"הוזלת תעריפי הטלפון הנייח תפגע גם במתחרות של בזק"
משרד התקשורת פרסם הבוקר שימוע להוזלת את דמי השימוש והמחיר לדקת שיחה בטלפון הנייח למנויי בזק 2.16% בכ-40%, ולקבע את התעריפים החדשים כמחיר מקסימלי שתוכל לגבות החברה מלקוחותיה. בזק צפויה להפסיד מהמהלך הכנסות של כ-400 מיליון שקל בשנה, וברקע זה מניית החברה קורסת במסחר. מנכ"ל רוסאריו ייעוץ ומחקר, ערן יעקובי, מעריך בתגובה להודעה כי "הפגיעה היא ישירה בבזק - אבל גם במתחרות שלה. למעשה השר הנדל מתערב בשוק שהפך הרבה יותר חופשי ותחרותי. לגבי מחיר המניה - הוא אומר בדיוק מה המשקיעים חושבים על החלטה זו ואין לנו דרך לעדן או להחמיר. אנחנו חושבים שבמחיר הנוכחי, כבר אין צורך למכור את המניה גם אם ההחלטה עוברת כמו שהיא. לגבי איסוף המניה כרגע, כל משקיע והערכותיו הפוליטיות, אין לנו תובנות אחרות".
בהמשך לפגיעה בתחרות אותה מזכיר יעקובי, הוא מסביר כי "מי שלא רצה קו בזק יכול היה לקבל אותו בכל אחד מהטריפלים של המתחרים. כעת, כאשר מכריחים את בזק להוריד מחיר למחיר קבוע מראש, יוצא גם העוקץ מהיכולת התחרותית של המתחרים". יעקובי סבור כי במידה וההצעה תעבור בזק תנסה למנף אותה מבחינה שיווקית מול הצרכנים ולהקשות על המתחרות. "נזכיר כי עד היום לא נתנו לבזק להוריד מחירים בטלפוניה תחת פיקוח, ופתאום מחליטים בשבילה כמה ואיך היא תוריד מחירים – כלכלה חופשית עקומה. אין הרבה מילים – כל מה שרע בפוליטיקה הישראלית", הוא קובע.
יעקובי מותח ביקורת על שר התקשורת יועז הנדל מסיעת דרך ארץ, שאך אתמול פוטר ע"י יו"ר כחול לבן בני גנץ שיתפוס את מקומו. "עד כה חשבנו שמדובר בשר שבא לעבוד נטו ולקדם את הענף", אומר יעקובי, "ובמדיה כתוב כי המשרד שוקד על החלטה זו מספר חודשים ובשקט, אולם השר כנראה צריך לקצור פירות פוליטיים מתקופתו הקצרה במשרד. שוב מוכח כי משרד התקשורת המשמש קרש קפיצה פוליטי, חייב להפוך לרשות מקצועית בלתי תלויה".
"רק נזכיר כי בשנת 2014 הוחלט על שימוע ביום האחרון של השר ארדן במשרד לפיו גם הטלפוניה הקווית נכנסת למתווה השוק הסיטונאי, למרות שלא דובר על כך לפני", מוסיף יעקובי. "התוצאה של החלטה זו היתה תקיעה ארוכת שנים של כל הרפורמה הסיטונאית, כולל פרישת הסיבים וכו'. לא בטוח שהציבור הרוויח מההחלטה ההיא".
- ברקליס: בזק המניה המועדפת בסקטור; מה מחירי היעד של מניות התקשורת?
- משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד דברים אלה, יעקובי מצביע על כמה נקודות ששווה להתייחס אליהן. ראשית, מדובר אך ורק בשוק הפרטי, כשאין נגיעה לשוק העסקי. שנית, לשיטת יעקובי, ירידת המניה היום מגלמת פגיעה של כמעט 1.5 מיליארד בשווי החברה. החברה נסחרה עד היום בבוקר במכפיל 5 על ה-EBITDA (תחזית החברה היתה ל-EBITDA של 3.6 מיליארד שקל), ואם מפעילים את אותו מכפיל עכשיו, נגזר EBITDA של 3.3 מיליארד שקל, כך שהשוק מגלם פגיעה של כ-300 מיליון שקל ב-EBITDA כתוצאה מההחלטה. "אם ההחלטה של הנדל עוברת במלואה, הרי שהפגיעה סבירה פחות או יותר - אולי קצת מחמירה. למעשה מחיר המניה כרגע, מגלם את מלוא הפגיעה פחות או יותר".
כמו כן, יעקובי מניח שבבזק יתנגדו בשימוע למהלך, וכן שחילופי השרים במשרד עשוי להוות הזדמנות למיתון הפגיעה בחברה. נקודה חשובה נוספת היא ההשקעות הזרות. יעקובי מעלה חשש שהצעד ירחיק משקיעים זרים משוק התקשורת לאור התנהלות הרגולציה - "ראינו זאת קורה בעבר".
- 4.בעבור חופן קולות 17/12/2020 12:29הגב לתגובה זואת הנזק למשק מבריחת המשקיעים - יקח שנים לתקן. את הנזק למשק מעיכוב פריסת הסיבים - אי אפשר לאמוד בכלל. ההוזלה היתה צריכה להיות מדורגת - כדי לאפשר לבזק להחיל את מתווה הסיבים !
- 3.הנדל 15/12/2020 16:30הגב לתגובה זומצטרף לפרופסורים המיותרים שמגיעים לפוליטיקה כי האקדמיה תחרותית מידי בשבילם אין להם מה לחדש או להמציא כותבים דוח למגירה ושולפים להשתיק מחאה לא פלא שטרכטנברג נעלם ולפיד עף ושטייניץ נמחק כעת מר תקשורת המובטל השאיר חותם עקום
- 2.dw 15/12/2020 14:30הגב לתגובה זונשים לב כי בזק עדיין מתעקשת על מינימום 25 שקלים לקו, גם אם הפעם מדובר בקו רגיל ולא קו קל. זה המון כסף ומוזמנים לברר חבילות טריפל אצל הוט, סלקום ופרטנר - הן עדיין מציעות תמורה טובה יותר במחיר. מישהו מכיר מישהו ששילם 60 שקל לקו? אני לא מכיר. מה שאני כן מכיר זה 25 שקל לקו קל, 40 לחבלה קטנה ו 60 לחבילה גדולה. זה מאד מאד יקר וחבל שתעריף בזק לא יורד ל 5 שקלים לקו קל ו 10 שקלים לדבר חופשי.
- dw 15/12/2020 15:41הגב לתגובה זולקוחות ה 40 שקל יהנו מהנחה קטנה ל 32 שקלים (קו+500 דקות) ורק לקוחות ה 60 שקלים יהנו מהוזלה משמעותי מ 60 ל 32 שקלים. לדעתי רצוי מהלך משמעותי יותר, של הורדה ל 5 שקלים קו קל ו 10 שקלים לדבר חופשי. 25 שקלים לקו זה להתחשב לא מעט ברצונות של בזק.
- 1.ביאנק 15/12/2020 13:15הגב לתגובה זוחשוב הצרכן או משקיעים זרים? כשהתחרות לא אמיתית אז מתערבים. תמיד היתהבעד החברות מדבר מפוזיציה
יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
אל על יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
