רגע לפני שמתחילה 2012 - זהירות מביצוע מהלך הרסני לתשואה
חדשות לבקרים שואלים אותנו משקיעים מן המניין, יועצי השקעות, קולגות וסתם חברים המחשיבים את דעתנו, מהי עמדתנו באשר לנקודת הכניסה ו/או נקודת היציאה הנוכחית משוק המניות? האם זהו זמן מובהק להגדיל את הרכיב המנייתי? או שמא זהו בדיוק העת להקטינו? כתשובה אנו מצטטים כמו "תקליט מקולקל" את אמרתו של וורן באפט כי הוא "אינו מכיר מישהו, שמכיר מישהו, שמכיר מישהו שמסוגל לתזמן שווקים".
גורו ההשקעות העולמי, וורן באפט, כבר ממש לא ילד. ואם הוא לא פגש מעודו בסחורה המבוקשת, אנחנו לא מתאמצים לחפש. אנו גורסים כי ראוי להגדיר את רמת הסיכון הרצויה בתיק ההשקעות על בסיס מאפייני הלקוח הספציפי, צרכי הנזילות של הלקוח, "כושר הספיגה", אורך הנשימה של הלקוח, ייעוד הכסף וכו', ולהחזיק רכיב מנייתי התומך ברמת הסיכון הנגזרת מאפיון צרכי לקוח לאורך זמן, תוך ביצוע התאמות רק במצבי עולם של שינוי מהותי במאפייני לקוח.
השואלים אותנו לעמדתנו בנושא תזמון שוק המניות, רואים בתשובה זו התחמקות קלאסית, חושבים בליבם "אז מה צריך אותך?" ומחפשים תשובה ממוקדת "מקוסם תורן" אחר אשר מחזיק במגבעתו כדור הבדולח המאפשר תזמון שווקים.
משקיע אשר נותר מחזיק בפוזיציה מלאה במדד ה-S&P500 במהלך 22 שנה (ינואר 89' - מאי 11') השכיל להשיא תשואה שנתית של 7.2%. לעומתו, משקיע "שליים מזל" שהחמיץ בעקבות ניסיונות תזמון שוק כושלים את 50 הימים הטובים בשוק במהלך 22 שנה, השיא תשואה שלילית שנתית ממוצעת של 3.3%.
כלומר, גם החמצה של 10 ימי מסחר טובים הפילה את התשואה הרב שנתית מרמה של 7.2% לרמה של 4% בלבד. כל מי אשר עוסק תקופה מספיק ארוכה בניהול השקעות וניחן בפרספקטיבה היסטורית, יודע מניסיונו כי ברוב המקרים ככל שמתקרבים לשיא תקופת השפל בשווקים חלק לא מבוטל מן המשקיעים "נשברים" ולא נהנים מן התיקון כלפי מעלה עם סיום תקופת השפל כאשר זו מתרחשת.
די להיזכר בסיומו של משבר 2008 בתום הרבעון הראשון של 2009 על מנת להיזכר כיצד הדפרסיה הפכה למאניה ומהו המחיר אשר שילמו "המתזמנים". מנגד, משקיעים רבים קופצים על "עגלת השווקים" בתקופות של גאות ומשלמים את המחיר כאשר תקופות אלו מסתיימות. את זה ראינו היטב בשלהי שנת 2007 עת האוויר החל לצאת מבועת הסאב - פריים והנהירה לשווקים הייתה בעיצומה.
שווקים, בדומה לכלכלות, מתאפיינים במחזורי גאות ושפל. הדרך היחידה והמוכחת שאנו מכירים על מנת ליהנות מהפוטנציאל הרב שנתי הגלום בשוק המניות ביחס לאפיקים חסרי הסיכון, הינו החזקת חשיפה מנייתית כחלק מובנה מתמהיל הסיכון המוגדר בתיק ההשקעות.
אנו סבורים כי אסטרטגיית השקעות מבוססת תזמון שווקים עלולה להיות הרסנית לביצועי תיק ההשקעות לאורך זמן. בפעם הבאה כאשר יפנה אליכם לקוח וישאל אתכם "מדוע לא ברחתם מהשוק במהלך ירידות השערים??", תאמרו לו שתזמון השווקים מיועד אולי רק לקוסמים. אנחנו יודעים שזה לא יעזור, אבל לא מזיק לנסות.
- 4.חזי 23/12/2011 02:09הגב לתגובה זובאינדקסים
- 3.לא צריך לתזמן 23/12/2011 00:48הגב לתגובה זולא צריך לתזמן את השוק בצורה מושלמת, אבל מי שבנה בתחילת השנה תיק מניות (בהמלצה חמה של 99 אחוז מהאנליסטים) אולי יחכה עוד שנים רבות עד שיחזור לקרן. כשהשוק ברמות שיא אני לא נכנס למניות, אין לי בעיה לפספס גל עליות ל2000 במעוף ובינתיים לשבת על אג" ח ממשלתי מאשר לקחת את הסיכון של להפסיד 30 אחוז במניות כמו שקרה השנה. ברמות הנוכחיות אני לא אומר שזו התחתית אבל זו רמה להתחיל לאסוף מניות בחלק מהתיק ולהשאיר מקום לחיזוקים כל עשר אחוז ירידה (או אסטרטגיה דומה), ככה נקבל מיצוע סביר ואם העולם לא יקרוס נוכל להנות מהפרות בשנים הגאות שיבואו.
- 2.הדס 22/12/2011 19:56הגב לתגובה זוגם אם עדיין לא הגיעו העליות שציפינו להם מחכה לנו שבוע מבטיח כנראה גם שורט סקוויז על תשכחו את אפקט ינואר שמתחיל כבר ביום הראשון תזכרו ואל תפחדו
- חזי 23/12/2011 02:13הגב לתגובה זוהירידות כבר כאן והן יהיו חזקות וימשכו שנים רבות. זה מה שיקרה עד 2020 כשחובות הענק שלוקחים הבנקים המרכזיים ישולמו וימחקו (אולי בעלי החוב ימותו...) תתחיל צמיחה ועליות כמו אחרי מלחמת העולם 2. ככה זה היה וככה זה יהיה. רק נקווה שהפעם לא תהיה מלחמה
- הגזמת עד 2012 (ל"ת)יובי 23/12/2011 16:11
- 1.דני 22/12/2011 09:58הגב לתגובה זוצריך יועץ מקצועי שימליץ על אלוקציית נכסים שמתאימה למשקיע ואת ההשקעה בפועל לעשות במוצרי מדדים.
- ניר 22/12/2011 11:22הגב לתגובה זומשקיע שיוצא ונכנס לשוק לא רק מחמיץ את ימי המסחר הטובים ביותר. הוא גם יכול " להחמיץ" את ימי המסחר הרעים ביותר. ניתן לראות כי להחמצה של ימי המסחר הרעים יש אפקט גדול יותר מהחמצה של ימי המסחר הטובים.
- מישהו 22/12/2011 18:52זה נכון מה שתה כותב אבל איך תדע שאתה עומד לפני ימי מסחר גרוע
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6
העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה
דניה סיבוס דניה סיבוס 1.68% מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.
היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.
המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.
- חצי שנה אחרי: לפידות קפיטל שוב מממשת בדניה סיבוס
- דניה מסכמת רבעון עם ירידה קלה בהכנסות אך שיפור ברווחיות התפעולית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת
בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות.
לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל
העסקה, בהיקף של כ־460–500 מיליון שקל, תאפשר לנופר אנרגיה שבשליטת עופר ינאי להיכנס לייצור חשמל קונבנציונלי באמצעות אחזקת אלומיי בתחנת הכוח דוראד
חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרגיה , שבשליטת איש העסקים עופר ינאי, נמצאת במשא ומתן מתקדם לרכישת השליטה בחברת האנרגיה אלומיי קפיטל. לפי הדיווחים, היקף העסקה מוערך בכ־460–500 מיליון שקל, והיא משקפת לאלומיי שווי של כ־1 מיליארד שקל, פרמיה מתונה ביחס לשווי השוק של החברה בבורסה.
העסקה צפויה להתבצע באמצעות רכישת מניותיהם של בעלי השליטה הנוכחיים באלומיי: שלמה נחמה, רני פרידריך וענת רפאל, אלמנתו של חמי רפאל המנוח. שלושת השותפים מחזיקים יחד בכ־45.9% ממניות אלומיי, ומנסים זה כשנתיים למצוא רוכש לאחזקה. נופר, שפועלת מאז הקמתה כמעט אך ורק בתחום האנרגיה המתחדשת, רואה במהלך רכישה אסטרטגית שמאפשרת לה כניסה מהירה לתחום ייצור החשמל הקונבנציונלי. זאת, על רקע העלייה בביקוש לחשמל בישראל והסביבה הרגולטורית התומכת בהרחבת כושר הייצור.
הנכס המרכזי של אלומיי
הנכס המרכזי של אלומיי הוא אחזקתה בתחנת הכוח דוראד, תחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל, הממוקמת מדרום לאשקלון. אלומיי מחזיקה, בשרשור, בכ־17% ממניות דוראד, וביחד עם קבוצת לוזון מדובר באחזקה משמעותית בגוף המייצר כ־850 מגה־וואט חשמל. בנוסף לדוראד, לאלומיי פעילות רחבה גם בתחום האנרגיה המתחדשת. החברה מחזיקה מתקנים סולאריים פעילים ובייזום בישראל, ארה״ב ומספר מדינות באירופה, ובהן איטליה, ספרד והולנד. בישראל היא שותפה גם בפרויקט אגירה שאובה בצוק מנרה, הנמצא בשלבי הקמה.
מבחינה פיננסית, אלומיי אינה מציגה בשלב זה רווחיות. במחצית הראשונה של 2025 רשמה החברה הכנסות של כ־20.1 מיליון אירו וסיימה בהפסד נקי של כ־1.6 מיליון אירו. בחברה ייחסו את הגידול בהכנסות לחיבור מתקנים סולאריים חדשים באיטליה.
- נופר מציגה קפיצה בהכנסות - אבל הרווחיות עוד מתנדנדת
- עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקופה סוערת בנופר
אלומיי נסחרת כעת לפי שווי של מיליארד שקל, בעוד נופר נסחרת כיום לפי שווי של כמעט 4 מיליארד שקל. הרכישה מגיעה לאחר תקופה סוערת בנופר, שכללה עזיבת המנכ״לים המשותפים ומכירת מניותיהם. בעקבות זאת, חיזק ינאי את שליטתו בחברה, בין היתר באמצעות הקמת חברה משותפת עם לאומי פרטנרס, שאליה הועברו רוב מניותיו בנופר.
