מרכז עסקים רמלה
צילום: בר לוי דיין אדריכלים ומתכנני ערים

אושר: מרכז עסקים חדש לעיר רמלה, הכולל 860 יחידות דיור

התוכנית כוללת מבני מגורים בני 9 עד 15 קומות. מתוך כלל יחידות הדיור, 259 יוקצו עבור דירות קטנות ו-120 יוקצו לטובת מעונות סטודנטים. יוקצו כ-11 אלף מ"ר לטובת שטחי מסחר וכמות דומה למלונאות
איציק יצחקי |
נושאים בכתבה רמלה

הוועדה המחוזית מרכז החליטה לתת תוקף לתוכנית רשות מקרקעי ישראל להקמת מרכז עסקים חדש לעיר רמלה שישלב מגורים, מסחר ותעסוקה, מבני ציבור, ומלונאות. 

 

התוכנית הינה על שטח כולל של כ-120 דונם והיא ממוקמת במתחם הרחובות דני מס מדרום, הרצל ממזרח, וויצמן ממערב/ vht כוללת 864 יחידות דיור שייבנו במבני מגורים בני 9 עד 15 קומות. מתוך כלל יחידות הדיור, 259 יוקצו עבור דירות קטנות ו-120 יוקצו לטובת מעונות סטודנטים.

 

בנוסף למבני המגורים, יוקצו כ-11,500 מ"ר לטובת שטחי מסחר שישולבו בחזיתות הרחובות, כ-11,000 מ"ר עבור שטחי מלונאות, כ-56,000 מ"ר עבור שטחי תעסוקה, כ-68,000 מ"ר למבני ציבור (שטחים עיקריים) ו-25 דונם עבור שטחים פתוחים. במסגרת התוכנית, יוקם מלון במתחם הטיגארט ההיסטורי עם 250 חדרי מלון.

 

כמו כן, לתוכנית קודם מסמך מדיניות שקבע את עקרונות התכנון למע"ר, והיא כוללת נספח שימור מקיף, ותכנון המתחשב במבנים ואתרים לשימור ומשלב אותם בפיתוח הנופי והמרחב הציבורי. במסגרת מסמך זה נקבעו הנחיות שימור למבנים ההיסטוריים בתחומה ובהם שמירת הנצפות של "המגדל הלבן" מהתקופה האסלאמית, מבנה המשטרה הבריטית (טיגארט) וכן מבנה העירייה ומבני ציבור נוספים שהוקמו מאז שנות ה-40', שהפכו את האזור ל"מרכז האזרחי" של רמלה, והתכנית מציעה את שימורם.

 

בהיבט התחבורתי, בתוכנית כוללת מערך דרכים מקומי חדש, המשפר את הקישוריות ומתעדף את הולך הרגל, והיא נשענת על תחבורה ציבורית, כשמרביתה מצוי בסמוך לתחנת המטרו העתידית ולקו החום של הרכבת הקלה. 

 

מנהל רשות מקרקעי ישראל, ינקי קוינט: "התוכנית תמשיך את תנופת הפיתוח של העיר, תמשוך משפחות וצעירים למע״ר השוכן באזור היסטורי עתיר נכסי תרבות ומורשת בעיר. במתחם יוקם בניין ע

ירייה חדש, מתחם מלונאות ייחודי, לצד מגורים הכולל כ-120 יחידות דיור לסטודנטים ובעירוב שימושים של מסחר, בילוי ופנאי שיהוו מרכז עירוני שוקק המחבר בין ישן וחדש עם רשת תחבורתית נגישה ומתקדמת כולל הרכבת הקלה".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

עוד על תוכנית האוצר ואיך זה שיפיע על הכיס שלכם? השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

וגם - הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X

הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף

למרות הצניחה במכירת דירות חדשות, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים נשאר גבוה - סימן ללחץ תזרימי ולניסיון לייצר מזומנים בתקופה בלתי נסבלת עבורם. ומה התוצאה? הגדולים קונים, הקטנים נאלצים למכור

צלי אהרון |

בזמן שמכירות הדירות החדשות צנחו לשפל של שנים, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים דווקא נותר גבוה ויציב. מאחורי הנתון הזה מסתתר סיפור שמספר לא רק את השינוי בהתנהגות של היזמים והקבלנים, אלא גם על הלחצים הפיננסיים שנוצר עליהם בשוק הנוכחי - בעיקר על אלה שאין להם גב כלכלי, יכולת גיוס הון וחוב מהיר.

ניתוח שערכה סגנית הכלכלן הראשי באוצר, גלית בן נאים מצביע על כך שבשנת 2024 ובתחילת 2025 נשמר היקף גבוה של מכירות קרקע מצד קבלנים, ובחלק מהחודשים אפילו נרשמה עלייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כל זאת, בזמן שמכירות הדירות החדשות בשוק החופשי נמצאות בירידה חדה שנמשכת כבר כמעט שלוש שנים. אמנם מתחילת 2025 אנחנו רואים את המגמה מתחזקת ומתרחשת באופן מובהק יותר אבל המגמה החלה כבר מסוף שנת 2022, לאחר רצף עליות הריבית שהחל במאי של אותה השנה. במילים אחרות: השוק קפוא, הקונים זהירים, והדירות לא נמכרות - אבל קרקעות דווקא כן.

לכאורה מדובר בפרדוקס. הרי אם המכירות חלשות, למה שקבלנים ימכרו קרקעות? התשובה, טמונה במילה אחת – תזרים. מי שהתרגל להסתמך על מכירות הדירות כדי להזרים כסף לקופה, מוצא את עצמו בתקופה האחרונה ללא מקורות. הריבית הגבוהה, עלויות הבנייה שגדלו, הקשחת התנאים מצד הבנקים והאטה בביקושים - כל אלה יוצרים לחץ תזרימי כבד. הפתרון הזמני: למכור קרקעות.

בחלק מהמקרים מדובר בקרקעות שנרכשו בשיא ההתלהבות של 2021 ו-2022, כאשר שוק הדיור רשם את אחת השנים החזקות בתולדותיו. אז, כשמכרו כמעט 38 אלף דירות חדשות בשוק החופשי, רבים מהיזמים האמינו שהגל רק מתחיל. הם רכשו קרקעות יקרות, לעיתים תוך מינוף גבוה, מתוך הנחה שהביקושים ימשיכו לעלות. אלא שמאז המציאות השתנתה: בנק ישראל העלה את הריבית לשיעורים שלא נראו מזה שני עשורים, שוק המשכנתאות התקרר, והציבור עצר קניות. דרך אגב- הקצב השנתי של המכירות של השנה הנוכחית עומד על כ-23 אלף (עפ״י נתוני האוצר).

דווקא בתקופה הזו, שבה הציפייה הייתה לראות ירידה גם במכירת הקרקעות, הנתונים מראים אחרת. באוצר מייחסים זאת בעיקר לקבוצת קבלנים ויזמים שנקלעו לקושי תזרימי, ונאלצים למכור נכסים כדי לשמור על פעילות שוטפת. חלקם מוכרים קרקעות שרכשו בשנים האחרונות, לעיתים עוד לפני תחילת תהליכי תכנון, וחלקם מעבירים אותן לקבלנים אחרים שמחזיקים ביכולת מימון גבוהה יותר. התוצאה היא גל עסקאות “יד שניה” של קרקעות בין יזמים, תופעה שכמעט ולא נראתה בעבר בהיקף כזה.