איתי בן זאב בורסה
צילום: קובי קנטור
משבר הקורונה

הפתרון של הבורסה להצלת העסקים הקטנים והבינוניים - הנפקת אג"ח

בבורסה לניירות ערך מצאו פתרון פשוט יחסית למימון הסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים, הנפקת אג"ח המיועדות ספציפית למטרה זו - קוראים לממשלה ישראל לצאת מיידית לגיוס 22 מיליארד שקל מהציבור
ערן סוקול | (12)

בבורסה לניירות ערך מצאו פתרון פשוט יחסית למימון הסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים, הנפקת אג"ח המיועדות ספציפית למטרה זו - קוראים לממשלה ישראל לצאת מיידית לגיוס אג"ח לטובת קרן חירום לאומית שמטרתה הצלת העסקים הקטנים והבינוניים בישראל.

בבורסה מציינים כי משבר הקורונה יצר מצב חסר תקדים בתולדות המשק, עם למעלה ממיליון מובטלים, ורבבות עסקים, רבים מהם עדיין סגורים, שנמצאים על סף קריסה. בהנהלת הבורסה החליטו לעלות מחר, ערב יום העצמאות, בקמפיין ייעודי  "זה העסק שלנו!" שקורא לממשלה לאמץ את תכנית החירום של הבורסה לניירות ערך להצלת עסקים קטנים ובינוניים.

 

בבורסה רוצים לרתום את אפשרות גיוס האג"ח, המשמשת באופן קבוע את הממשלה והחברות לגיוס כספים בימי השגרה, באופן ייעודי לטובת העסקים הקטנים והבינוניים. על פי הערכות והיקפי הבקשות שהגישו בעלי העסקים, היקף הסיוע הנדרש להצלתם עומד על כ-30 מיליארד שקל, אך עד כה המדינה הקצתה סכום של כ-8 מיליארד שקל בלבד עבור מטרה זו. מעבר לכך, בירוקרטיה וחוסר יעילות גרמו לכך שמרבית העסקים עדיין לא קיבלו סיוע, לא בדרך של מענק ולא בדרך של הלוואה.

בעזרת הנפקת אג"ח בהיקף של כ-22 מיליארד שקל כך מאמינים בבורסה, ניתן יהיה להבטיח שהסכום החסר הדרוש יועבר בבלעדיות וביעילות לעסקים הקטנים והבינוניים ויתרום להשבת האמון של אותם עסקים בעשייה של הממשלה, שני מרכיבים הכרחיים ביכולת המשק הישראלי כולו לצאת מהמשבר הכלכלי העמוק בו הוא נמצא.

מה הבעצם רעיון?

גיוס הכספים עבור הקרן הייעודית ייעשה בהשתתפות הציבור הרחב והמשקיעים המוסדיים. הציבור יוכל להיות שותף בהצלת העסקים וגם ייהנה מהריבית בגין מתן הלוואה למדינת ישראל בתנאים משתלמים.

שוק איגרות החוב הממשלתי בבורסה הוא אחד הפעילים בעולם ומהווה את אחת החוזקות של מדינת ישראל. הנפקת איגרות חוב, מאפשרת לחברות ולממשלות לגייס כסף מהציבור, בתהליך דומה לזה שבו אנו נוטלים הלוואה מהבנק (רק בריבית נמוכה יותר). החברה או המדינה שמנפיקה את איגרות החוב מתחייבת להחזיר אותו במועד ובתנאים שנקבעו מראש. במילים אחרות, הציבור נותן הלוואה למדינה, שמתחייבת להחזיר למשקיעים את הכסף במועד מאוחר יותר, עם ריבית קבועה.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    ריבית משתלמת זה 0.01? (ל"ת)
    אני 13/05/2020 23:50
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אחד ששמע 30/04/2020 05:36
    הגב לתגובה זו
    תחזיר את הבונוס של חצי מליון שקל לדועני הפלאפל באיזור קודם. אח"כ תדבר על אלטרואיזים. אתה הכל חוץ מאלטרואיסט
  • 10.
    אלוף מנכ״ל הבורסה לזיז ממנו את הצרות, כולם כולל כו 29/04/2020 18:44
    הגב לתגובה זו
    אלוף מנכ״ל הבורסה לזיז ממנו את הצרות, כולם כולל כולם אצלו עבדו רבע קלאץ וקיבלו כולל המנכ״ל משכורת רגילה והמנכ״ל בסוף לוקח בונוס כמו מטומטמים אנחנו הציבור, עד מתי חברים, ויזל מפוקס המתפרות בסין הקניונים מוותרים על תשלום מרץ אפריל מאי, אין ארנונה אין חשמל אין מים אין תשלום ביטוח לאומי אין מס בריאות אין קרן פנסיה לעובדים בקיצור 0 הוצאות ורוצה פיצוי חחחחח הבן אדם מרויח יותר בתקופת הקורונה
  • 9.
    אני 29/04/2020 11:02
    הגב לתגובה זו
    המשבר פגע בחברות שיעזור להן
  • 8.
    מביך (ל"ת)
    אחד שיודע 28/04/2020 23:30
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    גדי 28/04/2020 09:58
    הגב לתגובה זו
    בדיחה של קמפיין ...עוד כסף מבוזבז .
  • 6.
    יגמר כמו הזאב מוולסטריט בדיוק אותו דבר (ל"ת)
    פנחס 28/04/2020 09:36
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מוישהלה 28/04/2020 07:35
    הגב לתגובה זו
    כמה יקבלו ובמיוחד כמה העסקים ישלמו??
  • 4.
    אנונימי 28/04/2020 07:23
    הגב לתגובה זו
    בטוח שיעלה. ע"פ טראמפ.
  • 3.
    בני 1 28/04/2020 06:48
    הגב לתגובה זו
    אחרי מלחמת לבנון הראשונה כולנו בעלי עסקים קטנים הוצאנו את הכסף השחור שהרווחנו שנים והשתמשנו בהם.לא לחלק כסף!!!!!
  • 2.
    רעיון מעולה לגיוס הון בסביבת ריבית אפסית (ל"ת)
    בני י 28/04/2020 00:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כזה מטומטם (ל"ת)
    אנונימי 27/04/2020 19:44
    הגב לתגובה זו
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות -3.82%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

זהב וכסףזהב וכסף

זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע

המתכות מטפסות לשיאים חדשים עם תמחור של שתי הורדות ריבית בארה״ב ב-2026 ועם עליית פרמיית הסיכון סביב ונצואלה, רוסיה ואוקראינה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה זהב כסף ריבית

הזהב זהב 1.91%   והכסף כסף 1.37%   מטפסים לשיאים היסטוריים, על רקע שילוב שמקבל עכשיו יותר משקל בשוק. מצד אחד, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב מקטינות את האטרקטיביות של נכסים נושאי ריבית ביחס למתכות שלא מייצרות תשואה שוטפת. מצד שני, חיכוך גיאופוליטי סביב אנרגיה ונתיבי שיט מחזיר את השפה של נכסי מקלט, כלומר נכסים שנוטים למשוך ביקוש כשעולה מפלס הסיכון בשווקים, גם אצל סוחרים שמסתכלים בעיקר על טווח קצר.

במהלך המסחר הזהב מטפס ביותר מ-1.5% ושובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר, כשהוא עולה מעל 4,381 דולר לאונקיה. הכסף מזנק בשיעור חד יותר ומגיע עד כ-3.4% במהלך היום, כשהוא מתקרב ל-70 דולר לאונקיה. שתי המתכות מתקדמות לעבר השנה החזקה ביותר במונחים שנתיים מאז 1979.


הפד׳ חוזר לקדמת הבמה והורדות הריבית עוברות לתמחור

הדחיפה המרכזית מגיעה מהציפיות סביב הפדרל ריזרב. סוחרים מתמחרים שתי הורדות ריבית במהלך 2026, והקו הזה מקבל רוח גבית גם מהמסר הפוליטי בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ מקדם עמדה בעד מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, והשווקים קולטים את זה כעוד גורם שמחזק את ההסתברות לסביבת ריבית נמוכה יותר בהמשך.

הרקע המאקרו כלכלי תומך בסיפור דרך נתונים שמרככים את התמונה בארה״ב. צמיחה חלשה יותר בשוק העבודה ואינפלציה נמוכה מהצפוי בנובמבר מחזקים את הנרטיב של עוד הקלות, וברגע שהריבית הצפויה יורדת העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכות נראית נמוכה יותר. זה בולט במיוחד מול אג״ח קצרות שמושפעות מהריבית המיידית, בעוד זהב וכסף לא משלמים ריבית.


מתיחות סביב נפט וים תיכון מחזירה לשוק את פרמיית ה״מקלט״

במקביל למדיניות הריבית, נכנס לשוק עוד גורם שמוסיף עצבים. ארה״ב מחמירה צעדים שמצמצמים בפועל את יכולת יצוא הנפט של ונצואלה, כחלק מהידוק הלחץ על ממשלת הנשיא ניקולאס מדורו. בשווקים מפרשים את זה כנקודת חיכוך שעלולה לחלחל למחירי אנרגיה, למגבלות סחר ולזעזועים במסלולי תשלום ושרשראות אספקה.