פלוג חתכה את תחזית הצמיחה - ובלידר מסמנים את השוק שצפוי ליהנות מזה

לידר: "שוק האג"ח יטיב עם הורדת תחזית הצמיחה"; לאומי שוקי הון: "פער הריביות בין ישראל לארה"ב יכולה להוביל לעלייה בטווח הקצר בתנודתיות השקל"
גיא בן סימון | (1)
נושאים בכתבה ריבית

בנק ישראל הוריד את תחזית הצמיחה בעדכון הריבית האחרון על רקע התמתנות בסחר העולמי. אם הצפי הקודם שניתן בספטמבר לצמיחה בשנה הבאה עמד על 3.1%, כעת פלוג צופה כי המשק יציג צמיחה של 2.8% בלבד בשנת 2016, וזאת לאחר נתון מאכזב נוסף משבוע שעבר לפיו המשק צמח ברבעון השלישי ב-2.3% - פחות מהתחזיות.

יונתן כץ מלידר מסמן בסקירתו השבועית את השוק שצפוי דווקא ליהנות מהנתונים המאכזבים.  "העדכון כלפי מטה בתחזית הצמיחה ותחזית הריבית היה צפוי לאור התפרצות האלימות בישראל ובעולם והתמתנות הסחר העולמי. יחד עם זאת, מדובר בחדשות חיוביות עבור שוק האג"ח בשל המסר המאד ברור שבנק ישראל לא צפוי להעלות את הריבית בקרוב, על אף הלחץ מכיוונו של שר האוצר וציפייה להמשך העלאת ריבית הפד'. בנק ישראל ממשיך לשדר שהריבית תישאר נמוכה לאורך זמן. פלוג מדגישה שישראל מושפעת לא רק מהפד' אלא גם מהבנק המרכזי של אירופה (ECB)", כתב כץ.

נציין כי מרבית 2015 בשוק האג"ח הממשלתיות אופיינה בביצועים עודפים של האפיק השיקלי הלא צמוד. בסיכום שנתי בתשואות בשוק האג"ח הממשלתי היו צנועות כמעה בעוד צמודי הממד הקצרים-בינוניים בלטו לשלילה. דודי רזניק, מלאומי שוקי הון, מציין כי רק ההשקעה בשקלים הלא צמודים הארוכים הניבה השנה תשואה גבוהה יחסית. 

בהודעת הריבית בארה"ב בחודש שעבר הנגידה ילן סיפקה צפי לפיו הריבית צפויה לעמוד בסוף 2016 על 1.4%, דבר שצפוי לפתוח פער שלילי משמעותי בין ישראל לארה"ב. לפי רזניק, במקרה הקודם בו ריבית בנק ישראל היתה נמוכה יחסית לריבית הפד' לאורך זמן, המהלך הסתיים בפיחות השקל. פתיחת הפער הריביות יכולה להוביל לעלייה בטווח הקצר במידת התנודתיות של שער החליפין של השקל עקב היווצרות מצב המעודד תנועות הון קצרות טווח אל/מ המשק, גם על רקע הפער השלילי בין תשואות האג"ח הממשלתיות המקומיות לאלו המקבילות בארה"ב", לפי רזניק.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שפרונג 03/01/2016 11:34
    הגב לתגובה זו
    השוק יורד ,חברות הייטק מתחילות לסגור חלק מהמוצרים, האטה במשק ושוק מטבע זר יזנק.
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.