השקעות
צילום: Freepik

מניות דיבידנד או מניות צמיחה: איפה טמון הפוטנציאל האמיתי להשקעה?

גיא אבטליון | (5)

מניות דיבידנד מציעות יתרונות משמעותיים למשקיעים המחפשים יציבות ותשואה לאורך זמן. אחד היתרונות המרכזיים הוא ההכנסה הקבועה שהן מספקות כל עוד החברה מרוויחה ומייצרת תשואה סבירה להון. מניות דיבידנד מעניקות למשקיעים הכנסה פסיבית באמצעות חלוקות דיבידנד קבועות, מה שמאפשר תזרים מזומנים יציב לאורך זמן. חברות כמו בזן בזן 1.62% ובנק לאומי לאומי -0.33% מהוות דוגמה לחברות שמחלקות דיבידנד באופן עקבי ומספקות למשקיעים שלהן הכנסה שוטפת.

 

היתרונות של מניות דיבידנדים

בנוסף להכנסה הקבועה, מניות דיבידנד שלרוב הן תחת הקטגוריה של מניות ערך, מאופיינות בתנודתיות נמוכה יחסית בהשוואה למניות צמיחה, כאשר חברות מבוססות שמחלקות דיבידנדים נוטות להיות פחות תנודתיות בשוק, מה שמעניק למשקיעים תחושת יציבות וביטחון. דוגמאות לכך חברות כמו קוקה-קולה COCA COLA ו-AT&T AT&T INC הידועות בחלוקת דיבידנדים סדירה וביציבותן הכלכלית; יתרון נוסף בהשקעה במניות דיבידנד הוא הפוטנציאל ליצירת תשואות מצטברות, שכן השקעה מחדש של דיבידנדים מאפשרת למשקיעים להגדיל את אחזקותיהם במניות החברה, מה שתורם לצמיחת התיק בטווח הארוך.

לבסוף, דיבידנדים עקביים מהווים אינדיקציה לבריאותה הכלכלית של החברה. חברות שמצליחות לשמור על חלוקות דיבידנדים יציבות מעידות על חוסן פיננסי ויכולת לייצר רווחים לאורך זמן. ג'ונסון & ג'ונסון היא דוגמה בולטת לחברות שמציגות יציבות פיננסית, ומחלקות דיבידנדים לאורך שנים רבות.

השילוב של הכנסה קבועה, תנודתיות נמוכה, תשואות מצטברות, ואינדיקציה לבריאות כלכלית הופכים את מניות הדיבידנד לאטרקטיביות במיוחד עבור משקיעים שמחפשים יציבות ותשואה פסיבית.

 

החסרונות של מניות דיבידנד: פוטנציאל צמיחה מוגבל, מיסוי גבוה וסיכון לקיצוץ

מניות דיבידנד, למרות יתרונותיהן, מגיעות עם מספר חסרונות שעל המשקיעים לקחת בחשבון. אחד החסרונות הבולטים הוא פוטנציאל הצמיחה המוגבל שלהן. כאשר חברה מחלקת חלק ניכר מרווחיה כדיבידנד, היא מפחיתה את היכולת שלה להשקיע מחדש בצמיחה ובהתרחבות עסקית. כתוצאה מכך, חברות המחלקות דיבידנדים, עשויות להציג קצב צמיחה איטי יותר בהשוואה לחברות שאינן מחלקות דיבידנדים ומשקיעות ברווחיהן לצורך צמיחה מהירה.

חיסרון נוסף שקשור למניות דיבידנד הוא ההשלכות המיסויות. בישראל, תשלומי דיבידנד חייבים במס בשיעור של 25%, דבר שעלול להפחית משמעותית את התשואה נטו של המשקיעים. כלומר, חלק מההכנסות מדיבידנד נגרע לטובת תשלומי מס, מה שמקטין את הרווח האמיתי למשקיעים, בעיקר כאשר מדובר בסכומים גבוהים.

בנוסף לכך, קיים גם סיכון שהחברה תיאלץ לקצץ את תשלומי הדיבידנד שלה בתקופות של משבר כלכלי או קושי פיננסי. דוגמה בולטת לכך היא חברת GE, אשר במהלך המשבר הפיננסי הגדול נאלצה להקטין את תשלומי הדיבידנדים שלה בצורה משמעותית, מה שהוביל לאכזבה בקרב המשקיעים שהסתמכו על הכנסה פסיבית קבועה.

קיראו עוד ב"גלובל"

לכן, על אף היתרונות שבהשקעה במניות דיבידנד, חשוב לזכור גם את החסרונות, כמו צמיחה מוגבלת, מיסוי גבוה וסיכון לקיצוץ דיבידנדים בשעת משבר

 

הזדמנויות במניות צמיחה: פוטנציאל רווח גבוה, יתרונות מיסוי וחדשנות מתקדמת

מניות צמיחה מציעות יתרונות משמעותיים למשקיעים, במיוחד כשמדובר בפוטנציאל ההשקעה בטווח הארוך. יתרון מרכזי של מניות אלו הוא הפוטנציאל הגבוה לצמיחה. חברות כמו אדובי ונטפליקס, שאינן מחלקות דיבידנדים, משקיעות את רווחיהן מחדש להרחבת הפעילות, מה שמוביל לצמיחה מהירה ולהעלאת שווי המניה לאורך זמן.

בנוסף, השקעה במניות צמיחה מספקת יתרון מיסוי חשוב. המיסוי נדחה עד למכירת המניה, ולכן אין צורך לשלם מס על דיבידנדים במהלך תקופת ההשקעה. זה מאפשר למשקיעים לצבור הון בצורה יעילה יותר, שכן ההכנסות מהשקעותיהם אינן גורמות להוצאות נוספות על מסים עד שהשקעתם מניבה פירות.

עם זאת, מניות צמיחה נחשבות לתנודתיות ומסוכנות יותר ממניות דיבידנד. מחירי המניות שלהן עשויים להשתנות באופן משמעותי, ואין כל הבטחה שהן יגיעו לתשואות הגבוהות שהמשקיעים מקווים להן. לדוגמה, Snap Inc. חוותה צמיחה מהירה בתחילה, אך לאחר מכן עברה ירידות משמעותיות במחיר המניה.

אם תוכניות ההתרחבות של חברת צמיחה אינן מצליחות, בעלי המניות עשויים למצוא את עצמם ללא דיבידנדים וללא עליות משמעותיות במחיר המניה. מצב זה מסוכן, מכיוון שאם חברה לא עומדת ביעדי הצמיחה שלה, המשקיעים עלולים להפסיד כסף מבלי לקבל כל תמורה.

לבסוף, חברות רבות שאינן מחלקות דיבידנדים הן צעירות יותר ולעיתים קרובות אין להן היסטוריית הצלחות מוכחת. חוסר הניסיון הזה מגביר את הסיכון בהשקעה בחברות אלו, שכן הצמיחה העתידית שלהן אינה ודאית. לכן, לפני שמחליטים להשקיע במניות צמיחה, על המשקיעים להיות מודעים לסיכונים הפוטנציאליים ולבצע בדיקות מעמיקות על החברות בהן הם שוקלים להשקיע.

 

בחירת מניות דיבידנד או מניות צמיחה לפי צרכי ההשקעה אישיים

כאשר בוחנים את השאלה מתי כדאי לבחור במניות דיבידנד, יש להבין שהן אידיאליות עבור משקיעים המחפשים יציבות והכנסה עקבית. מניות אלו מועדפות במיוחד על ידי גמלאים, משקיעים שמרנים או כאלו עם אופק השקעה קצר יותר. בישראל, אף על פי שהכנסות מדיבידנדים חייבות במס, מניות דיבידנד עדיין מהוות אפשרות אטרקטיבית עבור משקיעים שמחפשים תזרים מזומנים קבוע. ההכנסות המתמשכות שמספקות מניות אלו עשויות להוות מקור הכנסה משמעותי, גם עם ההשלכות המיסויות.

מנגד, מניות צמיחה מתאימות יותר למשקיעים צעירים או למשקיעים בעלי אופק השקעה ארוך יותר, שמוכנים להתמודד עם סיכון גבוה בתמורה לפוטנציאל תשואות גבוה. משקיעים אלו יכולים ליהנות מהזדמנויות לצמיחה מהירה של ערך המניה, ולרוב מעדיפים להחזיק בחברות חדשניות, אשר לא מחלקות דיבידנדים, ובכך משקיעות את הרווחים שלהן בהתרחבות ובפיתוח.

לסיכום, הבחירה בין מניות דיבידנד למניות צמיחה תלויה במטרות האישיות של המשקיע ובסגנון ההשקעה שלו. משקיעים המעוניינים בהכנסה קבועה וביציבות ימצאו במניות דיבידנד את הפתרון המתאים, בעוד שמי שמחפש פוטנציאל תשואות גבוה יותר עשוי לבחור במניות צמיחה.

 

.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ארז 24/09/2024 15:14
    הגב לתגובה זו
    אני מאמין שתיק ההשקעות צריך להיות מורכב משני סוגי המניות. מניות צמיחה מגדילות את ערך התיק בקצב מהיר. מניות דיבידנד תורמות יותר ליציבות התיק תוך מתן תשואה נוספת בדמות דיבידנד. מבחינתי, אין צורך באגח.
  • 3.
    ירון אופק 24/09/2024 09:01
    הגב לתגובה זו
    בכל מקרה כדאי לנהוג על פי "עיקרון הפיזור" - ועם בחרת כמה מניות דיווידנד- עם היסטוריה של חלוקה - אני כמעט בטוח שלא כולם יכנסו למשבר ויפסיקו לשלם דיווידנד
  • 2.
    משקיע 23/09/2024 21:20
    הגב לתגובה זו
    הסוג השלישי הוא מניות חלום - וברוב הגדול של המקרים מדובר בחלום בלהות של המשקיעים הבורסה הישראלית מלאה בחברות זבל כאלו והמשקיעים הפסידו מיליארדים רבים של במהלך השנים.
  • 1.
    ארז 23/09/2024 20:12
    הגב לתגובה זו
    .
  • גג 26/05/2025 17:03
    הגב לתגובה זו
    כי זה אחוזים מועטים
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.