אפריקה מזנקת: "מוצדק נוכח הדיווחים האחרונים" - מה האפסייד?
לב לבייב יכול לחייך. בינתיים. בשלושת השבועות האחרונים מניית אפריקה זינקה בחדות ובמחזורי מסחר גדולים מהממוצע. בחמשת ימי המסחר האחרונים זינקה המניה בכ-18% כולל העלייה הנאה שנרשמת היום עם קפיצה של 6.5% במחזור ער של 14 מיליון שקל. גל העליות האחרון מגיע על רקע שתי עסקאות למכירת נכסי החברה,
זה הזמן להזכיר שעד לפני זמן לא רב היו מי שהספידו את החברה ואת בעל השליטה שלה, לב לבייב. בשיחה עם Bizportal טוען שי עזר, אנליסט נדל"ן ב-IBI , כי לאפריקה יש עוד הרבה מה להציע: "נכון שהמניה של אפריקה מתאפיינת בתנודתיות ללא סיבה נראית לעין, אולם הפעם המצב שונה. לפני שלושה שבועות מכרה אפריקה השקעות, דרך חברת הבת 'אפי פיתוח', את בניין Ozerkovskaya ברוסיה תמורת 91 מיליון דולר, אשר משקף לאפריקה רווח של 9.5 מיליון דולר. אולם מדובר רק בבניין אחד מתוך קומפלקס של ארבעה והוא מהווה רק 16% מהפרוייקט כולו - שווי כל העסקה מוערכת ב-560 מיליון דולר לפני מס. החוב על המתחם עומד על 220 מיליון דולר, כך שצפוי ללבייב רווח נאה."
"בנוסף, בשבוע שעבר דיווחה החברה על מכירה נוספת בהיקף של 37.5 מיליון דולר. הפעם מדובר במלון דירות בפלורידה. המכירה הזו תכניס 87 מיליון שקל לתזרים החברה".
לחברת 'אפריקה השקעות' חוב בהיקף של 3.5 מיליארד שקל בריבית גבוהה יחסית (9%-10%), ולכן מימוש הנכסים יפרע למעשה את האג"חים הקרובים ויקנה לחברה מרווח נשימה.
- האיש העשיר ביותר באפריקה: כמה הוא שווה ומה הפרויקט החדש שלו?
- קבוצת מר קיבלה הזמנה של 36 מיליון אירו ממדינה באפריקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שי מסביר כי "המטרה של אפריקה השקעות היא להגביר את אמון המשקיעים בה. ישנם מבנים רבים שלא הגיעו עדיין לכדי מיצוי, כאשר הבולט ביניהם הוא קניון אפימול המספק לאפריקה 70 מיליון דולר בשנה משכירות - אך התפוסה בו עומדת על 85%. לאפריקה עוד מספר מגדלים בתפוסה נמוכה (45%-65%) והיא פועלת להשבחתם. בנוסף, חברות הבת אינן מחלקות דיבידנדים משום שהן אינן בשלות עדיין ואפריקה השקעות אינה נהנית מאפיק הכנסה זה".
החברה נסחרת כיום בדיסקאונט של 49%
אבל התחזית האופטימית של IBI לא נובעת מהנכסים שכבר נמכרו אלא מהמדיניות הנוכחית של אפריקה השקעות והנכסים שהיא מנסה לממש בימים אלה. "בטווח השנה הקרובה תנסה אפריקה לממש את שלושת המבנים הנותרים במתחם Ozerkovskaya, וישנו הסכם למכירת קרקע בלוס אנג'לס בשווי 37 מיליון דולר שנדחה למרץ 2014. בנוסף, אנחנו מאמינים כי לבייב ימכור גם את בניין הטיימס בניו-יורק, המוערך בשווי של 270 מיליון דולר. אפריקה השקעות מחזיקה ב-50% מהבניין ובחוב של 103 מיליון דולר כנגדו. במידה ויצליח לממש את כל הנכסים הללו, והתשואה על האג"ח תרד ההחזרים השנתיים ירדו מ-600 מיליון שקל בשנה ל-220 מיליון שקל בשנה - וזה כבר סיפור אחר לגמרי".
אמנם אפריקה השקעות ירדה יותר מ-15% השנה, אך חברות הבנות שלה רשמו תשואות מרשימות. כך, אפריקה נכסים נסקה 20% ואפי פיתוח טסה 40%. ההכנסות של אפריקה (במאוחד) הסתכמו ברבעון השלישי ב-1.87 מיליארד שקל. הרווח הנקי עמד על 43 מיליון שקל לעומת הפסד של 181 מיליון שקל ברבעון המקביל.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
שי מוסיף כי "אמנם היקף החוב של אפריקה הוא 3.5 מיליארד שקל, אך שווי הנכסים שלה הוא יותר מ-4.5 מיליארד. כלומר, החוב מהווה 65% משווי הנכסים הכולל של החברה. ה-NAV הכלכלי מסתכם ב-1.84 מיליארד שקל המשקף מחיר יעד של 11.3 שקל למניה (אפסייד של 49% על מחירה של אפריקה היום). חשוב לציין שאנחנו עדיין ממליצים על המניה כנייטראלית, משום שחברות הבנות שלה זולות יותר לקנייה וממונפות פחות".
- 6.אריאלי 11/01/2014 00:09הגב לתגובה זוהשער החלומי הזה לא יחזור לעולם
- 5.אפריקה היא הכי טובה ומי שילכלך עלאה אני אטבע אותו ! (ל"ת)זאת ההוכחה מניית 06/01/2014 13:41הגב לתגובה זו
- 4.אני 05/01/2014 21:32הגב לתגובה זושלא תגידו שלא ידעתם מחר אלטשולר סוגרים תשורט יהיה שמח
- 3.yot4u 05/01/2014 20:36הגב לתגובה זואפריקה השקעה טובה, אבל AFID (אפי דיבלופמנט) - השקעה מצוינת! אומנם נסחרת בלונדון ועלויות המסחר יקרות יחסית, אבל המינוף נמוך בהרבה ופוטנציאל העליה גבוהה משמעותית מזה של אפריקה. תחשבו על זה
- 2.אפריקה הולכת להיות מניית השנה (ל"ת)ניר 05/01/2014 18:08הגב לתגובה זו
- 1.יוסי 05/01/2014 18:06הגב לתגובה זומדוע הכתבה היתפרסמה דקות לאחר סיום המיסחר ומה שגלובס לא פירסם כלל על סיום מכירת הנכס בחול נקודה למחשבה
- אני 05/01/2014 21:09הגב לתגובה זווחזר שהכתבה לא מופיעה
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
