עמוס 4 יספק תקשורת ואינטרנט בסין ומזרח אסיה תמורת 40 מ' ד'
הלווין עמוס 4 של חברת חלל תקשורת שבשליטת יורוקום של אלוביץ' (64.7%) יספק שירותי תקשורת והפצת אינטרנט במזרח אסיה ובסין, כך עולה מדיווח של החברה לבורסה לפיו היא התקשרה בהסכם עם חברת NEO טלמדיה להקצעת מקטעי חלל על בסיס שימוש בלעדי של כל אלומת תדר Ka בלווין עמוס 4, למשך 5 שנים תמורת 40 מיליון דולר שישולמו מראש. מדובר בהסכם גדול יחסית שמצטרף להסכם נוסף עליו הודיעה החברה לאחרונה בקשר עם הלווין עמוס 5.
הלוויין עמוס 4 מצוי בבנייה, צפוי להיות משוגר ברבעון השלישי של שנת 2013 ומתוכנן להצבה בנקודת שמים 65 מעלות מזרח. באמצעות עמוס 4 מתכננת החברה לספק שירותי תקשורת לוויינית באסיה, במזרח התיכון וברוסיה.
התמורה בסך של 40 מיליון דולר שכוללת גם דמי ביטוח ודמי תפעול הלווין תשולם לפי לוח הזמנים ההמפורט:
מקדמה של 5 מיליון דולר תשולם לא יאוחר מ-5 ימי עסקים לאחר התנאים המוקדמים לכניסת ההסכם לתוקף ולא יאוחר מה-31 ביולי 2014.
תשלום שני בסך 15 מיליון דולר ישולם 5 ימי עסקים לאחר שיגורו המוצלח של הלווין עמוס 4.
היתרה, בסך 20 מיליון דולר תשולם לא יאוחר מ-5 ימי עסקים מהשלמה מוצלחת של בדיקות הלווין עמוס 4 במסלול לאחר שיגורו.
למרות ההודעה החיובית על ההסכם המשמעותי לחברה, מניית חלל תקשורת מרכזת מחזור נמוך של כ-150 אלף שקל ועולה ב-1% לאחר שאיבדה מתחילת החודש 5.3% וב-12 החודשים האחרונים כ-17.9%.
לדברי אורי ליכט, מנהל המחקר של בית ההשקעות IBI: "סה"כ בשורה מצויינת לחלל שמצטרפת לחוזה בהיקף של 6.5 מיליון דולר על פני שלוש שנים בלוויין עמוס 5 שדווח רק לפני מספר ימים.
"החוזה עם NEO הוא אחד החוזים הגדולים עליהם חתמה החברה בזמן האחרון. מעניין לראות כי החוזה כולל את כל התקבולים מראש זאת בהתאם לעמידה בלוחות הזמנים לשיגור הלווין ובהצלחתו.
"לעמוס 4 יש כ-24 מקטעים (כל משיב זה שני מקטעים) על הלוויין ומכירה מיידית של 4 משיבים מהווים בשורה מצויינת.
ליכט מציין עוד כי בשל גודלו הקטן יחסית של הלווין ובשל האמצעים המתקדמים שיש עליו והעובדה שרוב האלומות שלו ניידות "ידענו כי הוא מאפשר גמישות תפעולית רבה יותר ולכן הערכנו מראש כי החברה תצליח להגיע לתפוסה גבוהה בקצב גבוה יחסית".
לדבריו נקודה מעניינת נוספת שעולה מהדיווח של חלל היא האפשרות לשיתוף פעולה עתידי בין החברות לשיגור לוויין נוסף בתדרי KA. "הנקודה הזו מעניינת במיוחד כיוון שהיא מלמדת על צרכי הלקוח של חלל ומרמזת על כך כי קיימת סבירות גבוה יחסית כי החוזה יוערך בעתיד".
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
