עמוס 4 יספק תקשורת ואינטרנט בסין ומזרח אסיה תמורת 40 מ' ד'

חלל תקשורת התקשרה בהסכם עם חברת NEO טלמדיה להקצעת מקטעי חלל על בסיס שימוש בלעדי של כל אלומת תדר Ka בלווין עמוס 4, למשך 5 שנים תמורת 40 מיליון דולר שישולמו מראש
יעל גרונטמן |

הלווין עמוס 4 של חברת חלל תקשורת שבשליטת יורוקום של אלוביץ' (64.7%) יספק שירותי תקשורת והפצת אינטרנט במזרח אסיה ובסין, כך עולה מדיווח של החברה לבורסה לפיו היא התקשרה בהסכם עם חברת NEO טלמדיה להקצעת מקטעי חלל על בסיס שימוש בלעדי של כל אלומת תדר Ka בלווין עמוס 4, למשך 5 שנים תמורת 40 מיליון דולר שישולמו מראש. מדובר בהסכם גדול יחסית שמצטרף להסכם נוסף עליו הודיעה החברה לאחרונה בקשר עם הלווין עמוס 5.

הלוויין עמוס 4 מצוי בבנייה, צפוי להיות משוגר ברבעון השלישי של שנת 2013 ומתוכנן להצבה בנקודת שמים 65 מעלות מזרח. באמצעות עמוס 4 מתכננת החברה לספק שירותי תקשורת לוויינית באסיה, במזרח התיכון וברוסיה.

התמורה בסך של 40 מיליון דולר שכוללת גם דמי ביטוח ודמי תפעול הלווין תשולם לפי לוח הזמנים ההמפורט:

מקדמה של 5 מיליון דולר תשולם לא יאוחר מ-5 ימי עסקים לאחר התנאים המוקדמים לכניסת ההסכם לתוקף ולא יאוחר מה-31 ביולי 2014.

תשלום שני בסך 15 מיליון דולר ישולם 5 ימי עסקים לאחר שיגורו המוצלח של הלווין עמוס 4.

היתרה, בסך 20 מיליון דולר תשולם לא יאוחר מ-5 ימי עסקים מהשלמה מוצלחת של בדיקות הלווין עמוס 4 במסלול לאחר שיגורו.

למרות ההודעה החיובית על ההסכם המשמעותי לחברה, מניית חלל תקשורת מרכזת מחזור נמוך של כ-150 אלף שקל ועולה ב-1% לאחר שאיבדה מתחילת החודש 5.3% וב-12 החודשים האחרונים כ-17.9%.

לדברי אורי ליכט, מנהל המחקר של בית ההשקעות IBI: "סה"כ בשורה מצויינת לחלל שמצטרפת לחוזה בהיקף של 6.5 מיליון דולר על פני שלוש שנים בלוויין עמוס 5 שדווח רק לפני מספר ימים.

"החוזה עם NEO הוא אחד החוזים הגדולים עליהם חתמה החברה בזמן האחרון. מעניין לראות כי החוזה כולל את כל התקבולים מראש זאת בהתאם לעמידה בלוחות הזמנים לשיגור הלווין ובהצלחתו.

"לעמוס 4 יש כ-24 מקטעים (כל משיב זה שני מקטעים) על הלוויין ומכירה מיידית של 4 משיבים מהווים בשורה מצויינת.

ליכט מציין עוד כי בשל גודלו הקטן יחסית של הלווין ובשל האמצעים המתקדמים שיש עליו והעובדה שרוב האלומות שלו ניידות "ידענו כי הוא מאפשר גמישות תפעולית רבה יותר ולכן הערכנו מראש כי החברה תצליח להגיע לתפוסה גבוהה בקצב גבוה יחסית".

לדבריו נקודה מעניינת נוספת שעולה מהדיווח של חלל היא האפשרות לשיתוף פעולה עתידי בין החברות לשיגור לוויין נוסף בתדרי KA. "הנקודה הזו מעניינת במיוחד כיוון שהיא מלמדת על צרכי הלקוח של חלל ומרמזת על כך כי קיימת סבירות גבוה יחסית כי החוזה יוערך בעתיד".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף 1.4%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלביט מזנקת 6%, יעקב פיננסים נופלת 5%; מגמה מעורבת בת"א

מגמה מעורבת בבורסה אחרי דוחות ראשונים בבנקים; אלביט עם חוזה של 2.3 מיליארד דולר מוכיחה שהביקושים לא נרגעים; מיטרוניקס מרעננת את ההנהלה ומזנקת; נאוויטס ברבעון של הפקה מלאה משננדואה, ואיזה עוד חברות דיווחו היום?

מערכת ביזפורטל |

המסחר מתנהל במגמה מעורבת. ת"א 35 עולה קלות בעוד ת"א 90 יורד 0.2%.

רוטציה במגזר הפיננסים - ת"א בנקים עולה קלות בעוד מדד ת"א ביטוח נופל 1.6%. ת"א נדל"ן יציב, ות"א נפט וגז יורד0.3%.

המדד החדש ת"א ביטחוניות מטפס 0.3% כש- אלביט מערכות בולטת לחיוב בעקבות החוזה הענק של 2.3 מיליארד דולר עליו דיווחה. ואם דיברנו על אלביט, הדבר שאולי הכי מעניין בהודעה של החברה הוא מה שלא פורסם. מדובר באחד החוזים הגדולים ביותר של החברה, שמהווה כמעט 10% מהצבר הכולל של החברה, כלומר בחוזה אחד נוספו 10% לצבר. וברקע עסקה כה גדולה, מנסים להבין איזה מדינות עשוית להתחמש בצורה כזו ובאיזה מערכות. על כל הדברים האלה ועוד בכתבה - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?


אחרי שחשפנו את החולשה אצל הקבלנים דרך הדוחות של מניף, קיבלנו היום הצצה נוספת לפעילות דרך הדוחות של יעקב פיננסים ומלרן. כשבוחנים יחד את מניף, מלרן ויעקב פיננסים מתקבלת תמונה רחבה על מצב האשראי החוץ בנקאי בענף הנדל״ן: מניף כבר משקפת בגלוי את הלחץ בשוק עם דחיות, פיגורים וחובות בסיכון שהגיעו ליותר מפי שניים מהונה העצמי, בעוד מלרן ויעקב פיננסים עדיין מציגות מספרים "מתןונים" יותר, אך שתיהן נשענות במידה רבה על אותו ענף לחוץ, שבו למעלה מ-60% מהתיק נוגע לנדל"ן, בנייה ותשתיות. בשלושת הגופים, חלק מהאשראי מגובה בנדל"ן אך לא תמיד בדרגה ראשונה, כך שבשוק יורד ההגנה מתבררת כחלשה יותר. המאפיין המשותף לכולם הוא שהסקטור הפך לבנק לקבלן החלש, עם תלות בתזרים מהפרויקטים בתקופה שאין הרבה קונים. מעניין לראות לאן זה יתפתח.


כיף לפתוח את הבוקר עם סיקור אוהד מבלומברג לשוק המקומי. לפי בלומברג בשנתיים האחרונות, על אף המתיחות הביטחונית ואי היציבות משקיעים זרים הזרימו או התחייבו להשקיע כ-60 מיליארד דולר ברכישה של יותר מ-85 חברות ישראליות. בבלומברג מזכירים בין היתר את העסקה של פאלו אלטו לרכישת CyberArk בכ-25 מיליארד דולר וגם את ההשקעה של Advent בסאפיינס בפרמיה גבוהה. הם רואים בכל זה סימן לכך שישראל מחזיקה בעוגן טכנולוגי שממשיך לייצר ביקוש חריג גם בשנים מאתגרות כמו אלו האחרונות.

בנוסף לזה הם מצביעים על השקל בולט כגורם מחזק נוסף. המטבע המקומי התחזק ב-26% מול הדולר מאז אוקטובר 2023, ובבלומברג מציינים שהוא הפך למטבע החזק ביותר מבין 31 המטבעות המרכזיים שנבדקו. מדדי הבורסה נסחרים ברמות שיא, ומרווחי הסיכון על אג"ח ישראליות התכווצו חזרה לרמות שלפני הלחימה. גם תעודות הסל המרכזיות על ישראל רשמו גיוסים משמעותיים, עם כניסה של כ-194 מיליון דולר בשנה האחרונה מצד גופים מוסדיים מארה"ב, קוריאה ומדינות נוספות. בבלומברג גם אופטימיים קדימה - 16 כלכלנים שסקרו צופים צמיחה של 4.3% ב-2026, נתון שממקם את ישראל בראש המדינות המפותחות, וכן המשך צמיחה גבוהה ב-2027.