טוקיו יפן
צילום: Alex Knight, Unsplash

משבר האג"ח הגיע גם ליפן: כבר שלושה ימים שהממשלה לא מכרה אג"ח

הבנק המרכזי ביפן לא העלה את הריביות לאג"ח 10 שנים של ממשלת יפן, ובכך נשארה הריבית על סך של 0.25%; משקיעים רבים אינם מעוניינים לרכוש את איגרת החוב, בעיקר תחת הטענה שקיימים מכשירים פיננסים טובים יותר להשקעה

תומר אמן | (1)

כבר שלושה ימים שלא מכרה הממשלה היפנית איגרת חוב לתקופה של 10 שנים - הנתון הנמוך ביותר מאז 1999. כבר תקופה שהבנק המרכזי ביפן - בניגוד למדיניות של בנק מרכזיים אחרים ברחבי העולם - מקפיד שלא להעלות את הריבית מעל לרמה עליה היא ישבה בשנים האחרונות (ריבית שלילית של 0.1%), וקבע כי ישאיר את הריבית לאג"ח של 10 שנים על כ-0.25%.

הבנק המרכזי של יפן ממלא תפקיד חשוב בשוק רכישות האג"ח הממשלתי, שכן הוא הרוכש הגדול ביותר שלו (בדומה למדינות רבות אחרות). האינפלציה מקשה על הגמישות הכלכלית של הבנק, ובכך הוא לא ביצע רכישה כבר מספר ימים רצופים.

גם לאזרחים היפנים והזרים כאחד אין רצון רב מידי לרכוש את האג"חים, שכן ידוע לאותם אזרחים כי אם ישקיעו בגורמים אחרים, ייצרו אלו תשואה גבוהה יותר על פני הריבית לתקופה של עשר שנים. כמו כן, מרבית המשקיעים הללו מעוניינים להשקיע לתקופות קצרות ולא ארוכות, ובכך השקעה של 10 שנים תחשב עבורם לנחותה יותר מאשר השקעה לטווח קצר.

מנגד, המשקיעים בשוק עדיין מצפים מהבנק המרכזי ביפן להעלות את הריבית הזו. האזרחים היפנים מצפים ללחץ גובר מצד הבנק הפדרלי על הבנק המרכזי ביפן, שצפוי לגרום לו לשנות את הגישה שלו בעתיד.

את הריביות כידוע החלו הבנקים המרכזיים להעלות מסיבה פשוטה - דיכוי האינפלציה. האינפלציה נגרמת, בין השאר, בגלל שיקולים שונים של היצע וביקוש. ברגע שהביקושים קופצים, וההיצע יורד (כי אין פועלים לייצר סחורה, אין סבלים שיעלו את הסחורה על הספינה, כי אין שייטים שישיטו את הספינה ממקום למקום וכו'), מביא הדבר באופן ישיר להעלאת מחירים.

לספקים ברור שהבנק יתן להם הלוואה בעלות נמוכה (כי אין ריביות) ובכך יוכלו לרכוש יותר בזול ולמכור ביותר יקר. לבנק המרכזים אין השפעה על הספקים, אך כן יש לו השפעה על הריביות. ברגע שיעלו את הריבית המרכזית במדינה - הריבית אותה הוא גובה על כל הלוואה שלוקחים הבנקים השונים במדינה - יאלץ הבנק להעלות את הריבית שהוא גובה מהלקוחות שלו, זאת על מנת שלא להיות בהפסד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ברק 13/10/2022 13:52
    הגב לתגובה זו
    כמו בוייאמר משבר חובות פלוס משבר אנרגיה. יכול להיות שייקח לזה שנתיים שלוש אבל אם הם לא יספיקו לבנות את הכורים הגרעיניים שהם מתכננים יפן גמורה.
אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.