חשבונית דיגיטלית
צילום: FREEPIK

הלבין הון והפיץ חשבוניות כוזבות בחצי מיליארד שקל - מה פסק בית המשפט?

השיטה: כנגד החשבונית הכוזבת הוציאו החברות המקזזות המחאה, הנאשם חתם באמצעות חותמת מזויפת וההמחאה הוחזרה לידי החברות המקזזות שנהגו לפרוע אותה אצל נותני שירותי מטבע ולקחו מזומן. בכמה כסף מדובר? 523 מיליון שקל. מה פסקה השופטת?
איציק יצחקי | (8)

שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, עינת אבמן-מולר, גזרה את דינו של אמיר האפרתי - שהורשע בעבירות מס, הלבנת הון ומרמה. היא הטילה עליו עונש מאסר בפועל למשך 9 שנים ובנוסף הופעל מאסר על תנאי בן 7 חודשים, כך שמחציתו ירוצה בחופף ומחציתו במצטבר. בסך הכל, הוטל על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה של 9 שנים ו-3.5 חודשי מאסר. בנוסף הוטלו על הנאשם עונשי מאסר על תנאי וקנס בסך 2 מיליון שקל או 8 חודשי מאסר תמורתו.

הנאשם הורשע בכך שבין השנים 2016 עד 2020 היה חבר ברשת עבריינית שהפיקה והפיצה אלפי חשבוניות כוזבות בהיקף של מאות מיליוני שקלים. חלק ניכר מפעילותה של הרשת העבריינית היתה עם חברות בתחום הדלק והסולר, ולעתים שימשו החשבוניות הכוזבות גם כדי להסוות וליצור כסות חשבונאית עבור מכירת סולר או דלק מהול.

בכתב האישום פורטו שלוש שיטות פעולה עיקריות בהן פעלו אנשי הרשת, ובכללם הנאשם: האחת, שיטת "חותמות ההסבה" - כנגד החשבונית הכוזבת הוציאו החברות המקזזות המחאה. הנאשם חתם בגב ההמחאה בחותמת מזויפת. ההמחאה המוסבת הוחזרה לידי החברות המקזזות ואלה נהגו לפרוע אותה אצל נותני שירותי מטבע ולהשתמש במזומנים לצרכיהם.

 השניה, שיטת "שימוש בחברות הגנובות" - הנאשם "גנב את זהותן" של חברות קיימות על ידי הגשת מסמכים מזויפים לרשם החברות, והשתמש בפרטי החברות הגנובות להנפקת חשבוניות כוזבות ולביצוע פעולות פיננסיות שונות; השלישית, שיטת "חברת הקש" - הנאשם, ביחד עם אחרים, הקים את חברת אלול ועשה בה שימוש להוצאת חשבוניות כוזבות ולהלבנת כספי עסקה עבור הרשת.

בסך הכל הנפיק הנאשם במסגרת הרשת העבריינית 3,289 חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 523,617,206 שקל. כחלק מ"השירותים הפיננסיים" שהעניק על בסיס חשבוניות אלו, העביר הנאשם כספי עסקה וכספי עמלה בגובה 9,215,631 שקל בכרטסות הפיקטיביות ובחשבונות הבנק הפיקטיביים של החברות הגנובות, וכן כספי עסקה ועמלה בגובה של 62,234,981 שקל בכרטסות ובחשבון הבנק של חברת אלול.

בית המשפט עמד על חומרתן המיוחדת של עבירות המס נוכח פגיעתן הישירה בקופה הציבורית ופגיעתן העקיפה בכיסו של כל אזרח, וכן לאור חתירתן תחת ערך השוויון בנשיאת נטל המס.

הודגש כי אופיין של עבירות המס מחייב נקיטת יד קשה כלפי מבצעיהן במטרה לשמש אמצעי הרתעתי מפני ביצוע עבירות אלה בעתיד וכן לבטא את הגמול ההולם על הנזק הרב שהן גורמות לקופה הציבורית ולכלכלת המדינה. בית המשפט הוסיף והתייחס לחומרה הרבה הנודעת גם לעבירות הלבנת הון, נוכח פוטנציאל ההרס עצום שיש לעבירות אלה מבחינה כלכלית וחברתית. עוד ציין בית המשפט כי במקרה זה קיימת חומרה מיוחדת כאשר לעבירות המס מצטרפות גם עבירות זיוף ומרמה רחבות היקף, שנועדו לחזק את מצגי השווא ולהסוות את הפעילות העבריינית.

קיראו עוד ב"בארץ"

בית המשפט נתן דעתו להיקפן הרחב של העבירות, לתחכום הרב שנלווה להן ולנזק הכלכלי הכבד שהן גרמו לקופת המדינה. בית המשפט קבע כי חלקו של הנאשם בביצוע העבירות היה משמעותי. הנאשם הפעיל, עם אחרים, מנגנון רמייה משוכלל ומתוחכם, נטל חלק פעיל בפעילות העבריינית ואף היה מרכיב יוזם של חלק לא מבוטל מהפעילות.

בקביעת העונש הביא בית המשפט בחשבון את עברו הפלילי המכביד של הנאשם, הכולל הרשעות רבות בעבירות מס, מרמה וזיוף, וכן את הצורך בענישה שיהיה בה כדי להרתיע את הנאשם ואת הרבים מפני ביצוע עבירות מהסוג הנדון. כן ניתן משקל לכך שסכומי המס שנגזלו מקופת המדינה בפרשה זו לא הושבו והנאשם לא עשה דבר לתיקון, ולו במעט, של הנזק שגרם לקופת המדינה. לזכותו של הנאשם נזקף, בעיקר, שיתוף הפעולה המלא שלו עם רשויות אכיפת החוק, דבר שסייע בחשיפת הפרשה החמורה, וכן הודאתו בהליך השיפוטי, באופן שהביא לחסכון ניכר בזמן שיפוטי, במיוחד נוכח היקפו הרב של חומר הראיות. כן הובאו בחשבון גילו של הנאשם (68) ומצבו הבריאותי.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שפוטים 18/01/2024 21:30
    הגב לתגובה זו
    או שזה לא נכתב נכון
  • 6.
    יחזקאל 15/01/2024 15:06
    הגב לתגובה זו
    תלחמו במוסלמים שהורגים אותנו מבפנים זה יותר חשוב
  • 5.
    שי 14/01/2024 17:03
    הגב לתגובה זו
    בטוח יבינו אותו ויזכו אותו
  • אלעד 15/01/2024 09:58
    הגב לתגובה זו
    תגובה עניינית מאוד כמו כל הטיעונים הביביסטים של הממשלה הכל כך מוצלחת הזו והשיגיה הרבים
  • 4.
    רק ענישה מחמירה תמגר את הפשיעה (ל"ת)
    סוף סוף עונש מרתיע 14/01/2024 14:32
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קובי 14/01/2024 14:30
    הגב לתגובה זו
    עונש של בדיחה של חמש שנים נטו בכלא וזה בכלל לא מרתיע למשל בארצות הברית היה מקבל שלושים שנים נטו לפחות כלומר עד שימות וזה כן מרתיע
  • 2.
    אורי 14/01/2024 13:29
    הגב לתגובה זו
    פעם עצמאי היה לוקח 300 שקל על התנה הולך הביתה היום הוא לוקח 1000 ואומר לך בפנים במזומן אם לא תוסיף מעמ וגם ישחיל אותך
  • 1.
    מרדכי רחובות 14/01/2024 13:29
    הגב לתגובה זו
    תקציב של מדינה זה מה זההה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptמשפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gpt

הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים

אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?

הדס ברטל |

הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.  

ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.   

החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.

עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.

נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.