אורמת מוכרת תחנות כוח בארה"ב ב-175 מיליון דולר - לפי איזה מכפיל?
אורמת טכנולוגיות (סימול ORA), חברה בת של אורמת דווחה כי חתמה על הסכם עם Northleaf Capital Partners במסגרתו אורמת תעביר מספר תחנות כוח גיאותרמיות וחום שיורי לחברה חדשה ממנה תרכוש Northleaf 40% תמורת כ-175 מיליון דולר.
מחיר הרכישה משקף שווי כולל של 438 מיליון דולר שהוא מכפיל 11.3 ל-EBITDA המתואם לפי הערכות בשנת 2014. המכפיל של העסקה נעשה ב-50% מעל תמחור הפעילות של אורמת בבורסה.
העסקה צפויה להיסגר במהלך הרבעון הראשון של 2015 וכפופה למספר תנאים מתלים מקובלים.
התחנות אשר אורמת תעביר לחברה החדשה שתוקם במסגרת העסקה כוללים את תחנת הכוח הגיאותרמית פונה שבהוואי, תחנת הכוח הגיאותרמית דון א. קמפבל שבנבדה ותשע יחידות לייצור חשמל מחום שיורי בשלוש תחנות הכוח OREG1, OREG2 ו-OREG3. אורמת תשמור על שליטה, תמשיך לאחד את תוצאות החברה החדשה ונכסיה וכן תמשיך לנהל ולתפעל אותם.
Northleaf הינה קרן השקעות גלובאלית פרטית בתחום התשתיות. לחברה משרדים בטורונטו, קנדה, לונדון, בריטניה ומנלו פארק, ארה"ב והיא מנהלת כ- 6 מיליארד דולר. תכנית ההשקעה בתשתיות של Northleaf מתמקדת בהשקעות לטווח הארוך בנכסי ליבה במדינות החברות ב-OECD. במסגרת ההסכם נקבע כי השקעות עתידיות בנכסים הנ"ל יבוצעו במסגרת החברה החדשה.
- אורמת מדווחת על גידול בהכנסות אך שחיקה במרווחים; מעלה תחזיות להמשך
- אורמת: למרות קיטון של 3.8% במגזר החשמל, הרווח הנקי זינק ב-26%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יצחק אנג'ל, מנכ"ל אורמת: "גילינו עניין גדול ומשמעותי בתחנות הגיאותרמיות וחום שיורי שלנו מצד מספר משקיעים מוסדיים גלובאליים וקרנות השקעה פרטיות בתחום התשתיות, אשר מחפשים הזדמנויות השקעה יציבות וארוכות טווח".
Jamie Storrow, שותף מנהל של קרן Northleaf: "השותפות עם אורמת מאד אטרקטיבית עבורנו לאור המוניטין שלה כיצרנית, מפתחת ומפעילה מובילה בתחום הגיאותרמי".
מחיר הרכישה כפוף למספר התאמות הקשורות לתאריך סגירת העסקה. בהנחה כי הסגירה תתבצע ב-28 לפברואר, מחיר הרכישה יעמוד כאמור על 175 מיליון דולר. בנוסף, שעור האחזקה שתרכוש Northleaf כפוף להתאמה בהתבסס על יחס ההמרה בין הדולר הקנדי לדולר האמריקני. במקרה של התאמה שכזו, השווי הנגזר מהנכסים לא ישתנה, אך התמורה לאורמת תתעדכן בהתאם לשיעור האחזקה שתרכוש Northleaf.
במסגרת ההסכם נקבע כי כל תזרים המזומנים שייוצר מהנכסים יחולק, בכפוף ליתרות סבירות אשר יוגדרו על ידי אורמת, בהתחשב בצרכי השקעה והון עתידיים וכן בהתאם לחלוקה מוסכמת ומועדפת לאורמת או ל- Northleaf בהתבסס על העלות הנחסכת (Avoided Cost) במסגרת חוזה רכישת החשמל בהיקף של 25 מגווט של פונה.
- מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
