איתי בן זאב בורסה
צילום: קובי קנטור
משבר הקורונה

הפתרון של הבורסה להצלת העסקים הקטנים והבינוניים - הנפקת אג"ח

בבורסה לניירות ערך מצאו פתרון פשוט יחסית למימון הסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים, הנפקת אג"ח המיועדות ספציפית למטרה זו - קוראים לממשלה ישראל לצאת מיידית לגיוס 22 מיליארד שקל מהציבור
ערן סוקול | (12)

בבורסה לניירות ערך מצאו פתרון פשוט יחסית למימון הסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים, הנפקת אג"ח המיועדות ספציפית למטרה זו - קוראים לממשלה ישראל לצאת מיידית לגיוס אג"ח לטובת קרן חירום לאומית שמטרתה הצלת העסקים הקטנים והבינוניים בישראל.

בבורסה מציינים כי משבר הקורונה יצר מצב חסר תקדים בתולדות המשק, עם למעלה ממיליון מובטלים, ורבבות עסקים, רבים מהם עדיין סגורים, שנמצאים על סף קריסה. בהנהלת הבורסה החליטו לעלות מחר, ערב יום העצמאות, בקמפיין ייעודי  "זה העסק שלנו!" שקורא לממשלה לאמץ את תכנית החירום של הבורסה לניירות ערך להצלת עסקים קטנים ובינוניים.

 

בבורסה רוצים לרתום את אפשרות גיוס האג"ח, המשמשת באופן קבוע את הממשלה והחברות לגיוס כספים בימי השגרה, באופן ייעודי לטובת העסקים הקטנים והבינוניים. על פי הערכות והיקפי הבקשות שהגישו בעלי העסקים, היקף הסיוע הנדרש להצלתם עומד על כ-30 מיליארד שקל, אך עד כה המדינה הקצתה סכום של כ-8 מיליארד שקל בלבד עבור מטרה זו. מעבר לכך, בירוקרטיה וחוסר יעילות גרמו לכך שמרבית העסקים עדיין לא קיבלו סיוע, לא בדרך של מענק ולא בדרך של הלוואה.

בעזרת הנפקת אג"ח בהיקף של כ-22 מיליארד שקל כך מאמינים בבורסה, ניתן יהיה להבטיח שהסכום החסר הדרוש יועבר בבלעדיות וביעילות לעסקים הקטנים והבינוניים ויתרום להשבת האמון של אותם עסקים בעשייה של הממשלה, שני מרכיבים הכרחיים ביכולת המשק הישראלי כולו לצאת מהמשבר הכלכלי העמוק בו הוא נמצא.

מה הבעצם רעיון?

גיוס הכספים עבור הקרן הייעודית ייעשה בהשתתפות הציבור הרחב והמשקיעים המוסדיים. הציבור יוכל להיות שותף בהצלת העסקים וגם ייהנה מהריבית בגין מתן הלוואה למדינת ישראל בתנאים משתלמים.

שוק איגרות החוב הממשלתי בבורסה הוא אחד הפעילים בעולם ומהווה את אחת החוזקות של מדינת ישראל. הנפקת איגרות חוב, מאפשרת לחברות ולממשלות לגייס כסף מהציבור, בתהליך דומה לזה שבו אנו נוטלים הלוואה מהבנק (רק בריבית נמוכה יותר). החברה או המדינה שמנפיקה את איגרות החוב מתחייבת להחזיר אותו במועד ובתנאים שנקבעו מראש. במילים אחרות, הציבור נותן הלוואה למדינה, שמתחייבת להחזיר למשקיעים את הכסף במועד מאוחר יותר, עם ריבית קבועה.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    ריבית משתלמת זה 0.01? (ל"ת)
    אני 13/05/2020 23:50
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אחד ששמע 30/04/2020 05:36
    הגב לתגובה זו
    תחזיר את הבונוס של חצי מליון שקל לדועני הפלאפל באיזור קודם. אח"כ תדבר על אלטרואיזים. אתה הכל חוץ מאלטרואיסט
  • 10.
    אלוף מנכ״ל הבורסה לזיז ממנו את הצרות, כולם כולל כו 29/04/2020 18:44
    הגב לתגובה זו
    אלוף מנכ״ל הבורסה לזיז ממנו את הצרות, כולם כולל כולם אצלו עבדו רבע קלאץ וקיבלו כולל המנכ״ל משכורת רגילה והמנכ״ל בסוף לוקח בונוס כמו מטומטמים אנחנו הציבור, עד מתי חברים, ויזל מפוקס המתפרות בסין הקניונים מוותרים על תשלום מרץ אפריל מאי, אין ארנונה אין חשמל אין מים אין תשלום ביטוח לאומי אין מס בריאות אין קרן פנסיה לעובדים בקיצור 0 הוצאות ורוצה פיצוי חחחחח הבן אדם מרויח יותר בתקופת הקורונה
  • 9.
    אני 29/04/2020 11:02
    הגב לתגובה זו
    המשבר פגע בחברות שיעזור להן
  • 8.
    מביך (ל"ת)
    אחד שיודע 28/04/2020 23:30
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    גדי 28/04/2020 09:58
    הגב לתגובה זו
    בדיחה של קמפיין ...עוד כסף מבוזבז .
  • 6.
    יגמר כמו הזאב מוולסטריט בדיוק אותו דבר (ל"ת)
    פנחס 28/04/2020 09:36
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מוישהלה 28/04/2020 07:35
    הגב לתגובה זו
    כמה יקבלו ובמיוחד כמה העסקים ישלמו??
  • 4.
    אנונימי 28/04/2020 07:23
    הגב לתגובה זו
    בטוח שיעלה. ע"פ טראמפ.
  • 3.
    בני 1 28/04/2020 06:48
    הגב לתגובה זו
    אחרי מלחמת לבנון הראשונה כולנו בעלי עסקים קטנים הוצאנו את הכסף השחור שהרווחנו שנים והשתמשנו בהם.לא לחלק כסף!!!!!
  • 2.
    רעיון מעולה לגיוס הון בסביבת ריבית אפסית (ל"ת)
    בני י 28/04/2020 00:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כזה מטומטם (ל"ת)
    אנונימי 27/04/2020 19:44
    הגב לתגובה זו
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?