איתי בן זאב בורסה
צילום: קובי קנטור
משבר הקורונה

הפתרון של הבורסה להצלת העסקים הקטנים והבינוניים - הנפקת אג"ח

בבורסה לניירות ערך מצאו פתרון פשוט יחסית למימון הסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים, הנפקת אג"ח המיועדות ספציפית למטרה זו - קוראים לממשלה ישראל לצאת מיידית לגיוס 22 מיליארד שקל מהציבור
ערן סוקול | (12)

בבורסה לניירות ערך מצאו פתרון פשוט יחסית למימון הסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים, הנפקת אג"ח המיועדות ספציפית למטרה זו - קוראים לממשלה ישראל לצאת מיידית לגיוס אג"ח לטובת קרן חירום לאומית שמטרתה הצלת העסקים הקטנים והבינוניים בישראל.

בבורסה מציינים כי משבר הקורונה יצר מצב חסר תקדים בתולדות המשק, עם למעלה ממיליון מובטלים, ורבבות עסקים, רבים מהם עדיין סגורים, שנמצאים על סף קריסה. בהנהלת הבורסה החליטו לעלות מחר, ערב יום העצמאות, בקמפיין ייעודי  "זה העסק שלנו!" שקורא לממשלה לאמץ את תכנית החירום של הבורסה לניירות ערך להצלת עסקים קטנים ובינוניים.

 

בבורסה רוצים לרתום את אפשרות גיוס האג"ח, המשמשת באופן קבוע את הממשלה והחברות לגיוס כספים בימי השגרה, באופן ייעודי לטובת העסקים הקטנים והבינוניים. על פי הערכות והיקפי הבקשות שהגישו בעלי העסקים, היקף הסיוע הנדרש להצלתם עומד על כ-30 מיליארד שקל, אך עד כה המדינה הקצתה סכום של כ-8 מיליארד שקל בלבד עבור מטרה זו. מעבר לכך, בירוקרטיה וחוסר יעילות גרמו לכך שמרבית העסקים עדיין לא קיבלו סיוע, לא בדרך של מענק ולא בדרך של הלוואה.

בעזרת הנפקת אג"ח בהיקף של כ-22 מיליארד שקל כך מאמינים בבורסה, ניתן יהיה להבטיח שהסכום החסר הדרוש יועבר בבלעדיות וביעילות לעסקים הקטנים והבינוניים ויתרום להשבת האמון של אותם עסקים בעשייה של הממשלה, שני מרכיבים הכרחיים ביכולת המשק הישראלי כולו לצאת מהמשבר הכלכלי העמוק בו הוא נמצא.

מה הבעצם רעיון?

גיוס הכספים עבור הקרן הייעודית ייעשה בהשתתפות הציבור הרחב והמשקיעים המוסדיים. הציבור יוכל להיות שותף בהצלת העסקים וגם ייהנה מהריבית בגין מתן הלוואה למדינת ישראל בתנאים משתלמים.

שוק איגרות החוב הממשלתי בבורסה הוא אחד הפעילים בעולם ומהווה את אחת החוזקות של מדינת ישראל. הנפקת איגרות חוב, מאפשרת לחברות ולממשלות לגייס כסף מהציבור, בתהליך דומה לזה שבו אנו נוטלים הלוואה מהבנק (רק בריבית נמוכה יותר). החברה או המדינה שמנפיקה את איגרות החוב מתחייבת להחזיר אותו במועד ובתנאים שנקבעו מראש. במילים אחרות, הציבור נותן הלוואה למדינה, שמתחייבת להחזיר למשקיעים את הכסף במועד מאוחר יותר, עם ריבית קבועה.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    ריבית משתלמת זה 0.01? (ל"ת)
    אני 13/05/2020 23:50
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אחד ששמע 30/04/2020 05:36
    הגב לתגובה זו
    תחזיר את הבונוס של חצי מליון שקל לדועני הפלאפל באיזור קודם. אח"כ תדבר על אלטרואיזים. אתה הכל חוץ מאלטרואיסט
  • 10.
    אלוף מנכ״ל הבורסה לזיז ממנו את הצרות, כולם כולל כו 29/04/2020 18:44
    הגב לתגובה זו
    אלוף מנכ״ל הבורסה לזיז ממנו את הצרות, כולם כולל כולם אצלו עבדו רבע קלאץ וקיבלו כולל המנכ״ל משכורת רגילה והמנכ״ל בסוף לוקח בונוס כמו מטומטמים אנחנו הציבור, עד מתי חברים, ויזל מפוקס המתפרות בסין הקניונים מוותרים על תשלום מרץ אפריל מאי, אין ארנונה אין חשמל אין מים אין תשלום ביטוח לאומי אין מס בריאות אין קרן פנסיה לעובדים בקיצור 0 הוצאות ורוצה פיצוי חחחחח הבן אדם מרויח יותר בתקופת הקורונה
  • 9.
    אני 29/04/2020 11:02
    הגב לתגובה זו
    המשבר פגע בחברות שיעזור להן
  • 8.
    מביך (ל"ת)
    אחד שיודע 28/04/2020 23:30
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    גדי 28/04/2020 09:58
    הגב לתגובה זו
    בדיחה של קמפיין ...עוד כסף מבוזבז .
  • 6.
    יגמר כמו הזאב מוולסטריט בדיוק אותו דבר (ל"ת)
    פנחס 28/04/2020 09:36
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מוישהלה 28/04/2020 07:35
    הגב לתגובה זו
    כמה יקבלו ובמיוחד כמה העסקים ישלמו??
  • 4.
    אנונימי 28/04/2020 07:23
    הגב לתגובה זו
    בטוח שיעלה. ע"פ טראמפ.
  • 3.
    בני 1 28/04/2020 06:48
    הגב לתגובה זו
    אחרי מלחמת לבנון הראשונה כולנו בעלי עסקים קטנים הוצאנו את הכסף השחור שהרווחנו שנים והשתמשנו בהם.לא לחלק כסף!!!!!
  • 2.
    רעיון מעולה לגיוס הון בסביבת ריבית אפסית (ל"ת)
    בני י 28/04/2020 00:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כזה מטומטם (ל"ת)
    אנונימי 27/04/2020 19:44
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: