צחי סופרין
צילום: נווה אביאני

צחי סופרין: "כדי לייצר דירות בישראל צריך להסתמך יותר על עצמנו מאשר על הרשויות"

בשיחה עם ביזפורטל צחי סופרין, מבעלי קבוצת סופרין מספר על ההשקעה בהתחדשות עירונית, והבחירה להתמקד בקבוצות רכישה וגם מספק מבט עלו האופן שבו החברה מתכננת לצמוח ומעריך כיצד יראה העתיד של סופרין בשנים הקרובות

הרצי אהרון | (3)

חברת הנדל"ן סופרין סופרין -0.99%  הונפקה לפני 3 שנים בבורסה בתל אביב לפי שווי של 167 מיליון שקל, אלא שמאז למרות העניין הגובר בתחומים שבהם היא פועלת מנייתה התקשתה להתרומם, והיא אף נסחרת מתחת להון העצמי שלה. אחת הסיבות המרכזיות לכך, הם ההוצאות השוטפות הגבוהות יחסית שלה שלא הולמות את מידותיה הנוכחיות. ההוצאות גדולות, אבל אם היא תדע שלא להתנפח בהוצאות אלא אפילו להוריד, ולגדול להיקפים שהיא מדברת עליהם בדוחות ובמצגת היא יכולה לייצר רווחים מרשימים בשורה למטה. 


אחת הדרכים בהן מתכננת החברה לצמוח הוא באמצעות פרויקט הדגל שלה להקמת שני מגדלים בגבעת שאול בירושלים. אתמול, היא דיווחה על התקדמות משמעותית בפרויקט, שנקרא "מגדלי העתיד", לאחר שחתמה על הסכם מימון עם בנק לאומי וחברת הביטוח מגדל בהיקף של 950 מיליון שקל. "מדובר באחד האירועים המשמעותיים לחברה מאז יום הנפקתה בבורסה לפני כ- 3 שנים. זהו אחד הפרויקטים המרכזיים שלנו כחברה אך גם אחד הפרויקטים המרכזיים בתחום התעסוקה שיצאו לפועל בירושלים ואנו גאים להיות חלק בהובלת ההתפתחות הזו של העיר. הפרויקט הולך להיות מתחם שימושים מעורבים, מודרני וחדיש שאין כמוהו היום בבירה״, הסבירו בחברה.


בראיון לביזפורטל מספר צחי סופרין, מבעלי החברה על ההשקעה בהתחדשות עירונית, והבחירה להתמקד בקבוצות רכישה וגם מספק מבט עלו האופן שבו החברה מתכננת לצמוח ומעריך כיצד יראה העתיד של סופרין בשנים הקרובות. 


ההתמקדות בקבוצת הרכישה והעניין בפרויקטים גדולים

"אנחנו רואים בהתחדשות העירונית את אחת ממנועי הצמיחה של קבוצת סופרין. בשנים האחרונות יש עלייה דרמטית בשוק ההתחדשות העירונית, הרבה בזכות תהליכים שמנוהלים בצורה חכמה יותר. בשונה מפרויקטים אחרים בלא מעט תחומים, אנחנו רואים את ההזדמנות בהפקת רווחים גם תוך שמירה על יציבות פיננסית. אנחנו עובדים עם קבוצות רכישה, שזה מאפשר לנו לגייס הון בצורה גמישה ולנצל את הכוחות הפיננסיים של כל חבר בקבוצה", מספר סופרין.


מה עומד מאחורי ההתמקדות שלכם בקבוצות רכישה?

"אנחנו מאוד מאמינים בקבוצות רכישה, כי הן מאפשרות לנו להיכנס לפרויקטים עם סיכון נמוך יותר ולשלוט בהוצאות בצורה טובה יותר. כל חבר בקבוצה משקיע את חלקו, וההון שמגייסים משמש לפיתוח הפרויקט. היתרון המשמעותי הוא בכך שההוצאה לכל אחד מהמשקיעים נמוכה יותר, מה שמאפשר יותר גמישות באסטרטגיות ההשקעה. בקבוצות הרכישה הרווח יכול להגיע לעשרות מיליונים בהשקעה נמוכה יחסית של מספר מיליונים בודדים".


ומה ביחס לעתיד הכיוון הוא להתמקד במגה פרויקטים?

"לא כל פרויקט מתאים להיות מגה פרויקט, וזה משהו שאנחנו שמים עליו דגש. אבל כשיש הזדמנות לבנות מספר דירות גדול במיקום מרכזי, עם מערכת תמיכה חזקה שמאפשרת להוציא את הפרויקט לפועל, אנחנו בהחלט נוהגים ללכת על פרויקטים גדולים. יש לנו ניסיון בהובלת פרויקטים כאלה, והם מאפשרים לנו להביא את הערך של הפעילות שלנו", צחי סופרין מוסיף ומסביר שהוא נחשב ל'שמרן' יחסית, הוא מודה שהיו תקופות שבהן יכל לקנות ולהכנס לדברים שגם יכלו והיו מביאים לו רווח נאה - אבל הוא לא מתחרט על כך ואומר על עצמו שהוא מעדיף להכנס לדברים שבהם רמת הסיכון נמוכה יחסית.


איך אתם בוחנים פרויקט לפני קבלת החלטה על השקעה בו? מה הצעדים המרכזיים שאתם לוקחים בחשבון?

"הדבר הראשון שאנחנו בודקים הוא כמובן הסטטוס המשפטי של הנכס והפרויקט. אנחנו לא מתחילים שום פרויקט בלי לדעת שהכול מסודר מבחינת אישורים ותכניות. אחרי זה, אנחנו בודקים את הקהל היעד – לאיזה קהל הפרויקט מיועד. חשוב לנו להבין את המאפיינים הדמוגרפיים של האזור שבו אנחנו פועלים ולוודא שהדרישות בשוק תואמות למה שאנחנו מציעים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


מה יחס הרווח לעלות שבו תיכנס לפרויקט?

"תמיד שמדברים על זה השיעור הוא 18% אבל אני יכול לומר שאף חברה לא מתבססת על שיעור זה אלא על פחות מכך - באזור ה15%-16%. ואני יכול לומר גם שבעבר הלא רחוק, לפני 3 שנים בערך יזמים גם נכנסו ברווחיות נמוכה יותר של 12% למשל, והסתמכו על עליית מחירי הדירות".


איפה סופרין תהיה בעוד 5 שנים מהיום? ומה האתגרים הצפויים?

"כשאני מסתכל קדימה אני מבין שכדי לייצר דירות בישראל, צריך להסתמך יותר על עצמנו מאשר על הרשויות, גם העיריות וגם שאר הרשויות - המטרה היא לייצר עתודות קרקע באופן פרטי, והדרך לעשות את זה היא דרך התחדשות עירונית. אני חושב שהאתגר העיקרי יהיה להמשיך להוביל את השוק בצורה מקצועית ומדויקת גם כשהתנאים הכלכליים יהיו פחות יציבים. אנחנו כבר מתמודדים עם עלויות בנייה גבוהות וירידה בביקושים במקרים מסוימים, ולכן חשוב מאוד להימנע מהחלטות חפוזות ולהתמקד בטווח ארוך. אנחנו לא מחפשים פתרונות מהירים, אלא מנסים להיערך להוצאות עתידיות בצורה חכמה ולהמשיך לנהל את הסיכונים בצורה נכונה".


המניה, שווי שוק ומכפיל הרווח

למרות הדברים האופטימים של סופרין מניית החברה ירדה בשנה האחרונה בכ-14% לבניגוד למגמה בשוק באון כללי ולמניות הנדל"ן בפרט. שווי השוק של החברה עומד על כ-110 מיליון שקל והונה העצמי נאמר בכ-150 מיליון שקל, כלומר, היא נסחרת מתחת להון העצמי שלה בכ-30%. מכפיל הרווח שלה הוא 3.



מניית החברה מאז ההנפקה

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יעלי 27/02/2025 18:18
    הגב לתגובה זו
    רק טיפשים קונים דירות בימים אילו.חכו שנתיים ותראו מחירי זולים ב 40 אחוז.
  • חחחכבר 20 שנה אני שומע את זהבגלל אנשים כמוך לא קניתי עד היום דירה (ל"ת)
    ראובן 01/03/2025 22:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 27/02/2025 16:00
    הגב לתגובה זו
    שנים לוקח להן להוציא אישוריי בניה וגוררים הוצאות מיותרות וזמן יקר מבוזבז וכולם מפסידים . הבירוקרטיה ואי לקיחת אחריות של המעורבים ברשויות גובלים בפשעים כלפי יזמים קבלנים ודיירים .
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים