דירקטוריון ESH
צילום: ענבל מרמרי

מה משותף לפרופ' שמואל האוזר, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג ואסתר לבנון?

קבוצת esh, קבוצת הטכנולוגיה-הבנקאית שקיבלה לא מכבר את רישיון בנק ישראל להקמת בנק esh, פרסמה את שמות חברי דירקטוריון הבנק. לדירקטוריון esh מונו שישה חברים -פרופ' שמואל האוזר, יהיה יו"ר דירקטוריון הבנק, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, תמונה לתפקיד המשנה ליו"ר דירקטוריון הבנק. בנוסף ימונו לתפקיד דיקטורין אסתר לבנון, ד"ר קירה רדינסקי, פרופ' דן גלאי ורון בדני
נחמן שפירא |

קבוצת esh, קבוצת הטכנולוגיה-הבנקאית שקיבלה לא מכבר את רישיון בנק ישראל להקמת בנק esh, פרסמה את שמות חברי דירקטוריון הבנק. לדירקטוריון esh מונו שישה חברים - 3 נשים ו-3 גברים. פרופ' שמואל האוזר, יהיה יו"ר דירקטוריון הבנק, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, תמונה לתפקיד המשנה ליו"ר דירקטוריון הבנק. בנוסף ימונו לתפקיד דיקטורים אסתר לבנון, ד"ר קירה רדינסקי, פרופ' דן גלאי ורון בדני

על פי הנתונים, ב-2022 רק 27% מסך הדירקטוריות בתאגידים המדווחים היו נשים. ב-esh אומרים כי "גיוון מגדרי יוצר גיוון מחשבתי ורגשי בתהליכי קבלת החלטות, מגדיל את מספר הפתרונות לאתגרים איתם הבנק מתמודד ומרחיב את רשת הקשרים של הארגון. זהו עוד צעד במעבר ממודלים בנקאיים מסורתיים למודלים חדשניים תוך יצירת זהות אינטרסים בין הבנק ללקוחותיו ולעובדיו".

 

 חברי הדירקטוריון צילום ענבל מרמרי

 חברי הדירקטוריון צילום ענבל מרמרי

פרופ' שמואל האוזר, יכהן בתפקיד יו"ר דירקטוריון הבנק. פרופ' האוזר כיהן כיו"ר הרשות לניירות ערך בין השנים 2018-2011. במהלך השנים האלה, הוא גם כיהן כיו"ר משותף של המוסד לתקינה בחשבונאות, כחבר בוועדה המייעצת למפקח על הבנקים בבנק ישראל, כחבר בוועדת הרישוי של המפקח על הבנקים בבנק ישראל וכחבר בוועדה המייעצת של רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון. פרופ' האוזר הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בן-גוריון,  מכהן כמשנה לנשיא של הקריה האקדמית אונו, ושימש כחבר המועצה להשכלה גבוהה. בשנת 2019, זכה פרופ' האוזר בפרס אות אביר איכות השלטון.

 ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, תכהן בתפקיד המשנה ליו"ר דירקטוריון הבנק. ד"ר בודו-טרכטנברג כיהנה כמשנה לנגיד בנק ישראל החל ממרץ 2014, ובשנת 2019, כיהנה כממלאת מקום הנגידה בפועל. לפני כן, כיהנה כיו"ר הדירקטוריון של בנק לאומי לוקסמבורג. בנוסף, הייתה חברת פקולטה בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת רייכמן. ד"ר בודו-טרכטנברג בעלת תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת מונטריאול, תואר שני בפילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה, ותואר שלישי בכלכלה מאוניברסיטת הרווארד, בקיימברידג', מסצ'וסטס. 

אסתר לבנון – תכהן כדירקטורית. לבנון כיהנה כדירקטורית בבנק לאומי בשנים 2019-2016 וכמנכ"לית הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בין השנים 2006 ל- 2013. לפני כן כיהנה כסמנכ"לית למחשוב, וכמשנה למנכ"ל טכנולוגיות המידע וכסמנכ"לית תפעול בבורסה לניירות ערך בתל אביב. לבנון בעלת תואר שני במתמטיקה מהאוניברסיטה העברית, ובוגרת התוכנית לניהול מתקדם מבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד.

     

עוד בדירקטוריון: ד"ר קירה רדינסקי, ממציאה ויזמית, מומחית בתחום כריית מידע לחיזוי אנליטי. מייסדת חברת SalesPredict, אשר פיתחה מערכת המבוססת על אלגוריתם למידת מכונה ועיבוד שפה טבעית. ד״ר רדינסקי היא פרופסורית אורחת בטכניון. כמו כן, כיהנה ד״ר רדינסקי כחברת דירקטוריון ברשות ניירות ערך, וכחברה בדירקטוריון הטכנולוגי של בנק HSBC.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פרופ' דן גלאי – יכהן כדירקטור חיצוני. פרופ' דן גלאי הוא מומחה בעל שם עולמי בתחומי המימון, ההנדסה הפיננסית וניהול הסיכונים. עד לשנת 2012, הוא כיהן כדיקן בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים. במשך השנים, פרופ' גלאי שימש כמרצה באוניברסיטאות בחו"ל, לרבות, אוניברסיטת שיקגו, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, אוניברסיטת ניו יורק ואוניברסיטת INSEAD בצרפת. פרופ' גלאי זכה בפרס פומרנץ מטעם בורסת הנגזרות של שיקגו עבור הפיתוחים שלו בתחום המכשירים הפיננסיים, בהם כלים למסחר באופציות. פרופ' גלאי הוא המייסד והיו"ר של חברת סיגמא ניהול תיקים ומכהן כיו"ר סיגמא קרנות נאמנות.

רון בדני יכהן כדירקטור חיצוני. רון בדני מכהן כשותף מנהל של חברת הפמילי-אופיס הימלאיה. לפני כן, מר בדני כיהן כמנכ"ל UBank ולפני כן כמנהל אגף ה-global treasury בבנק דיסקונט. מר בדני בעל תואר ראשון בכלכלה ובמנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני במנהל עסקים (התמחות במימון) מאוניברסיטת תל-אביב.

 

 שמוליק האוזר, יו"ר דירקטוריון בנק esh אמר "כבנק חדש יש בידינו הזדמנות ייחודית ליצור מלכתחילה תשתית ארגונית הפועלת בהרמוניה עם ערכינו. מעבר לחשיבות האיזון והשוויון, אנחנו מאמינים שגיוון מגדרי יוצר גיוון מחשבתי ורגשי בתהליכי קבלת החלטות, ומגדיל את מספר הפתרונות לאתגרים איתם הדירקטוריון מתמודד".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




דודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצדודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצ
ראיון

מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"

אפקון עם פחות בטון והרבה יותר טכנולוגיה: אחרי שספגה הפסדים בפרויקטי ענק בתחום הבנייה, קבוצת אפקון השלימה שינוי תמהיל דרמטי; עם רווח גולמי שזינק ל-16.2%, צבר של 2.1 מיליארד שקל שממוקד במערכות ו-EPC ועסקת ענק באנרגיה המתחדשת, דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אפקון דודי הראלי

מניית אפקון החזקות 2.13%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות.

במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות.

קמפוס מובילאיי בירושלים היה אחד הפרויקטים הבולטים שהמחישו את המורכבות של המגזר. פרויקט בהיקף של קרוב למיליארד שקל, עם מערכות מתקדמות וביצוע הנדסי מורכב, שבו הפער בין מחזורי ההכנסה הגבוהים לבין הרווחיות בפועל בולט במיוחד. גם פרויקטים גדולים נוספים שביצעה אפקון לאחרונה, בהם בנק הדם של מד״א ברמלה, פרויקט תת-קרקעי (6 קומות מתחת לאדמה) ורב-מערכתי, חידדו אצל ההנהלה את ההבנה שגם ביצוע איכותי בפרויקטים אזרחיים גדולים לא מבטיח יחס סיכון-סיכוי שמצדיק את ההיקפים. ולכן אפקון התחילה לשנות את התמהיל, אם תפתחו את הדוחות תראו את תמהיל הצבר, ובעיקר את הגרף שמתייחס למגזר הבניה הולך ומצטמק מדו"ח לדו"ח -




השקף הזה מספר את סיפורה של הקבוצה. אפקון שינו את התמהיל, יש עדיין 2 פרויקטים בביצוע אבל הם "תחת בקרה מאוד קפדנית" לדבריהם. אפקון החלה לצמצם באופן שיטתי את פעילות הבנייה וההנדסה האזרחית, והסיטה את עיקר המשאבים לתחומים שבהם יש לה יתרון תחרותי מובהק: מערכות אלקטרומכניות מורכבות, אנרגיה, תשתיות חשמל, תחבורה חכמה ו-EPC במובנו ההנדסי, תכנון וביצוע של מערכות קריטיות. מעבר ל-2 הפרויקטים אפקון כבר לא רואה את עצמה חוזרת למודל של קבלן מבצע במגה-פרויקטי בטון וכדומה.