מאבק שליטה בטכנופלס ונצ'רס?
בעלי שליטה קרן ההשקעות - אתו ניהול של ארז רוזנבוך ותומר חפץ הגדילה את אחזקותיה בטכנופלס ונצ'רס, מהלך שעשוי להתפתח למאבק שליטה על החברה.
ביום חמישי האחרון טכנופלס ונצרס שהינה סוג של קרן הון סיכון עם מספר אחזקות בחברות הייטק בשלבים שונים, דיווחה כי אתו ניהול רכשה מניות בכ-3.8 מיליון שקל ולפי 2 שקל למניה (פרמיה של כ-14% על מחיר השוק בעת הפרסום). המוכר העיקרי הוא שלמה טיסר.
הרכישה הזו הגדילה את האחזקה של אתו ניהול מ-12% למעל 30%, והיא הפכה לבעלת המניות הגדולה בחברה. עד כה שלטה בחברה אינפיניטי (כ-20%) שמעבר לאחזקתה הישירה נהנתה מתמיכה של בעלי מניות גדולים אחרים, לרבות טיסר. אלא שעכשיו, בהמשך למימוש של טיסר, התמונה כנראה משתנה. עם זאת, לאף אחד מהגושים אין רוב מוחץ, כך שיכול להיות שמאבק השליטה עדיין לא הסתיים.
הנכס של טכנופלסט - קומפיולאב
הנכס המשמעותי בטכנופלס ונצ'רס הוא החזקה בשיעור של כ-15% ביצרנית המחשבים הזעירים קומפיולאב (CompuLab). קומפיולאב היתה לפני כמה חודשים בדרך להנפקה בנאסד"ק, כשכוונתה היתה לגייס מעל 24 מיליון דולר. אלא שהגיוס נדחה בגלל שהחברה לא נפגשה עם השווי שרצתה. חוץ מאחזקה זו לטכנופלסט שורה של אחזקות נוספות, לרבות בחברת ניקסט. לאחרונה סוכם על השקעה של עד 500 אלף דולר בניקסט בתמורה להקצאת עד כ-30% מהון מניותיה של ניקסט. בנוסף, נקבע כי טכנופלסט תקצה מניות בשיעור של עד כ-5% מהון מניותיה בתמורה למניות נוספות בניקסט, כך שמיד לאחר ההעברה האמורה תחזיק טכנופלסט ונצ'רס לפחות 51% מהונה המונפק של ניקסט.
ניקסט עוסקת בפיתוח ושיווק של מוצרים רפואיים העשויים מפולימרים ומיוצרים בטכנולוגיה ננומטרית הנקראת "Electrospinning" המבוססת על שימוש בשדות חשמליים על מנת ליצור מארג מיקרוסקופי של סיבי פולימר, אשר קוטרם קטן יותר מננומטר (מיליונית המילימטר). באמצעות טכנולוגיה זו ניקסט מפתחת כלי דם מלאכותיים, חומר מילוי לדיסקים בעמוד השדרה (לחולים הסובלים מפריצת דיסק), שתלים לשחרור מושהה של תרופות ולאחרונה פיתחה מכשיר רפואי המיועד לטיפול בפצעים מסוגים שונים המכונה SpinCare, אשר פותח, בין היתר, באמצעות מענק בסכום כולל של כ-2,265,000 יורו שקיבלה ניקסט במסגרת תכנית המחקר והפיתוח האירופית "הורייזון 2020".
- בעלי השליטה מימשו ויצאו, מי נכנס ומה המסר שעובר לשוק?
- בעלי השליטה בביטוח לא נופלים מהבנקים: כמה הרוויחו בשנה האחרונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אתו ניהול - קרן השקעות אקטיבית
אתו ניהול ניסתה לאחרונה לעצור את שכר המנהלים של משפחת צרפתי המחזיקה בשליטה בחברת הנדל"ן צרפתי. הקרן נחשבת לאקטיבית במיוחד בחברות שהיא נכנסת אליהם במטרה להציף ערך.
- 1.ליאור 19/11/2017 20:08הגב לתגובה זויש מצב שיהיה תשלח את מחירה תוך מספר ימים.הרוב מחזיקים בעלי עניין ויהיה קרוב לודאי הצעות לרכישה עד 500 800 עד למניה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
