שטרות דולר כסף שולחן
צילום: Istock

מאבק שליטה בטכנופלס ונצ'רס?

אתו ניהול עלתה ל-30% והיא בעלת המניות הגדולה בחברה; הנכס העיקרי של טכנופלסט – קומיופלאב שבעבר ניסתה לגייס בוול-סטריט
נועם בראל | (1)
נושאים בכתבה בעלי שליטה

קרן ההשקעות - אתו ניהול של ארז רוזנבוך ותומר חפץ הגדילה את אחזקותיה בטכנופלס ונצ'רס, מהלך שעשוי להתפתח למאבק שליטה על החברה.

ביום חמישי האחרון טכנופלס ונצרס שהינה סוג של קרן הון סיכון עם מספר אחזקות בחברות הייטק בשלבים שונים, דיווחה כי אתו ניהול רכשה מניות בכ-3.8 מיליון שקל ולפי 2 שקל למניה (פרמיה של כ-14% על מחיר השוק בעת הפרסום). המוכר העיקרי הוא שלמה טיסר.

הרכישה הזו הגדילה את האחזקה של אתו ניהול מ-12% למעל 30%, והיא הפכה לבעלת המניות הגדולה בחברה. עד כה שלטה בחברה אינפיניטי (כ-20%) שמעבר לאחזקתה הישירה נהנתה מתמיכה של בעלי מניות גדולים אחרים, לרבות טיסר. אלא שעכשיו, בהמשך למימוש של טיסר, התמונה כנראה משתנה. עם זאת, לאף אחד מהגושים אין רוב מוחץ, כך שיכול להיות שמאבק השליטה עדיין לא הסתיים.

הנכס של טכנופלסט - קומפיולאב

הנכס המשמעותי בטכנופלס ונצ'רס הוא החזקה בשיעור של כ-15%  ביצרנית המחשבים הזעירים קומפיולאב (CompuLab). קומפיולאב היתה לפני כמה חודשים בדרך להנפקה בנאסד"ק, כשכוונתה היתה לגייס מעל 24 מיליון דולר. אלא שהגיוס נדחה בגלל שהחברה לא נפגשה עם השווי שרצתה. חוץ מאחזקה זו לטכנופלסט שורה של אחזקות נוספות, לרבות בחברת ניקסט. לאחרונה סוכם על השקעה של עד 500 אלף דולר בניקסט בתמורה להקצאת עד כ-30% מהון מניותיה של ניקסט. בנוסף, נקבע כי טכנופלסט תקצה מניות  בשיעור של עד כ-5% מהון מניותיה בתמורה למניות נוספות בניקסט, כך שמיד לאחר ההעברה האמורה תחזיק טכנופלסט ונצ'רס לפחות 51% מהונה המונפק של ניקסט.

ניקסט עוסקת בפיתוח ושיווק של מוצרים רפואיים העשויים מפולימרים ומיוצרים בטכנולוגיה ננומטרית הנקראת "Electrospinning" המבוססת על שימוש בשדות חשמליים על מנת ליצור מארג מיקרוסקופי של סיבי פולימר, אשר קוטרם קטן יותר מננומטר (מיליונית המילימטר). באמצעות טכנולוגיה זו ניקסט מפתחת כלי דם מלאכותיים, חומר מילוי לדיסקים בעמוד השדרה (לחולים הסובלים מפריצת דיסק), שתלים לשחרור מושהה של תרופות ולאחרונה פיתחה מכשיר רפואי המיועד לטיפול בפצעים מסוגים שונים המכונה SpinCare, אשר פותח, בין היתר, באמצעות מענק בסכום כולל של כ-2,265,000 יורו שקיבלה ניקסט במסגרת תכנית המחקר והפיתוח האירופית "הורייזון 2020".

 

אתו ניהול - קרן השקעות אקטיבית

אתו ניהול ניסתה לאחרונה לעצור את שכר המנהלים של משפחת צרפתי המחזיקה בשליטה בחברת הנדל"ן צרפתי. הקרן נחשבת לאקטיבית במיוחד בחברות שהיא נכנסת אליהם במטרה להציף ערך.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ליאור 19/11/2017 20:08
    הגב לתגובה זו
    יש מצב שיהיה תשלח את מחירה תוך מספר ימים.הרוב מחזיקים בעלי עניין ויהיה קרוב לודאי הצעות לרכישה עד 500 800 עד למניה
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?