וורן באפט מכר מניות בנק אוף אמריקה בשווי 850 מיליון דולר בשלושה ימים
בעולם ההשקעות, כל צעד של וורן באפט נבחן תחת זכוכית מגדלת. לאחרונה, המשקיע האגדי הפתיע את השוק עם מהלך דרמטי: מכירה מאסיבית של מניות בנק אוף אמריקה. במהלך שלושה ימי מסחר בלבד, ברקשייר האת'ווי BERKSHIRE HATHAWAY B מכרה 21 מיליון מניות של הבנק, בשווי של כמעט 850 מיליון דולר.
המכירות התבצעו במחיר ממוצע של כ-40 דולר למניה, מעט מתחת למחיר הסגירה של 40.75 דולר ביום שישי. מהלך זה מהווה המשך ישיר למגמת המכירות שהחלה באמצע יולי, במהלכה הפחיתה ברקשייר את אחזקתה בבנק בכמעט 15%, או כ-150 מיליון מניות.
למרות המכירות המשמעותיות, בנק אוף אמריקה נותרה אחת ההחזקות הגדולות של ברקשייר. החברה עדיין מחזיקה ב-883 מיליון מניות, המהוות 11.4% מהבנק, בשווי של כ-36 מיליארד דולר. זוהי ההחזקה השלישית בגודלה בתיק ההשקעות של ברקשייר, אחרי אפל ואמריקן אקספרס.
המהלך של באפט מעורר תהיות רבות בקרב משקיעים ואנליסטים. האם מדובר בהערכה מחדש של הבנק? האם יש לכך קשר לתחזיות כלכליות רחבות יותר? או שמא זוהי פשוט התאמה של תיק ההשקעות? התשובות לשאלות אלו אינן ברורות, אך ההשפעה על השוק כבר מורגשת. מאז תחילת המכירות, מניית בנק אוף אמריקה ירדה בכ-7% משיאה ב-2024, בעוד מתחרים כמו ג'יי פי מורגן הגיעו לשיאים חדשים.
- כסף קטן: באפט עשוי להפסיד יותר מ-3 מיליארד דולר השנה
- ברקשייר חושפת השקעה של כמיליארד דולר בנדל"ן ברבעון השני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם באפט יחסל את ההחזקה?
חשוב לציין כי כאשר באפט מתחיל למכור אחזקה גדולה, הוא לעתים קרובות ממשיך עד לחיסול מוחלט של ההשקעה. כך עשה עם פרמאונט ומספר אחזקות בנקאיות אחרות בשנים האחרונות. עם זאת, יש הסבורים כי במקרה של בנק אוף אמריקה, באפט עשוי לשמור על אחזקה משמעותית.
מבחינה רגולטורית, המכירות הללו מציבות אתגר מעניין. כל עוד ברקשייר מחזיקה ביותר מ-10% ממניות הבנק, היא נדרשת לדווח על כל מכירה תוך שני ימי עסקים. כדי להימנע מדרישה זו, ברקשייר תצטרך להפחית את אחזקתה לפחות מ-776 מיליון מניות. האם זהו היעד הסופי של באפט? רק הזמן יגיד.
בעוד שהמהלכים של באפט תמיד מושכים תשומת לב, חשוב לזכור כי הם משקפים אסטרטגיה ארוכת טווח. משקיעים פרטיים צריכים להיזהר מלחקות את מהלכיו באופן עיוור, ובמקום זאת לשקול את ההשלכות הרחבות יותר על השוק ועל תיקי ההשקעות שלהם. ככלות הכל, גם ל"אורקל מאומהה" יש לעתים שיקולים שאינם גלויים לעין הציבור.
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
ברקשייר עם שווי של טריליון דולר
באפט קיבל בשבוע שעבר מתנת יום הולדת כאשר ברקשייר האת'וויי שלו הגיעה לראשונה לשווי של טריליון דולר. מנכ"ל ברקשייר, שחגג 94 ביום שישי, זוכה להוקרה על כמעט שישה עשורים של הנהגת החברה. באפט נטל את השליטה ב-1965, כששווי השוק עמד על כ-25 מיליון דולר בלבד.
אחזקתו של באפט, כ-15% מהחברה, מוערכת ב-145 מיליארד דולר. ברקשייר היא כעת אחת משבע החברות במועדון הטריליון דולר והיחידה שאינה חברת טכנולוגיה - לצד אפל, מיקרוסופט, אנבידיה, אלפבית, מטא ואמזון. באפט הפך את ברקשייר לחברה האמריקאית הגדולה ביותר מבחינת הון עצמי, העומד על 601 מיליארד דולר. זאת באמצעות גישה מסורתית של צירוף מדוקדק של עסקים והשקעות למה שהוא מכנה "המונה ליזה שלו".
רווחי התפעול של החברה לאחר מסים מגיעים כיום לקצב שנתי של כ-45 מיליארד דולר. באפט נמנע מנטילת חובות והנפיק מעט מאוד מניות לבניית החברה. במקום זאת, המשקיע הסתמך על רווחים צבורים ועל אפקט הריבית דריבית של החלטות עסקיות והשקעות מחושבות. הוא מעריך את הביטחון הפיננסי שמעניקים מזומנים, שיתרתם מתקרבת לשיא של 300 מיליארד דולר.
לברקשייר היו כ-1.1 מיליון מניות ב-1965, וכיום יש לה כ-1.4 מיליון על בסיס מניות A, כאשר מניות B מומרות לכמות מקבילה של A. כך, מספר המניות עלה בכ-30% בלבד לאורך כמעט 60 שנה, בעוד ששווי השוק זינק מפחות מ-25 מיליון דולר לטריליון דולר.
- 1.קשקש 02/09/2024 05:28הגב לתגובה זוהגופים הגדולים הבינו מזמן שהשווקים נמצאים מזמן בתחום הבועה והמפולת קרובה מתמיד ומי יודע טוב יותר מוורן באפט ?

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.

קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.