תהילה ינאי
צילום: צביקה גולדשטיין

9% מהחברות הבורסאיות בסכנת הערת עסק חי – וזה כנראה ילך ויגדל

לפי ניתוח של CofaceBdi, 1 מכל 11 חברות ציבוריות בסכנת קריסה. הערכה: נראה גידול של 15%-20% בחברות עם הערת עסק חי; וגם - אילו שני סקטורים הכי חשופים להערת עסק החי?
ארז ליבנה | (5)

האם אנחנו לפני גל הערות עסק חי לחברות ציבוריות? לפי מחקר שנערך בנושא, התשובה היא כן. כבר בסוף 2019 ראינו עלייה של 0.3% בחברות עם אזהרת עסק חי (8.9%) לעומת סוף 2018.

 

מניתוח שערכה CofaceBdi לסיכום הדוחות הכספיים של שנת 2019 שיעור החברות אשר לדוחות הכספיים שלהן הוצמדה הערת 'עסק חי', כשהמשמעות היא שכיום אחת מכל 11 חברות בבורסה לניירות ערך בת"א נמצאת בסכנת קריסה מיידית.

 

למי שלא יודע, הערת 'עסק חי' היא תמרור אזהרה חמור לבעלי המניות והחוב של החברה. היא משולבת בדו״חות הכספיים על ידי רואי החשבון המבקרים של החברה, כאשר הם מעריכים שהחברה עלולה שלא לשלם את מלוא התחייבויותיה, בעיקר את החובות שאמורים להיפרע בזמן הקצר.

מי החברות שבסכנה?

בין החברות שהוצגה בדוחותיהן הערת עסק חי לראשונה מזה 5 שנים, ניתן למנות את וויטסמוק, העוסקת בפיתוח ומכירת תוכנות כתיבה לשפה האנגלית; את מיקרונט העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות מחשוב ניידות ומסופונים לניהול ציי רכב ועובדי שטח; ואת related commercial portfolio ltd – חברת נדל"ן אמריקאית שהנפיקה אג"ח בבורסת ת"א.

 

בין החברות שלהן יש הערת עסק חי מספר שנים ברציפות ניתן למצוא את פטרוכימיים 0% ,קדימהסטם וארזים אגח 2 0% . כמו כן, מנתוני הבורסה לניירות ערך עולה כי מספר החברות בבורסה בת"א עומד על 560 חברות נכון לסוף שנת 2019, לאחר שנוספו 21 חברות במהלך השנה ונמחקו 30 חברות.

מהנותנים עולה תמונה מטרידה, לפיה נכון לסוף שנת 2019, כ-28% מחברות הטכנולוגיה וההיי-טק ו-24% מחברות הביומד קיבלו הערת עסק חי. אחריהן חברות ההשקעות והאחזקות (18%) ואחריהן חברות הנדל"ן (16%).

"נראה גידול של 15%-20% בהערות עסק חי"

תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת ב CofaceBdi מציינת כי "משבר הקורונה כבר נותן אותותיו על הדוחות הכספיים. הקלה של רשות ניירות הערך על רקע משבר הקורונה סיפקה ארכה לתאגידים להגיש דוחות לשנת 2019 לא יאוחר מסוף אפריל 2020.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"בין התאגידים שניצלו את ההקלה נציין את דלק קבוצה 3.59% שבשליטת יצחק תשובה שפרסמה בתחילת חודש מאי את דוחותיה הכספיים, ולראשונה רואי החשבון הצמידו לדוחות הערת 'עסק חי' על רקע הירידה המשמעותית במחירי הנפט והגז בעולם בעקבות משבר הקורונה, גירעון בהון החוזר וירידה חדה בשווי נכסי הקבוצה.

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    משק בהכחדה 17/05/2020 22:07
    הגב לתגובה זו
    בכלכליסט תקראו מחיר הקורונה, לא מלבב. אולי סוף סוף סוף מהתהום אפשר רק לעלות. משמע להפסיק לחשוב בקו הקודם של לתת ולתת ולהגדיל מיסים. ויותר בכיוון אל תיתנו אל תיקחו על תתערבו
  • 3.
    בידו 17/05/2020 18:43
    הגב לתגובה זו
    "מחקר" למופת
  • 2.
    גם למדינה צריך הערת עסק חי (ל"ת)
    נדי 17/05/2020 17:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אין לה מושג ירוק מה קורה בתחום. ניזונים מחצאי מידע 17/05/2020 15:18
    הגב לתגובה זו
    אין לה מושג ירוק מה קורה בתחום. ניזונים מחצאי מידע מאנשים בעלי אינטרסים מנוגדים. חבל שעוד נותנים לה במה.
  • סופיה 18/05/2020 10:21
    הגב לתגובה זו
    העקר שמדביקים חיוך מרגיז על פרצוף
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ניו מד מזנקת 6.5%, אלביט ב-2.5% - המדדים במגמה מעורבת

עסקת הייצוא למצרים יוצאת לדרך - ניו מד מזנקת

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.3%. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.3% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.1%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש  , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.6%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך