צחי סולטן
צילום: Bizportal
IPO

רוכבים על הגל: שותפות אלמדה ונצ'רס תנסה לגייס 70-100 מיליון שקל

על רקע גל ההנפקות בבורסה המקומית לאחרונה, צפויה להיערך בקרוב הנפקת השותפות המוגבלת של צחי סולטן, המשקיעה בתחומי המכשור רפואי, בריאות דיגיטלית ו-Bioconvergence ומחזיקה כרגע שתי חברות בפורטפוליו
ערן סוקול | (3)

על רקע גל הנפקות האקוויטי ששוטף את הבורסה המקומית לאחרונה, צפויה להיערך בקרוב הנפקת השותפות המוגבלת אלמדה ונצ'רס של צחי סולטן, המשקיעה בתחומי המכשור רפואי, בריאות דיגיטלית ו-Bioconvergence ותנסה לגייס 70-100 מיליון שקל.

את השותפות מובילים צחי סולטן, יו"ר דיסקונט קפיטל חיתום, יחד עם ד"ר אירית יניב ואמיר בלאט.

.

מקור: אלמדה ונצ'רס, מצגת למשקיעים

אסטרטגיית ההשקעה של אלמדה ונצ'רס כוללת התמקדות בפתרונות לייעול תהליכים רפואיים, תוך חיסכון בזמן ומשאבים, השקעה בטכנולוגיות רפואה דיגיטלית, השקעה בחברות המפתחות מכשור רפואי ייחודי והשקעה במיזמים פורצי דרך בתחום ה-convergence-bio. סכום ההשקעה הראשונית לא יעלה על 40% מנכסי השותפות. דמי הניהול שתגבה השותפות, ינועו בטווח של 0.5%-0.8% כתלות בהיקף הנכסים המנוהלים, עם בונוס במקרה של אקזיט.

מקור: אלמדה ונצ'רס, מצגת למשקיעים

חברות הפורטפוליו של אלמדה כוללות נכון להיום את ביופרוטקט (Bio Protect) וטיילורמד (Tailormed).

ביופרוטקט (7%) הינה חברה ישראלית המפתחת בלון מפולימר מתכלה, המגן מפני בעיות בתפקוד מיני ובשליטה בסוגרים, בעקבות טיפול בגידול סרטני בערמונית אשר מוצר מתחרה נמכר לבוסטון סיינטיפיק ב-600 מיליון דולר. ד"ר אירית יניב מכהנת כיו"ר הדירקטוריון של ביופרוטקט.

טיילורמד הינה חברה ישראלית העוסקת בפיתוח ושיווק של טכנולוגיות למציאת פתרונות מימון חלופיים במטרה להקטין את הנטל הכלכלי של חולים בארה"ב. אמיר בלאט מכהן כחבר דירקטוריון מטעם אקסלמד.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רועה חשבון 14/09/2020 16:26
    הגב לתגובה זו
    לא הגיע הזמן שבמקום לגייס יפתח עסק מועיל?
  • 2.
    איש 14/09/2020 14:57
    הגב לתגובה זו
    במניית מודיעין...איפה הוא נמצא אתם רק תמחקו..
  • 1.
    מודיעין יהששששש (ל"ת)
    זהירותתתתת 14/09/2020 14:05
    הגב לתגובה זו
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: