משבר האג"ח הגיע גם ליפן: כבר שלושה ימים שהממשלה לא מכרה אג"ח
הבנק המרכזי ביפן לא העלה את הריביות לאג"ח 10 שנים של ממשלת יפן, ובכך נשארה הריבית על סך של 0.25%; משקיעים רבים אינם מעוניינים לרכוש את איגרת החוב, בעיקר תחת הטענה שקיימים מכשירים פיננסים טובים יותר להשקעה
כבר שלושה ימים שלא מכרה הממשלה היפנית איגרת חוב לתקופה של 10 שנים - הנתון הנמוך ביותר מאז 1999. כבר תקופה שהבנק המרכזי ביפן - בניגוד למדיניות של בנק מרכזיים אחרים ברחבי העולם - מקפיד שלא להעלות את הריבית מעל לרמה עליה היא ישבה בשנים האחרונות (ריבית שלילית של 0.1%), וקבע כי ישאיר את הריבית לאג"ח של 10 שנים על כ-0.25%.
הבנק המרכזי של יפן ממלא תפקיד חשוב בשוק רכישות האג"ח הממשלתי, שכן הוא הרוכש הגדול ביותר שלו (בדומה למדינות רבות אחרות). האינפלציה מקשה על הגמישות הכלכלית של הבנק, ובכך הוא לא ביצע רכישה כבר מספר ימים רצופים.
גם לאזרחים היפנים והזרים כאחד אין רצון רב מידי לרכוש את האג"חים, שכן ידוע לאותם אזרחים כי אם ישקיעו בגורמים אחרים, ייצרו אלו תשואה גבוהה יותר על פני הריבית לתקופה של עשר שנים. כמו כן, מרבית המשקיעים הללו מעוניינים להשקיע לתקופות קצרות ולא ארוכות, ובכך השקעה של 10 שנים תחשב עבורם לנחותה יותר מאשר השקעה לטווח קצר.
מנגד, המשקיעים בשוק עדיין מצפים מהבנק המרכזי ביפן להעלות את הריבית הזו. האזרחים היפנים מצפים ללחץ גובר מצד הבנק הפדרלי על הבנק המרכזי ביפן, שצפוי לגרום לו לשנות את הגישה שלו בעתיד.
- הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
- שוק העבודה האמריקאי ממשיך להיות יציב - הסיכוי להפחתת ריבית יורד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
את הריביות כידוע החלו הבנקים המרכזיים להעלות מסיבה פשוטה - דיכוי האינפלציה. האינפלציה נגרמת, בין השאר, בגלל שיקולים שונים של היצע וביקוש. ברגע שהביקושים קופצים, וההיצע יורד (כי אין פועלים לייצר סחורה, אין סבלים שיעלו את הסחורה על הספינה, כי אין שייטים שישיטו את הספינה ממקום למקום וכו'), מביא הדבר באופן ישיר להעלאת מחירים.
לספקים ברור שהבנק יתן להם הלוואה בעלות נמוכה (כי אין ריביות) ובכך יוכלו לרכוש יותר בזול ולמכור ביותר יקר. לבנק המרכזים אין השפעה על הספקים, אך כן יש לו השפעה על הריביות. ברגע שיעלו את הריבית המרכזית במדינה - הריבית אותה הוא גובה על כל הלוואה שלוקחים הבנקים השונים במדינה - יאלץ הבנק להעלות את הריבית שהוא גובה מהלקוחות שלו, זאת על מנת שלא להיות בהפסד.
- 1.ברק 13/10/2022 13:52הגב לתגובה זוכמו בוייאמר משבר חובות פלוס משבר אנרגיה. יכול להיות שייקח לזה שנתיים שלוש אבל אם הם לא יספיקו לבנות את הכורים הגרעיניים שהם מתכננים יפן גמורה.
תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
הריביות הארוכות באג"ח גלובליות, לרבות ארה"ב, בעלייה בחודשים האחרונים; איך זה קורה בשעה שמדברים על הפחתת ריבית, מה זה מרמז ומה המשקיעים צריכים לדעת?
התשואות על אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח זינקו בחדות בשבועות האחרונים. המגמה גלובלית ומקיפה את כל השווקים המרכזיים. בבריטניה, התשואה על אג"ח ל-30 שנה עלתה ל-5.76%, השיא מאז סוף שנות ה-90. בארצות הברית, התשואה נגעה שוב ברף ה-5%. ביפן, המספרים נמוכים יותר אבל השינוי דרמטי - התשואה הגיעה ל-3.29%, שיא של עשרות שנים.
מה מניע את העלייה החדה הזו? שילוב בין כמה גורמים - הגירעונות הפיסקליים מזנקים בכל העולם המערבי. הבנקים המרכזיים מפסיקים לקנות אג"ח ואפילו מוכרים חלק מהאחזקות. המשקיעים המוסדיים המסורתיים, כמו קרנות הפנסיה, מקטינים את הביקוש. במקביל, הצורך בהשקעות ענק בתשתיות, אנרגיה וביטחון גדל משמעותית.
התוצאה היא שינוי פרדיגמה בשוק האג"ח. אחרי שנים של ריביות אפסיות ותמיכה מסיבית של בנקים מרכזיים, השוק חוזר למציאות חדשה-ישנה. מציאות שבה משקיעים דורשים תשואה עבור הלוואת כסף לממשלות לתקופות ארוכות. מציאות שבה הסיכונים הפיסקליים והמבניים מתומחרים בצורה ברורה יותר.
שוק האג״ח תופס לאחרונה כותרות ולא רק פה אלא בכל העולם. למרות שזה שוק שנחשב להרבה יותר ׳משעמם׳ משוק המניות התוסס, המשמעויות של כל תזוזה בשוק הזה, כל מאית אחוז באגרת חוב (ובייחוד ממשלתית), מספרת לנו הרבה יותר מתזוזות במניות ומגלה לנו מה השוק חושב על הבריאות של המדינה, על הסנטימנט וגם מה המשקיעים חושבים על הריבית. אם מדברים על אג״ח קונצרניות אז אנחנו עדים לעלייה רוחבית תלולה מאוד בתמחור של החוב הקונצרני ובהתאמה בירידה של התשואות - גם על זה כתבנו לא מזמן: חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות במקרה הזה אגב, האשמה נמצאת בעיקר בהתנהלות הפרימיטיבית של שוק האג״ח הקונצרני האמריקאי במיוחד אם נשווה אותו לישראלי שנחשב לאחד המשוכללים בעולם. אבל אם מסתכלים על אג״ח ממשלתיות הסיפור שונה, האג״ח הארוכות של המדינות האירופאיות בצלילה - ובולטות במיוחד לרעה גרמניה, צרפת ובריטניה - ולכל אחת יש את ה״פעקלע״ (השקית) שלה - בבריטניה מהגרים שמציפים את המדינה והטבות סוציאליות שמכבידות על התקציב, בצרפת הממשלה מתנדנדת, בגרמניה שהייתה סמל לשמרנות פיסקלית משנים את הטון הכלכלי, מרחיבים את התקציב ומוציאים מיליארדים על ביטחון וזה גורר עלייה רוחבית בתשואות, כשבבריטניה אפילו התקשו לגייס חוב בשבוע קודם. ואם תחשבו שמשקיעי האג״ח יברחו לארה״ב - גם זה לא קורה, מה שמעלה את החשש מפני משבר חוב עולמי: ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?. אבל אם תרצו לפרק איגרת חוב ממשלתית ולראות איך מחשבים את הסיכון בצורה אינדיבידואלית תוכלו לקרוא על - אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
- שוק העבודה האמריקאי ממשיך להיות יציב - הסיכוי להפחתת ריבית יורד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבוע האחרון הדגים בצורה חדה את הכוחות שפועלים בשוק. בבריטניה התקיימו כמה מכרזי אג"ח שחשפו ביקוש חלש במיוחד. המשקיעים דרשו תשואות גבוהות משמעותית מהצפוי כדי לקנות את האג"ח החדשות. בתוך יום אחד התשואות זינקו ביותר מ-10 נקודות בסיס. השוק מודאג מהמצב הפיסקלי הבריטי ודורש פיצוי גבוה יותר. המצב הפיסקלי-תקציבי עלול לייצר גיוסים עתידיים על רקע עלייה בגירעון התקציבי וכשזה קורה, התשואה עולה. כלומר, ברגע שמדינות מגדילות גירעון או שיש צפי לעלייה בגירעון, השוק כבר חושב על השלב הבא - כדי לממן גירעון צריך להטיל מסים או לגייס עוד אג"ח, הגדלת גיוסים משמעה - עלייה בתשואות.
