסיים את הייצור והאספקה עד לסוף שנת 2025.
ההזמנה מצטרפת להזמנות ממשרד הביטחון ומשרד ההגנה בהודו
- מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הזמנה זו, בהיקף של 310 מיליון שקל מצטרפת להזמנות אחרות ממשרד הביטחון בהיקף כולל של 380 מיליון שקל. סך צבר ההזמנות של החברה נכון להיום, יחד עם ההזמנה החדשה הוא כ–700 מיליון שקל, זאת ללא המכרז הרב שנתי עם משרד ההגנה בהודו.
המכרז בהודו הוא מכרז רב שנתי ל–10 שנים בו זכתה חברה הודית בשם BEL. המכרז הוא להזפקת 500 אלף מרעומים ארטילריים בשנה, סך הכל 5 מיליון מרעומים לכל תקופת המכרז. חלקה בתמורת המכרז של ארית תעשיות, דרך רשף טכנולוגיות הוא 17 עד 19 מיליון דולר בשנה, סך הכל כ–170 עד 190 מיליון דולר על פני כל התקופה. מה שיתן לחברה צבר של כ–1.4 מיליארד שקל.
ההסכם מול BEL ההודית כולל חלוקת עבודה והישענות של החברה ההודית על הטכנולוגיות של ארית תעשיות. רשף סייעה לחברה ההודית להקים מפעל בהודו, ובנוסף סיפקה סיוע טכני למערך הייצור. לפי ההסכם בין החברות, תוכל החברה ההודית לרכוש את המרכיבים למרעומים מצדדים שלישיים אך זאת למעט רכיב מסויים אותו פיתחה רשף, שהוא קריטי למרעום.
התרחבות המפעל ושיפור משמעותי בנתונים הכספיים
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
הגידול המתמיד בצבר ההזמנות בעקבות המצב הביטחוני העולמי וההתחמשות הבין לאומית הביא את ארית תעשיות להגדיל את המפעל שלה בשדרות. ארית החלה לשכור מבנים סמוכים למפעל שלה, רכשה ציוד חדש והגדילה את מצבת כח האדם שלה. החברה גם פתחה קווי ייצור חדשים ובימים אלה ממשיכה להגדיל את מצבת כח האדם שלה. כל זאת בכדי לעמוד בקצב ההזמנות הולך וגדל, העומד על 1.4 מיליארד שקל.
- 4.נקודה מעניינת 05/11/2024 08:00הגב לתגובה זולחברה קשרים מצויינים בהודו. חברה נוספת שמצליחה שם היא IAI. אלביט קצת ורפאל פחות. מענין אם יתחיל מאבק בניהן לרכישת ארית (?)
- 3.מאיראיר 04/11/2024 19:37הגב לתגובה זוהזמנות 1.4 מיליארד אחוז רווח נקי 20% היום נאמר שהריווחיות תרד ל15% 210 מיליון שח רווח לחלק ל5 שנים זה 40 מיליון לשנה וללא צבר הכנסות נוסף שייכנס לאור המשך המלחמות בעולם משוגע מי שלא קונה גם אחרי העלייה היום
- 2.ליאור 04/11/2024 10:42הגב לתגובה זוחצי מהחברות במאיה עם הזמנות לא מחייבות, מריצים מניות קטנות בשביל נזילות
- טיפשון סקפטי - ההזמנות מחייבות, ויגדלו עוד. (ל"ת)אליהו פ. 04/11/2024 11:33הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 04/11/2024 10:06הגב לתגובה זו800 שנה הבאה כמו כלום...
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
