פלוג חתכה את תחזית הצמיחה - ובלידר מסמנים את השוק שצפוי ליהנות מזה
בנק ישראל הוריד את תחזית הצמיחה בעדכון הריבית האחרון על רקע התמתנות בסחר העולמי. אם הצפי הקודם שניתן בספטמבר לצמיחה בשנה הבאה עמד על 3.1%, כעת פלוג צופה כי המשק יציג צמיחה של 2.8% בלבד בשנת 2016, וזאת לאחר נתון מאכזב נוסף משבוע שעבר לפיו המשק צמח ברבעון השלישי ב-2.3% - פחות מהתחזיות.
יונתן כץ מלידר מסמן בסקירתו השבועית את השוק שצפוי דווקא ליהנות מהנתונים המאכזבים. "העדכון כלפי מטה בתחזית הצמיחה ותחזית הריבית היה צפוי לאור התפרצות האלימות בישראל ובעולם והתמתנות הסחר העולמי. יחד עם זאת, מדובר בחדשות חיוביות עבור שוק האג"ח בשל המסר המאד ברור שבנק ישראל לא צפוי להעלות את הריבית בקרוב, על אף הלחץ מכיוונו של שר האוצר וציפייה להמשך העלאת ריבית הפד'. בנק ישראל ממשיך לשדר שהריבית תישאר נמוכה לאורך זמן. פלוג מדגישה שישראל מושפעת לא רק מהפד' אלא גם מהבנק המרכזי של אירופה (ECB)", כתב כץ.
נציין כי מרבית 2015 בשוק האג"ח הממשלתיות אופיינה בביצועים עודפים של האפיק השיקלי הלא צמוד. בסיכום שנתי בתשואות בשוק האג"ח הממשלתי היו צנועות כמעה בעוד צמודי הממד הקצרים-בינוניים בלטו לשלילה. דודי רזניק, מלאומי שוקי הון, מציין כי רק ההשקעה בשקלים הלא צמודים הארוכים הניבה השנה תשואה גבוהה יחסית.
בהודעת הריבית בארה"ב בחודש שעבר הנגידה ילן סיפקה צפי לפיו הריבית צפויה לעמוד בסוף 2016 על 1.4%, דבר שצפוי לפתוח פער שלילי משמעותי בין ישראל לארה"ב. לפי רזניק, במקרה הקודם בו ריבית בנק ישראל היתה נמוכה יחסית לריבית הפד' לאורך זמן, המהלך הסתיים בפיחות השקל. פתיחת הפער הריביות יכולה להוביל לעלייה בטווח הקצר במידת התנודתיות של שער החליפין של השקל עקב היווצרות מצב המעודד תנועות הון קצרות טווח אל/מ המשק, גם על רקע הפער השלילי בין תשואות האג"ח הממשלתיות המקומיות לאלו המקבילות בארה"ב", לפי רזניק.
- 1.שפרונג 03/01/2016 11:34הגב לתגובה זוהשוק יורד ,חברות הייטק מתחילות לסגור חלק מהמוצרים, האטה במשק ושוק מטבע זר יזנק.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
