חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

ארית תעשיות קיבלה הזמנה של כ–310 מיליון שקל מלקוח בצפון אמריקה

החברה הבת של ארית תעשיות קיבלה הזמנה על סך כ–310 מיליון שקל מלקוח בצפון אמריקה לייצור מרעומים; זוהי ההזמנה הראשונה של החברה מלקוחות בצפון אמריקה
חיים בן הקון | (5)

רשף טכנולוגיות, חברה בת בבעלות  ארית תעשיות  ארית תעשיות -0.97% קיבלה הזמנה מלקוח בצפון אמריקה בהיקף כספי של כ–310 מיליון שקל. ההזמנה היא למרעומים ארטילריים תוצרת החברה. זוהי הזמנה ראשונה מלקוח בצפון אמריקה, ובחברה מרוצים מהכניסה לשוק החדש.

מפעל המרעומים של ארית בעיר שדרות  

ארית תעשיות היא חברה לייצור מרעומים אלקטרוניים ולה ארבעה חברות־בנות. רשף טכנולוגיות, חברה בבעלות ארית בהיקף של  99.8%, היא הזרוע האחראית לפיתוח וייצור המרעומים. 

את ההזמנה תתחיל ארית לספק באופן שוטף לאחר שתקבל את האישורים הנדרשים על פי דין, והיא צפויה לסיים את הייצור והאספקה עד לסוף שנת 2025. 

ההזמנה מצטרפת להזמנות ממשרד הביטחון ומשרד ההגנה בהודו

הזמנה זו, בהיקף של 310 מיליון שקל מצטרפת להזמנות אחרות ממשרד הביטחון בהיקף כולל של 380 מיליון שקל. סך צבר ההזמנות של החברה נכון להיום, יחד עם ההזמנה החדשה הוא כ–700 מיליון שקל, זאת ללא המכרז הרב שנתי עם משרד ההגנה בהודו.

המכרז בהודו הוא מכרז רב שנתי ל–10 שנים בו זכתה חברה הודית בשם BEL. המכרז הוא להזפקת 500 אלף מרעומים ארטילריים בשנה, סך הכל 5 מיליון מרעומים לכל תקופת המכרז. חלקה בתמורת המכרז של ארית תעשיות, דרך רשף טכנולוגיות הוא 17 עד 19 מיליון דולר בשנה, סך הכל כ–170 עד 190 מיליון דולר על פני כל התקופה. מה שיתן לחברה צבר של כ–1.4 מיליארד שקל.

ההסכם מול BEL ההודית כולל חלוקת עבודה והישענות של החברה ההודית על הטכנולוגיות של ארית תעשיות. רשף סייעה לחברה ההודית להקים מפעל בהודו, ובנוסף סיפקה סיוע טכני למערך הייצור. לפי ההסכם בין החברות, תוכל החברה ההודית לרכוש את המרכיבים למרעומים מצדדים שלישיים אך זאת למעט רכיב מסויים אותו פיתחה רשף, שהוא קריטי למרעום. 

התרחבות המפעל ושיפור משמעותי בנתונים הכספיים

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגידול המתמיד בצבר ההזמנות בעקבות המצב הביטחוני העולמי וההתחמשות הבין לאומית הביא את ארית תעשיות להגדיל את המפעל שלה בשדרות. ארית החלה לשכור מבנים סמוכים למפעל שלה, רכשה ציוד חדש והגדילה את מצבת כח האדם שלה. החברה גם פתחה קווי ייצור חדשים ובימים אלה ממשיכה להגדיל את מצבת כח האדם שלה. כל זאת בכדי לעמוד בקצב ההזמנות הולך וגדל, העומד על 1.4 מיליארד שקל. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    נקודה מעניינת 05/11/2024 08:00
    הגב לתגובה זו
    לחברה קשרים מצויינים בהודו. חברה נוספת שמצליחה שם היא IAI. אלביט קצת ורפאל פחות. מענין אם יתחיל מאבק בניהן לרכישת ארית (?)
  • 3.
    מאיראיר 04/11/2024 19:37
    הגב לתגובה זו
    הזמנות 1.4 מיליארד אחוז רווח נקי 20% היום נאמר שהריווחיות תרד ל15% 210 מיליון שח רווח לחלק ל5 שנים זה 40 מיליון לשנה וללא צבר הכנסות נוסף שייכנס לאור המשך המלחמות בעולם משוגע מי שלא קונה גם אחרי העלייה היום
  • 2.
    ליאור 04/11/2024 10:42
    הגב לתגובה זו
    חצי מהחברות במאיה עם הזמנות לא מחייבות, מריצים מניות קטנות בשביל נזילות
  • טיפשון סקפטי - ההזמנות מחייבות, ויגדלו עוד. (ל"ת)
    אליהו פ. 04/11/2024 11:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 04/11/2024 10:06
    הגב לתגובה זו
    800 שנה הבאה כמו כלום...
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיותרונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות

564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה

ליאור דנקנר |

דניה סיבוס דניה סיבוס 1.02%  מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.

היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.

המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.


ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת

בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות. 

איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה -0.59%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.