יאיר אוחיון מנכל קסטרו
צילום: רן כהן
דוחות

קסטרו רושמת מעבר לרווח ברבעון עם עלייה של 14% בהכנסות

החברה רשמה ברבעון הראשון של השנה רווח נקי של 3.9 מיליון שקל על הכנסות של 434 מיליון שקל; המזומנים נטו שנבעו מפעילות שוטפת הסתכמו בכ-60.4 מיליון שקל, בהשוואה לכ-14.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד
דור עצמון |

חברת האופנה קסטרו קסטרו 0.52% רשמה ברבעון הראשון של 2024 הכנסות של 434.6 מיליון שקל בהשוואה להכנסות של 380.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 14.3%.

לדברי החברה, הגידול נובע מגידול במכירות החנויות הזהות בכל תחומי הפעילות. הקבוצה הציגה גידול של כ-15% במכירות החנויות הזהות של כלל מותגי הקבוצה ברבעון הראשון לשנת 2024 שהסתכמו בכ-388.2 מיליון שקל בהשוואה לכ-337.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בתחום אופנת ההלבשה הציגה הקבוצה גידול של כ-13% במכירות החנויות הזהות, בתחום אביזרי האופנה רשמה הקבוצה גידול של כ-19% ובתחום הקוסמטיקה נרשם גידול של כ-28%.

הרווח הגולמי ברבעון הסתכם ב-231.6 מיליון שקל (כ-53.3% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 183 מיליון שקל (כ-48.1% מההכנסות) ברבעון המקביל. הרווח התפעולי הסתכם ב-20.8 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי של 33.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

קסטרו סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם רווח נקי של 3.9 מיליון שקל בהשוואה להפסד נקי של 31.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

המזומנים נטו שנבעו מפעילות שוטפת ברבעון הראשון לשנת 2024 הסתכמו בכ-60.4 מיליון שקל, בהשוואה לכ-14.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. נכון ליום 31.3.2024, עמדו יתרות המזומנים ושווי המזומנים של הקבוצה על סך של כ-241.8 מיליון שקל בהשוואה לכ-186.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

נכון להיום מונה רשת חנויות הקבוצה 346 חנויות ודוכנים בישראל, כמו גם 7 חנויות ודוכנים בחו"ל.

מניית קסטרו זינקה ב-56% מתחילת השנה למחיר של 65.7 שקל ושווי שוק של 541.8 מיליון שקל.

יאיר אוחיון מנכ"ל קבוצת קסטרו-הודיס: "אנו שמחים לסכם רבעון נוסף של צמיחה שבו הציגה הקבוצה גידול של כ-15% במכירות החנויות הזהות ומעבר לרווח בשלושת מגזרי הפעילות שלה. תוצאות הרבעון הראשון השנה משקפות את הביקושים הערים למותגי הקבוצה לצד המשך יישום צעדי ההתייעלות ומעידות על הצגת רווח תפעולי ורווח נקי זה הרבעון הרביעי ברציפות. ב-12 החודשים האחרונים הרוויחה הקבוצה כ-78 מיליון שקל. אנו מציגים ירידה של כ-31 מיליון שקל ביתרות המלאי ברבעון הראשון לעומת תקופה מקבילה אשתקד ואיתנות פיננסית גבוהה ומצפים להמשך שיפור בשיעורי הרווחיות בשנת 2024.

"פעילות האי-קומרס צוברת תאוצה ולצד טיוב מצבת החנויות של המותג 'קסטרו', אנו ממשיכים להשקיע בפיתוח והרחבת פעילות מגוון המותגים של הקבוצה. רשת קרולינה למקה מגדילה נתח שוק בתחום האופטיקה. אנו ממשיכים לפרוס בהצלחה את המותג אורבניקה ואת חנויות הקונספט החדשות של הודיס וטופ טן. במקביל, נמשכת פריסת חנויות של איב רושה שממשיכה בפיתוח המואץ וצפויה לפתוח השנה כ-6 מיקומים חדשים.

"בימים אלה אנו מקימים את זרוע חו״ל עם הובלת המותג איב רושה, מותג הביוטי המוביל בצרפת, בבלעדיות בארה״ב. אנו רואים במהלך זה בניית ערוץ צמיחה ומקור רווח עתידי נוסף לקבוצה. הקבוצה נמצאת עם נזילות גבוהה המאפשרת לה לצלוח את אתגרי התקופה בצורה טובה. יתרות המזומנים ושווי מזומנים של הקבוצה ליום 31.3.2024 מסתכמים בכ-242 מיליון שקל, לקבוצה עודף מזומנים על חוב פיננסי בסך של כ-102 מיליון שקל ובנוסף לקבוצה הון חוזר חיובי בסך של כ-274.6 מיליון שקל. לקבוצה תוכנית אסטרטגית מבוססת להמשך צמיחה ואנו ממשיכים לפעול למיקסום המכירות והרווחיות בכל המותגים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




דודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצדודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצ
ראיון

מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"

אפקון עם פחות בטון והרבה יותר טכנולוגיה: אחרי שספגה הפסדים בפרויקטי ענק בתחום הבנייה, קבוצת אפקון השלימה שינוי תמהיל דרמטי; עם רווח גולמי שזינק ל-16.2%, צבר של 2.1 מיליארד שקל שממוקד במערכות ו-EPC ועסקת ענק באנרגיה המתחדשת, דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אפקון דודי הראלי

מניית אפקון החזקות 2.13%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות.

במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות.

קמפוס מובילאיי בירושלים היה אחד הפרויקטים הבולטים שהמחישו את המורכבות של המגזר. פרויקט בהיקף של קרוב למיליארד שקל, עם מערכות מתקדמות וביצוע הנדסי מורכב, שבו הפער בין מחזורי ההכנסה הגבוהים לבין הרווחיות בפועל בולט במיוחד. גם פרויקטים גדולים נוספים שביצעה אפקון לאחרונה, בהם בנק הדם של מד״א ברמלה, פרויקט תת-קרקעי (6 קומות מתחת לאדמה) ורב-מערכתי, חידדו אצל ההנהלה את ההבנה שגם ביצוע איכותי בפרויקטים אזרחיים גדולים לא מבטיח יחס סיכון-סיכוי שמצדיק את ההיקפים. ולכן אפקון התחילה לשנות את התמהיל, אם תפתחו את הדוחות תראו את תמהיל הצבר, ובעיקר את הגרף שמתייחס למגזר הבניה הולך ומצטמק מדו"ח לדו"ח -




השקף הזה מספר את סיפורה של הקבוצה. אפקון שינו את התמהיל, יש עדיין 2 פרויקטים בביצוע אבל הם "תחת בקרה מאוד קפדנית" לדבריהם. אפקון החלה לצמצם באופן שיטתי את פעילות הבנייה וההנדסה האזרחית, והסיטה את עיקר המשאבים לתחומים שבהם יש לה יתרון תחרותי מובהק: מערכות אלקטרומכניות מורכבות, אנרגיה, תשתיות חשמל, תחבורה חכמה ו-EPC במובנו ההנדסי, תכנון וביצוע של מערכות קריטיות. מעבר ל-2 הפרויקטים אפקון כבר לא רואה את עצמה חוזרת למודל של קבלן מבצע במגה-פרויקטי בטון וכדומה.