מאגר תמר קידוח אסדה
צילום: יחצ

קצב ההפקה של תמר יעלה ב-30%; המניות מזנקות

מטרת ההשקעה היא הגדלה של יכולת ההפקה היומית מפרויקט תמר לעד כ-1.6 BCF בעוד 1.2 BCF
דור עצמון | (3)

חברות האנרגיה השותפות באחזקות של מאגר הגז הטבעי תמר הודיעו על החלטתן להשקיע סכום נוסף של כ-24 מיליון דולר לשדרוג המדחסים במתקן הקבלה באשדוד על מנת להרחיב את יכולת ההפקה של הפרויקט.

עפ"י הודעת השותפות, השלמת הרחבת מתקני תמר צפויה להסתיים במהלך המחצית הראשונה של שנת 2025 ומטרתה הגדלה של יכולת ההפקה היומית מפרויקט תמר לעד כ-1.6 BCF, מה שמצביע על גידול דרמטי של כ-30%. החלטת ההשקעה הנוכחית מתבססת על ההחלטה הקודמת של בעלי הזכויות במאגר להשקיע בשלב הראשון בהרחבה הכולל הנחת צנרת הולכה באורך 150 קילומטר, משדה תמר הממוקם כ-90 קילומטר מערבית לחיפה, לאסדת תמר.

אין מדובר בפעם הראשונה בה שותפי תמר מגדילים את יכולת ההפקה בפרויקט, זאת לאחר שבשלב הראשון הם הגדילו את קצב ההפקה מ-1.1BCF ל-1.2BCF בין היתר באמצעות שדרוגים במערך הטיפול בנוזלים על גבי האסדה ובמערכות הבקרה. מדובר בצעד משמעותי עבור החברות השותפות בפרויקט אשר מצביע על הפוטנציאל הגלום במאגר.

מניות החברות המחזיקות בבעלות על אסדת הקידוח מזנקות הבוקר בעד 8% במסחר בבורסה בתל-אביב בהן ישראמקו ישראמקו יהש 0.92% (המחזיקה 28.75% מהפרויקט), תמר פטרוליום תמר פטרוליום 0.16% (המחזיקה 16.75%) ונפטא נפטא 2.39% . חברות נוספות להן החזקות בפרויקט תמר הן ענקית האנרגיה האמריקאית שברון (25%), Tamar Investment (המחזיקה 11%), Mubadala Energy (המחזיקה 11%), דור חיפושי גז (4%) ואוורסט תשתיות (3.5%).

מניית ישראמקו עלתה ב-14% מתחילת השנה למחיר של 1.7 שקל ושווי שוק של 4.46 מיליארד שקל. מניית תמר פטרולים עלתה מתחילת השנה ב-27% למחיר של 20.8 שקל ושווי שוק של 1.84 מיליארד שקל. מניית נפטא עלתה מתחילת השנה ב-4% למחיר של 19 שקל ושווי שוק של 1.785 מיליארד שקל.

ג'ף יואינג מנהל שברון מזרח הים התיכון: "ההחלטה להשקיע בשלב השני בהרחבת תמר משקפת את המחויבות המתמשכת של שברון לשתף פעולה עם מדינת ישראל ולהמשיך בפיתוח מקורות האנרגיה שלה לרווחת שווקי הגז המקומיים והאיזוריים".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אלי 18/02/2024 20:05
    הגב לתגובה זו
    הם היו רואים שכדי להצליח בכלל ליצא את הכמות העודפת בעקבות הגדלת יכולת ההפקה מ-1.2 bcf (שטרם גדלה בכלל) ל-1.6 bcf השותפות במאגר צפויות להשקיע עוד בערך 350 מיליון דולר לצורך שדרוג מערכת ההולכה. מי שהיה מסתכל אפילו יותר טוב בדוחות היה שם לב שהשותפות נמצאות בפיגור משמעותי של בערך חצי שנה בתחזית שלהם על חתימת הסכם מחייב לשדרוג מערכת ההולכה (מסוף שנת 2023 לסוף החציון הראשון של שנת 2024)...
  • 2.
    BABA 18/02/2024 11:41
    הגב לתגובה זו
    רציו השיפחה לא עולה?שיפחה נשארת שיפחה.טוסי רוצי דלק קידוחים המלכה.דלק קבוצה כמו ישראל למרות שהיא זקנה כבר אבל כל העולם הערבי מת לזיין אותה.
  • 1.
    ליויתן 18/02/2024 11:13
    הגב לתגובה זו
    מה אם ליויתן? ומה אם רציו. גם הם בדרך להרחבה.. רציו נמוכה 52 אחוז מהשיא שלה מלפניי 8 שנים..
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.