בשביל רבים, מקום העבודה משמש כיום לא רק כמקום בו משיגים כסף לסגור את החודש (או את המינוס של החודש, במקרה הגרוע...) אלא גם מקום לצאת אליו, להחליף אויר ואוירה, ובאופן כללי לגוון את החיים. עם המעבר למודל העסקה המבוסס על עבודה מהבית, יש לתת את הדעת על יצירת תחליפים הולמים לצורך זה, וישנה עדיפות לכך שתחליפים אלו יהיו קשורים בעבודה, מכמה סיבות:

א. כך הצורך לחפש עבודה והצורך בגיוון ימולאו בו זמנית, כמו היום, ולא יהיה צורך לבזבז זמן בחיפוש אחר שניהם.

ב.  אם הצורך בגיוון לא יהיה מתחייב מהעבודה – רבים הם אלו שיוותרו עליו, מחוסר כסף, מחוסר זמן, או סתם כך מתוך עצלות גרידא.

עם זאת, ולמרות האמור - אין צורך שהמקום הזה יהיה אינטנסיבי כמו מקומות העבודה כיום: הוא בהחלט יכול להיות מקום שמבקרים בו פעם או פעמיים בשבוע ולא יותר, שהרי ישנם גם היום כאלו שהמשרה שלהם היא באופן מובנה רק בחלק מימות השבוע.

על תקן הגיוון הזה יכולות לענות פגישות עבודה, ישיבות, מסיבות, נסיעות ואירועים חברתיים.

חשוב שאירועים כאלו ייכנסו למערכת השגרה בכל עבודה, כדי למנוע תופעות לוואי רגשיות שליליות של חוסר גיוון ושל שהות ממושכת באותו המקום ובאותו המצב לאורך זמן רב מדי. אם הם יהפכו לשגרתיים – הם יכולים בהחלט להשיג את אותה התוצאה שמשיגים חיי השגרה של מקומות העבודה הסטנדרטיים כיום, מבחינת הגיוון.

• חיסכון בקופת גמל להשקעה הציבור מעביר כספים, יש לכך סיבות טובות
• קרן טיטאן תקים קרן גלובלית חדשה בהיקף של 100 מ' ד'
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ייתכן גם שבסופו של דבר, מודל היברידי של עבודה מהבית שישלב גם יום או יומיים בשבוע של עבודה ממקום עבודה ייעודי – יהיה נכון יותר ומאוזן יותר ממודל של עבודה מהבית נטו, אבל זאת נוכל לדעת רק אחרי בחינה של כל האופציות לאורך זמן, ועל פי מחקרים מבוססים שיחקרו את מכלול ההשפעות הרגשיות של כל אחד ממודלי העבודה המוצעים.

רעיון נוסף הוא, שבמקום ההשתתפות בהוצאות רכב הנהוגה כיום – תהיה השתתפות (זולה בהרבה) ב"הוצאות יציאה לעבודה", שיכללו יציאה לבתי קפה לצורך ביצוע העבודה, אמנם לא מהבית, אבל ממקום קרוב ונוח בהרבה, שגם אין צורך לנסוע אליו. מאידך – אם המודל יתפשט – ישהו בו אנשים נוספים שגם הם יבואו אליו מאותה סיבה בדיוק, ויהיה בכך משום הפגת הבדידות ושינוי האווירה.

ההשלכה על תחושת המחוייבות לעבודה

אספקט רגשי נוסף שיש לעבודה מהבית הוא נושא המחוייבות לעבודה, שגם היא נגזרת בחלקה הגדול  של האופן בו חווה העובד את מקום העבודה. עם המעבר למודל תעסוקה המבוסס על עבודה מהבית – יש למצוא תחליף ליצירת תחושת המחוייבות בדרך המסורתית, שאמנם תיצור את אותו אפקט, אך בלי הבזבוז הכספי הכרוך בו ובלי החסרונות הרבים שלו שההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת לנו להיפטר מהם.

לצורך העניין אפשר לעבור למודל תחרותי יותר בעבודה, כולל תמריצים כספיים מבוססי הישגים והישגים תחרותיים בפרט, וכך ליצור מחוייבות פנימית טובה עוד הרבה יותר מזו של היום: עיניו הפקוחות של המעסיק... כמובן שיש לוודא היטב שאווירה זו לא תעכיר את היחסים בין העובדים, שגם הם חשובים לא פחות למצבם הנפשי וחשוב פחות אבל עדיין – גם לתפוקת העבודה שלהם, ולכן יש לוודא שהעניין נעשה בצורה זהירה, מבוקרת וניתנת לשינוי בכל עת שהדבר יידרש. כמו כן המודל צריך לתגמל גם השקעה סובייקטיבית, ולא רק הישגים אובייקטיביים.

אבל מעבר לזה, העיקרון האמיתי שאם עבודה מהבית תקדם אותו הרי שהיא הפכה מבעיה לפתרון, הוא זה:

הגיע הזמן שאנשים יעבדו בעבודה שלא רק תכניס להם כסף, אלא גם תיתן להם הרגשת סיפוק, הנאה וחשיבות, שנובעת מתחושת נחיצות. ברגע שעובד ירגיש רצוי ונחוץ, ושעבודתו מוערכת ובלתי ניתנת לויתור, והוא גם יהנה ממנה – אין ספק שגם בלי בוס ובלי מקום עבודה ייעודי כזה או אחר – הוא ירגיש מחוייב אליה מרצונו הוא, ויבצע אותה על הצד הטוב ביותר. ואותה התקדמות טכנולוגית שמאפשרת את המעבר לעבודה מהבית, היא זו שגם מביאה לכך שעם הזמן אנשים פחות ופחות ייאלצו לעבוד בעבודות חסרות משמעות, קשות ובלתי מהנות, ולעבור לעבודות משמעותיות יותר, קלות יותר, וגם מהנות יותר, כך שהמחוייבות הפנימית תגדל עוד' עוד, ולא יהיה צורך במחוייבות פנימית.

ככל שזהו הכיוון שאליו ילך שוק העבודה, הרי שהמעבר למודל העסקה המבוסס על עבודה מהבית ילך יד ביד עם המעבר ממקצועות האתמול למקצועות המחר.

למשרות וללוח דרושים של העבודה מהבית

אתם מוזמנים להיכנס לקישור הבא - https://www.avoda-mehabait.co.il/