אדוארדו אלשטיין
צילום: סיון פרג'

דסק"ש מממשת שופרסל; אגרות החוב שלה צפויות לעלות

דסק"ש בוחנת מימוש מניות בשופרסל כנגד אגרות חוב שלה; החוב יקטן, ה-LTV יהיה מתחת ל-50% ונראה שזה צעד מקדים להורדת שכבה בפירמידה בהתאם לחוק הריכוזיות
נועם בראל | (3)
נושאים בכתבה דסקש שופרסל

חברת דיסקונט השקעות -1.09% מדווחת על כוונה לממש נתח גדול מהשקעתה בשופרסל. ההשקעה בשופרסל (26%) היא המשמעותית ביותר בקבוצה של דיסקונט השקעות והמצליחה ביותר. המימוש צפוי להיות מול משקיעים מוסדיים ומשקיעים כשירים ויהיה כנגד אגרות חוב של דסק"ש. כלומר דסק"ש בעצם קונה את האג"ח של עצמה מהמוסדיים, ומקטינה את החוב הכולל.

 

ההחזקה בסלקום נשחקה בשנה האחרונה ב-60%, נכסים ובניין אמנם התאוששה, ועדיין שופרסל היא לב ההחזקה.

המימוש מגיע על רקע הצרכים של קבוצת דסק"ש, וכן בשל צרכיו של אדוארדו אלשטיין בעל השליטה שהוא גם בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי שזקוקה למזומנים. הפחתת המינוף בדסק"ש עשויה לשחרר מקורות מימון ואשראי. הפחתת המינוף מאוד משמעותית מ-LTV Loan To Value של 67% אל מתחת ל-50% וזה עשוי להעלות את הדירוג של החברה - אגרות החוב צפויות לעלות בעקבות המהלך.

מעבר לכך, מהלך בשופרסל עשוי להיות פתרון משולב לעניין חוק הריכוזיות, ולהפחתת קומה בפירמידה של דסק"ש. המזומנים שיכנסו ממכירת שופרסל יעזרו למחיקה של חברה בפירמידה. נזכיר כי החברה חייבת עד סוף השנה להוריד שכבה אחת.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עינים בראש.. 25/09/2019 21:00
    הגב לתגובה זו
    הביא מילניום .
  • 2.
    אז מה ישאר בסוף בקבוצה? (ל"ת)
    PAN 25/09/2019 19:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עמי 25/09/2019 12:49
    הגב לתגובה זו
    המליצו עליה בשנה האחרונה כדי שיוכלו להרוויח כמה ויותר. עכשיו הכל מובן!
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

קמהדע נופלת 6.5%, ישראכרט עולה 4.8% - ת״א ביטוח מזנק 3%

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?

מערכת ביזפורטל |

  


מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.

מחזור המסחר עומד על כ-2.3 מיליארד שקל


דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים