שטרות דולר כסף שולחן
צילום: Istock

מאבק שליטה בטכנופלס ונצ'רס?

אתו ניהול עלתה ל-30% והיא בעלת המניות הגדולה בחברה; הנכס העיקרי של טכנופלסט – קומיופלאב שבעבר ניסתה לגייס בוול-סטריט
נועם בראל | (1)
נושאים בכתבה בעלי שליטה

קרן ההשקעות - אתו ניהול של ארז רוזנבוך ותומר חפץ הגדילה את אחזקותיה בטכנופלס ונצ'רס, מהלך שעשוי להתפתח למאבק שליטה על החברה.

ביום חמישי האחרון טכנופלס ונצרס שהינה סוג של קרן הון סיכון עם מספר אחזקות בחברות הייטק בשלבים שונים, דיווחה כי אתו ניהול רכשה מניות בכ-3.8 מיליון שקל ולפי 2 שקל למניה (פרמיה של כ-14% על מחיר השוק בעת הפרסום). המוכר העיקרי הוא שלמה טיסר.

הרכישה הזו הגדילה את האחזקה של אתו ניהול מ-12% למעל 30%, והיא הפכה לבעלת המניות הגדולה בחברה. עד כה שלטה בחברה אינפיניטי (כ-20%) שמעבר לאחזקתה הישירה נהנתה מתמיכה של בעלי מניות גדולים אחרים, לרבות טיסר. אלא שעכשיו, בהמשך למימוש של טיסר, התמונה כנראה משתנה. עם זאת, לאף אחד מהגושים אין רוב מוחץ, כך שיכול להיות שמאבק השליטה עדיין לא הסתיים.

הנכס של טכנופלסט - קומפיולאב

הנכס המשמעותי בטכנופלס ונצ'רס הוא החזקה בשיעור של כ-15%  ביצרנית המחשבים הזעירים קומפיולאב (CompuLab). קומפיולאב היתה לפני כמה חודשים בדרך להנפקה בנאסד"ק, כשכוונתה היתה לגייס מעל 24 מיליון דולר. אלא שהגיוס נדחה בגלל שהחברה לא נפגשה עם השווי שרצתה. חוץ מאחזקה זו לטכנופלסט שורה של אחזקות נוספות, לרבות בחברת ניקסט. לאחרונה סוכם על השקעה של עד 500 אלף דולר בניקסט בתמורה להקצאת עד כ-30% מהון מניותיה של ניקסט. בנוסף, נקבע כי טכנופלסט תקצה מניות  בשיעור של עד כ-5% מהון מניותיה בתמורה למניות נוספות בניקסט, כך שמיד לאחר ההעברה האמורה תחזיק טכנופלסט ונצ'רס לפחות 51% מהונה המונפק של ניקסט.

ניקסט עוסקת בפיתוח ושיווק של מוצרים רפואיים העשויים מפולימרים ומיוצרים בטכנולוגיה ננומטרית הנקראת "Electrospinning" המבוססת על שימוש בשדות חשמליים על מנת ליצור מארג מיקרוסקופי של סיבי פולימר, אשר קוטרם קטן יותר מננומטר (מיליונית המילימטר). באמצעות טכנולוגיה זו ניקסט מפתחת כלי דם מלאכותיים, חומר מילוי לדיסקים בעמוד השדרה (לחולים הסובלים מפריצת דיסק), שתלים לשחרור מושהה של תרופות ולאחרונה פיתחה מכשיר רפואי המיועד לטיפול בפצעים מסוגים שונים המכונה SpinCare, אשר פותח, בין היתר, באמצעות מענק בסכום כולל של כ-2,265,000 יורו שקיבלה ניקסט במסגרת תכנית המחקר והפיתוח האירופית "הורייזון 2020".

 

אתו ניהול - קרן השקעות אקטיבית

אתו ניהול ניסתה לאחרונה לעצור את שכר המנהלים של משפחת צרפתי המחזיקה בשליטה בחברת הנדל"ן צרפתי. הקרן נחשבת לאקטיבית במיוחד בחברות שהיא נכנסת אליהם במטרה להציף ערך.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ליאור 19/11/2017 20:08
    הגב לתגובה זו
    יש מצב שיהיה תשלח את מחירה תוך מספר ימים.הרוב מחזיקים בעלי עניין ויהיה קרוב לודאי הצעות לרכישה עד 500 800 עד למניה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.99%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טבע מטפסת 3%; ת"א נפט וגז מזנק 2%, הבנקים מאבדים 1% - מגמה מעורבת בבורסה

טבע מתחזקת אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז מזנקות; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1.1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.1%. ת"א נדל"ן יציב ללא שינוי, בעוד ת"א נפט וגז מזנק 2.2%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש  , שברון ורציו רציו פטרול יהש -1.86%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך