אפריקה מזנקת: "מוצדק נוכח הדיווחים האחרונים" - מה האפסייד?

IBI: "הפעם לא מדובר בתנודתיות אופיינית". חברת אפריקה ממשיכה במומנטום החיובי ומזנקת היום 6.5%. יש עתיד?
אמיר נהרי | (7)
נושאים בכתבה אפריקה לבייב

לב לבייב יכול לחייך. בינתיים. בשלושת השבועות האחרונים מניית אפריקה זינקה בחדות ובמחזורי מסחר גדולים מהממוצע. בחמשת ימי המסחר האחרונים זינקה המניה בכ-18% כולל העלייה הנאה שנרשמת היום עם קפיצה של 6.5% במחזור ער של 14 מיליון שקל. גל העליות האחרון מגיע על רקע שתי עסקאות למכירת נכסי החברה, הראשונה ע"י חברת הבת, אפי פיתוח, ברוסיה והשנייה מכירת נכס בפלורידה.

זה הזמן להזכיר שעד לפני זמן לא רב היו מי שהספידו את החברה ואת בעל השליטה שלה, לב לבייב. בשיחה עם Bizportal טוען שי עזר, אנליסט נדל"ן ב-IBI , כי לאפריקה יש עוד הרבה מה להציע: "נכון שהמניה של אפריקה מתאפיינת בתנודתיות ללא סיבה נראית לעין, אולם הפעם המצב שונה. לפני שלושה שבועות מכרה אפריקה השקעות, דרך חברת הבת 'אפי פיתוח', את בניין Ozerkovskaya ברוסיה תמורת 91 מיליון דולר, אשר משקף לאפריקה רווח של 9.5 מיליון דולר. אולם מדובר רק בבניין אחד מתוך קומפלקס של ארבעה והוא מהווה רק 16% מהפרוייקט כולו - שווי כל העסקה מוערכת ב-560 מיליון דולר לפני מס. החוב על המתחם עומד על 220 מיליון דולר, כך שצפוי ללבייב רווח נאה."

"בנוסף, בשבוע שעבר דיווחה החברה על מכירה נוספת בהיקף של 37.5 מיליון דולר. הפעם מדובר במלון דירות בפלורידה. המכירה הזו תכניס 87 מיליון שקל לתזרים החברה".

לחברת 'אפריקה השקעות' חוב בהיקף של 3.5 מיליארד שקל בריבית גבוהה יחסית (9%-10%), ולכן מימוש הנכסים יפרע למעשה את האג"חים הקרובים ויקנה לחברה מרווח נשימה.

שי מסביר כי "המטרה של אפריקה השקעות היא להגביר את אמון המשקיעים בה. ישנם מבנים רבים שלא הגיעו עדיין לכדי מיצוי, כאשר הבולט ביניהם הוא קניון אפימול המספק לאפריקה 70 מיליון דולר בשנה משכירות - אך התפוסה בו עומדת על 85%. לאפריקה עוד מספר מגדלים בתפוסה נמוכה (45%-65%) והיא פועלת להשבחתם. בנוסף, חברות הבת אינן מחלקות דיבידנדים משום שהן אינן בשלות עדיין ואפריקה השקעות אינה נהנית מאפיק הכנסה זה".

החברה נסחרת כיום בדיסקאונט של 49%

אבל התחזית האופטימית של IBI לא נובעת מהנכסים שכבר נמכרו אלא מהמדיניות הנוכחית של אפריקה השקעות והנכסים שהיא מנסה לממש בימים אלה. "בטווח השנה הקרובה תנסה אפריקה לממש את שלושת המבנים הנותרים במתחם Ozerkovskaya, וישנו הסכם למכירת קרקע בלוס אנג'לס בשווי 37 מיליון דולר שנדחה למרץ 2014. בנוסף, אנחנו מאמינים כי לבייב ימכור גם את בניין הטיימס בניו-יורק, המוערך בשווי של 270 מיליון דולר. אפריקה השקעות מחזיקה ב-50% מהבניין ובחוב של 103 מיליון דולר כנגדו. במידה ויצליח לממש את כל הנכסים הללו, והתשואה על האג"ח תרד ההחזרים השנתיים ירדו מ-600 מיליון שקל בשנה ל-220 מיליון שקל בשנה - וזה כבר סיפור אחר לגמרי".

אמנם אפריקה השקעות ירדה יותר מ-15% השנה, אך חברות הבנות שלה רשמו תשואות מרשימות. כך, אפריקה נכסים נסקה 20% ואפי פיתוח טסה 40%. ההכנסות של אפריקה (במאוחד) הסתכמו ברבעון השלישי ב-1.87 מיליארד שקל. הרווח הנקי עמד על 43 מיליון שקל לעומת הפסד של 181 מיליון שקל ברבעון המקביל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שי מוסיף כי "אמנם היקף החוב של אפריקה הוא 3.5 מיליארד שקל, אך שווי הנכסים שלה הוא יותר מ-4.5 מיליארד. כלומר, החוב מהווה 65% משווי הנכסים הכולל של החברה. ה-NAV הכלכלי מסתכם ב-1.84 מיליארד שקל המשקף מחיר יעד של 11.3 שקל למניה (אפסייד של 49% על מחירה של אפריקה היום). חשוב לציין שאנחנו עדיין ממליצים על המניה כנייטראלית, משום שחברות הבנות שלה זולות יותר לקנייה וממונפות פחות".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אריאלי 11/01/2014 00:09
    הגב לתגובה זו
    השער החלומי הזה לא יחזור לעולם
  • 5.
    אפריקה היא הכי טובה ומי שילכלך עלאה אני אטבע אותו ! (ל"ת)
    זאת ההוכחה מניית 06/01/2014 13:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אני 05/01/2014 21:32
    הגב לתגובה זו
    שלא תגידו שלא ידעתם מחר אלטשולר סוגרים תשורט יהיה שמח
  • 3.
    yot4u 05/01/2014 20:36
    הגב לתגובה זו
    אפריקה השקעה טובה, אבל AFID (אפי דיבלופמנט) - השקעה מצוינת! אומנם נסחרת בלונדון ועלויות המסחר יקרות יחסית, אבל המינוף נמוך בהרבה ופוטנציאל העליה גבוהה משמעותית מזה של אפריקה. תחשבו על זה
  • 2.
    אפריקה הולכת להיות מניית השנה (ל"ת)
    ניר 05/01/2014 18:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסי 05/01/2014 18:06
    הגב לתגובה זו
    מדוע הכתבה היתפרסמה דקות לאחר סיום המיסחר ומה שגלובס לא פירסם כלל על סיום מכירת הנכס בחול נקודה למחשבה
  • אני 05/01/2014 21:09
    הגב לתגובה זו
    וחזר שהכתבה לא מופיעה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

עידן אזולאי, מנהל ההשקעות הראשי בסיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האתגרים הבאים של ישראל: בשבוע שעבר אישרה הממשלה את תקציב 2026. מאחר וכלל לא ברור אם התקציב יאושר בכנסת בשל הקושי הפוליטי להעביר אותו, נראה שראוי להתייחס לשני רכיבים מרכזיים אשר משפיעים על התקציב שכל ממשלה אשר תהיה תידרש להתייחס אליהם. הרכיב הראשון הוא תקציב הביטחון. בשנה הקרובה יעמדו לרשות משרד הביטחון תקציב של 112 מיליארד שקל שמהווה אמנם קפיצה חדה לעומת השנים שלפני המלחמה, אולם ההערכה היתה שתקציב הביטחון יהיה גבוה בהרבה מזה שאושר. 

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.

לצד זה נוסיף תחזית לא מופרכת, התקציב בפועל יהיה גבוה בהרבה. אלא שהסיפור בהקשר של תקציב הביטחון הוא אינו התקציב לשנה הקרובה, אלא להתחייבות הרב־שנתית בעתיד. עוד לפני אישור התקציב, הצהיר ראש הממשלה שיש צורך לבצע תוספת הדרגתית של כ-350 מיליארד שקל החל מ-2027 לתקציב הביטחון, כלומר תוספת שנתית ממוצעת של כ-30-40 מיליארד שקל מעל בסיס התקציב הנוכחי. המשמעות של תוספת בהיקף של כמה עשרות מיליארדים בשנה לביטחון אינה עוד “שורה בתקציב”, אלא שינוי עומק בהרכב ההוצאה הציבורית. 


בשנים האחרונות ההוצאה הביטחונית כבר קפצה במידה ניכרת על רקע המלחמה, והחוב הממשלתי עלה לסביבת כ־69% תוצר, לאחר שנים שבהן נשמר סביב 60%. המשמעות של התוספת שמוצעת היא הפיכת רמת ההוצאה הביטחונית הגבוהה מ”זמנית בגלל המלחמה” לבסיס קבוע של התקציב. בנוסף וכפי שניתן לראות בטבלה שמצורפת למטה, כמעט בכל שנה מסגרת תקציב הביטחון נפרצת, מה שמעיד על גישה "גמישה" למדי בכל מה שקשור בעמידה ביעדי התקציב - מה המשמעות של השינויים המבניים בתקציבי הביטחון בארץ ובעולם?