אמת הציגה צניחה של 50% ברווחי הרבעון השני - 5 מיליון שקל בלבד
המשקיעים בבורסה מגיבים הבוקר לתוצאותיה הכספיות של חברת שירותי המחשוב אמת 0.49% אשר דיווחה אתמול לאחר נעילת המסחר בבורסה על תוצאותיה לרבעון השני של 2019, עם צמיחה של כ-3.6% בהכנסות ושחיקה בשולי הרווחיות נוכח התחזקות השקל, אשר הובילה לצניחה של 52% ברווח הנקי. מניית החברה צוללת כעת בכ-14% ונסחרת במכפיל 17 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.
צניחה של 52% ברווח הנקי
החברה בניהולו של יואב וינברג הציגה ברבעון השני הכנסות של כ-329.4 מיליון שקל, עלייה של כ-3.6% לעומת הכנסות של כ-318 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-5 מיליון שקל ברבעון השני, צניחה של כ-52% לעומת רווח נקי של כ-10.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
ה-EBITDA ברבעון השני ירד בכ-9.2% והסתכם ב-16.7 מיליון שקל (5.1% מההכנסות), לעומת כ-18.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד (5.8% מההכנסות).
שחיקה בשולי הרווחיות
הרווח הגולמי הסתכם בכ-45.7 מיליון שקל ברבעון השני, על שולי רווחיות גולמית של כ-13.9%, ירידה של כ-9% לעומת הרווח הגולמי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-50.3 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-15.8%. השחיקה ברווחיות הגולמית מיוחסת בעיקר לשינוי בתמהיל הההכנסות והתחזקות השקל מול דולר ברבעון לעומת פיחות ברבעון המקביל.
החברה אמנם הציגה ירידה בשולי הוצאות התפעול, אולם השחיקה ברווחיות הגולמית כאמור הובילה לירידה של כ-35.5% ברווח התפעולי אשר הסתכם בכ-9.5 מיליון שקל ברבעון השני, לעומת כ-14.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
גורם משמעותי נוסף לשחיקה בשורה התחתונה הינו גידול של כ-2.3 מיליון שקל בהוצאות המימון נטו, אשר הסתכמו בכ-2.5 מיליון שקל ברבעון השני, לעומת כ-105 אלף שקל ברבעון המקביל. העליה בהוצאות המימון נטו, מיוחסת בעיקר להכנסות מהפרשי שער שנרשמו ברבעון המקביל בשל הפיחות (3.9%) בשער החליפין של השקל מול הדולר, בעוד ברבעון הנוכחי נרשמו הוצאות בגין הפרשי שער בשל תיסוף (1.8%) בשער החליפין. בנוסף, השפעת יישום IFRS16 הביאה לגידול של 255 אלף שקל בהוצאות המימון.
- אפלייד מטיריאלס עוקפת את ציפיות האנליסטים - אך התחזית חלשה
- מג'יק עם תוצאות טובות, אבל התחזית מאכזבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שהגיעה לרמת שיא, המניה צוללת בתגובה לדוחות
מניית אמת זינקה בכ-84% בשנה החולפת, אולם צוללת כעת בכ-14% בתגובה לפרסום התוצאות.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.49% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגפריים אנרג'י מזנקת 15%, אוריון 8%; הבנקים יורדים 1% - המדדים במגמה מעורבת
הרפורמה בדיווחי החברות - איך לאזן בין שקיפות למשקיעים לבין עומס על החברות; ההנפקה החדשה של ג'י סיטי - אוריון - ממשיכה לזנק; על הפרישה של עמית בירק מאקוואריוס ואיזה דגלים אדומים היו לנו עוד לפני; על החלטת הריבית מחר בארה"ב שמשפיעה גם עלינו
המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.
במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.3%. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.3% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.1%.
נתוני ביצועי התקציב לנובמבר שפרסם משרד האוצר הפתיעו לטובה את האנליסטים והכלכלנים - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%. עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, אומר כי מדובר בנתונים אומר טובים בהרבה מהציפיות "שמשנים את התמונה הכלכלית של ישראל. "הכנסות המדינה ממסים עמדו על כ-43 מיליארד ש"ח (ללא מע"מ יבוא ביטחוני), עלייה נומינלית של כ-18% לעומת נובמבר אשתקד, שהם כ-10% גידול ריאלי בניכוי שינויי חקיקה", מפרט קליין. "הן ההכנסות הישירות והן ההכנסות העקיפות היו גבוהות מהצפוי." במקביל לזינוק בהכנסות, נרשמה ירידה דרמטית בהוצאות. "הוצאות הממשלה ירדו משמעותית בנובמבר ועמדו על כ-49 מיליארד ₪, עדיין רמה גבוהה אך הנמוכה ביותר מאז פברואר השנה", מציין קליין, "בעיקר בשל ירידה בהוצאות המנהליות ובהוצאות מערכת הביטחון." - "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רפורמה בדיווחי החברות יוצאת לדרך כבר ב-2026: ד"וח הדירקטוריון המלא לצד תיאור עסקי התאגיד והדוחות עצמם ופרטים נוספים על תאגיד הם כמות בלתי נתפסת של מידע חלקו לא רלבנטי, חלקו חוזר על עצמו. מדובר על מאות עמודים שמתקבלים בדוח השנתי, וגם המשקיעים הרציניים ביותר, לא באמת קוראים את כל הדוח. רשות ניירות רוצה לעשות בו סדר. הבעיה היחידה היא שלפעמים כשמצמצמים "זורקים" בלי לשים לב מידע חשוב על הדרך. בגישה הקיימת הוחלט שכל המוסיף הרי זה משובח. זו גישה בעיתית, אבל לפחות לחרוצים יש יכולת לקבל את המידע שנדרש לצורך קבלת החלטת השקעה ולצורך הבנת העסק. כעת, בגישה החדשה, ירדו סעיפים ויהיה מיקוד, אבל בדרך אנחנו עלולים לאבד מידע חשוב.
