תהילה ינאי
צילום: צביקה גולדשטיין

9% מהחברות הבורסאיות בסכנת הערת עסק חי – וזה כנראה ילך ויגדל

לפי ניתוח של CofaceBdi, 1 מכל 11 חברות ציבוריות בסכנת קריסה. הערכה: נראה גידול של 15%-20% בחברות עם הערת עסק חי; וגם - אילו שני סקטורים הכי חשופים להערת עסק החי?
ארז ליבנה | (5)

האם אנחנו לפני גל הערות עסק חי לחברות ציבוריות? לפי מחקר שנערך בנושא, התשובה היא כן. כבר בסוף 2019 ראינו עלייה של 0.3% בחברות עם אזהרת עסק חי (8.9%) לעומת סוף 2018.

 

מניתוח שערכה CofaceBdi לסיכום הדוחות הכספיים של שנת 2019 שיעור החברות אשר לדוחות הכספיים שלהן הוצמדה הערת 'עסק חי', כשהמשמעות היא שכיום אחת מכל 11 חברות בבורסה לניירות ערך בת"א נמצאת בסכנת קריסה מיידית.

 

למי שלא יודע, הערת 'עסק חי' היא תמרור אזהרה חמור לבעלי המניות והחוב של החברה. היא משולבת בדו״חות הכספיים על ידי רואי החשבון המבקרים של החברה, כאשר הם מעריכים שהחברה עלולה שלא לשלם את מלוא התחייבויותיה, בעיקר את החובות שאמורים להיפרע בזמן הקצר.

מי החברות שבסכנה?

בין החברות שהוצגה בדוחותיהן הערת עסק חי לראשונה מזה 5 שנים, ניתן למנות את וויטסמוק, העוסקת בפיתוח ומכירת תוכנות כתיבה לשפה האנגלית; את מיקרונט העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות מחשוב ניידות ומסופונים לניהול ציי רכב ועובדי שטח; ואת related commercial portfolio ltd – חברת נדל"ן אמריקאית שהנפיקה אג"ח בבורסת ת"א.

 

בין החברות שלהן יש הערת עסק חי מספר שנים ברציפות ניתן למצוא את פטרוכימיים -0.44% ,קדימהסטם וארזים אגח 2 2.88% . כמו כן, מנתוני הבורסה לניירות ערך עולה כי מספר החברות בבורסה בת"א עומד על 560 חברות נכון לסוף שנת 2019, לאחר שנוספו 21 חברות במהלך השנה ונמחקו 30 חברות.

מהנותנים עולה תמונה מטרידה, לפיה נכון לסוף שנת 2019, כ-28% מחברות הטכנולוגיה וההיי-טק ו-24% מחברות הביומד קיבלו הערת עסק חי. אחריהן חברות ההשקעות והאחזקות (18%) ואחריהן חברות הנדל"ן (16%).

"נראה גידול של 15%-20% בהערות עסק חי"

תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת ב CofaceBdi מציינת כי "משבר הקורונה כבר נותן אותותיו על הדוחות הכספיים. הקלה של רשות ניירות הערך על רקע משבר הקורונה סיפקה ארכה לתאגידים להגיש דוחות לשנת 2019 לא יאוחר מסוף אפריל 2020.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"בין התאגידים שניצלו את ההקלה נציין את דלק קבוצה 0.15% שבשליטת יצחק תשובה שפרסמה בתחילת חודש מאי את דוחותיה הכספיים, ולראשונה רואי החשבון הצמידו לדוחות הערת 'עסק חי' על רקע הירידה המשמעותית במחירי הנפט והגז בעולם בעקבות משבר הקורונה, גירעון בהון החוזר וירידה חדה בשווי נכסי הקבוצה.

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    משק בהכחדה 17/05/2020 22:07
    הגב לתגובה זו
    בכלכליסט תקראו מחיר הקורונה, לא מלבב. אולי סוף סוף סוף מהתהום אפשר רק לעלות. משמע להפסיק לחשוב בקו הקודם של לתת ולתת ולהגדיל מיסים. ויותר בכיוון אל תיתנו אל תיקחו על תתערבו
  • 3.
    בידו 17/05/2020 18:43
    הגב לתגובה זו
    "מחקר" למופת
  • 2.
    גם למדינה צריך הערת עסק חי (ל"ת)
    נדי 17/05/2020 17:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אין לה מושג ירוק מה קורה בתחום. ניזונים מחצאי מידע 17/05/2020 15:18
    הגב לתגובה זו
    אין לה מושג ירוק מה קורה בתחום. ניזונים מחצאי מידע מאנשים בעלי אינטרסים מנוגדים. חבל שעוד נותנים לה במה.
  • סופיה 18/05/2020 10:21
    הגב לתגובה זו
    העקר שמדביקים חיוך מרגיז על פרצוף
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.