רגע לפני שמתחילה 2012 - זהירות מביצוע מהלך הרסני לתשואה

יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, מתאר את דרכי החיפוש אחר קוסמים בשוק ההון, ומציג מהי הדרך הנכונה בהתאמת ההשקעה למשקיע
יניב פגוט | (9)

חדשות לבקרים שואלים אותנו משקיעים מן המניין, יועצי השקעות, קולגות וסתם חברים המחשיבים את דעתנו, מהי עמדתנו באשר לנקודת הכניסה ו/או נקודת היציאה הנוכחית משוק המניות? האם זהו זמן מובהק להגדיל את הרכיב המנייתי? או שמא זהו בדיוק העת להקטינו? כתשובה אנו מצטטים כמו "תקליט מקולקל" את אמרתו של וורן באפט כי הוא "אינו מכיר מישהו, שמכיר מישהו, שמכיר מישהו שמסוגל לתזמן שווקים".

גורו ההשקעות העולמי, וורן באפט, כבר ממש לא ילד. ואם הוא לא פגש מעודו בסחורה המבוקשת, אנחנו לא מתאמצים לחפש. אנו גורסים כי ראוי להגדיר את רמת הסיכון הרצויה בתיק ההשקעות על בסיס מאפייני הלקוח הספציפי, צרכי הנזילות של הלקוח, "כושר הספיגה", אורך הנשימה של הלקוח, ייעוד הכסף וכו', ולהחזיק רכיב מנייתי התומך ברמת הסיכון הנגזרת מאפיון צרכי לקוח לאורך זמן, תוך ביצוע התאמות רק במצבי עולם של שינוי מהותי במאפייני לקוח.

השואלים אותנו לעמדתנו בנושא תזמון שוק המניות, רואים בתשובה זו התחמקות קלאסית, חושבים בליבם "אז מה צריך אותך?" ומחפשים תשובה ממוקדת "מקוסם תורן" אחר אשר מחזיק במגבעתו כדור הבדולח המאפשר תזמון שווקים.

משקיע אשר נותר מחזיק בפוזיציה מלאה במדד ה-S&P500 במהלך 22 שנה (ינואר 89' - מאי 11') השכיל להשיא תשואה שנתית של 7.2%. לעומתו, משקיע "שליים מזל" שהחמיץ בעקבות ניסיונות תזמון שוק כושלים את 50 הימים הטובים בשוק במהלך 22 שנה, השיא תשואה שלילית שנתית ממוצעת של 3.3%.

כלומר, גם החמצה של 10 ימי מסחר טובים הפילה את התשואה הרב שנתית מרמה של 7.2% לרמה של 4% בלבד. כל מי אשר עוסק תקופה מספיק ארוכה בניהול השקעות וניחן בפרספקטיבה היסטורית, יודע מניסיונו כי ברוב המקרים ככל שמתקרבים לשיא תקופת השפל בשווקים חלק לא מבוטל מן המשקיעים "נשברים" ולא נהנים מן התיקון כלפי מעלה עם סיום תקופת השפל כאשר זו מתרחשת.

די להיזכר בסיומו של משבר 2008 בתום הרבעון הראשון של 2009 על מנת להיזכר כיצד הדפרסיה הפכה למאניה ומהו המחיר אשר שילמו "המתזמנים". מנגד, משקיעים רבים קופצים על "עגלת השווקים" בתקופות של גאות ומשלמים את המחיר כאשר תקופות אלו מסתיימות. את זה ראינו היטב בשלהי שנת 2007 עת האוויר החל לצאת מבועת הסאב - פריים והנהירה לשווקים הייתה בעיצומה.

שווקים, בדומה לכלכלות, מתאפיינים במחזורי גאות ושפל. הדרך היחידה והמוכחת שאנו מכירים על מנת ליהנות מהפוטנציאל הרב שנתי הגלום בשוק המניות ביחס לאפיקים חסרי הסיכון, הינו החזקת חשיפה מנייתית כחלק מובנה מתמהיל הסיכון המוגדר בתיק ההשקעות.

אנו סבורים כי אסטרטגיית השקעות מבוססת תזמון שווקים עלולה להיות הרסנית לביצועי תיק ההשקעות לאורך זמן. בפעם הבאה כאשר יפנה אליכם לקוח וישאל אתכם "מדוע לא ברחתם מהשוק במהלך ירידות השערים??", תאמרו לו שתזמון השווקים מיועד אולי רק לקוסמים. אנחנו יודעים שזה לא יעזור, אבל לא מזיק לנסות.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    חזי 23/12/2011 02:09
    הגב לתגובה זו
    באינדקסים
  • 3.
    לא צריך לתזמן 23/12/2011 00:48
    הגב לתגובה זו
    לא צריך לתזמן את השוק בצורה מושלמת, אבל מי שבנה בתחילת השנה תיק מניות (בהמלצה חמה של 99 אחוז מהאנליסטים) אולי יחכה עוד שנים רבות עד שיחזור לקרן. כשהשוק ברמות שיא אני לא נכנס למניות, אין לי בעיה לפספס גל עליות ל2000 במעוף ובינתיים לשבת על אג" ח ממשלתי מאשר לקחת את הסיכון של להפסיד 30 אחוז במניות כמו שקרה השנה. ברמות הנוכחיות אני לא אומר שזו התחתית אבל זו רמה להתחיל לאסוף מניות בחלק מהתיק ולהשאיר מקום לחיזוקים כל עשר אחוז ירידה (או אסטרטגיה דומה), ככה נקבל מיצוע סביר ואם העולם לא יקרוס נוכל להנות מהפרות בשנים הגאות שיבואו.
  • 2.
    הדס 22/12/2011 19:56
    הגב לתגובה זו
    גם אם עדיין לא הגיעו העליות שציפינו להם מחכה לנו שבוע מבטיח כנראה גם שורט סקוויז על תשכחו את אפקט ינואר שמתחיל כבר ביום הראשון תזכרו ואל תפחדו
  • חזי 23/12/2011 02:13
    הגב לתגובה זו
    הירידות כבר כאן והן יהיו חזקות וימשכו שנים רבות. זה מה שיקרה עד 2020 כשחובות הענק שלוקחים הבנקים המרכזיים ישולמו וימחקו (אולי בעלי החוב ימותו...) תתחיל צמיחה ועליות כמו אחרי מלחמת העולם 2. ככה זה היה וככה זה יהיה. רק נקווה שהפעם לא תהיה מלחמה
  • הגזמת עד 2012 (ל"ת)
    יובי 23/12/2011 16:11
  • 1.
    דני 22/12/2011 09:58
    הגב לתגובה זו
    צריך יועץ מקצועי שימליץ על אלוקציית נכסים שמתאימה למשקיע ואת ההשקעה בפועל לעשות במוצרי מדדים.
  • ניר 22/12/2011 11:22
    הגב לתגובה זו
    משקיע שיוצא ונכנס לשוק לא רק מחמיץ את ימי המסחר הטובים ביותר. הוא גם יכול " להחמיץ" את ימי המסחר הרעים ביותר. ניתן לראות כי להחמצה של ימי המסחר הרעים יש אפקט גדול יותר מהחמצה של ימי המסחר הטובים.
  • מישהו 22/12/2011 18:52
    זה נכון מה שתה כותב אבל איך תדע שאתה עומד לפני ימי מסחר גרוע
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אבי לוי, להב אל אר, צילום: יח״צאבי לוי, להב אל אר, צילום: יח״צ

27 מליון אירו: להב מרחיבה חשיפה בגרמניה

החברה רוכשת 49.9% בחברות שמחזיקות פורטפוליו של 18 נכסים מושכרים במלואם לרשת שירותי הרכב איי טי יו, בהיקף כולל של כ-26.7 מיליון אירו, עם דמי שכירות שנתיים ממוצעים של כ-2.2 מיליון אירו ותשואת היוון ממוצעת של כ-8.24%



ליאור דנקנר |

להב להב 1.43%  , חברת נדל״ן שמחזיקה ומפתחת פעילות בנכסים מניבים ומתמקדת בעסקאות שמבוססות על תזרים שכירות, פותחת את שנת 2026 עם עסקה נוספת בשוק הנדל״ן המסחרי בגרמניה, דרך רכישת 49.9% בחברות שמחזיקות פורטפוליו של 18 נכסים מסחריים. שווי העסקה עומד על כ-26.7 מיליון אירו, וחלקה של להב מסתכם בכ-13.3 מיליון אירו.

הפורטפוליו מייצר דמי שכירות שנתיים ממוצעים של כ-2.2 מיליון אירו, נתון שמשקף תשואת היוון ממוצעת של כ-8.24%. לפי נתוני העסקה, חלקה של להב ברכישת המניות ממומן במלואו מהון חוזר ומזומן בקופה בהיקף של כ-13.8 מיליון אירו.


שוכר אחד על כל הנכסים ותלות תפעולית ברשת אחת

כל 18 הנכסים מושכרים במלואם לרשת איי טי יו, רשת שירותי רכב ומכירת מוצרי רכב שפועלת בעיקר בגרמניה. איי טי יו נמצאת בבעלות קבוצת מוביביה הצרפתית, שמוחזקת על ידי משפחת מוליז, שמחזיקה גם את רשת דקאתלון.

מבנה כזה של פורטפוליו עם שוכר יחיד מייצר מצד אחד תזרים שקל יחסית לקרוא אותו, כי אין פיזור של שוכרים ואין חללים שמחכים לאכלוס. מצד שני, הוא מחדד סיכון ריכוזיות, כי שינוי בפעילות של השוכר או בתנאי השוק בענף שלו הופך מיד לסיכון מהותי לכל הפורטפוליו.

ברמת השימוש היומיומי, נכסי שירות לרכב נחשבים לסגמנט שנוטה לשמור על תנועה גם בתקופות פחות חזקות בצריכה, בגלל תחזוקה שוטפת ותיקונים. זה לא מבטל סיכון עסקי, אבל כן מסביר למה נכסים מהסוג הזה מקבלים מקום בעסקאות שמכוונות לתזרים יציב יחסית.