חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

ארית תעשיות קיבלה הזמנה של כ–310 מיליון שקל מלקוח בצפון אמריקה

החברה הבת של ארית תעשיות קיבלה הזמנה על סך כ–310 מיליון שקל מלקוח בצפון אמריקה לייצור מרעומים; זוהי ההזמנה הראשונה של החברה מלקוחות בצפון אמריקה
חיים בן הקון | (5)

רשף טכנולוגיות, חברה בת בבעלות  ארית תעשיות  ארית תעשיות 0.04% קיבלה הזמנה מלקוח בצפון אמריקה בהיקף כספי של כ–310 מיליון שקל. ההזמנה היא למרעומים ארטילריים תוצרת החברה. זוהי הזמנה ראשונה מלקוח בצפון אמריקה, ובחברה מרוצים מהכניסה לשוק החדש.

מפעל המרעומים של ארית בעיר שדרות  

ארית תעשיות היא חברה לייצור מרעומים אלקטרוניים ולה ארבעה חברות־בנות. רשף טכנולוגיות, חברה בבעלות ארית בהיקף של  99.8%, היא הזרוע האחראית לפיתוח וייצור המרעומים. 

את ההזמנה תתחיל ארית לספק באופן שוטף לאחר שתקבל את האישורים הנדרשים על פי דין, והיא צפויה לסיים את הייצור והאספקה עד לסוף שנת 2025. 

ההזמנה מצטרפת להזמנות ממשרד הביטחון ומשרד ההגנה בהודו

הזמנה זו, בהיקף של 310 מיליון שקל מצטרפת להזמנות אחרות ממשרד הביטחון בהיקף כולל של 380 מיליון שקל. סך צבר ההזמנות של החברה נכון להיום, יחד עם ההזמנה החדשה הוא כ–700 מיליון שקל, זאת ללא המכרז הרב שנתי עם משרד ההגנה בהודו.

המכרז בהודו הוא מכרז רב שנתי ל–10 שנים בו זכתה חברה הודית בשם BEL. המכרז הוא להזפקת 500 אלף מרעומים ארטילריים בשנה, סך הכל 5 מיליון מרעומים לכל תקופת המכרז. חלקה בתמורת המכרז של ארית תעשיות, דרך רשף טכנולוגיות הוא 17 עד 19 מיליון דולר בשנה, סך הכל כ–170 עד 190 מיליון דולר על פני כל התקופה. מה שיתן לחברה צבר של כ–1.4 מיליארד שקל.

ההסכם מול BEL ההודית כולל חלוקת עבודה והישענות של החברה ההודית על הטכנולוגיות של ארית תעשיות. רשף סייעה לחברה ההודית להקים מפעל בהודו, ובנוסף סיפקה סיוע טכני למערך הייצור. לפי ההסכם בין החברות, תוכל החברה ההודית לרכוש את המרכיבים למרעומים מצדדים שלישיים אך זאת למעט רכיב מסויים אותו פיתחה רשף, שהוא קריטי למרעום. 

התרחבות המפעל ושיפור משמעותי בנתונים הכספיים

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגידול המתמיד בצבר ההזמנות בעקבות המצב הביטחוני העולמי וההתחמשות הבין לאומית הביא את ארית תעשיות להגדיל את המפעל שלה בשדרות. ארית החלה לשכור מבנים סמוכים למפעל שלה, רכשה ציוד חדש והגדילה את מצבת כח האדם שלה. החברה גם פתחה קווי ייצור חדשים ובימים אלה ממשיכה להגדיל את מצבת כח האדם שלה. כל זאת בכדי לעמוד בקצב ההזמנות הולך וגדל, העומד על 1.4 מיליארד שקל. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    נקודה מעניינת 05/11/2024 08:00
    הגב לתגובה זו
    לחברה קשרים מצויינים בהודו. חברה נוספת שמצליחה שם היא IAI. אלביט קצת ורפאל פחות. מענין אם יתחיל מאבק בניהן לרכישת ארית (?)
  • 3.
    מאיראיר 04/11/2024 19:37
    הגב לתגובה זו
    הזמנות 1.4 מיליארד אחוז רווח נקי 20% היום נאמר שהריווחיות תרד ל15% 210 מיליון שח רווח לחלק ל5 שנים זה 40 מיליון לשנה וללא צבר הכנסות נוסף שייכנס לאור המשך המלחמות בעולם משוגע מי שלא קונה גם אחרי העלייה היום
  • 2.
    ליאור 04/11/2024 10:42
    הגב לתגובה זו
    חצי מהחברות במאיה עם הזמנות לא מחייבות, מריצים מניות קטנות בשביל נזילות
  • טיפשון סקפטי - ההזמנות מחייבות, ויגדלו עוד. (ל"ת)
    אליהו פ. 04/11/2024 11:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 04/11/2024 10:06
    הגב לתגובה זו
    800 שנה הבאה כמו כלום...
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה רוצה חנינה לנתניהו; המדדים עולים עד 2%

נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה מתרוממת במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה

מערכת ביזפורטל |

העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.2% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-2%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.5%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.2%.

ת"א נפט וגז יורד 0.1%. ת"א נדל"ן מוסיף 1.9%.


התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.


בעוד בשוק המניות נרשמות עליות, בשוק האג"ח ה"בוגר" יותר ישנה אדישות. אין שינוי מהותי בשערי אגרות החוב הממשלתיות השקליות כשאג"ח במח"מ ברוטו של 10.4 שנים נסחרת בריבית של 4%. מהעקום ניתן גם ללמוד כי השוק לא מתמחר תוואי הורדות ריבית מהיר.