תהילה ינאי
צילום: צביקה גולדשטיין

9% מהחברות הבורסאיות בסכנת הערת עסק חי – וזה כנראה ילך ויגדל

לפי ניתוח של CofaceBdi, 1 מכל 11 חברות ציבוריות בסכנת קריסה. הערכה: נראה גידול של 15%-20% בחברות עם הערת עסק חי; וגם - אילו שני סקטורים הכי חשופים להערת עסק החי?
ארז ליבנה | (5)

האם אנחנו לפני גל הערות עסק חי לחברות ציבוריות? לפי מחקר שנערך בנושא, התשובה היא כן. כבר בסוף 2019 ראינו עלייה של 0.3% בחברות עם אזהרת עסק חי (8.9%) לעומת סוף 2018.

 

מניתוח שערכה CofaceBdi לסיכום הדוחות הכספיים של שנת 2019 שיעור החברות אשר לדוחות הכספיים שלהן הוצמדה הערת 'עסק חי', כשהמשמעות היא שכיום אחת מכל 11 חברות בבורסה לניירות ערך בת"א נמצאת בסכנת קריסה מיידית.

 

למי שלא יודע, הערת 'עסק חי' היא תמרור אזהרה חמור לבעלי המניות והחוב של החברה. היא משולבת בדו״חות הכספיים על ידי רואי החשבון המבקרים של החברה, כאשר הם מעריכים שהחברה עלולה שלא לשלם את מלוא התחייבויותיה, בעיקר את החובות שאמורים להיפרע בזמן הקצר.

מי החברות שבסכנה?

בין החברות שהוצגה בדוחותיהן הערת עסק חי לראשונה מזה 5 שנים, ניתן למנות את וויטסמוק, העוסקת בפיתוח ומכירת תוכנות כתיבה לשפה האנגלית; את מיקרונט העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות מחשוב ניידות ומסופונים לניהול ציי רכב ועובדי שטח; ואת related commercial portfolio ltd – חברת נדל"ן אמריקאית שהנפיקה אג"ח בבורסת ת"א.

 

בין החברות שלהן יש הערת עסק חי מספר שנים ברציפות ניתן למצוא את פטרוכימיים 0.66% ,קדימהסטם וארזים אגח 2 0% . כמו כן, מנתוני הבורסה לניירות ערך עולה כי מספר החברות בבורסה בת"א עומד על 560 חברות נכון לסוף שנת 2019, לאחר שנוספו 21 חברות במהלך השנה ונמחקו 30 חברות.

מהנותנים עולה תמונה מטרידה, לפיה נכון לסוף שנת 2019, כ-28% מחברות הטכנולוגיה וההיי-טק ו-24% מחברות הביומד קיבלו הערת עסק חי. אחריהן חברות ההשקעות והאחזקות (18%) ואחריהן חברות הנדל"ן (16%).

"נראה גידול של 15%-20% בהערות עסק חי"

תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת ב CofaceBdi מציינת כי "משבר הקורונה כבר נותן אותותיו על הדוחות הכספיים. הקלה של רשות ניירות הערך על רקע משבר הקורונה סיפקה ארכה לתאגידים להגיש דוחות לשנת 2019 לא יאוחר מסוף אפריל 2020.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"בין התאגידים שניצלו את ההקלה נציין את דלק קבוצה 0.42% שבשליטת יצחק תשובה שפרסמה בתחילת חודש מאי את דוחותיה הכספיים, ולראשונה רואי החשבון הצמידו לדוחות הערת 'עסק חי' על רקע הירידה המשמעותית במחירי הנפט והגז בעולם בעקבות משבר הקורונה, גירעון בהון החוזר וירידה חדה בשווי נכסי הקבוצה.

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    משק בהכחדה 17/05/2020 22:07
    הגב לתגובה זו
    בכלכליסט תקראו מחיר הקורונה, לא מלבב. אולי סוף סוף סוף מהתהום אפשר רק לעלות. משמע להפסיק לחשוב בקו הקודם של לתת ולתת ולהגדיל מיסים. ויותר בכיוון אל תיתנו אל תיקחו על תתערבו
  • 3.
    בידו 17/05/2020 18:43
    הגב לתגובה זו
    "מחקר" למופת
  • 2.
    גם למדינה צריך הערת עסק חי (ל"ת)
    נדי 17/05/2020 17:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אין לה מושג ירוק מה קורה בתחום. ניזונים מחצאי מידע 17/05/2020 15:18
    הגב לתגובה זו
    אין לה מושג ירוק מה קורה בתחום. ניזונים מחצאי מידע מאנשים בעלי אינטרסים מנוגדים. חבל שעוד נותנים לה במה.
  • סופיה 18/05/2020 10:21
    הגב לתגובה זו
    העקר שמדביקים חיוך מרגיז על פרצוף
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
חשיפת Bizportal

נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה

נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה

מנדי הניג |

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.

הגדלה עתידית של ההחזקות

ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.

במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.

שותפות ״טרנספורמטיבית״

ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."