אורמת מוכרת תחנות כוח בארה"ב ב-175 מיליון דולר - לפי איזה מכפיל?

Northleaf Capital Partners רוכשת 40% מפעילות אורמת בנבאדה ובהוואי
אבי שאולי |

אורמת טכנולוגיות (סימול ORA), חברה בת של אורמת דווחה כי חתמה על הסכם עם Northleaf Capital Partners במסגרתו אורמת תעביר מספר תחנות כוח גיאותרמיות וחום שיורי לחברה חדשה ממנה תרכוש Northleaf 40% תמורת כ-175 מיליון דולר.

מחיר הרכישה משקף שווי כולל של 438 מיליון דולר שהוא מכפיל 11.3 ל-EBITDA המתואם לפי הערכות בשנת 2014. המכפיל של העסקה נעשה ב-50% מעל תמחור הפעילות של אורמת בבורסה.

העסקה צפויה להיסגר במהלך הרבעון הראשון של 2015 וכפופה למספר תנאים מתלים מקובלים.

התחנות אשר אורמת תעביר לחברה החדשה שתוקם במסגרת העסקה כוללים את תחנת הכוח הגיאותרמית פונה שבהוואי, תחנת הכוח הגיאותרמית דון א. קמפבל שבנבדה ותשע יחידות לייצור חשמל מחום שיורי בשלוש תחנות הכוח OREG1, OREG2 ו-OREG3. אורמת תשמור על שליטה, תמשיך לאחד את תוצאות החברה החדשה ונכסיה וכן תמשיך לנהל ולתפעל אותם.

Northleaf הינה קרן השקעות גלובאלית פרטית בתחום התשתיות. לחברה משרדים בטורונטו, קנדה, לונדון, בריטניה ומנלו פארק, ארה"ב והיא מנהלת כ- 6 מיליארד דולר. תכנית ההשקעה בתשתיות של Northleaf מתמקדת בהשקעות לטווח הארוך בנכסי ליבה במדינות החברות ב-OECD. במסגרת ההסכם נקבע כי השקעות עתידיות בנכסים הנ"ל יבוצעו במסגרת החברה החדשה.

יצחק אנג'ל, מנכ"ל אורמת: "גילינו עניין גדול ומשמעותי בתחנות הגיאותרמיות וחום שיורי שלנו מצד מספר משקיעים מוסדיים גלובאליים וקרנות השקעה פרטיות בתחום התשתיות, אשר מחפשים הזדמנויות השקעה יציבות וארוכות טווח".

Jamie Storrow, שותף מנהל של קרן Northleaf: "השותפות עם אורמת מאד אטרקטיבית עבורנו לאור המוניטין שלה כיצרנית, מפתחת ומפעילה מובילה בתחום הגיאותרמי".

מחיר הרכישה כפוף למספר התאמות הקשורות לתאריך סגירת העסקה. בהנחה כי הסגירה תתבצע ב-28 לפברואר, מחיר הרכישה יעמוד כאמור על 175 מיליון דולר. בנוסף, שעור האחזקה שתרכוש Northleaf כפוף להתאמה בהתבסס על יחס ההמרה בין הדולר הקנדי לדולר האמריקני. במקרה של התאמה שכזו, השווי הנגזר מהנכסים לא ישתנה, אך התמורה לאורמת תתעדכן בהתאם לשיעור האחזקה שתרכוש Northleaf.

במסגרת ההסכם נקבע כי כל תזרים המזומנים שייוצר מהנכסים יחולק, בכפוף ליתרות סבירות אשר יוגדרו על ידי אורמת, בהתחשב בצרכי השקעה והון עתידיים וכן בהתאם לחלוקה מוסכמת ומועדפת לאורמת או ל- Northleaf בהתבסס על העלות הנחסכת (Avoided Cost) במסגרת חוזה רכישת החשמל בהיקף של 25 מגווט של פונה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?