פלוג חתכה את תחזית הצמיחה - ובלידר מסמנים את השוק שצפוי ליהנות מזה
ריבית בנק ישראל הוריד את תחזית הצמיחה בעדכון הריבית האחרון על רקע התמתנות בסחר העולמי. אם הצפי הקודם שניתן בספטמבר לצמיחה בשנה הבאה עמד על 3.1%, כעת פלוג צופה כי המשק יציג צמיחה של 2.8% בלבד בשנת 2016, וזאת לאחר נתון מאכזב נוסף משבוע שעבר לפיו המשק צמח ברבעון השלישי ב-2.3% - פחות מהתחזיות.
יונתן כץ מלידר מסמן בסקירתו השבועית את השוק שצפוי דווקא ליהנות מהנתונים המאכזבים. "העדכון כלפי מטה בתחזית הצמיחה ותחזית הריבית היה צפוי לאור התפרצות האלימות בישראל ובעולם והתמתנות הסחר העולמי. יחד עם זאת, מדובר בחדשות חיוביות עבור שוק האג"ח בשל המסר המאד ברור שבנק ישראל לא צפוי להעלות את הריבית בקרוב, על אף הלחץ מכיוונו של שר האוצר וציפייה להמשך העלאת ריבית הפד'. בנק ישראל ממשיך לשדר שהריבית תישאר נמוכה לאורך זמן. פלוג מדגישה שישראל מושפעת לא רק מהפד' אלא גם מהבנק המרכזי של אירופה (ECB)", כתב כץ.
נציין כי מרבית 2015 בשוק האג"ח הממשלתיות אופיינה בביצועים עודפים של האפיק השיקלי הלא צמוד. בסיכום שנתי בתשואות בשוק האג"ח הממשלתי היו צנועות כמעה בעוד צמודי הממד הקצרים-בינוניים בלטו לשלילה. דודי רזניק, מלאומי שוקי הון, מציין כי רק ההשקעה בשקלים הלא צמודים הארוכים הניבה השנה תשואה גבוהה יחסית.
בהודעת הריבית בארה"ב בחודש שעבר הנגידה ילן סיפקה צפי לפיו הריבית צפויה לעמוד בסוף 2016 על 1.4%, דבר שצפוי לפתוח פער שלילי משמעותי בין ישראל לארה"ב. לפי רזניק, במקרה הקודם בו ריבית בנק ישראל היתה נמוכה יחסית לריבית הפד' לאורך זמן, המהלך הסתיים בפיחות השקל. פתיחת הפער הריביות יכולה להוביל לעלייה בטווח הקצר במידת התנודתיות של שער החליפין של השקל עקב היווצרות מצב המעודד תנועות הון קצרות טווח אל/מ המשק, גם על רקע הפער השלילי בין תשואות האג"ח הממשלתיות המקומיות לאלו המקבילות בארה"ב", לפי רזניק.
- 1.שפרונג 03/01/2016 11:34הגב לתגובה זוהשוק יורד ,חברות הייטק מתחילות לסגור חלק מהמוצרים, האטה במשק ושוק מטבע זר יזנק.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
