תגובות לדו"ח פועלים: מי חותך המלצה ל"החזק" ומי מעלה מחיר יעד?
בנק הפועלים פירסם הבוקר (ד') את תוצאותיו הכספיות לסיכום הרבעון השלישי של השנה שהצביעו בסה"כ על עוצמה ויציבות של הבנק המוביל בישראל. אבל התגובות של האנליסטים המסקרים את הבנק חלוקות ביחס לתוצאות הרבעוניות וביחס למחיר המניה בשוק ב-12 החודשים הבאים.
בעוד שהאנליסט של מיטב דש העלה את מחיר היעד של המניה והותיר את ההמלצה על "תשואת יתר", האנליסט של בפסגות חתך את המלצתו ל"החזק" למרות שהתאים את מחיר היעד כלפי מעלה. מניית הבנק שפתחה את יום המסחר בעליות קלות נסחרת כעת בירידה קלה של כ-0.2% למחיר של 19.32 שקל.
מאיר סלייטר, אנליסט בכיר במיטב דש ברוקראז' , העלה את מחיר היעד למניית בנק הפועלים ל-21 שקל והותיר את המלצתו "תשואת יתר", כתב בתגובתו "בנק הפועלים רשם ברבעון השלישי רווח של 653 מיליון שקל, המשקף תשואה להון של 9.6%, בדומה לתחזית לתשואה להון של 9.5%.
"הבשורה המרכזית בדוח היא השמירה על המרווח הפיננסי, אשר נותר - גם בנטרול השפעת המדד - ברמה דומה לרבעונים הקודמים. הבנק רשם הפרשה גבוהה להפסדי אשראי שקוזזה ברווחי אג"ח ומניות.
"הדוח הוא דוח טוב מאוד, המשקף יכולת של הבנק לשמור על רמת הרווח הנוכחי שלו, סביב 660 מיליון שקל ברבעון, על אף ירידת הריבית במשק".
"הבנק ממשיך לספק את אחד מאיי היציבות במערכת הבנקאית, עם מובילות והנהלה מנוסה. הבנק נסחר הבוקר במכפיל הון של 0.90 ורמת הרווח שלו משקפת תשואה על ההון של 9% בשנה הקרובה. בתמחור הנוכחי, המשקף מכפיל רווח 10 לשנה הקרובה, וביציבות והסולידיות היחסית של הבנק ותוצאותיו מנקודת מבטנו הוא צריך להיסחר במכפיל רווח גבוה יותר".
פסגות מורידים המלצה ל"החזק"
טרנס קלינגמן, מנהל מחלקת המחקר בפסגות ברוקראז' כתב בכותרת לתגובתו "דו"ח ללא הפתעות" והוריד את המלצתו למניית הבנק ל"החזק" למרות שהתאים את מחיר היעד למניה ל-21.2 שקל לעומת מחיר יעד קודם של 19 שקל. המחיר החדש גבוה בכ-9% ממחיר השוק ומעיד על אפסייד מוגבל למשקיעים.
קלינגמן כותב בתגובתו, "מדובר בדו"ח כמעט ללא הפתעות מבחינתנו. התחזית שלנו לרווח נקי של 661 מיליון שקל הייתה קרובה לממוצע של קונצנזוס האנליסטים ודומה לרווח שהושג בפועל (656 מיליון שקל). רוב הסעיפים השונים של הדו"ח ( הכנסות, הוצאות, מס) היו קרובים לצפי אם כי רמת ההפרשות להפסדי אשראי מצביעה על מגמת עלייה מעבר לצפי בשל גידול בסיכון האשראי הבעייתי".
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
קלינגמן רואה מגמה מעורבת באיכות תיק האשראי וכותב, "שיעור החוב הפגום (NPL) מיתרת תיק האשראי עמד על 3.03% (לעומת 3.23% ב-2Q13). במהלך הרבעון חל קיטון של כ-377 מיליון שקל בחוב הפגום לרמה של 7.8 מיליארד שקל. מנגד חל גידול באשראי נחות של כ-290 מיליון שקל לרמה של 2.5 מיליארד שקל וכן עלייה בחוב בהשגחה של 600 מיליון שקל לרמה של 3.4 מיליארד שקל. בסך הכול חלה עלייה בסיכון האשראי הבעייתי אם כי התמהיל הפנימי השתפר וחל קיטון בחוב שאינו נושא הכנסה אשר נחשב לסוג האשראי הבעייתי ביותר".
"יחס הכיסוי (יתרת הפרשות/חוב פגום שאינו נושא הכנסה) עומד על 52% שיפור נאה לעומת 49% בסוף ,2Q13 אולם עדיין מדובר ביחס כיסוי נמוך ביחס לשאר המערכת. רק בנק דיסקונט מדווח על יחס כיסוי נמוך יותר".
בהתייחסו לריסון ברמת ההוצאות כותב האנליסט של פסגות "הבנק מצטיין בשמירה על רמת ההוצאות השוטפות. גם ברבעון הנוכחי רמת הוצאות הייתה מתחת לצפי אם כי המודל שלנו כבר יותר אגרסיבי לגבי מגמת ההתייעלות, כך שהסטייה מהצפי היה יחסית מינורית ברבעון".
תחזיות 2013 ו-2014
"התאמנו את התחזיות שלנו לשנים 2013 ו- 2014 בעיקר בשל הצפי לרמת הפרשות להפסדי אשראי גבוהה יותר ולשיעור מס נמוך יותר ב-2013. כעת אנו צופים רווח נקי של 2.56 מיליארד שקל ב-2013 (לעומת 2.5 מיליארד שקל קודם לכן) וב-2014 אנו צופים רווח נקי של 2.67 מיליארד שקל (לעומת 2.75 מיליארד שקל קודם לכן).
"הלימות הון: חל שיפור קל ברמת הלימות הון הליבה אשר הגיע ל 9.32% בסוף הרבעון לעומת 9.21% בסוף הרבעון הקודם".
"בשורה התחתונה: ניתן לצפות שבשנה הקרובה התשואה על ההון תנוע סביב ה-9% שהנה התשואה המייצגת בסביבת ריבית נמוכה ממנה נגזר מחיר היעד שלנו. הורדנו את שיעור ההיוון (התשואה הנדרשת) ל-9.75% במקום 10% קודם לכן. מדובר בקיטון יחסית מינורי כאשר בבנקים שמרנים יותר אשר מתאפיינים על ידי איכות תיק אשראי טוב יותר ויחס כיסוי לחובות פגומים גבוה יותר, מצאנו לנכון להוריד את שיעור ההיוון (תשואה נדרשת) ב-0.5%".
- 1.דוד 27/11/2013 14:11הגב לתגובה זותישמרו על הכסף הבורסה בועה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
