מאבק שליטה בטכנופלס ונצ'רס?
קרן ההשקעות - אתו ניהול של ארז רוזנבוך ותומר חפץ הגדילה את אחזקותיה בטכנופלס ונצ'רס, מהלך שעשוי להתפתח למאבק שליטה על החברה.
ביום חמישי האחרון טכנופלס ונצרס שהינה סוג של קרן הון סיכון עם מספר אחזקות בחברות הייטק בשלבים שונים, דיווחה כי אתו ניהול רכשה מניות בכ-3.8 מיליון שקל ולפי 2 שקל למניה (פרמיה של כ-14% על מחיר השוק בעת הפרסום). המוכר העיקרי הוא שלמה טיסר.
הרכישה הזו הגדילה את האחזקה של אתו ניהול מ-12% למעל 30%, והיא הפכה לבעלת המניות הגדולה בחברה. עד כה שלטה בחברה אינפיניטי (כ-20%) שמעבר לאחזקתה הישירה נהנתה מתמיכה של בעלי מניות גדולים אחרים, לרבות טיסר. אלא שעכשיו, בהמשך למימוש של טיסר, התמונה כנראה משתנה. עם זאת, לאף אחד מהגושים אין רוב מוחץ, כך שיכול להיות שמאבק השליטה עדיין לא הסתיים.
הנכס של טכנופלסט - קומפיולאב
הנכס המשמעותי בטכנופלס ונצ'רס הוא החזקה בשיעור של כ-15% ביצרנית המחשבים הזעירים קומפיולאב (CompuLab). קומפיולאב היתה לפני כמה חודשים בדרך להנפקה בנאסד"ק, כשכוונתה היתה לגייס מעל 24 מיליון דולר. אלא שהגיוס נדחה בגלל שהחברה לא נפגשה עם השווי שרצתה. חוץ מאחזקה זו לטכנופלסט שורה של אחזקות נוספות, לרבות בחברת ניקסט. לאחרונה סוכם על השקעה של עד 500 אלף דולר בניקסט בתמורה להקצאת עד כ-30% מהון מניותיה של ניקסט. בנוסף, נקבע כי טכנופלסט תקצה מניות בשיעור של עד כ-5% מהון מניותיה בתמורה למניות נוספות בניקסט, כך שמיד לאחר ההעברה האמורה תחזיק טכנופלסט ונצ'רס לפחות 51% מהונה המונפק של ניקסט.
ניקסט עוסקת בפיתוח ושיווק של מוצרים רפואיים העשויים מפולימרים ומיוצרים בטכנולוגיה ננומטרית הנקראת "Electrospinning" המבוססת על שימוש בשדות חשמליים על מנת ליצור מארג מיקרוסקופי של סיבי פולימר, אשר קוטרם קטן יותר מננומטר (מיליונית המילימטר). באמצעות טכנולוגיה זו ניקסט מפתחת כלי דם מלאכותיים, חומר מילוי לדיסקים בעמוד השדרה (לחולים הסובלים מפריצת דיסק), שתלים לשחרור מושהה של תרופות ולאחרונה פיתחה מכשיר רפואי המיועד לטיפול בפצעים מסוגים שונים המכונה SpinCare, אשר פותח, בין היתר, באמצעות מענק בסכום כולל של כ-2,265,000 יורו שקיבלה ניקסט במסגרת תכנית המחקר והפיתוח האירופית "הורייזון 2020".
- בעלי השליטה מימשו ויצאו, מי נכנס ומה המסר שעובר לשוק?
- בעלי השליטה בביטוח לא נופלים מהבנקים: כמה הרוויחו בשנה האחרונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אתו ניהול - קרן השקעות אקטיבית
אתו ניהול ניסתה לאחרונה לעצור את שכר המנהלים של משפחת צרפתי המחזיקה בשליטה בחברת הנדל"ן צרפתי. הקרן נחשבת לאקטיבית במיוחד בחברות שהיא נכנסת אליהם במטרה להציף ערך.
- 1.ליאור 19/11/2017 20:08הגב לתגובה זויש מצב שיהיה תשלח את מחירה תוך מספר ימים.הרוב מחזיקים בעלי עניין ויהיה קרוב לודאי הצעות לרכישה עד 500 800 עד למניה
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"
"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"
הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?
את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.
הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".
אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים
לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.
