תהילה ינאי
צילום: צביקה גולדשטיין

9% מהחברות הבורסאיות בסכנת הערת עסק חי – וזה כנראה ילך ויגדל

לפי ניתוח של CofaceBdi, 1 מכל 11 חברות ציבוריות בסכנת קריסה. הערכה: נראה גידול של 15%-20% בחברות עם הערת עסק חי; וגם - אילו שני סקטורים הכי חשופים להערת עסק החי?
ארז ליבנה | (5)

האם אנחנו לפני גל הערות עסק חי לחברות ציבוריות? לפי מחקר שנערך בנושא, התשובה היא כן. כבר בסוף 2019 ראינו עלייה של 0.3% בחברות עם אזהרת עסק חי (8.9%) לעומת סוף 2018.

 

מניתוח שערכה CofaceBdi לסיכום הדוחות הכספיים של שנת 2019 שיעור החברות אשר לדוחות הכספיים שלהן הוצמדה הערת 'עסק חי', כשהמשמעות היא שכיום אחת מכל 11 חברות בבורסה לניירות ערך בת"א נמצאת בסכנת קריסה מיידית.

 

למי שלא יודע, הערת 'עסק חי' היא תמרור אזהרה חמור לבעלי המניות והחוב של החברה. היא משולבת בדו״חות הכספיים על ידי רואי החשבון המבקרים של החברה, כאשר הם מעריכים שהחברה עלולה שלא לשלם את מלוא התחייבויותיה, בעיקר את החובות שאמורים להיפרע בזמן הקצר.

מי החברות שבסכנה?

בין החברות שהוצגה בדוחותיהן הערת עסק חי לראשונה מזה 5 שנים, ניתן למנות את וויטסמוק, העוסקת בפיתוח ומכירת תוכנות כתיבה לשפה האנגלית; את מיקרונט העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות מחשוב ניידות ומסופונים לניהול ציי רכב ועובדי שטח; ואת related commercial portfolio ltd – חברת נדל"ן אמריקאית שהנפיקה אג"ח בבורסת ת"א.

 

בין החברות שלהן יש הערת עסק חי מספר שנים ברציפות ניתן למצוא את פטרוכימיים -2.38% ,קדימהסטם וארזים אגח 2 0% . כמו כן, מנתוני הבורסה לניירות ערך עולה כי מספר החברות בבורסה בת"א עומד על 560 חברות נכון לסוף שנת 2019, לאחר שנוספו 21 חברות במהלך השנה ונמחקו 30 חברות.

מהנותנים עולה תמונה מטרידה, לפיה נכון לסוף שנת 2019, כ-28% מחברות הטכנולוגיה וההיי-טק ו-24% מחברות הביומד קיבלו הערת עסק חי. אחריהן חברות ההשקעות והאחזקות (18%) ואחריהן חברות הנדל"ן (16%).

"נראה גידול של 15%-20% בהערות עסק חי"

תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת ב CofaceBdi מציינת כי "משבר הקורונה כבר נותן אותותיו על הדוחות הכספיים. הקלה של רשות ניירות הערך על רקע משבר הקורונה סיפקה ארכה לתאגידים להגיש דוחות לשנת 2019 לא יאוחר מסוף אפריל 2020.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"בין התאגידים שניצלו את ההקלה נציין את דלק קבוצה 0.02% שבשליטת יצחק תשובה שפרסמה בתחילת חודש מאי את דוחותיה הכספיים, ולראשונה רואי החשבון הצמידו לדוחות הערת 'עסק חי' על רקע הירידה המשמעותית במחירי הנפט והגז בעולם בעקבות משבר הקורונה, גירעון בהון החוזר וירידה חדה בשווי נכסי הקבוצה.

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    משק בהכחדה 17/05/2020 22:07
    הגב לתגובה זו
    בכלכליסט תקראו מחיר הקורונה, לא מלבב. אולי סוף סוף סוף מהתהום אפשר רק לעלות. משמע להפסיק לחשוב בקו הקודם של לתת ולתת ולהגדיל מיסים. ויותר בכיוון אל תיתנו אל תיקחו על תתערבו
  • 3.
    בידו 17/05/2020 18:43
    הגב לתגובה זו
    "מחקר" למופת
  • 2.
    גם למדינה צריך הערת עסק חי (ל"ת)
    נדי 17/05/2020 17:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אין לה מושג ירוק מה קורה בתחום. ניזונים מחצאי מידע 17/05/2020 15:18
    הגב לתגובה זו
    אין לה מושג ירוק מה קורה בתחום. ניזונים מחצאי מידע מאנשים בעלי אינטרסים מנוגדים. חבל שעוד נותנים לה במה.
  • סופיה 18/05/2020 10:21
    הגב לתגובה זו
    העקר שמדביקים חיוך מרגיז על פרצוף
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?