רגע לפני שמתחילה 2012 - זהירות מביצוע מהלך הרסני לתשואה
חדשות לבקרים שואלים אותנו משקיעים מן המניין, יועצי השקעות, קולגות וסתם חברים המחשיבים את דעתנו, מהי עמדתנו באשר לנקודת הכניסה ו/או נקודת היציאה הנוכחית משוק המניות? האם זהו זמן מובהק להגדיל את הרכיב המנייתי? או שמא זהו בדיוק העת להקטינו? כתשובה אנו מצטטים כמו "תקליט מקולקל" את אמרתו של וורן באפט כי הוא "אינו מכיר מישהו, שמכיר מישהו, שמכיר מישהו שמסוגל לתזמן שווקים".
גורו ההשקעות העולמי, וורן באפט, כבר ממש לא ילד. ואם הוא לא פגש מעודו בסחורה המבוקשת, אנחנו לא מתאמצים לחפש. אנו גורסים כי ראוי להגדיר את רמת הסיכון הרצויה בתיק ההשקעות על בסיס מאפייני הלקוח הספציפי, צרכי הנזילות של הלקוח, "כושר הספיגה", אורך הנשימה של הלקוח, ייעוד הכסף וכו', ולהחזיק רכיב מנייתי התומך ברמת הסיכון הנגזרת מאפיון צרכי לקוח לאורך זמן, תוך ביצוע התאמות רק במצבי עולם של שינוי מהותי במאפייני לקוח.
השואלים אותנו לעמדתנו בנושא תזמון שוק המניות, רואים בתשובה זו התחמקות קלאסית, חושבים בליבם "אז מה צריך אותך?" ומחפשים תשובה ממוקדת "מקוסם תורן" אחר אשר מחזיק במגבעתו כדור הבדולח המאפשר תזמון שווקים.
משקיע אשר נותר מחזיק בפוזיציה מלאה במדד ה-S&P500 במהלך 22 שנה (ינואר 89' - מאי 11') השכיל להשיא תשואה שנתית של 7.2%. לעומתו, משקיע "שליים מזל" שהחמיץ בעקבות ניסיונות תזמון שוק כושלים את 50 הימים הטובים בשוק במהלך 22 שנה, השיא תשואה שלילית שנתית ממוצעת של 3.3%.
כלומר, גם החמצה של 10 ימי מסחר טובים הפילה את התשואה הרב שנתית מרמה של 7.2% לרמה של 4% בלבד. כל מי אשר עוסק תקופה מספיק ארוכה בניהול השקעות וניחן בפרספקטיבה היסטורית, יודע מניסיונו כי ברוב המקרים ככל שמתקרבים לשיא תקופת השפל בשווקים חלק לא מבוטל מן המשקיעים "נשברים" ולא נהנים מן התיקון כלפי מעלה עם סיום תקופת השפל כאשר זו מתרחשת.
די להיזכר בסיומו של משבר 2008 בתום הרבעון הראשון של 2009 על מנת להיזכר כיצד הדפרסיה הפכה למאניה ומהו המחיר אשר שילמו "המתזמנים". מנגד, משקיעים רבים קופצים על "עגלת השווקים" בתקופות של גאות ומשלמים את המחיר כאשר תקופות אלו מסתיימות. את זה ראינו היטב בשלהי שנת 2007 עת האוויר החל לצאת מבועת הסאב - פריים והנהירה לשווקים הייתה בעיצומה.
שווקים, בדומה לכלכלות, מתאפיינים במחזורי גאות ושפל. הדרך היחידה והמוכחת שאנו מכירים על מנת ליהנות מהפוטנציאל הרב שנתי הגלום בשוק המניות ביחס לאפיקים חסרי הסיכון, הינו החזקת חשיפה מנייתית כחלק מובנה מתמהיל הסיכון המוגדר בתיק ההשקעות.
אנו סבורים כי אסטרטגיית השקעות מבוססת תזמון שווקים עלולה להיות הרסנית לביצועי תיק ההשקעות לאורך זמן. בפעם הבאה כאשר יפנה אליכם לקוח וישאל אתכם "מדוע לא ברחתם מהשוק במהלך ירידות השערים??", תאמרו לו שתזמון השווקים מיועד אולי רק לקוסמים. אנחנו יודעים שזה לא יעזור, אבל לא מזיק לנסות.
- 4.חזי 23/12/2011 02:09הגב לתגובה זובאינדקסים
- 3.לא צריך לתזמן 23/12/2011 00:48הגב לתגובה זולא צריך לתזמן את השוק בצורה מושלמת, אבל מי שבנה בתחילת השנה תיק מניות (בהמלצה חמה של 99 אחוז מהאנליסטים) אולי יחכה עוד שנים רבות עד שיחזור לקרן. כשהשוק ברמות שיא אני לא נכנס למניות, אין לי בעיה לפספס גל עליות ל2000 במעוף ובינתיים לשבת על אג" ח ממשלתי מאשר לקחת את הסיכון של להפסיד 30 אחוז במניות כמו שקרה השנה. ברמות הנוכחיות אני לא אומר שזו התחתית אבל זו רמה להתחיל לאסוף מניות בחלק מהתיק ולהשאיר מקום לחיזוקים כל עשר אחוז ירידה (או אסטרטגיה דומה), ככה נקבל מיצוע סביר ואם העולם לא יקרוס נוכל להנות מהפרות בשנים הגאות שיבואו.
- 2.הדס 22/12/2011 19:56הגב לתגובה זוגם אם עדיין לא הגיעו העליות שציפינו להם מחכה לנו שבוע מבטיח כנראה גם שורט סקוויז על תשכחו את אפקט ינואר שמתחיל כבר ביום הראשון תזכרו ואל תפחדו
- חזי 23/12/2011 02:13הגב לתגובה זוהירידות כבר כאן והן יהיו חזקות וימשכו שנים רבות. זה מה שיקרה עד 2020 כשחובות הענק שלוקחים הבנקים המרכזיים ישולמו וימחקו (אולי בעלי החוב ימותו...) תתחיל צמיחה ועליות כמו אחרי מלחמת העולם 2. ככה זה היה וככה זה יהיה. רק נקווה שהפעם לא תהיה מלחמה
- הגזמת עד 2012 (ל"ת)יובי 23/12/2011 16:11
- 1.דני 22/12/2011 09:58הגב לתגובה זוצריך יועץ מקצועי שימליץ על אלוקציית נכסים שמתאימה למשקיע ואת ההשקעה בפועל לעשות במוצרי מדדים.
- ניר 22/12/2011 11:22הגב לתגובה זומשקיע שיוצא ונכנס לשוק לא רק מחמיץ את ימי המסחר הטובים ביותר. הוא גם יכול " להחמיץ" את ימי המסחר הרעים ביותר. ניתן לראות כי להחמצה של ימי המסחר הרעים יש אפקט גדול יותר מהחמצה של ימי המסחר הטובים.
- מישהו 22/12/2011 18:52זה נכון מה שתה כותב אבל איך תדע שאתה עומד לפני ימי מסחר גרוע
יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
אל על יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
